מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
רַכַּّז (עַלַא) رَكَّز (على) – התמקד ב-, התרכז, היה מרוכז וממוקד; נעץ, ייצב את- בתוך-, קבע את-, תקע
משה שלח לי סרטון נוסף של המטיף האסלאמי עַמַּאר אַחְמַד מבאקה אלע’רביה.
הסרטון פורסם ב- 12.10.24 וכותרתו:
نتحدث عن خمسة أنواع من الناس الذين يجب أن نبتعد عنهم، مع التركيز على النوع الخامس الذي يستهين بنا ويعتبرنا أغبياء.
נדבר על חמישה סוגי אנשים, שאנו צריכים להתרחק מהם, ונתרכז בסוג החמישי, שמזלזל בנו ומחשיב אותנו לטיפשים.
ח’מס אנואע מן אלנאס, אד’א ערפתהם אבעדהם ענכ, אבעד ענהם, ורכז לי עלא אלח’אמס.
הד’א אללי בישוף, אלאול אללי בישוף אנה מציבתה אבתלאא’, מסכין, אמא מצביתכ עקאב מן אללה.
אלת’אני אללי בישוף ח’טא’ה אג’תהד, יא’ג’ר עליה, אמא ח’טא’כ ד’נב. לאזם תתעאקב עליה.
אלת’אלת’ ואחד ביע’לט עליכ ובסתנאכ אנכ אנת תתאסף לה או תעתד’ר מנה.
אלראבע ואחד אנת עאפית ענה לאנכ גדע, בדכש תמקתה, בס הו מפכר אנכ ח’איף מנה.
אמא אלח’אמס הד’א מוג’וד, דיר באלכ מנה, אנת בתתע’אפל ען אסאאתה, בתמרק לה איאהא, ילא ביהמש, והו מפכרכ אהבל.
אד’א וצלת, אכתב לי פי אלתעליקאת.
خمس أنواع من النّاس، إذا عرفتهم ابعدهم عنك، ابعد عنهم، وركّز لي على الخامس.
هذا اللي بيشوف، الأوّل اللي بيشوف إنّه مصيبته ابتلاء، مسكين، أمّا مصبيتك عقاب من الله.
الثّاني اللي بيشوف خطأه، اجتهد، يؤجر عليه، أمّا خطأك ذنب. لازم تتعاقب عليه.
الثّالث واحد بيغلط عليك وبستنّاك إنّك انت تتأسّف له أو تعتذر منه.
الرّابع واحد انت عافيت عنه لأنّك جدع، بدّكش تمقته، بس هو مفكّر إنّك خايف منه.
أمّا الخامس هذا موجود، دير بالك منه، انت بتتغافل عن إساءته، بتمرق له ايّاها، يلّا بيهمّش، وهو مفكّرك أهبل.
إذا وصلت، اكتب لي في التّعليقات.
יש חמישה סוגי אנשים, אם תזהה אותם הרחק אותם ממך, התרחק מהם, ותתרכז בחמישי.
הסוג הראשון הוא זה שחושב שהצרה שלו היא העמדה בניסיון, מסכן, אבל הצרה שלך היא עונש מאלוהים.
הסוג השני הוא זה שרואה את הטעות שלו, (אומר ש)הוא השתדל, הוא כבר יקבל על כך גמול בעולם הבא, אבל הטעות שלך היא פשע. אתה צריך להיענש עליו.
הסוג השלישי הוא מישהו שמתייחס אליך לא יפה וממתין שאתה תבקש ממנו סליחה או תתנצל.
הסוג רביעי הוא מישהו שאתה נמנע מקשר אתו, כי אתה גבר, אתה לא רוצה לתעב אותו, אבל הוא מפרש את זה שאתה פוחד ממנו.
אבל הסוג חמישי קיים, היזהר ממנו. זה מישהו שאתה מתעלם ממנו כי אתה לא רוצה לפגוע בו, אתה “מחליק” לו את זה, יאללה, לא חשוב, אבל הוא חושב שאתה אהבל.
אם המסר הגיע, כתוב לי בתגובות.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק עזרא סופר, שכתב לנו:
“האם היה כבר פוסט על המילה הערבית מרכז שנכנסה לעברית על ידי התיבונים הספרדים?
