מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
עַרִיס عَرِيس וברבים עֻרֻס عرس או עֻרְסַאן عرسان – חתן
מרק שלח לי סרטון נוסף של סלימאן חאמד, “מקלחון הצפון”.
הסרטון פורסם ב- 15.8.24 וכותרתו:
ليش العريس بكون ينطنط بالسهره !!؟؟
למה החתן מקפץ בערב (החתונה)?
אנתו בתערפוא אנה אלעריס אכת’ר ואחד בינט באלערס. מערופה האי דולין יעני. הסא אלנאס בתכון עם בתתטלע ע אלעריס בינט והד’א, מפכרינה מכיף, לילת אלעמר.
בס אלעריס, לילת אלסהרה, ביכשף חג’מ אלמציבה אללי עמלהא. פביציר ינט:
“שו סוית בחאלי? שו סוית בחאלי?”, בס הי האי אלנקטה, מש אכת’ר.
פאלמהם, והו עם בינט, וין ביציר יקרב? עלא באב אלקאעה. בדה יהרב. ביציר יקרב ע באב אלקאעה. והו עם בינט. יעני מפכרינה עם בירקצ.
ביצל באב אלקאעה, מין בישופה? אלמע’ני. אלמע’ני מאהו עלקאן נפס אלעלקה, קבל 20 סנה, מא הי צארת מעאה יעני.
פבס ישופה בלש בדה יהרב, ביקול לה: “הדא וין יא עמי? סבקני חאלה (?) וביתרכני? אעוד’ באללה”.
פביקול ללשבאב: “וין אלשבאב? אלתמוא חואליה אלעריס, אלתמוא, אהל אלעריס, צחאב אלעריס!”. בילתמוא חואליה, ביבלשוא יזקפוא, ובירפעוה וביזתוה ג’וא, ענד וין? ענד אלמע’ני. “אקעד ח’י הון, וין ראיח?”
פהו מסכין, ביבטל יערף, לא הו בדה ינט יהרב, ולא הו בדה ינט מע צחאבה וינבסט מעהן לאנה צאר עאזמהן. ביקדרש יעני הסא יעמל אשי. צאר עאזמהן, והם נאטין!
ואכלוא אלסלאיט, ח’לצוא אלסלאיט, יא ג’מאעה. איוא, ואלעשא, אעוד’ באללה.
וין בדה יהרב ח’י? אקעד. אקעד, מש בדכ תתג’וז? אקעד, נט.
ילא באי.
انتو بتعرفوا إنّه العريس أكثر واحد بينطّ بالعرس. معروفة هاي دوليًّا يعني. هسّا النّاس بتكون عم بتتطلّع ع العريس بينطّ وهذا، مفكّرينه مكيّف، ليلة العمر.
بس العريس، ليلة السّهرة، بيكشف حجم المصيبة اللي عملها. فبيصير ينطّ:
“شو سوّيت بحالي؟ شو سوّيت بحالي؟”، بس هي هاي النّقطة، مش أكثر.
فالمهمّ، وهو عم بينطّ، وين بيصير يقرّب؟ على باب القاعة. بدّه يهرب. بيصير يقرّب ع باب القاعة. وهو عم بينطّ. يعني مفكّرينه عم بيرقص.
بيصل باب القاعة مين بيشوفه؟ المغنّي. المغنّي ماهو علقان نفس العلقة، قبل ٢٠ سنة، ما هي صارت معاه يعني.
فبس يشوفه بلّش بدّه يهرب، بيقول له: “هدا وين يا عمّي؟ سبقني حاله (؟) وبيتركني؟ أعوذ بالله”.
فبيقول للشّباب: “وين الشّباب؟ التمّوا حواليه العريس، التمّوا، أهل العريس، صحاب العريس!”. بيلتمّوا حواليه، بيبلّشوا يزقّفوا، وبيرفعوه وبيزتّوه جوّا، عند وين؟ عند المغنّي. “اقعد خيّ هون، وين رايح؟”
فهو مسكين، بيبطّل يعرف، لا هو بدّه ينطّ يهرب، ولا هو بدّه ينطّ مع صحابه وينبسط معهن لأنّه صار عازمهن. بيقدرش يعني هسّا يعمل اشي. صار عازمهن، وهم ناطّين!
وأكلوا السّلايط، خلّصوا السلايط، يا جماعة. أيوا، والعشا، أعوذ بالله.
وين بدّه يهرب خيّ؟ اقعد. اقعد، مش بدّك تتجوّز؟ اقعد، نطّ.
يلّا باي.
אתם יודעים שהחתן הוא מי שהכי קופץ בחתונה. זה עניין שמוכר ברמה הבינלאומית. האנשים מביטים אל החתן קופץ וחושבים שהוא נהנה, הרי זה הערב של חייו.
