מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

דַ'כַּר ذَكَر וברבים דֻ'כּוּר ذُكُور – זכר (מין ביולוגי)

תזכורת: האות הערבית ד'אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת עירונית, גם לא בכתיבה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.

עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק:

Al Refae Najwan
السيدة الأولى · Sultane Odelon · Najwan alrefae · ان الاوان للنسيان

לנג'ואן אלרפאעי, "הגברת הראשונה", יש 207,000 עוקבים, והיא כותבת על עצמה:

הגיע זמן השכחה

‏‎Paris‎‏ ‏ناشطه شبابيه واجتماعية‏ ‏‎
Université Paris 1 Panthéon-Sorbonne

פעילה חברתית ופעילה בקרב צעירים

לא הצלחתי למצוא עליה פרטים נוספים. יכול להיות שהיא ירדנית במקור, ויכול להיות שהיא ממוצא כורדי או קשורה לכורדים.

כותרת הסרטון, בו רואים טקסי חיזור של יונים על הדשא בגן ציבורי:

شفتوا كيف ببوسوا الرجلين مشان يتقربوا

ראיתם איך הם (הזכרים) מנשקים את הרגליים (של הנקבות) כדי להתקרב / למצוא חן?

אנא קעדת באלחדיקה סאעה ונץ, ולסאתה – אנא באאח'ר אלחדיקה, באלג'הה אלת'אניה – ולסאתה בידור וראהא. הההה
אלעמא, אקסם באללה, כיף אלד'כור, יא רבי דח'ילכ! צאר לה סאעה ונץ יתרג'א פיהא בס תתטלע בוג'הה. שופוא, סבחאן אללה, היכ אלד'כור, ביט'לוא יתרג'וא אלואחדה, יבוסוא רג'להא, יתרג'והא, יתרג'וא להא, יתבכבכוא ויתחזונוא לחתא יתמכנוא.
בס סבחאן אללה, בס אלד'כר, ראחת אעתטה אללי בדה איאהא, ח'לץ, היכה בעדין ביכבהא זי אלזבאלה. האי היכ, יא בנאת, היכ אלד'כור. ואללה ביתמסכנוא, ואללה מסתעדין יבוסוא רג'לכ, אקסם באללה.
מנשאן היכ, יא בנאת, חאפט'וא עלא חאלכם, לא תעטוא ואחד חתא למסת איד מא תעטוא. לאנה מא חדא ביסתאהל. אללי בדה איאכי ביג'י ביטלבכ באלחלאל וביתג'וזכ באלחלאל וביכתב כתאבה עליכי באלחלאל ובילמסכ באלחלאל.
שופי, סבחאן אללה, מסתעדין יעמלוא אי אשי עשאן אנתי תואפקי, אי אשי ממכן תתח'ילי ויח'טר ע באלכ, מתסעד יעמלה או יפכר יבדא פיה בס עשאן אנתי תואפקי, עשאן תעטיה שע'לה, מת'לן, בידור עליהא הו.
סבחאן אללה. בעדין, ח'לץ, מא רח תלאקי שי, רח יכבכ זי כיס אלזבאלה. עשאן היכ, יא בנאת, דירוא באלכם מן אלד'כור ולא תרדוא עלא חדא ולא תח'לוא חדא יצ'חכ עליכם.
יא בנאתי, יא חביבאתי.

أنا قعدت بالحديقة ساعة ونص، ولسّاته – أنا بآخر الحديقة، بالجهة الثّانية – ولسّاته بيدور وراها. هههه
العمى، أقسم بالله، كيف الذّكور، يا ربّي دخيلك! صار له ساعة ونص يترجّى فيها بس تتطلّع بوجهه. شوفوا، سبحان الله، هيك الذّكور، بيظلّوا يترجّوا الواحدة، يبوسوا رجلها، يترجّوها، يترجّوا لها، يتبكبكوا ويتحزونوا لحتّى يتمكّنوا.
بس سبحان الله، بس الذّكر، راحت أعتطه اللي بدّه ايّاها، خلص، هيكة بعدين بيكبّها زيّ الزّبالة. هاي هيك، يا بنات، هيك الذّكور. والله بيتمسكنوا، والله مستعدّين يبوسوا رجلك، أقسم بالله.
منشان هيك، يا بنات، حافظوا على حالكم، لا تعطوا واحد حتّى لمسة ايد ما تعطوا. لأنّه ما حدا بيستاهل. اللي بدّه ايّاكي بيجي بيطلبك بالحلال وبيتجوّزك بالحلال وبيكتب كتابه عليكي بالحلال وبيلمسك بالحلال.
شوفي، سبحان الله، مستعدّين يعملوا أيّ اشي عشان انتي توافقي، أيّ اشي ممكن تتخيّلي ويخطر ع بالك، متسعدّ يعمله أو يفكّر يبدا فيه بس عشان انتي توافقي، عشان تعطيه شغلة، مثلًا، بيدوّر عليها هو.
سبحان الله. بعدين، خلص، ما رح تلاقي شي، رح يكبّك زيّ كيس الزّبالة. عشان هيك، يا بنات، ديروا بالكم من الذّكور ولا تردّوا على حدا ولا تخلّوا حدا يضحك عليكم.
يا بناتي، يا حبيباتي.

