מרחבא
שלום לכולם,
אם קשה לכם לראות ערבית או תכנים בערבית בימים אלה – תדלגו. אתם לא חייבים לקרוא ולא חייבים להגיב.
הפוסטים האלה נכתבו לפני למעלה מחודש, ואין להם שום קשר למצב הקשה מאוד בו מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בתקופה האחרונה.
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי חיים מונסונגו.
אז מילת היום היא –
אִפְתַחַ’ר اِفْتَخَر – התגאה, התפאר
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/cd2KJ
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
חיים שלח לי תמונה מדף פייסבוק:
يوميات مسعف عرب 48
יומן הפרמדיק של ערביי 48 (ערביי ישראל)
לדף יש פחות מ- 5,000 עוקבים.
הכיתוב על התמונה:
#تهنئة 
3.9.23
3.9.23نتقدم بأحر التهاني واجمل التبريكات إلى ابنة يافة الناصرة أمال مجدي خطيب لحصولها على أول رخصة سائقة اسعاف عربية في يافة الناصرة 
نفتخر بامثالك يا أمال ونتمنى لك التوفيق والنجاح في مسيرتك العملية 
ברכה
אנו מברכים בברכות החמות והיפות ביותר את בת יפיע* אמאל מג’די ח’טיב לרגל קבלתה את רשיון נהגת האמבולנס הערבייה הראשונה ביפיע
אנו גאים בשכמותך, אמאל, ומאחלים לך הצלחה בקריירה המעשית שלך
* בערבית שם הכפר הוא יאפת אלנאצרה, כלומר יפו של נצרת.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
פַאחֶ’ר فَاخر – מפואר, הדור
השורש הערבי פ.ח’.ר עוסק בדברים מפוארים, בגאווה ובגבורה, אך גם בכדי חרס. מה הקשר? אין לי מושג.
הוא ממש דומה וקרוב לשורש הערבי פ.ח’.מ (חילופי למנ”ר).
בעברית השורש מתכתב בקושי רב מאוד עם השורש ב.כ.ר.
באשר למשמעות של חרס, אז ח ו- ר יש בשתי השפות. בערבית יש בתחילת השורש פ, בעברית יש בסוף השורש ס.
פ ו- ס הם עיצורים שמתחלפים פונטית, אז אולי יש קשר כלשהו גם במשמעות זו.
ואולי בכלל יש להשוות באופן ישיר לשורש העברי פ.א.ר?
* הפועל פַחַ’רַ فَخَرَ או פַחִ’רַ فَخِرَ בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – התפאר, התהלל, התגאה, התרברב
* פַחְ’ר فخْر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פאר, התפארות, תהילה, כבוד, גאווה
* פַחְ’רִי فخري – של כבוד; לשם כבוד; שם פרטי
* רַאִיס פַחְ’רִי رئيس فخريّ – נשיא של כבוד
* שִעְרֶ אלְפַחְ’ר شعر الفخر – שירי פאר והלל של המשורר (הקלאסי) על עצמו, על שבטו ועל דתו
* פַחַ’ר فَخَر – התפארות, התנשאות; פאר, הדר, גדולה, כבוד
* הפועל פַחַּ’ר فخّر בבניין ה – הילל, רומם את-
* הפועל הספרותי פַאחַ’רַ فاخَر בבניין השלישי או תַפַאחַ’רַ تفاخر בשישי – התגאה והתפאר בפני-
* הפועל הספרותי אַפְחַ’רַ أفخر בבניין הרביעי – העדיף את- על-
* הפועל תְפַחַּ’ר تفخّر בבניין החמישי – התפאר, התגאה
* הפועל אִפְתַחַ’ר افتخر בבניין השמיני – התגאה, התפאר
* מֻפְתַחִ’ר مفتخِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מתגאה, מתפאר
* מֻפְתַחַ’ר مفتخَر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מעולה, מצוין; מפואר, שמתגאים בו
* זַיֶּ אלְעַנִין אִללִּי בִּפְתְחֶ’ר בְּזֻבּ אַבּוּה زيّ العنين اللّي بفتخر بزبّ أبوه – התהדר בנוצות לא לו, התפאר במה שאין לו (מיל’: כמו האימפוטנט שמתגאה בבולבולון של אבא שלו)
* פַחַ’אר فخار – התפארות; פאר
* פֻחְ’רַה فُخرة – פאר, כבוד
* פַח’וּר فخور – גאה; מתפאר, מתרברב
* פַח’וּר בִּוַטַנִהִ فخور بوطنه – גאה במולדתו
* פִחִּ’יר فخّير – המרבה להתפאר
* מַפְחַ’רַה مَفخرة – סיבה לגאווה, מקור לגאווה, פאר; מעשה ראוי לתהילה, מעשה גבורה (שימו לב: עקב הסמיכות הפונטית בין ס ל- פ, מפח’רה נשמעת לא פעם כ- מַסְחַ’רַה مَسخرة, שהמשמעות שלה הפוכה לגמרי…)
* פִחַ’ארַה فخارة – עבודת הקדרות, קרמיקה
* פַאח’וּר فاخور או פַחַ’רַאנִי فخراني או פַחַּ’ארִי فخّاري – קדר, יוצר כלי חרס
* פַאח’וּרַה فاخورة – בית מלאכה לייצור כדי חרס
* פֶַחַּ’אר فخّار או פַחַּ’ארַה فخّارة – כד חרס
* אַוַאנִי פַחַּ’ארִיַּה أواني فخّاريّة – כלי חרס
* פַחַּ’אר יְכַּסֶּר בַּעְצ’ֹה فخّار يكسّر بعضه – שישברו את הראש ביחד, שיריבו זה עם זה! אותי זה לא מעניין!