תודה מראש”
אז מילת היום היא –
מַרְכַּז مَرْكَز וברבים מַרַאכֶּז مراكز – מרכז; מקום, מושב; עמדה, מעמד, סטטוס; בסיס, תחנה; ציר
ימאמה מבטאת מַרְכֶּז
אומר בנושא ויקימילון:
“מֶרְכָּז
לשון ימי הביניים: האזור בגוף כלשהו שמרחקיו מכל קצות־הגוף שווים, בקרוב.
“מרכז – מלה ערבית, העתקנוה אל לשוננו לצרכנו אליה, והיא שם לנקודה האמצעית שבתוך העגולה אשר כל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה מן הקו הסובב בעגולה כולם שווים.” (ר’ שמואל אבן תבון, ‘פירוש המילות הזרות’, נספח לתרגומו למורה נבוכים, 1244)”
=-=-=-=
השורש הערבי ר.כ.ז עוסק, כפי שהבנו לבד בזה הרגע, בעניינים מרכזיים:
* הפועל הספרותי רַכַּזַ رَكَزَ בבניין הראשון – הפך למרוכז ו/או לסמיך; התרכז, התמקד; הדגיש; ביסס את- על-
* הפועל רַכַּّז ركّز בבניין השני – התמקד ב-, התרכז, היה מרוכז וממוקד; נעץ, ייצב את- בתוך-, קבע את-, תקע
* תַרְכִּיז تركيز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ריכוז, קיבוע, מיקוד; כשם עצם: תרכיז
* מֻרַכַּّז مركّز, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מרוכז, מקובץ; כשם עצם: תרכיז
* מֻרַכַּّזַאתֶ אלְפַוַאכֶּה مركّزات الفواكه – תרכיזי פירות
* עִנַאיַה מֻרַכַּזַה/מֻכַּתַּ’פַה عناية مركّزة/مكثّفة – טיפול נמרץ
* אִנְתֶ מִש מְרַכֶּז מַעִי إنت مش مركّز معي – אתה לא איתי! נאמר על מישהו שלא מקשיב
* הפועל תַרַכַּّז تركّز בבניין החמישי – התרכז ב-, היה מרוכז; התבסס על-
* הפועל אִרְתַכַּזַ ارتكز בבניין השמיני – התבסס, היה יציב, נשען על-; השתקע
* אִרְתִכַּאז ارتكاز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – משען
* מֻרְתַכַּז مرتكَز, בצורת הבינוני הפעול – מקום או בסיס ההישענות, נקודת משען; דריסת רגל
* רַכִּיזַה ركيزة וברבים רַכַּאאֶז ركائز – יסוד, בסיס, תֶּמֶךְ, עמוד האוהל, מִשְעָן
* מַרְכַּזִיּ مركزيّ – מרכזי
* כַּתִף מַרְכַּזִיּ كتف مركزيّ – עמוד תומך
* תַחַכֻּם מַרְכַּזִיּ تحكّم مركزيّ – שליטה/בקרה מרכזית
* סֻלְטַה מַרְכַּזִיַּה سلطة مركزيّة – שלטון מרכזי
* מַחְכַּמַה מַרְכַּזִיַּה محكمة مركزيّة – בית משפט מחוזי
* תַדְפִאַה מַרְכַּזִיַּה تدفئة مركزيّة – חימום מרכזי
* מַחַטַּתֶ אלְבַּאצַאתֶ אלְמַרְכַּזִיֶּה محطّة الباصات المركزيّة – התחנה המרכזית
* מַרְכַּזִיַּה مركزيّة, כשם עצם – מרכזיות, ריכוזיות
* לַאמַרְכַּזִיַּה لامركزيّة – ביזור
מהשורש התנייני המרובע מ.ר.כ.ז:
* הפועל תַמַרְכַּז تمركز על דרך הבניין החמישי – הפך למרכזי, התמרכז
* תַמַרְכֻּז تمركُز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התמקמות, תפיסת עמדה
* תַמַרְכֻּז דַ’אתִיּ تمركز ذاتيّ – הפנמה
* מֻתַמַרְכִּז متمركِز, בצורת הבינוני הפועל – ממוקם, ממורכז
