פורסם לראשונה ב- 25.2.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Israel Stiffelman, שכתב לנו:
“אני מציע פוסט על העיר “בגדאד”. מקור השם אינו ערבי אלא “באגה-דאטה”, בפרסית עתיקה “אלוהים נתן”. שמה בעברית הוא כנראה נתניה….“
אז מילת היום היא –
בַּעְ’דַאד بَغْدَاد – בגדאד
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
היה לנו פוסט על העיר בעבר:
העיר של היום מופיעה לבקשתה של הקוראת עינת וילנר.
אז, יש עיראקים בקהל? יש פה מישהו מבגדאד? (סטגדיש!)
בַּעְ’דַאד بغداد, היא בגדאד בירת עיראק.
זו עיר בת 7,200,000 תושבים, אשר נהר החידקל חוצה אותה. אגב, בתמונה רחוב חיפה. כן, כן, הנשיא הנערץ, ירום הודו, השם ייקום דמו, צַדַּאם חֻסֵין صدّام حسين (אני מודה שתמיד הערצתי אותו. כן, כן), החליט בשנות ה- 80′ של המאה הקודמת לקרוא לאחד הרחובות הראשיים בעיר על שם חיפה. הרחוב השני הוא… רחוב יפו. מוזר ששתי הערים האלה, פחות או יותר, היו בטווח טילי הסקאד שלו שנורו על ישראל במהלך מלחמת המפרץ. אוחחחח… נוסטלגיה של שנת 91’… לפני שנמשיך, מילה על שמו: שמו הפרטי הוא צדאם (“המתעמת”, כשמו כך היה), עם האות צאד. אתם כבר שוחים כמו דגים בסוגיית ההגייה של האות הערבית הזו. אז רק אציין, אפרופו הנוסטלגיה, שבתקופת מלחמת המפרץ העיתון “מעריב” כתב את שמו בתעתיק נכון, צדאם, בעוד ש”ידיעות אחרונות” כתב סדאם, לטובת נוחות ההגייה.
ב”ישראל היום” קראו לו זדאם. סתם, סתם, בדיחה גרועה.
לפני שנמשיך – עוד סוגיה פונטית: האות הערבית ע’ נשמעת דומה, פחות או יותר, ל- g, דיברנו גם על זה יותר מפעם אחת, לכן אין זה פלא שבשפות אירופאיות, וגם בעברית, שמה בגדאד Baghdad. לפחות באנגלית מופיעות האותיות gh, שמספרות שזו לא באמת g מקורית. ואם כבר מדברים על זה, יהודי בגדאד מדברים בניב של ערבית מדוברת עיראקית, השונה טיפה מזה של המוסלמים בעיר. ברוב המקרים הם הוגים כמו ע’ גם את האות הקדמית ר. יש פה בין הקוראים כמה מומחים לנושא (יהודה כץ, השמע קולך!)
עם אוכלוסיה בת 7 מיליון איש, אין ספק שבגדאד אינה רק העיר הגדולה בעיראק (לפני [אל]בַּצְרַה البصرة ואלְמוֹצֻל الموصل [מוסול], שנמצאת בדקות אלה ממש בראש כותרות החדשות [המידע נכון לזמן כתיבת הפוסט המקורי לפני שנתיים]), אלא השנייה בגודלה בעולם הערבי כולו לאחר קהיר בירת מצרים.
העיר הוקמה במאה ה- 8 לספירה והפכה לבירת ח’ליפות בית עַבַּאס. ח’ליפות זו, ששמה האחר הוא המדינה העבאסית – אַלדַּוְלַה אֶלְעַבַּאסִיַּה الدّولة العبّاسية, באה לאחר ח’ליפות בית אומיה, שהוזכרה כאן שלשום בהקשר של העיר דמשק. הח’ליף השני לבית עבאס, אַבּוּ-גַ’עְפַר עַבְּדַאללַּה בֶּן מֻחַמַּדֶ אלְמַנְצוּר أبو جعفر عبد الله بن محمد المنصور, בנה על הגדה המערבית של החידקל ישוב לו קרא עיר השלום – מַדִינַתֶ אלסַּלַאם مدينة السّلام. העיר נבנתה בצורה עגולה, והיא מראש תוכננה לשמש כבירת הח’ליפות. העיר הפכה במהירות למרכז תרבותי, מסחרי, אקדמי ואינטלקטואלי של העולם המוסלמי. היא נחשבה למרכז לימודי בקנה מידה עולמי. אלמנצור בחר במיקום בו בחר שכן כבר אז היה המקום מרכז חקלאי ומסחרי נגיש ומוכר, על גדות נהר ועם מזג אוויר נוח יחסית.