מוסיף חברי אורי טרוק:
כסר פח’אר كسر فخار – לשבור כלי חרס. אם אתה נמצא במחיצתו של אדם שאינך סובל (אורח, בוס, קולגה) והאיש קם והולך, נהוג לומר نكسر فخار وراه נשבור כלי חרס לאחר שהלך. המשמעות: שילך ולא יחזור.
=-=-=
הזמר הסורי צַבַּאח פַחְ’רִי صباح فخري הלך לעולמו לא מזמן.
רגע! מסתבר שיש עליו ערך ויקיפדיה בעברית:
“סבאח פח’רי (בערבית: صباح فخري; בשמו האמיתי: סובחי אבו קוס, בערבית: صبحي أبو قوس; 2 במאי 1933 – 2 בנובמבר 2021) היה זמר סורי של מוזיקה ערבית מסורתית, תרם לתחייתם של שירי מוַשח (המושפעים ממסורת באנדלוס) ושל שירי קודוד חלבייה, האופייניים לתרבות העיר חלב. פח’רי נודע בקולו החזק בעל מנעד רחב ובביצועם ללא דופי של המקאמאת. […]”
=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
תל אלפח’אר تل الفخار
אני מודה שאני בעצמי הופתעתי מהשם הערבי (הנכון?) של המקום, מכיוון שעשרות שנים הכרתי את המקום בגרסה העברית שלו.
נעיין בפתיח הקצרצר של הערך הוויקיפדי הארוך הבא:
“קרב תל פאחר הוא קרב שנערך בשעות אחר הצהריים ב־9 ביוני 1967, במסגרת ההבקעה של צה”ל ברמת הגולן בחזית הסורית במלחמת ששת הימים. בתל פאחר היה מוצב מבוצר של צבא סוריה, והוא נכבש על ידי יחידות מחטיבת גולני בסיוע כוח שריון. הקרב התפרסם בעיקר בגלל מיתוסים אחדים שהוליד, שהתבססו על אירועים אמיתיים, ובהם: הלוחמים ששכבו על גדרות התיל כדי שחבריהם יעברו על גבם; קרב פנים אל פנים בין שני קצינים; הגרסה השגויה, שטעות בניווט גרמה לשינוי בדרך ההגעה ליעד; דבקותם במטרה וגבורתם של מפקדים זוטרים ולוחמים, לאחר שכל קציני הגדוד הבכירים נפגעו.
שמו של האתר כיום הוא מצפה גולני. בחפירות הצלה שנערכו בשנת 2005 נתגלו ממצאים המעידים שהתל היה מיושב בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל. כמו כן, נמצאו חרסים מהתקופה ההלניסטית.
תל פאחר (פירוש השם בערבית הוא “התל הגאה” או “המפואר”. [פה אני הוספתי: בערבית: תל אלפח’אר تل الفخار]), שבצפון רמת הגולן, היווה חלק ממערך חזק של מוצבים בעלי עומק טקטי בין הכפר זעורה לבין הגבול הישראלי. […]”
=-=-=-=
הקורא איתמר בבאי מעדכן ש:
“אלפחור (מספרדית: Alfajor, ראו פירוט להלן) היא עוגייה שמורכבת מקורנפלור, ביצים וחמאה, ואופיינית לספרד ולמדינות דרום אמריקה – בעיקר ארגנטינה, צ’ילה, אורוגוואי ופרו.
[…]
השם
מקור השם הספרדי אלפחור במילה הערבית אַל-פָאחִ’ר ׁ(الفَاخِر) שפירושה “המשובח”. באזורים מסוימים בספרד עוגייה זו נקראת אָלָחוּ ׁ(alajú).
לעיתים נתפסת בעברית צורת הרבים הספרדית אלפחורס (Alfajores) כצורת היחיד (בדומה לבורקס), והיא מקבלת ריבוי כפול – אלפחורסים”. (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 2,215 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
