מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק Yuval Berger, שכתב לנו:
“שלום שלו.
האם יכול להיות שלא הקדשת מעולם פוסט למילה “בעצ'”?
התברר לי היום שבמצרית “עלא בעצ'” משמעו גם “בכללות”, למשל – תרגום המשפט בכללותו (ולא כל מילה בנפרד) – ترجمة الجملة على بعضها”
אז מילת היום היא –
בַּעַּצַ’ (בעד) بَعَّضَ – חילק לחלקים
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/xncyW
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
השורש הערבי ב.ע.צ’ עוסק בעיקר בחלקים של השלם, בכימות ובהדדיות. בעברית הוא מופיע בשורש ב.צ.ע (וראו בהמשך).
השורש הזה קשור גם לשורש המקביל לו, ב.צ’.ע (לו הקדשנו פוסט בעבר, והוא מוכר בעיקר בכך שהוא עוסק בסחורות), תוך הפגנת שיכול עיצורים.
* הפועל בַּעַצַ’ بَعَضَ בבניין הראשון, וגם מילת היום بَعَّضَ, בבניין השני – חילק לחלקים את-
* הפועל תַּבַּעַּצַ’ تبعّض בבניין החמישי – התחלק
* בַּעְצ’ بعْض וברבים אַבְּעַאצ’ أبعاض – כמה, אחדים, מעט, מקצת, חלק, מספר-; אחד מתוך כמה; אזה את זה, אלו את אלו
* בַּעוּצ’ بعوض, ביחיד בַּעוּצַ’ה بعوضة – יתושים; פרעושים
* בַּעֶצְ’הֹמֶ אלְבַּעֶצ’ بعضهم البعض – זה את זה
* מַעַ בַּעֶצ’ مع بعض – ביחד
* פוֹק בַּעֶצ’ فوق بعض – זה מעל זה; בבת אחת; בצפיפות
* וַרַא בַּעֶצ’ ورا بعض – בזה אחר זה, ברציפות, זה מאחורי זה
* גַ’נְבּ בַּעֶצ’ جنب بعض – זה לצד זה
* (כֻּלֹּה) עַלַא בַּעֶצ’ (كلّه) على بعض – זה את זה; ביחד; בסך הכול, בכללות (זה הביטוי עליו שאל יובל)
* הֻמֶּ זַיּ בַּעֶצ’ هم زيّ بعض – הם אותו הדבר
* פִי בַּעְצֶ’ אלְאַחְיַאן في بعض الأحيان – לפעמים, מעת לעת
* מִש עַלַא בַּעְצ’ֹה مش على بعضه – הוא אינו נראה/מרגיש טוב, הוא אינו כתמול שלשום
* כֻּלְּהַא מִן בַּעֶצְ’הַא كلّها من بعضها – בפרטי פרטים
* אַכַּל בַּעְצ’ֹה أكل بعضه – “אכל את עצמו”, התחרט מאוד, האשים את עצמו
* מַאסְכִּין מַעַ בַּעֶצ’ ماسكين مع بعض – סולידאריים זה עם זה (מיל’: מחזיקים ביחד)
* אֶלנַּאס לַבַּעְצִ’יהַא النّاس لبعضيها – אנשים צריכים לעזור זה לזה
* בַּטִּיח’ יִכְּסֶר בַּעְצ’ֹה بطّيخ يكسر بعضه – שישברו את הראש הם ושיעזבו אותי, זה לא ענייני (מיל’: אבטיח(ים) שובר(ים) אבטיח(ים). וגם:
* פַחַּ’אר יְכַּסֶּר בַּעְצ’ֹה فخّار يكسّر بعضه – שישברו את הראש ביחד, שיריבו זה עם זה! אותי זה לא מעניין!