בתקופת ימי הביניים היא הייתה העיר הגדולה ביותר בעולם, עם אוכלוסיה של כ- 1,200,000 איש, אך המונגולים טרחו להחריבה בשנת 1258. מאז עברו עליה מאות שנים של מגיפות ואימפריות שלא נהגו בה בעדינות. רק עם קבלת העצמאות של עיראק מידי הבריטים ב- 1938 העיר יכלה להחזיר לעצמה מתפארתה התרבותית בקרב הערבים.
אולם אם נתעלם ממלחמת המפרץ הראשונה ב- 1991, ההרס והחורבן שבו לעיר בשנת 2003, עת האמריקאים (בהנהגת הנשיא ג’ורג’ בוש הבן) החליטו לסיים את מה שלא הצליחו לעשות ב- 91′ (בהנהגת הנשיא ג’ורג’ בוש האב. רק רוח הקודש חסרה…), וכיום היא אחד המקומות הפחות נעימים בעולם לחיות בהם, ומבחינת איכות החיים היא ממוקמת אחרונה בין 221 הערים הגדולות בעולם.
השם בע’דאד אינו ערבי והוא קודם לתקופה האסלאמית. במקום בו הוקמה העיר היו כמה ישובים נוצריים אשוריים וכן כפר פרסי בשם בע’דאד. בפרסית עתיקה בע’ זה “אלוהים” או “אליל, צלם”, ו- “דאד” פירושו ניתן, כלומר תרגום השם הוא “מתת האל/יל”. אז למרות שהח’ליף אלמנצור קרא למקום עיר השלום, המקומיים המשיכו לקרוא לה בע’דאד עד שבמאה ה- 11 הוא הפך לשמה הבלעדי של העיר. אגב, בע’דאד בערבית זה זכר ונקבה, כלומר היא/הוא גם גדול וגם גדולה.
בעבר [בעתיד, מבחינת הדף “ערביט”. זה פוסט שעוד יתפרסם] ראינו כי לעיר דמשק יש שמות/כינויים רבים. מסתבר שבגדאד אינה חוששת לתת מענה משלה:
* מַדִינַתֶ אלסַּלַאם مدينة السّلام – השם שנתן לה אלמנצור, יש גורסים מכיוון שאחד משמותיו של נהר החידקל הוא וַאדִי אלסלאם (נהר השלום), ואחרים טוענים, שתרגום השם הוא עירו של אללה, שכן בערבית “אלסלאם” הוא אחד מ- 99 כינויו של אלוהים
* דַארֶ אלסַּלַאם دار السّلام – בית השלום (זהו גם שם העיר הגדולה בטנזניה, שהייתה פעם בירתה)
* מַדִינַתֶ אלְמַנְצוּר مدينة المنصور- עירו של אלמנצור, על שם מקימה
* מַדִינַתֶ אלְחֻ’לַפַאא’ مدينة الخلفاء – עירם של הח’ליפים (לבית עבאס)
* אַלְמַדִינַה אֶלְמֻדַוַּרַה المدينة المدوّرة – העיר העגולה, שכן נבנתה בצורה זו
* אַלזַּוְרַאא’ الزّوراء – המשופעת, הנוטה. שם התואר אַזְוַר أزور פירושו משופע, נטוי או אלכסוני. הסיבה לשם זה היא שהשערים הפנימיים של חומות העיר נוטים כלפי השערים החיצוניים וזאת לצורכי הגנה. ייתכן שאלמנט אדריכלי-ביטחוני זה יושם לראשונה בבגדאד
* אַלצַּיַּאדַה الصّيّادة – הציידת, שכן העיר צדה את לבבות האנשים
על יהדות עיראק בכלל ושל בגדאד בפרט אפשר לכתוב תילי תילים של מילים. עצם העובדה שהתלמוד הנחשב מבין השניים הוא התלמוד הבבלי מעידה על חיי קהילה והלכה מפותחים ומסועפים ביותר בארץ זו, וכל זאת בין המאות השלישית והחמישית לספירה. בימי הביניים גרו בעיר כ- 40,000 יהודים, ולמרות החורבן שהמונגולים חוללו הקהילה שרדה ואף שגשגה והתעשרה אח”כ תחת מאות שנים של שלטון מוסלמי. הבעיות שבו לצוץ בשנות הארבעים של המאה ה- 20, ולבסוף רוב רובה של הקהילה עזב את המדינה ורבים מהם עלו לארץ. כיום יש בעיר יהודים בודדים.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
Subscribe
Login
0 Comments
Oldest