ישבתי בגן שעה וחצי, והוא עדיין – הייתי בסוף הגן, בצד השני – והוא עדיין מסתובב אחריה. חחחח
לעזאזל, אני נשבעת באלוהים, איך הזכרים, אלוהים! הוא כבר שעה וחצי מתחנן שהיא רק תסתכל על הפנים שלו. תראו, השבח לאל, ככה הזכרים, הם כל הזמן מתחננים לנקבה, הם מנשקים את הרגליים שלה, מתחננים אליה, בוכים ומשחקים אותה עצובים כדי שיתאפשר להם (שיצליחו).
אבל השבח לאל, הזכר, ברגע שהיא הלכה ונתנה לו את מה שהוא רוצה, זהו, אחרי זה ככה הוא יזרוק אותה כמו זבל. ככה זה, בנות, ככה הזכרים. בחיי, הם מתמסכנים, בחיי, מוכנים לנשק את הרגל שלך, נשבעת באלוהים.
לכן, בנות, שמרו על עצמכן, אל תתנו לאיש אפילו רק לגעת בכן ביד. כי לאף אחד לא מגיע. מי שרוצה אותך שיבקש אותך לאישה באופן חוקי, יתחתן איתך באופן חוקי, יכתוב את חוזה הנישואין באופן חוקי וייגע בך באופן חוקי.
ראי, השבח לאל, הם מוכנים לעשות כל דבר כדי שתסכימי, כל דבר שאת רק יכולה לדמיין או שיעלה בראשך, הוא מוכן לעשות אותו או חושב להתחיל אתו רק כדי שאת תסכימי, כדי שתתני לו את המשהו שהוא מחפש.
השבח לאל, אחר כך, זהו, את לא תמצאי כלום, הוא יזרוק אותך כמו שקית זבל. לכן, בנות, היזהרו מהזכרים, אל תענו לאיש ואל תאפשרו לאיש לצחוק עליכן.
בנות שלי, יקירות שלי.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1616504396247782

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

דַ'אכִּרַה ذَاكِرَة – זיכרון

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/s67jfzaqwxbt

ימאמה מבטאת: דַ'אכִּרֶה

התייחסנו לשורש פעמים רבות בעבר:

מילת היום היא –

דִ'כְּרַא ذكرى – יום זיכרון

: https://clyp.it/ulm52xbz

וגם: יום שנה; זיכרון, זֵכֶר.
צורת הרבים דִ'כְּרַיַאת ذكريات משמשת, כמו בעברית, גם לציון זכרונות (כמו אלו שמעלים אותם)

העיר לנו בנושא הקורא יאיר גולד:
בעוד ד'כרא זה גם זיכרון וגם יום זיכרון, הריבוי ד'כריאת לא ישמש ל- ימי זיכרון אלא ל- זיכרונות בלבד. לימי זיכרון נשתמש ב- אַיַּאמֶ אלד'כרא, מֻנַאסַבַּאתֶ אלד'כרא וכו'.

=-=-=

השורש הערבי ד'.כ.ר, המקביל לגמרי ל- ז.כ.ר העברי, עוסק בין השאר בתחומים הבאים:

* הפועל הספרותי דַ'כַּרַ ذكر בבניין הראשון – הזכיר, זכר, נזכר (שלושה בניינים שונים בעברית בפועל אחד בערבית!), ציין; שיבח את אללה
* דַ'אכִּרַה ذاكرة, צורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין – זיכרון (בכל מובן של המילה)
* מַדְ'כּוּר مذكور, צורת הבינוני הפעול של הבניין – נזכר. אַלְמַדְ'כּוּר – הנזכר לעיל
* הפועל דַ'כַּّר ذكّر בבניין השני – הזכיר
* מֻדַ'כִּّרַה مذكّرة, צורת הבינוני הפועל של הבניין – תזכיר, יומן, פנקס רשימות. מֻדַ'כִּרַאת مذكّرات, ברבים – זיכרונות, בעיקר יומן זיכרונות
* מֻדַ'כַּّר مذكّر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מין זכר (בדקדוק)
* הפועל תַדַ'כַּّר تذكّر בבניין החמישי – נזכר, זָכר
* דִ'כֶּר ذكر וברבים אַדְ'כַּאר أذكار – זֵכֶר, זיכרון, הזכרה, היזכרות, סיפור (שלושת האחרונים כשמות פעולה); הזכרת/ציון שמו של אללה, גם, למשל, בטקסים של הסגפנים הצופים
* תַדְ'כִּרַה تذكرة וברבים תַדַ'אכֶּר تذاكر – כרטיס
* דַ'כַּר ذكر וברבים דֻ'כּוּר ذكور – זָכָר (בביולוגיה)
* דֻ'כּוּרַה ذكورة – זִכרות
* מֻגְ'תַמַע דֻ'כּוּרִיּ مجتمع ذكوريّ – חברה פטריארכלית
* דַ'כַּרְנַא / גִ'בְּנַא סִירְתֶ אלְקִטּ, אַגַ'א יְנִטּ ذكرنا / جبنا سيرة القطّ أجا ينطّ – "מדברים על החמור", האדם שדיברנו עליו הופיע בפתאומיות (מיל': הזכרנו / הבאנו את סיפור החתול, הוא בא מקפץ)

מילת היום באה במשקל פעְלַא, שייחודו בהוספת האות אַלִף מַקְצוּרַה ى בסוף שם העצם, לאחר אותיות השורש. במקרים אלה, כשהאלף המקצורה אינה אות שורש, היא הופכת את המין הדקדוקי של השם לנקבה.