* אֶלְבַּעֶצ’ יִדְ’הַבּ לַלְמַאְד’וּן מַרְּתֵין البعض يذهب للمأذون مرّتين – יש מי שהולכים למאד’ון (רשם הנישואין. המקביל המוסלמי לרב שמחתן זוגות) פעמיים (ייתכן שזה לא פתגם אלא פשוט שם של סרט מצרי מפורסם מ- 1978, שחודש ב- 2021 עם הגרסה البعض لا يذهب للمأذون مرّتين יש מי שאינם הולכים למאד’ון פעמיים)
* חַארֶתְנַא צַ’יִּקַה/זְעִ’ירֶה וּבְּנִעְרַף בַּעֶצ’ حارتنا ضيقة/زغيرة وبنعرف بعض – אני יודע טוב מאוד מי אתה (מיל’: שכונתנו צפופה/קטנה ואנו מכירים אלו את אלו. נאמר על אדם שמתרברב לדעת בנושאים שאינו באמת מבין בהם, או כשהוא מנסה “להתפלסף” יותר מדי)
* מַוְלוּדִין פוֹק רַאס/רוּס בַּעֶצ’ مولودين فوق راس/روس بعض – אחים שיש ביניהם פער גיל קטן; מי שכל הזמן רבים ומתקוטטים, ללא הפסקה (מיל’: נולדו זה מעל הראש/ראשים של השני)
* אֶלְקֻלוּבּ עִנְד בַּעֶצְ’הַא القلوب عند بعضها – יש בינינו טלפתיה, אחנו חושבים זה על זה באותו זמן (מיל’: הלבבות ביחד)
* וְלַאדֶ אלְחַרַאם מַא יֶעֶרְפוּש בַּעֶצ’ ولاد الحرام ما يعرفوش بعض – המנוולים מתכחשים זה לזה (מיל’: המנוולים אינם מכירים אלו את אלו. לתיאור יחסי האיבה השוררים בין הפושעים)
* אַכַּלוּא עֵיש וּמִלֶח מַעַ בַּעֶצ’ أكلوا عيش وملح مع بعض – חברים טובים, ידידים טובים בלב ובנפש (מיל’: אכלו לחם ומלח ביחד)
* חִ’סְרוּא בַּעְצ’ خسروا بعض – הידידות שלהם נגמרה, היחסים ביניהם התקלקלו (מיל’: איבדו זה את זה)
* אַצַאבְּעַכּ פִי אִידַכּ מֻש כֻּלְּהֻם זַיּ בַּעְצ’ أصابَعك في إيدك مش كلّهم زيّ بعض – אין שוויון בין אנשים, אצבעות ידך אינן זהות
* בַּעְצֶ’ אלשַּרּ אַהְוַן מִן בַּעְצ’ بعض الشّرّ أهون من بعض – הרע במיעוטו (זהו בית שיר, שגורס שישנן רעות שהן פחותות מאחרות)
* תַחְ’ת פוֹק בַּעֶצ’ تخت فوق بعض – מיטת קומתיים (מיל’: זו מעל זו)
* צַ’רַבּוּא כַּאס מַעַ בַּעֶצ’ ضربوا كاس مع بعض – השיקו כוסות לחיים
* שִדּוּא בַּעַצְ’כֹּם (בעדכם) شِدُّوا بَعَضْكم – חַזקו אלו את אלו! חזקו ואמצו!
* שַדּוּא פִי בַּעֶצ’ شدّوا في بعض – רבו זה עם זה
* אַחַ’ד בַּעְצ’ֹה וּרַאח أخد بعضه ورَاح – הסתלק, לקח את הרגליים והלך
מוסיפה הקוראת גילה יונה:
פִי בַּעְצִ’ אללַּיַאלִי في بعض اللّيالي – באחד הלילות
בעבר פרסמנו גם את הדבר הבא:
سنكتفي ببعضنا ولن نكتفي من بعضنا סַנַכְּתַפִי בִּבַּעְצִ’נַא וַלַן נַכְּתַפִי מִן בַּעְצִ’נַא
יש כאן משחק מילים בין הפועל אכתפא ב- (הסתפק ב-)
ואז החלק הראשון הוא: נסתפק אלו באלו
ובין אותו הפועל, אך עם מילת יחס מוצרכת שונה: אכתפא מן-, שפירושו לקח את הכל מ-
ואז החלק השני הוא: ולעולם לא ניקח הכל אלו מאלו
אתם מוזמנים להעיף מבט גם בשפע הפתגמים שקוראים הוסיפו בתגובות.
=-=
ונסיים עם מבט קצר לעברית:
בָּצַע
1. פָּרַס, חָתַךְ.
“בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ (הַפַּת) וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ”
2. בָּקַע, שָׁבַר.
“וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם”
3. הִפְקִיעַ, הוֹצִיא חוּטִים מֵאָרִיג.
“הַבּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִים חַיָּב”
4. בהשאלה
עָשָׂה פְּשָׁרָה בֵּין בַּעֲלֵי הַדִּין.
“נִגְמַר הַדִּין, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִבְצֹעַ”
(מילון אבן-שושן)
צילום: Nathan Dumlao
זה היה הפוסט ה- 1,988 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
