פורסם לראשונה ב- 12.1.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Elisha Amidan.
אלישע ביקש שנכתוב על הביטוי: אֶלדֻּנְיַא בְּתִשְתִי
אז מילת היום היא –
שִתַא شِتَا – גשם; חורף
כן, אנו יודעים: גם מַטַר مطر זה גשם, אבל לא בשורש הזה עוסק היום הפוסט
הופיע אצלנו בעבר הרחוק הפוסט הבא:
הַאלשַּתְוֶה גַ’אבַּת הַאלְוַחְלֶה هالشّتوة جابت هالوحلة – הגשם (הזה) הביא את הבוץ (הזה) (בכל דבר טוב יש חסרון)
טוב, יש פה כמה דברים לדבר עליהם:
ראשית, ההא הזו בהתחלה, שקיימת רק במדוברת והיא קיצור של כינוי הרמז הַדַ’א/הדא هذا هدا – זה, הזה; הַדִ’הִ/הַד’י/הדי هذه هذي هدي – זו, הזו; הַדוֹל هدول (בספרותית הַאֻ’לַאאִ’ هؤلاء) – האלה.
במקום להגיד הד’א אלְוַלַד هذا الولد, או אלולד הד’א, אפשר להגיד הַאלְולד هالولد. חיסכון יפה במילים.
שנית, המילה שַתְוֶה, שהיא וריאציה על מילה נפוצה יותר לגשם (פשוט פה בפתגם יש חריזה עם וחלה) – שִתַא (בספרותית שִתַאא’, במלרע), שזה במקור חורף. לדעתי פגשנו את המילה הזו בעבר, אז נחזור בקצרה על עונות השנה:
שתאא’ شتاء – חורף (מבחינת השורש המילה מקבילה בעברית דווקא ל- סתיו)
רַבִּיע ربيع – אביב (מבחינת השורש המקבילה בעברית היא דווקא המילה הנדירה רְבִיעָה, שפירושה עונת הגשמים)
צֵיף صيف – קיץ
חַ’רִיף خريف – סתיו (מבחינת השורש המקבילה בעברית היא דווקא חורף)
בנושא זה האחרון, ואני ממליץ בחום לקרוא פה בתגובות את זו של אביתר כהן הפועל גַ’אבּ הוא הֶלְחֵם (חיבור של שתי מילים או יותר) של גַ’אאַ’ בִּ- جاء ب הספרותי, שפירושו הביא (מילולית: בא ב-. ה- ב’ הזו בסוף תפקידה במקרה זה להפוך פועל עומד לפועל יוצא. שמהּ בַּאא’ אלתַּעְדִיַה, ומי שזה סינית בשבילו – זה בסדר…)
צורת הציווי שלו נפוצה מאוד, לצערי דוברי עברית נחשפים אליה רק כשהם חיילים: גִ’יבּ! – תן!
וַחַל وحل, בזכר, או וַחְלֶה, בנקבה, וברבים אַוְחַאל أوحال או וֻחוּל وحول זה בוץ או רפש.
=-=-=-=
זה היה הפוסט בעבר.
תוספות עדכניות:
השורש הערבי ש.ת.ו (בגזרת ל”ו) עוסק בחורף ובגשם, ולמרבה הפליאה (או שלא) גם בבצורת והיעדר גשמים.
בעברית, כפי שצוין למעלה, הוא מופיע במילה סתיו, ולא, גם לא לפני מילון אבן-שושן, אין קשר לשתיה בעברית (למרות שגשם הוא מים ושותים מים).
* הפועל הספרותי שַתַא شَتَا בבניין הראשון – בילה את החורף ב-, חרף ב-; נעשה קר; צמח או חיה שנכנסו לתרדמת חורף
* הפועל בצורת הסביל שלו שֻתִיַ شُتِيَ – ירד עליו גשם; נפגע מבצורת
* שַתַתִ אלסַּמַאא’ شتت السّماء – ירד גשם (מיל’: השמיים נעשו חורפיים)
* שַאתִי شاتي (שַאתִן شاتٍ) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חורפי; מבלה את החורף ב-
* יַוְם שַאתִי يوم شاتٍ (שאתן) – יום גשום
* הפועל שַתַּא شتّى בבניין השני – בילה את החורף ב-; ירד גשם; צמח או חיה שנכנסו לתרדמת חורף
* שַתַתֶ/שַתַּתֶ אלדֻּנְיַא شتت/شتّت الدّنيا; אֶלדֻּנְיַא בְּתִשְתִי الدّنيا بتشتي – ירד/יורד גשם (מיל’: העולם חורפי)
* הפועל הספרותי שַאתַא شاتى בבניין השלישי – שכר פועל לתקופת החורף
* הפועל הספרותי אַשְתַא أشتى בבניין הרביעי – ירד גשם; נכנס לעונת החורף
* הפועל תַשַתַּא تشتّى בבניין החמישי – בילה את החורף ב-
* שִתַא شِتا (שִתַן شتًا), בספרותית – בצורת
* שִתַאא’ شتاء וברבים אַשְתִיַה أشتية – חורף. במדוברת זו מילת היום: שתא; בצורת, רעב, מחסור
* שַתְוֶה شتوة או שַתַוִיֶּה شتويّة – חורף, גשם, ממטר
* שִתְוִיּ شتويّ – חורפי
* מַשְתַא مشتى (מַשְתַן مشتًى) במשקל המקומות – מקום לבילוי בחורף, מעון חורף; מקום נופש וספורט בחורף; תקופת החורף
כתב לנו הקורא Yehoshua Wizel Sankari:
מִשְתִי מִן פוׁק וּמְצַיֶּף מִן תַחֶת مشتي من فوق ومصيّف من تحت או ההיפך: מציף מן פוק ומשתי מן תחת مصيف من فوق ومشتي من تحت – אומרים על אחד שלא יודע להתאים את הבגדים של החורף לחורף ולהיפך. כלומר תמצא אותו לבוש מעיל בשיא הקיץ או מעיל בחלק העליון ומכנס קצר מתחת.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
