מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק יאיר גולד.
אז מילת היום היא –
דַוַא دَوَا, בספרותית דַוַאא’ دَوَاء, וברבים אַדְוִיֶה أدوية – תרופה; סם
יאיר שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה.
כותרת הסרטון, שפורסם ב- 16.3.24:
בתפצ’לי אלמתעלם ולא צנאיעי!
بتفضلي المتعلم ولا صنايعي!
את מעדיפה משכיל ולא טכנאי!
“מתעלמה ובדי ואחד מתעלם ליכון בינא שפה משותפת”.
חקכ. אנא בקול היכ, בס חקכ.
בס אנתי שו מתעלמה, יעני במעהד, חינוך מיוחד, ולא שו מח’לצה, דורת כליה יעני?
פרג’ינא שהאדת אלדבלום מעאכי.
בעדין, מין קאל לכ אנה אלביות מבניה עלא אלשהאדאת ועלא אלעלם ועלא אלמצארי?
אלביות מבניה ע אלחב וע אלתפאהם וע אלתנאזלאת.
בעדין, שו אל “שפה משותפת” יעני? יעני וין אלמשכלה אד’א אנתי כנתי דכתורה וג’וזכ כאן מיכאניכי? שו אל “שפה משותפת” יעני? איש בדכ תחכי?
יעני לו ג’וזכ דכתור בדכ תקעדי תחכי ען אלמיכרובאת וען אלאדויה ואכם מריצ’ אג’א ענדנא וען אלאמראצ’ וען אלאחצאאיאת וען אלדראסאת?
והו שו יעני אלמיכאניכי בדה יקעד יחכי לכ ען אל שוכ אבזורבראת ולא ען אלבוג’יהאת ולא ואלציריה ולא צלחת אלעג’ל ולא פכית אלמאתור? שו אלהבל הדא?
אנא בערף ואחד מתעלם כל יום ביבכסהא למרתה, ביח’לעהא תח’ליע.
מין קאל לכ יעני? באלעכס! ח’די ואחד מש מתעלם, ביכון מת’קף, אלמהם, ובני אאדם, ביתבאהא פיכי!
בעדין אנתי ע אי אסאס בתשארטי יעני “בדי מתעלם”?
האי לחיתי אד’א חדא תקדם לכ, אד’א אג’א לכ ואחד בילם עלב.
ילא רוחי, יא מש אחות שלי.
“متعلّمة وبدّي واحد متعلّم ليكون بينّا שפה משותפת”.
حقّك. أنا بقول هيك، بس حقّك.
بس انتي شو متعلّمة، يعني بمعهد، חינוך מיוחד، ولا شو مخلّصة، دورة كلّيّة يعني؟
فرجينا شهادة الدبلوم معاكي.
بعدين، مين قال لك إنّه البيوت مبنيّة على الشّهادات وعلى العِلم وعلى المصاري؟
البيوت مبنيّة ع الحبّ وع التّفاهم وع التّنازلات.
بعدين، شو ال “שפה משותפת” يعني؟ يعني وين المشكلة إذا انتي كنتي دكتورة وجوزك كان ميكانيكي؟ شو ال “שפה משותפת” يعني؟ ايش بدّك تحكي؟
يعني لو جوزك دكتور بدّك تقعدي تحكي عن الميكروبات وعن الأدوية وأكم مريض اجا عندنا وعن الأمراض وعن الإحصائيّات وعن الدّراسات؟
وهو شو يعني الميكانيكي بدّه يقعد يحكي لك عن ال شوك ابزوربرات ولّا عن البوجيهات ولّا ال ציריה ولّا صلّحت العجل ولّا فكّيت الماتور؟ شو الهبل هدا؟
أنا بعرف واحد متعلّم كلّ يوم بيبكّسها لمرته، بيخلّعها تخليع.
مين قال لك يعني؟ بالعكس! خدي واحد مش متعلّم، بيكون مثقّف، المهمّ، وبني آدم، بيتباهى فيكي!
بعدين انتي ع أيّ أساس بتشارطي يعني “بدّي متعلّم”؟
هاي لحيتي إذا حدا تقدّم لك، إذا اجا لك واحد بيلمّ علب.
يلّا روحي، يا مش אחות שלי.
“אני משכילה/מלומדת ומחפשת מישהו משכיל כדי שתהיה בינינו שפה משותפת”.
זכותך. כך אני אומר, זו זכותך.
אבל מה למדת, במכון, חינוך מיוחד, או איזה תואר סיימת, קורס במכללה?
הראי לנו את תעודת התואר שלך.
חוץ מזה, מי אמר לך שהבתים בנויים על תעודות, ידע וכסף?
הבתים בנויים על אהבה, הבנה הדדית וויתורים.
חוץ מזה, מה זה “שפה משותפת”? איפה הבעיה אם את דוקטור ובעלך מוסכניק? מה השפה המשותפת? על מה תדברי?
אם בעלך דוקטור תדברי איתו על מיקרובים, על תרופות, על כמה חולים באו, על מחלות, על סטטיסטיקות ועל מחקרים?
והמוסכניק ידבר איתך על בולמי זעזועים או על פלאגים או על ציריה, או תיקנתי את הצמיג/גלגל או פירקתי את המנוע? מה זו השטות הזו?
אני מכיר מישהו משכיל שמכה את אשתו, מפרק לה את הצורה.
מי אמר לך את זה? להיפך! קחי לך מישהו לא משכיל, אבל שיהיה מחונך, זה מה שחשוב, ובן אדם, שיתגאה בך!