אבל החתן, בליל הכלולות, מגלה את גודל האסון שהוא עשה, אז הוא מתחיל לקפוץ:
“מה עשיתי לעצמי? מה עשיתי לעצמי?”, זו הנקודה, לא יותר.
בקיצור, בעודו קופץ, לאן הוא מתקרב? לשער האולם. הוא רוצה לברוח. הוא מתקרב לשער האולם. בעודו קופץ. חושבים שהוא רוקד.
הוא מגיע לשער האולם ומי רואה אותו? הזמר. הרי הזמר תקוע באותו מצב, מלפני 20 שנה, הרי זה קרה גם לו.
ברגע שהוא רואה אותו מתכוון לברוח, הוא אומר לו: “לאן אתה הולך, בן אדם? … ועוזב אותי? שלא נדע / לא יכול להיות”.
והוא אומר לצעירים: “איפה הצעירים? התקבצו סביב החתן, התקבצו, משפחת החתן, חברי החתן!”. והם מתקבצים סביבו, מתחילים לצהלל, הם מרימים אותו וזורקים אותו פנימה, ליד מי? ליד הזמר. “אחי, שב פה, לאן אתה הולך?”
והוא מסכן, הוא כבר לא מבין אם הוא רוצה לקפוץ כדי לברוח או לקפוץ עם חבריו וליהנות אתם כי הרי הוא הזמין אותם. הוא כבר לא יכול לעשות משהו עכשיו. הוא הרי הזמין אותם, והם קופצים!
וכבר אכלו את הסלטים, נגמרו הסלטים, אנשים. כן, וארוחת הערב, שלא נדע.
לאן הוא יכול לברוח, אחי? שב. שב, לא רצית להתחתן? שב, קפוץ.
יאללה ביי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
נראה שהסרטון נמחק מפייסבוק. חבל.
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Elihai Knafo, שכתב לנו:
“היי,
לאחרונה אני מעיין בגרסה הערבית של אנציקלופדיה תרבות: “מוסועת אלמערפה”.
נוכחתי לדעת שהחיה המוכרת בעברית כסמור נקראת בערבית “אבן עִרְס”.
אשמח לפרוט על המילה הזו”.
אז מילת היום היא –
עַרוּס عَرُوس וברבים עַרַאיֶס عرايس – כלה
נתחיל משאלתו של אליחי:
אִבֶּן עִרְס ابن عِرْس הוא סַמּוּר. למה? אין לי שמץ של מושג…
ועוד משהו:
נא לא להתבלבל עם ערץ:
השורש הערבי ע.ר.ס עוסק בחתונות. הוא נפוץ מאוד בשיח מכיוון שחתונות הן דבר נפוץ מאוד בחיים…
*** הקוראים כפיר דדון ו- Yehonatan Avraham Gorenberg הסבו את תשומת לבי לכך שהשורש קיים בעברית בשורש א.ר.ס (של אירוסין, ארוס וארוסה, לא של ארס של נחש…) ובגרסתו המקראית א.ר.שׂ. ***
* הפועל הספרותי עַרַסַ عَرَسَ בבניין הראשון – השתתף בחגיגה, בשמחה
* עֻרְס عُرس וברבים אַעְרַאס أعراس, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מסיבת החתונה
* הפועל הספרותי אַעְרַסַ أعرس בבניין הרביעי – התחתן עם-
* עַרִיס عريس וברבים עֻרֻס عرس או עֻרְסַאן عرسان – חתן
* ערוס או ערוסֶה عروسة, היא מילת היום – כלה; בובה
* עַרוּס אל-, בסמיכות عروس ال- – פנינת ה-, היהלום שב-, למשל:
* עַרוסֶ אלְמַאא’ عروس الماء – נימפאה (צמח), שושנת מים
* ערוסֶ אלְבַּחֶר عروس البحر – בת ים (דמות מיתולוגית)
* ערוסֶ אלבַּחֶרֶ אלְאַבְּיַץ’ عروس البحر الأبيض – כלת הים התיכון, כינויה של העיר אלכסנדריה במצרים
מספר כותבים כתבו לנו בתגובות שזהו גם כינוין של הערים חיפה ועזה
* ערוסֶ אלבחרֶ אלְאַחְמַר عروس البحر الأحمر – כלת הים האדום, כינויה של העיר ג’דה בסעודיה
* ערוסֶ אלְעַ’אבֶּה عروس الغابة – שמו העממי של העץ היפהפה כליל החורש (מיל’: כלת היער), ותודה לקורא Amir Ben Cohen על התזכורת
* בֻּרְמַתֶ אלְערוס برمة العروس או זַפֶّתֶ אלערוס زفّة العروس – ליווי הכלה (מביתה למקום טקס החתונה)
* אַלְעַרוּסַאן العروسان / אלערוסֵין العروسين – החתן והכלה (בצורת הזוגי)
* מַעַ אלֶפְלוּס בְּתִיגִ’י אלְעַרוּס مع الفلوس بتيجي العروس – כשיש (מיל’: עם) כסף באה הכלה
* אִללִּי בִּעְטִי פְלוּסֹה, בִּנְתֶ אלסֻּלְטַאן עַרוּסֹה اللّي بعطي فْلُوسه بنت السّلطان عروسه – אדם פזרן, שמחלק את כספו, גם בת הסולטאן תהיה כלתו
* זַיּ אֻםֶּ אלְערוס רַאיְחַה גַ’איֶה / פַאצְ’יֶה מַשְע’וּלֶה زيّ أمّ العروس رايحة جاية / فاضية مشغولة – מעמיד/ה פני עסוק/ה (מיל’: כמו אמא של הכלה, הולכת ובאה / פנויה-עסוקה, וזאת כי ההכנות לחתונה הן באחריות משפחת החתן, כך שלאם הכלה אין הרבה מה לעשות והיא מחפשת תעסוקה); חסר/ת מנוחה, מתרוצצ/ת
ותודה לקוראים Haim Guy ו- Avshalom Farjun על ההרחבות בנושא הפתגם האחרון.
