פורסם לראשונה ב- 15.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
יום הולדת שמח לרני רותם שלנו!
מזל טוב רני!!!
=-=-=
מילת היום מופיעה בעקיפין בזכות בקשתו של הקורא ניסים ברעד, שכתב לנו:
“רציתי בבקשה את תרגום השיר מהסדרה הסורית צח א-נום, בו הוצג הזמר: אד’יאב משהור ששר יאבורדיין יאב רדנה”.
אז מילת היום היא –
כַּנְז كَنْز וברבים כֻּנוּז كنوز – אוצר, מטמון; מצבור, מאגר; כספת
לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/4wlvhbjkh5ce
אוקיי, את הסדרה הסורית המעט-עתיקה “צַחֶּ אלנּוֹם” (תרגום חופשי: “בוקר טוב אליהו”) עם הגיבור עַ’וַּארֶ אלטּוֹשֶה غوّار الطّوشة (השחקן דֻרֵיד לַחַּאם دريد لحّام) רבים מכירים והיא הוזכרה פה לא פעם.
אבל מי זה הזמר הזה? ומה זה השיר הזה?
נתחיל עם הזמר:
דִ’יַאבּ מַשְהוּרֶ אלְבּוּחַ’אבּוּר ذياب مشهور البوخابور הוא אומן סורי שנולד במחוז דֵירֶ אלזּוֹר בשנת 1946.
הוא מפורסם בעיקר בזכות שירה פרתית מקורית, ולכן הוא מכונה הזמר הפרתי – אַלְמֻטְרִבֶּ אלְפֻרַאתִי المطرب الفراتي.
רגע, רגע, אל תעזבו אותנו!
(1)
איפה זה דיר אלזור?
הו, טוב ששאלתם:
הנה קטע קצרצר מקטע ארוך יותר שפורסם אצלנו בעבר:
“דיר א-זור (בערבית: دير الزّور, בתעתיק מדויק: דיר אלזור; בארמית סורית: ܕܝܪܐ ܙܥܘܪܬܐ) היא עיר בחלקה הצפון-מזרחי של סוריה, על גדות נהר הפרת, ובירת מחוז דיר א-זור. העיר נמצאת במרחק של כ-450 קילומטר מבירת המדינה, דמשק”. (ויקיפדיה)
(2)
מה זה שם המשפחה בוח’אבור?
הו, טוב ששאלתם:
“נהר חָבוֹר (בערבית: خابور, חַ’אבּוּר) הוא היובל הגדול ביותר של הפרת, ועיקר זרימתו של הנהר בשטח סוריה, בחבל ג’זירה.
מקורו של נהר החבור באזור טורקיה, אם כי מקורות המים העיקריים שלו הם מעינות קרסטים באזור “ראס אל-עין” שעל גבול סוריה עם טורקיה. אורכו של החבור 300 ק”מ ושטח אגן הניקוז הוא 13,300 קמ”ר. אל החבור זורמים מספר ואדיות בהן זורמים המים רק בחלק מהשנה. ביחד הם יוצרים את האזור שנקרא “משולש החבור” או “אזור החבור העליון”. באזור זה נעה כמות הגשמים השנתית בין 200 ל-400 מ”מ. כמות מועטה זו הופכת את מי החבור לכל אורך ההיסטוריה למקור מים חיוני לחקלאות באזור. החבור זורם בשטח סוריה בכיוון דרום ונשפך לפרת ליד העיר בוסירה (35 ק”מ דרום מזרחית לדיר אלזור. שָלֵו).
סקרים וחפירות ארכאולוגיות הראו שהאזור היה מיושב מאז התקופה הפלאוליתית. בעמק החבור נחפרו אתרים ארכאולוגים חשובים כמו תל חלף, תל פחריה, תל ברק, תל ליילאן, תל ברי, אורקש, תל ארביד ועוד. האזור נתן את השם למשפחת כלי חרס מצוירים מתחילת האלף ה-2 לפנה”ס שנמצאה באזור צפון מסופוטמיה ונקראת “משפחת כלי חבור”). באזור החבור התפתחה גם ממלכת מיתני שהגיעה לשיא גדולתה בתקופת הברונזה המאוחרת בין המאה ה-15 לפנה”ס ועד המאה ה-13 לפנה”ס.
אזור החבור מוזכר גם במקרא. לאחר שמרד הושע בן אלה מלך ישראל במלך אשור שלמנאסר החמישי בשנת 724 לפנה”ס, עלה שלמנאסר לשומרון והחריבה סופית בשנת 722 לפנה”ס. שלמנאסר הגלה את תושבי השומרון לאשור. הפסוק (מלכים ב, יז, ו) מספר ” בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי”.
