צבאח אלח’יר לכם ולא צבאח ללמהרג’ אפיח’אי דרעי.
תאבעוא אפיח’אי דרעי, ובעדהא נחכי. תאבעוא:
איהא אלשאב אלפלסטיני, אנת אללי עם תשאהדנא
ח’מס נעמאת אעתמדהא וקל:
נעם ללתעאיש
נעם לתקבל אלאאח’ר
נעם לדחר אלארהאב ואתבאעה
נעם ללתערף אכת’ר עלא אסראאיל
ונעם לתנאול (לג’לסה עלא פנג’אן) אלקהוה אלערביה מעי, אן שאא אללה קריבן
יעני בדה נתנאול מעאה קהוה. אולן, אפיח’אי דרעי, הד’א אלמהרג’, אלאסמ אפיח’אי.
אחנא פי אללע’ה אלערביה למא מנקול, מנשוף, ראאחה עאטלה, ראאחה כתיר עאטלה, מנקול ענהא אפי. פהו ביבדא באסם אפי, אפיח’אי, יעני אפי מן כלאמה ואפי מן חכיה הד’א אלמהרג’, ואכת’ר מהרג’ ממא הו נאטק בלסאן ג’יש אלאחתלאל.
אולן יקול “נעם ללתעאיש”. אי תעאיש אללי בדכ איאה? 539 קריה ומדינה הדיתו ואקמתו בלדכם עליהא, אללי בתסמוהא אסראאיל. פוק אנקאצ’נא.
אי תעאיש הד’א? אנתו מח’לין תעאיש?
“נעם לקבול אלאאח’ר”. אלתוראה תבעתכם תקתל אלאע’יאר. מא בתריד אאח’ר. אנכם מא בדכם תרידונא ולא בדכם איאנא. אנת בתודי הד’א אלחדית’ ואלכלאם כלה לערבאן אלח’ליג’, ערבאן כפאר אלרדה.
ותקול “נעם לדחר אלארהאב”. אי ארהאב? מין אכת’ר ארהאב? ארהאב אלמסתוטנין אללי ביקתלוא ובידמרוא וביקלעוא זיתון וביסרקוא ח’רפאן, וביסרקוא בארצ’ וביטרוא בנאס.
יעני מש ע’אדר אפהם למין תחכי אנת קאעד, יא מהרג’. ואללה אנכ מהרג’.
“נעם ללתערף עלא אסראאיל אכת’ר”. שו מנתערף עליהא? נתערף עלא ארהאבהא? נתערף עלא כראהית אלאאח’ר? ועלא קתלנא? ועלא, (מא) עדא חמאיתנא אחנא פי אלדאח’ל אלפלסטיני, 158 קתיל? אנתו חאמיינא אסאסן? אי תערף ואי שי?
“נעם לתנאול קהוה”. נתנאול קהוה מעאכ לשו? אול שי, אלקהוה ערביה, מש אלכ. לשו מנתנאול קהוה מע אלאחתלאל?
סידי ומולאי, בדי אקול לכ שע’לה ואחדה: אקסם לכ באללה אנכ מהרג’ מן אלטראז אלאול.
אד’א גיש אלאחתלאל אלאסראאילי ענדה הד’א אלמהרג’ ליכן ד’לכ פעלן אנכם מהרג’ין פי אלשרק, ות’ק, ת’ק, יא אפיח’אי: פש אחתלאל פי אלעאלם ידום. פלסטין מר עליהא 21 אחתלאל, ואנתהא כל אחתלאל, ואנתם אלאחתלאל אלאח’יר, וסיזול, באד’ן אללה.
מן ענד אפיח’אי דרעי אלמהרג’, אבן כעוש יע’רד ח’ארג’ אלסרב ואלקטיע.
صباح الخير لكم ولا صباح للمهرّج أفيخاي درعي.
تابعوا أفيخاي درعي، وبعدها نحكي. تابعوا:
أيّها الشّابّ الفلسطيني، انت اللي عم تشاهدنا
خمس نعمات اعتمدها وقل:
نعم للتّعايش
نعم لتّقبّل الآخر
نعم لدحر الإرهاب وأتباعه
نعم للتّعرف أكثر على إسرائيل
ونعم لتناول (لجلسة على فنجان) القهوة العربيّة معي، إن شاء الله قريبًا
يعني بدّه نتناول معاه قهوة. أوّلًا، أفيخاي درعي، هذا المهرّج، الاسم أفيخاي.
احنا في اللّغة العربيّة لمّا منقول، منشوف، رائحة عاطلة، رائحة كتير عاطلة، منقول عنها أفي. فهو بيبدا باسم أفي، أفيخاي، يعني أفي من كلامه وأفي من حكيه هذا المهرّج، وأكثر مهرّج ممّا هو ناطق بلسان جيش الاحتلال.
أوّلًا يقول “نعم للتّعايش”. أيّ تعايش اللي بدّك ايّاه؟ ٥٣٩ قرية ومدينة هدّيتو وأقمتو بلدكم عليها، اللي بتسمّوها إسرائيل. فوق أنقاضنا.
أيّ تعايش هذا؟ انتو مخلّين تعايش؟
“نعم لقبول الآخر”. التّوراة تبعتكم تقتل الأغيار. ما بتريد آخر. إنّكم ما بدّكم تريدونا ولا بدّكم ايّانا. انت بتودّي هذا الحديث والكلام كلّه لعربان الخليج، عربان كفّار الرّدّة.