מספר מרכזים לדוגמה:
* מַרְכַּז גַ’מַאהִירִיּ مركز جماهيريّ – מתנ”ס
* מַרְכַּז תַַ’קַאפִיּ مركز ثقافيّ – מרכז תרבות
* מַרְכַּז אִדַארִיּ مركز إداريّ – מרכז עירוני; מקום מיושב (מיל’: מנהלי)
* מַרְכַּז טִבִּّי مركز طبّيّ – מרכז רפואי
* מַרְכַּז אִצְלַאח וַתַאְהִיל مركز إصلاح وتأهيل – בית כלא (מיל’: מרכז תיקון/רפורמה ושיקום)
* מַחַטַּת / מַרְכַּז / נֻקְטַת / מַחְ’פַר שֻרְטַה محطّة / مركز / نقطة / مخفر شرطة – תחנת משטרה
* מַרְכַּז אִסְעַאף مركز إسعاف – תחנת עזרה ראשונה
* מַרְכַּז תַסַוֻּק مركز تسوّق – מרכז קניות, קַניון
* מַרְכַּז תִגַ’ארִיּ مركز تجاريّ – מרכז מסחרי, מרכז קניות
* מַרְכַּז קֻוַּה مركز قوّة – מוקד כוח, עמדת כוח
* מַרְכַּזֶ אלְאֻמוּמַה וַאלטֻּפוּלַה مركز الأمومة والطّفولة – תחנה לאם ולילד, “טיפת חלב” (מיל’: מרכז האימהוּת והתינוקוּת)
* מַרְכַּז חַצַ’רִיּ/עַמְרַאנִיּ مركز حضريّ / عمرانيّ – ריכוז אוכלוסין
* מַרְכַּזֶ אלִאהְתִמַאם مركز الاهتمام – מוקד ההתעניינות
* מַרְכַּזֶ אלתִּ’קְל مركز الثّقل – מרכז הכובד
* מַרְכַּז מֻגְ’תַמַעִיּ مركز مجتمعيّ – מרכז קהילתי
* מַרְכַּז תַחַכֻּם مَرْكَز تحَكُّم – מרכז שליטה
* אֶללַּגְ’נֶה אלְמַרְכַּזִיֶּה اللَّجْنة المركزيّة – הועד המרכזי של פת”ח
“הוועד המרכזי של הפת”ח (בערבית: اللّجنة المركزيّة لحركة فتح, תעתיק מדויק: אללג’נה אלמרכזיה לחרכת פתח) הוא הגוף העליון בפת”ח האמון על קבלת ההחלטות במבנה התנועה. על פי אמנת פת”ח, כולל הגוף 21 חברים קבועים, אשר נבחרים על ידי צירי התנועה באופן ישיר במהלך ועידת התנועה.
בדצמבר 2016 זכה במקום הראשון בבחירות לוועד המרכזי מרואן ברגותי, הכלוא בכלא הדרים. […]” (ויקיפדיה)
כתב לנו יאיר גולד:
מראכז תעלים – מוסדות לימוד [מיל. מרכזי לימוד].
כפי שרמזת בבינוני הפעול, את הפועל התנייני תמרכז ניתן לתרגם גם כ- נמצא בעיקר ב- [שטח גאוגרפי].
במינוח צבאי (אך לא רק) אפשר למצוא: מרכז תדריבי – מרכז הדרכה, בה”ד; מרכז תסיטר/סיטרה – מרכז שליטה, משל”ט.
כתב לנו אוהד איתן:
בתורכית המילה היא Merkez. מעניין אם הערבית שאלה מהתורכית או שהתורכית שאלה מהערבית והעברית
ענה לו Is St:
הטורקית שאלה מן הערבית, ויש יותר מחשד סביר ששתיהן שאלו מן הפרסית. בכלל, מלים רבות בתחום המתמטיקה וההנדסה (מרכז, קוטר, יתר) הגיעו אלינו מהערבית, ומקורן הקדום יותר בפרסית (כמו המילה הנדסה בעצמה: בפרסית אמצעית “אנדוזאג”, בפרסית כיום “אנדוזה”).
קיימת גם שאילה הפוכה במיוחד בתחום הצורות ההנדסיות: בפרסית המונחים עבור משולש (مثلث), מרובע (مربع) ואליפסה (بیصی) באו ישירות מערבית.
צילום: Lena Taranenko
זה היה הפוסט ה- 2,633 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