בשנת 1960 החל פרויקט נהר החבור. נבנתה מערכת של סכרים ותעלות. נבנו שלושה סכרים באגן החבור כחלק מתוכנית השקיה הכוללת גם סכר על נהר פרת. בקעת חבור הכוללת שטח חקלאי של ארבעה מיליון דונם, מהווה את אזור גידול החיטה העיקרי של סוריה. אזור החבור העליון הוא מרכז אזור ייצור הנפט של סוריה”. (שם)
(3)
מה זה שירה פרתית? מה זה זמר פרתי?
הו, טוב ששאלתם.
פרתי – מלשון הנהר פרת, של התרבות שצמחה באזור נהר פרת.
יופי. אחרי שנרגענו, בוא נכיר את השיר:
חיפוש מהיר ברשת מביא את מילות השיר, הרי הן לפניכם:
يا بو رْدَيْن يا بو رْدَانَة יַא בּוּ רְדַיְן יַא בּוּ רְדַאנַה
يا بو ردين يا بو ردانة وشقلنالك يا دادا زعلانة יא בו רדין יא בו רדאנה ושקלנאלכ יא דאדא זעלאנה
وضربني بخنجره الشّامي وبصوابه دقق عظامي וצ’רבני בח’נג’רה אלשאמי ובצואבה דקק עט’אמי
يا ويلي من جرحي وآلامي وطال اللّيل وعيوني سهرانة יא וילי מן ג’רחי ואאלאמי וטאל אלליל ועיוני סהראנה
يالشفته بمرابيعه ومحنّي روس أصابيعه יאלשפתה במראביעה ומחני רוס אצאביעה
وحبيبي والله ما أبيعه ولو عطوني كنوزك يا سليمانَ וחביבי ואללה מא אביעה ולו עטוני כנוזכ יא סלימאן
وش سوينا زعلانة البنية أمّ خدود مجمّرة ووردية וש סוינא זעלאנה אלבניה אם ח’דוד מג’מרה וורדיה
وما لنا غير هواها غية والخوف الخوف تكون حبّت سوانا ומא לנא ע’יר הואהא ע’יה ואלח’וף אלח’וף תכון חבת סואנא
בשלב הזה אני הסתכלתי על המילים, והמילים הסתכלו עלי בחזרה…
דממה דקה השתררה בחדר.
מה זה? איך מתרגמים את זה לעברית? זה יותר מדי פרתי בשבילי…
כנראה אני יותר בכיוון של טקסט חידקליים…
זהו הביצוע המקורי:
אגב, כבר בשמיעה הראשונה של השיר חשדתי. אמרתי לעצמי: “זה ממש סגנון השירה של הזמרת סמירה תופיק”.
לא הופתעתי כשמצאתי את הביצוע הזה שלה:
=-=
אז מה עושים עם התרגום?
חיפוש עיקש הביא אותי לאתר www.deirez-zor.com.
הבנתם את שם האתר? אתר דיר אלזור… שימו לב לתעתיק באנגלית…
למרבה המזל, ב- 11.1.20 התפרסם בו מאמר שכותרתו:
“השיר הדיר א-זורי “יא בו רדאנה” מתייחס לאישה ששמה ברבאנה”
מאת החוקר המהנדס ע’סאן אלשיח’ אלח’פאג’י
זהו תקציר המאמר:
השיר, שהוא עתיק מאוד, מספר על ברבאנה, שהייתה אשתו של אחד מתושבי דיר אלזור המפורסמים. היא עצמה לא הייתה ערביה.
היא הייתה יפה, נעימה וחייכנית. מספרים עליה שכשהגישה קפה לאורחים באחת הפעמים נחשף חלק מהחזה שלה שכן הקצה הרחב של השרוול, מצד כף היד, היה רחב וקצר. כשהיא הבחינה שהאורח בוחן את גופה היא לקחה ממנו את הספל בזעם והסתלקה מהמקום.
מי שכתב את השיר היה אותו אורח.
כדי להימנע מהזכרת שמה הוא הפך את הצירוף: יא ברבאנה ל- יא בו רדאנה (בעל השרוול).
במשך השנים השיר שובש ונוספו לו בתים. הוא זכה לפרסום הרב ביותר בזכות הביצוע של משהור, שגם שודר בטלוויזיה הסורית.
