מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא האדוק אושר כתר.
אז מילת היום היא –
אִנְבַּהַר اِنْبَهَر – נעתקה נשימתו, נדהם, התפלא, הסתנוור
אושר שלח לי פוסט מחשבון אינסטגרם:
moahmmad_almanee
Moahmmad Almanee | محمد المـعاني
למוחמד אלמעאני הירדני יש 104,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
סופר
اللهم صل وسلم وبارك على نبينا محمد.
اذا كنت تبحث عن ما يصف شعورك ستجد نفسك هنا.
Writer 
Ma’anאלוהים, התפלל וברך את נביאנו מוחמד.
אם אתה מחפש את מה שמתאר את רגשותיך אתה תמצא את עצמך כאן.
הפוסט פורסם ב- 14.6.24.
מכיוון שהפוסט הוא טקסט שמופיע כתמונה, כדי להקל על עצמי חיפשתי אותו בגוגל ומצאתי אותו חיש קל גם אצל אחרים. אין לי מושג מי המקור.
انتِ مميزة كثير على فكرة، بس لإنك متعودة ع حالك كثير، ما بتلاحظي الي ناس بتنبهر فيه لما تشوفك!
بكفي لمعة عيونك لما تضحكي، بكفي رزانة صوتك لما تحكي، بكفي بساطتك بكل شي بتعمليه، بكفي براءتك بزمن انعدمت فيه البراءة، بكفي انك بتهتمي لمشاعر غيرك وبتراجعي تصرفاتك وبتعتذري اذا حسيتي انك غلطانة، بكفي انك بتحبي هاري بوتر وفريندر وحافظة نص السيناريوهات من مسلسلاتك وأفلامك المفضلة، بكفي انك لسا بتحضري كرتون وبتستمتعي فيها مثل الأطفال، بيكفي انك لما تذايقي قطعة شوكولاتة وكوب شاي / وفنجان قهوة كافية تعدل مزاجك وتخليكي تبتسمي، بكفي انك بتنامي وانتِ بتفكري كيف بكرا تكوني أحسن، بكفي انك ظليتي انتِ بزمن كل البنات صارت تشبه بعض.
انتِ مميزة 
את מיוחדת מאוד, אגב, אך מכיוון שאת רגילה לעצמך מאוד אינך שמה לב שאנשים מסונוורים ממנו (הטעות במקור. צריך להיות: ממך) כשהם רואים אותך!
מספיק ברק עיניך כשאת צוחקת, מספיק האיפוק בקולך כשאת מדברת, מספיקה הפשטות שלך בכל דבר שאת עושה, מספיק תום הלב שלך בזמן שנעלם בו תום הלב, מספיק שאת רגישה לתחושות הזולת, שאת בוחנת את ההתנהלות שלך ושאת מתנצלת אם את מרגישה שטעית, מספיק שאת אוהבת הארי פוטר ופרינדר (פרנדס, “חברים”) ויודעת בעל-פה חצי מהתסריטים של הסדרות והסרטים המועדפים שלך, מספיק שאת עדיין צופה בסרטים מצוירים ונהנית מהם כמו ילדים, מספיק שכשאת טועמת חתיכת שוקולד וספל תה / קפה (השוני הוא בגרסאות אותן מצאתי), זה מספיק כדי לשפר את מצב הרוח שלך ולגרום לך לצחוק, מספיק שאת ישנה ואת חושבת איך מחר תהיי טובה יותר, מספיק שנשארת את בזמן שכל הבנות הפכו דומות זו לזו.
את מיוחדת.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתם של שני קוראים: Edov Toren ו- לאה ולנר.
שניהם ביקשו שנתייחס לשורש ב.ה.ר שאוזכר על-ידִי כשדיברתי על הכפר הירושלמי שמול ביתי, צור באהר.
כתבתי פה בעניין לא פעם:
שם הכפר צוּר בַּאהֶר صور باهر, שנשקף מחלונות ביתי בירושלים, הוא כנראה שיבוש של המילה סוּר באהר, דהיינו חומה אדירה.
אז מילת היום היא –
בַּהַארַאת بَهَارَات – תבלינים
לשמיעה:
בעבר הממש רחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
לשמיעה:
חלקכם, או רובכם, משתמשים בתבלין בהרט. נשמע שם אקזוטי, בטח משהו פרסי, או הודי.
אז לא.
כמו שהמילה הערבית לשקרים – כִּדְ’בַּאת (כזבים), בערבית בלהג כפרי קיבלה בעברית את צורת הכתיב הממש לא קשורה צ’יזבט (נשמע פולני או צ’כי), כך גם המילה תבלינים, בהאראת, הפכה, מחוסר ידיעה, ל- בהרט.
השורש הערבי ב.ה.ר אינו כזה נפוץ, אך יש לו שני תחומי משמעות:
מצד אחד בוהַק של אור, סִנווּר, למשל בשם התואר בַּאהֶר باهر (הבינוני הפועל של הבניין הראשון), שפירושו מזהיר, זוהֵר, בוהֵק, והוא נמצא בשימוש בעיקר כשם תואר לניצחון או הצלחה.
מצד שני בַּהַאר זה תבלין, (וגם שם נוסף לפלפל שחור, וכן יופי, אבל זו משמעות ממש נדירה), ובצורת הריבוי נקבה – בהאראת. מה הקשר לאור מסנוור? מסתבר שאין קשר, והציצו בסוף הפוסט להבהרה…
והנה ציטוט מויקיפדיה:
בהרט משמש כתבלין עיקרי בבישול עוף, בקר, קובה (על גרסאותיו השונות), חמוצים וטבית (החמין העיראקי).