חוץ מזה, על סמך מה את קובעת תנאי: “אני רוצה משכיל”?
אני נשבע בזקן שלי שלא יגיב לך אף אחד, ואם יבוא מישהו הוא יהיה אחד שמסדר ארגזים.
יאללה לכי, יא לא אחות שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Raanan Kovesh.
אז מילת היום היא –
דַוִיּ אחְ’תִרַאק חַאגֶ’זֶ אלצּוֹת دَوِيّ اخْتِرَاق حَاجز الصّوت – בום על-קולי
מיל’: קול הרעש של שבירת/פריצת מחסום הקול
לשמיעה: https://clyp.it/q2ffu4hr
“בום על-קולי (באנגלית: Sonic boom) הוא הרעש שיוצר גוף שנע במהירות הקול או במהירות גבוהה יותר הקרויה מהירות על-קולית, והוא סוג של גל הלם. בפרט, המונח מתייחס לרעש שנשמע על הקרקע עקב טיסה של מטוס במהירות של מאך 1 לפחות. הרעש החזק שנשמע מחוץ למטוס דומה לקול רעם או להתפוצצות […]” (ויקיפדיה).
על השורש ח’.ר.ק כבר היה לנו פוסט בעבר:
השורש הערבי הספרותי (מאוד) ד.ו.י (בגזרת ע”ו-ל”י) עוסק בשני תחומים שונים זה מזה: מחלות ותרופות, וקולות ורעשים.
ואל תתבלבלו עם השורש צ’.ו.א’, העוסק באורות.
בעברית השורש קיים במילה דוי. אומר ויקימילון:
דְּוָי
1. (לשון המקרא) חֳלִי.
”יְהוָה יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי; כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ“ (תהילים מא, פסוק ד)
2. [מליצה] תְּחוּשַׁת כְּאֵב (בְּעִקָּר נַפְשִׁית).
“פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר/ קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי…/ וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר/ מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.” (“פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה”, רחל המשוררת)
גיזרון
* אוגריתית, ‘יאכּל-דו’ yʔkl dw בהוראת – ‘יאכל החולה’.
* מן הפועל דוה. אכדית, דָאווּ-אוּ בהוראת ‘אדם חולה’. ארמית, dwy דְווי. אתיופית, דָאוָוא-יָה. ערבית, دَوًى ‘דַוַא’ בהוראת מחלה, חולי.
=-=-=-=
* הפועל דַוִיַ دَوِيَ בבניין הראשון – חלה; מת ממחלה; התעוור
* הפועל דַוַא دوى גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – השמיע קול שאון, הרעיש
* הפועל דַוַּא دوّى בבניין השני – הרעיש, הרעים
* מֻדַוִּי مدوّي (מֻדַוִּן مدوٍّ), בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רועם, מחריש אוזניים
* הפועל דַאוַא داوى בבניין השלישי – טיפל במחלתו של-, ריפא
* מֻדַאוִי مداوي (מֻדַאוִן مداوٍ), בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רופא, מרפא
* מֻדַאוַאה مداواة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ריפוי, טיפול רפואי; נתינת תרופות
* הפועל אַדְוַא أدوى בבניין הרביעי – טיפל בחולה, סעד חולה על ערש דווי; החלה
* דַוִיּ دويّ, היא חלק מהביטוי של היום – קול, רעש; רעם; משק הרוח; זמזום. כשם תואר: קשה (מתאר מחלות)
* דַוַא دوى (דַוַן دوًى) – מחלה
* דַאיַה داية וברבים דַאיַאת دايات – מיילדת; מיניקת; אומנת
* דַוַאא’ دواء (במדוברת דַוַא) וברבים אַדְוִיֶה أدوية – תרופה; סם
* דַוַאאִיּ دوائيّ – רפואי; תרופתי
* צִנַאעַה דַוַאאִיַּה صناعة دوائيّة – תעשיית התרופות
* דַוַא עַ’סִיל دوا غسيل – אבקת כביסה
* דַוַא גַ’לִי دوا جلي – אבקת/סבון כלים
הנה פסקה קצרה שהופיעה אצלנו בעבר:
דַאא’ داء וברבים אַדְוַאא’ أدواء, לפי המילונים מהשורש “האח” ד.ו.א’ (גזרת ע”ו ל’ המזה) – מחלה, מום
מילה זו נמצאת פחות בשימוש מאשר מַרַצ’ (נשמע marad, עם d נחצית).
המילה מתכתבת באופן ישיר, מבחינת השורש, עם המילה העברית דְּוָי (דווי, כלומר חולי), כמו ב- ערש דווי, שזה גסיסה. מצד שני, מאותו שורש (כמעט) יש לנו בערבית דַוַאא’ دواء, שהיא תרופה. דבר והיפוכו.
לִכֻּלִּ דַאא’ דַוַאא’ لكلّ داء دواء – לכל מחלה יש תרופה
כתב לנו יובל ברגר:
وَدَاوِني بالتي كانَتْ هيَ الداءُ – ודאויני באלתי כאנת הי אלדאא’ – רפא אותי בזו שהייתה המחלה.
זו שורה משיר של אבו נואס שמתייחסת לחיבתו לשתיית יין (אבל בעצם תקפה לכל מצב של התמכרות או אהבה שלא תתממש…)
צילום: Igor Érico
זה היה הפוסט ה- 2,422 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