אלח’פאג’י הגיע במהלך התחקותו אחר השיר ל- דוידה אלקנבר, וזה היה מעט לפני שהאחרון הלך לעולמו לאחר שחצה את גיל 100 בעודו צלול בדעתו. דוידה מוגדר על ידי אלח’פאג’י כ”אוצר מאוצרות התרבות הפרתית”. משיחה עם דוידה התברר שהמשקל של השיר המקורי שונה מזה המוכר, ושהוא משקל אותו הגה היוצר העיראקי המנוח מחמד אלכבנג’י, עובדה שטלטלה לגמרי את חוקרי מקורות השיר.
אלח’פאג’י, למתעניינים מביניכם, הוא יליד דיר אלזור, שנת 1955. הוא מהנדס של הנדסה חקלאית, מומחה לכותנה בוגר אוניברסיטת חלב, אך גם חוקר התרבות הפרתית בכלל, וזו של דיר אלזור בפרט. תשמחו לדעת שהוא הממציא של זן כותנה 22 (מה שזה לא אומר).
עכשיו אנסה לתרגם את השיר, ואל תתפלאו אם יהיו בתרגום חורים; הוא גדול עלי בכמה מידות. אתם מוזמנים להאיר עינינו בתגובות.
הו ברבאנה, גרמנו לך, הו יפה, לרגוז (במקור העתיק יותר: يبو ردين يبربانه اشكلنالج يحليوه ازعلانه יבו רדין יברבאנה אשכלנאלג’ יחליוה אזעלאנה. בגרסה המאוחרת יותר הפניה היא לגבר, כנראה באופן טבעי שכן בשירה הערבית הפניה לאישה היא בלשון זכר מסיבות צניעות)
הִכָּני עם פיגיונו השאמי, ועם יושר הבינה שלו כתש את עצמותיי
אוי לי מפצעי וכאביי, הלילה התארך ועיניי פקוחות
אילו ראיתיו בין ימי רביעי (??? אראביע – רבים של יום רביעי. בצורה המוכרת יותר: מראביע – מילה קלאסית ששום תרגום שלה אינו מסתדר לי פה), בן הדוד, בחיי לא הייתי מוכר אותו / נשבע לו אמונים (??? במקור: لو شفتو بين ارابيعه ابن العم والله مابيعه לו שפתו בין אראביעה אבן אלעם ואללה מאביעה), בגרסה המוכרת יותר: הוא צבע בחינה את קצות אצבעותיו
יקירי, בחיי, לא אמכור אותו, גם אילו נתנו לי את אוצרותיך, שלמה
איך הכעסנו את הנערה, בעלת הלחיים הבוערות והוורודות
אין לנו פרט לאהבתה דבר מַתְעֶה, והפחד שהיא אוהבת מישהו זולתנו
=-=
במאמר מופיעים שני בתים נוספים שאינם מתכתבים כלל עם הגרסה הנפוצה.
וואו, איזו חוויה תרבותית זו הייתה עבורי!
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי כ.נ.ז עוסק באוצרות ובדברים גסים, עבים ומחוספסים.
הוא מתכתב עם השורש העברי ג.נ.ז ועם הגרסה הערבית שלו, ג’.נ.ז, העוסקת בקבורה:
* הפועל הספרותי כַּנַזַ كنز בבניין הראשון – אצר, אגר, צבר; גנז; קבר באדמה. כִּנֶז, במדוברת – נעשה עבה וגס
* מַכְּנוּז مكنوز, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – גנוז, אצור
* הפועל הספרותי תַכַּנַּזַ تكنّز בבניין החמישי – היה מסיבי ומוצק (בשר של בעל-חיים)
* הפועל הספרותי אִכְּתַנַזַ اكتنز בבניין השמיני – הצטבר, היה מלא וצפוף, התמלא; אגר; התמצק
* כַּנִז كَنِز – עבה, גס, מחוספס; שמן וחזק, בעל גוף; צר
* כִּנַאז كِناز או כַּנִיז كنيز – שָמֵן (לא בשימוש)
* מַכְּנַז مَكنز, במשקל המקומות – גניזה, אוצר
* כִּנְזֶה كنزة – אפודה, סוודר
* אַלְקַנַאעַה כַּנְז לַא יַפְנַא القناعة كنز لا يفنى – הסתפקות במועט היא אוצר שאינו מתכלה
הידעתם?
כַּנְזֶ אלְבִּדַאיֶר كنز البداير הוא שמו של סוס ערבי אציל מפורסם מאוד. מוזמנים לצפות בחתיך פה:
זה היה הפוסט ה- 1,302 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