הקוראת Gila Yona שלחה לנו את הפתגם הבא:
אֶלְעַריס אַחַ’דֶ אלְערוס וּאלְמַעַאזִים רִגְ’עוּ לַבֵּיתְהֹם מִתֶלֶ אלתְּיוּס العريس أخذ العروس والمعازيم رجعو لبيتهم مثل التّيوس – החתן לקח את הכל, והמוזמנים חזרו לביתם כמו תיישים (טיפשים).
הכוונה היא שמי שבעצם נהנה ומרוויח הוא רק החתן.
אבשלום, בנוסף לקורא Yehoshua Wizel Sankari, אף כתבו לנו ש:
עַרוס/ה בְּלַבַּנֶה عروسة بلَبَنِة או עַרוסֶת גִ’בְּנֶה عروسة جبنة או ערוסֶת חַלַאוֶה عروسة حلاوة
זה סנדוויץ’ העשוי מהפיתות הערביות הדקות דקות, וזו ארוחת בוקר נפוצה ביותר בלבנון ובסוריה.
=-=-=-=
ערוסה וברבים עראיס זה גם מאכל מפורסם: פיתה מגולגלת עם מילוי גבינה, שמן זית, זעתר וכו’.
הערך עראיס קיים רק בשתי ויקיפדיות בעולם: העברית וה… שבדית.
הזוי. אגב, מזל שראיתי את הערך; ערכתי אותו מחדש ועשיתי לו הגהה. נראה שלפחות עשרה אנשים שונים התערבו בכתיבתו, ולא בתחכום רב.
“עראיס או ערוסה או עראיס או אל-אראיס (בערבית: اكلة العرايس) הוא מאכל שמקורו מהמטבח השאמי (לבנטיני). המנה נפוצה באזור המזרח התיכון, בעיקר סוריה ולבנון. המאכל מבוסס על פיתה ממולאת בבשר טחון ומשוחה בשומן.
מרכיבים: פיתה, בשר טחון, שמן זית או שומן בקר לצלייה
עראיס צמחוני/טבעוני לרוב יכיל תפוחי אדמה או קטניות שונות. ניתן להגיש את העראיס בליווי של ירקות שונים, סלט עגבניות, טחינה, עמבה ועוד.
שם המאכל, מקור ומאפיינים
המילה ‘עראיס’ היא גרסת רבים של ‘ערוס’ (عروس), ‘כלה’ בערבית.
מקור שם המאכל “אלעראיס” הוא שבמדינות ערביות מסוימות ובשבטים מסוימים, נהגו להגיש מאכל זה לנשואים טריים/ זוג צעיר ומכאן שמו של המאכל עראיס.
העראיס נחשב לאחד המאכלים הסוריים והלבנונים המפורסמים ביותר בעולם הערבי […]”.
ואי אפשר לסיים פוסט כזה בלי אזכור של שני שירי חתונה אולטימטיביים:
מַבְּרוּכּ עַלֵיכּ יַא עַרִיס, מברוכ! مبروك عليك يا عريس مبروك (מזל טוב לחתן)
כאן בביצועו של שריף, ילד הפלא הדרוזי (בדקה 3:30)
ו-
גִ’ינַא וּג’ינא וג’ינא, גִ’בְּנַא אלְעַרוּס וּגִ’ינא جينا وجينا وجينا جبنا العروس وجينا (באנו, הבאנו את הכלה ובאנו)
צילום: Luwadlin Bosman
זה היה הפוסט ה- 2,564 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