מרכיבים עיקריים בבהרט הם: ציפורן, קינמון, פלפל אנגלי ופלפל שחור. קיימות גרסאות שונות לתערובת, ובחלקן מוסיפים גם תבלינים כמו אגוז מוסקט, הל, כמון ואף כוסברה יבשה. גרסאות שונות של בהרט נבדלות זו מזו בהרכב המדויק וביחס בין התבלינים השונים.
בעברית השורש הזה קשור לבהירות, הבהרה וגם לקדחת הבהרות, לא עלינו (על שם הכתמים הבהירים שצצים על העור של החולים).
אז מה, איפה תעדיפו לשבת עכשיו, ממש עכשיו? במסעדה ערבית אותנטית, אסלית (אצלית) כזו, או בסושיה? אני יודע איפה אני מעדיף…
=-=-=-=-=
זה היה אז, לפני שנים. תוספות עדכניות:
* הפועל הספרותי בַּהַרַ بَهَرَ בבניין הראשון – הדהים, הקסים, סִנְוֵר, הציף באור, שטף באור חזק; גבר על-; עייף את-; גרם ל- לעצור את נשימתו
* בַּהְר بَهْر או בֻּהוּר بُهور, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – סנווּר
* לַיְלַתֶ אלְבֻּהְר ليلة البُهر – ליל ירח מלא (לא בשימוש)
* בֻּהְרַתֶ אללַּיְל بهرة اللّيل – חצות הלילה (כנ”ל)
* בַּאהֶר باهر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מזהיר, זוהֵר, בוהֵק, מסנוור; מדהים, מרהיב; גובר על אחרים, גובר על אחרים באורו; שם פרטי של גבר
* נַגַ’אח בַּאהֶר نجاح باهر – הצלחה מזהירה
* בַּאהֶרֶ אלְגַ’מַאל باهر الجمال – בעל יופי מסנוור ומדהים
* הפועל בַּהַּר بهّر בבניין השני – תיבל
* הפועל אַבְּהַרַ أبهر בבניין הרביעי – הפליא לעשות
* מֻבְּהִר مُبْهِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מופלא, מצוין
* הפועל תַבַּהַּרַ تبهّر בבניין החמישי – האיר, זהר
* הפועל אִנְבַּהַרַ انبهر בבניין השביעי – נדהם, התפלא, הסתנוור
* בַּהִיר بهير – נושם בכבדות (לא בשימוש)
=-=-=
כתב לנו בתגובות הקורא דוד אבוטבול:
בהינדו אחת מהשמות ל”הודו” נקראת בהרט. אני חושב שיש קשר יותר עמוק לתבלינים ולהודו. ומשם הושרשה לערבית שהגיעה אחרי סנסקריט. भारत
הוסיף איתמר בבאי:
בהרת הוא גם השם של הודו (המדינה).
אני זוכר שלמעשה התבלין נקרא על שם הודו (כלומר קודם הערבים שמעו את ההודים קוראים לארצם בהרת), וגם ההודים בעצמם מתייחסים להודו כ”בהרת”.
יש דף בוויקיפדיה האנגלית שעוסק בשמות של הודו, ושם יש מספר הסברים לשם בהרת: שם של אחד המלכים/השבטים העתיקים או בעל משמעות של נשיאה ובפרט עם קשר לאש (שזה לא מפתיע בהתחשב בדת הזורואסטרית ששלטה באזור):
לפי זה אני מבין שאכן קודם הודו נקראה בְּהַרַת, לאחר מכן התערובת של התבלינים קיבלה את שמה של הודו ולאחר שינוי קל מהמקור המילה נראית כיום שֵמית למהדרין.
כתב יאיר גולד:
בגעז ובאמהרית (וייתכן שגם בלשונות אתיו-שמיות נוספות) השורש ב.ר.ה עוסק באור (אור חיוור ובהשאלה גם: הוכחה). דומה לשורש ב.ה.ר אך בשיכול אותיות. משורש זה מוכר השם האתיופי: ብርሃን – ברהאן (אור או: הוכחה).
התמונה: מהרשת
זה היה הפוסט ה- 2,598 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
היי שלו,
תודה רבה על עוד פוסט נהדר.
שאלה קטנה:
לגבי המשפט “ما بتلاحظي الي ناس بتنبهر فيه لما تشوفك”
אתה טענת שיש טעות במקור ושצריך להיות: ממך – “فيك“
למה זו טעות בעצם?
אני תרגמתי את המשפט ככה: “את לא שמה לב למה שהאנשים מסתנוורים ממנו כאשר הם רואים אותך”.
כלומר فيه חוזר ל-الي. האם אני טועה?
תודה רבה,
רוני
שלום רוני ואין בעד מה!
שמת לב שתרגמת “האנשים” למרות שבמקור בערבית המילה אנשים אינה מיודעת?
שנית, חסרה שם מילה (איפה ה”מה ש-“?)
המשפט, בערבית, אינו מנוסח באופן שאפשר לתרגמו כפי שהצעת. לאור כל אלה, ובהתחשב שהתחביר במקור די מעפן, אני סבור שיש טעות במקור. ואולי אני טועה, לא יודע… 🙂