وتقول “نعم لدحر الإرهاب”. أيّ إرهاب؟ مين أكثر إرهاب؟ إرهاب المستوطنين اللي بيقتلوا وبيدمّروا وبيقلعوا زيتون وبيسرقوا خرفان، وبيسرقوا بأرض وبيطرّوا(؟) بناس.
يعني مش غادر أفهم لمين تحكي انت قاعد، يا مهرّج. والله إنّك مهرّج.
“نعم للتّعرّف على إسرائيل أكثر”. شو منتعرّف عليها؟ نتعرّف على إرهابها؟ نتعرّف على كراهيّة الآخر؟ وعلى قتلنا؟ وعلى، (ما) عدا حمايتنا احنا في الدّاخل الفلسطيني، ١٥٨ قتيل؟ انتو حاميينّا أساسًا؟ أيّ تعرّف وأيّ شي؟
“نعم لتناول قهوة”. نتناول قهوة معاك لشو؟ أوّل شي، القهوة عربيّة، مش الك. لشو منتناول قهوة مع الاحتلال؟
سيدي ومولاي، بدّي أقول لك شغلة واحدة: أقسم لك بالله إنّك مهرّج من الطّراز الأوّل.
إذا جيش الاحتلال الإسرائيلي عنده هذا المهرّج ليكن ذلك فعلًا إنّكم مهرّجين في الشّرق، وثقْ، ثقْ، يا أفيخاي: فش احتلال في العالم يدوم. فلسطين مرّ عليها ٢١ احتلال، وانتهى كلّ احتلال. وأنتم الاحتلال الأخير، وسيزول، بإذن الله.
من عند أفيخاي درعي المهرّج، ابن كعوش يغرّد خارج السّرب والقطيع.
בוקר טוב לכם, ובוקר (לא טוב) לליצן אביחי אדרעי.
צפו באביחי אדרעי, אח”כ נדבר. צפו:
הו הצעיר הפלסטיני, אתה שצופה בנו
הסתמך על חמש אמירות “כן” ואמור:
כן לדו-קיום
כן לקבלת האחר
כן למיגור הטרור ומי שתומך בו
כן להכרות עמוקה יותר עם ישראל
וכן לשתיית (בגרסה הכתובה על הסרטון: לישיבה “על” ספל) קפה ערבי איתי, בעזרת האל בקרוב
(זהו סרטון של אביחי מ- 15.8.23. שלו)
כלומר הוא רוצה שנשתה איתו קפה. אז קודם כל, אביחי דרעי, הליצן הזה, שמו אביחי (בערבית נכתב ומבוטָּא: אפיח’אי).
אצלנו בערבית, כשאנו אומרים, כשאנו מריחים ריח רע, ריח רע מאוד, אנו אומרים עליו אפי. והשם שלו מתחיל ב- אפי, אפיח’אי, כלומר דבריו מסריחים, הליצן הזה, הוא יותר ליצן מאשר דובר צבא הכיבוש.
קודם כל הוא אומר “כן לדו-קיום”. איזה דו-קיום אתה רוצה? החרבתם 539 כפרים וערים (במלחמת השחרור, לשיטתנו, הנכבה, לשיטתם. שלו) והקמתם עליהם את ארצכם, שאתם קוראים לה ישראל. מעל החורבות שלנו.
איזה דו-קיום זה? אתם משאירים (מקום) לדו-קיום?
“כן לקבלת האחר”. התורה שלכם הורגת את הגויים. היא לא רוצה אחרים. אתם לא רוצים אותנו. אתה מכוון/משמיע את כל הדיבור הזה לערבים של המפרץ, הערבים הכופרים.
אתה אומר: “כן למיגור הטרור”. איזה טרור? מי יותר טרוריסט? טרור המתנחלים שהורגים, משמידים, עוקרים עצי זית, גונבים כבשים, גונבים אדמות ו… האנשים.
אני לא מצליח להבין למי אתה מדבר, יא ליצן. בחיי אתה ליצן.
“כן להכרות עמוקה יותר עם ישראל”. למה שנכיר אותה? שנכיר את הטרור שלה? נכיר את שנאת האחר? את ההרג שלנו? שלא לדבר על ההגנה עלינו ב”פנים” הפלסטיני, 158 הרוגים? אתם בכלל מגינים עלינו? איזו הכרות ואיזה בטיח?
“כן לשתיית קפה”. למה שנשתה איתך קפה? קודם כל, הקפה הוא ערבי, הוא לא שלך. למה שנשתה קפה עם הכיבוש?
אדוני, אני רוצה להגיד לך דבר אחד: אני נשבע לך באלוהים שאתה ליצן ממדרגה ראשונה.
אם לצבא הכיבוש הישראלי יש ליצן כזה זה אומר שאתם ליצנים במזרח (התיכון), באמת. היה בטוח, היה בטוח, אביחי: אין כיבוש בעולם שנמשך לנצח. על פלסטין עברו 21 כיבושים, וכולם הסתיימו. אתם הכיבוש האחרון, וגם הוא יחלוף, בעזרת האל.
מאצל אביחי דרעי הליצן, בן משפחת כעוש מצייץ מחוץ ללהקה ולעדר.
(התמלול התרגום שלי. שָלֵו)
הריסות