גם בעברית וגם בערבית השורשים עוסקים הן בזיכרון והן במין הביולוגי זכר (לעומת נקבה).
מנגד, השורש העברי נ.ש.י, והערבי נ.ס.י עוסקים הן בשכחה והן בנשים.

מסקנה: מזמן, לפני אלפי שנים, כשהשפות השמיות נוצרו והתגבשו, היו מי שקישרו במכוון בין תכונה חיובית – זיכרון – לגבריות, ובין תכונה שלילית – שכחה – לנשיות. שכן כאשר אתה חי בחברה עתיקה ומסורתית, אתה חייב להיות שוביניסט ופטריארכלי.
המצחיק הוא, שמחקרים הוכיחו שלנשים יש זיכרון טוב יותר מאשר לגברים…

=-=-=-=-=-=

תוספות מאוחרות:

* אַלדַּ'אכִּרַה קַצִירַתֶ אלְאַמַד الذّاكرة قصيرة الأمد – זיכרון לטווח קצר
* אַלדַּ'אכִּרַה טַוִילַתֶ אלְאַמַד الذّاكرة طويلة الأمد – זיכרון לטווח ארוך
* דַ'אכִּרַה צַרִיחַה ذاكرة صريحة – זיכרון מפורש ("(נקרא גם זיכרון מוצהר או דקלרטיבי) הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך, אשר להבדיל מהזיכרון המרומז מתאפיין בכך שאת הידע המאוחסן בו ניתן לתאר בקלות במילים. בעוד שהזיכרון המרומז מתייחס ל"איך", הזיכרון המפורש מתייחס ל"מה". […]" ויקיפדיה)
* דַ'אכִּרַה בַּצַרִיַּה ذاكرة بصريّة – זיכרון חזותי
* פֻקְדַאנֶ אלדַּ'אכִּרַה فقدان الذَّاكرة – אַמְנֶזְיָה ("(באנגלית: Amnesia; על פי האקדמיה ללשון העברית: "שִׁכָּחוֹן" ובשמה העממי "מחלת השכחה") היא פגיעה חלקית או מלאה ביכולת לזכור, הפוגעת בתפקוד האדם בתחומי חיים שונים. ישנם כמה וכמה מצבים רפואיים הכרוכים באובדן היכולת לזכור, מהם מצבים הנגרמים על ידי שימוש בחומרים שונים (צריכה של אלכוהול למשל, או קנאביס, וכן תרופות שונות. […]" שם).
* מַטְבּוּע פִי אלדַּ'אכִּרַה مطبوع في الذَّاكرة – חרוט (מיל': מודפס) בזיכרון

עולם המחשבים:
* דַ'אכִּרַתֶ אלְוֻצוּלֶ אלְעַשְוַאאִיּ ذاكرة الوصول العشوائيّ – זיכרון גישה אקראית ("(RAM, ראשי תיבות של Random Access Memory) הוא שם כללי למספר רב של סוגי זיכרון מחשב, המתאפיינים כולם ביכולת המעבד לגשת ישירות לכל תא בזיכרון לפי כתובתו, לכתוב בו ולקרוא ממנו. ההתייחסות הנפוצה לזיכרון מחשב היא למעשה התייחסות לזיכרון הגישה האקראית הראשי שלו. […]" שם)
* דַ'אכִּרַתֶ אלְחַאסוּבּ ذاكرة الحاسوب – זיכרון של מחשב (רכיב חומרה מובנה בתוך מחשב)
* בִּטַאקַת/קֻרְצ דַ'אכִּרַה بطاقة/قرص ذاكرة – כרטיס זיכרון (חיצוני). קֻרְצ דַ'אכִּרַה قرص ذاكرة מתייחס לרוב לדיסק און קי
* ד'אכִּרַתֶ אלְקִרַאאַה פַקַט ذاكرة القراءة فقط – זיכרון לקריאה בלבד ("(מאנגלית: Read-only Memory, בראשי תיבות: ROM) הוא אמצעי לאחסון נתונים, דמוי זיכרון מחשב, המכיל נתונים הנכתבים בו פעם אחת, ונקראים ממנו פעמים רבות. שבבים אלה אינם ניתנים לכתיבה חוזרת (בצורה פשוטה), ומכאן השם קריאה-בלבד. […]" שם)
* ד'אכִּרַה מֻאַקַּתַה ذاكرة مُؤقَّتة – זיכרון זמני/נדיף (במחשב)
* אַלדַּ'אכִּרַה אֶלְוַמִיצִ'יַּה الذّاكرة الوميضيّة או ד'אכִּרַת פְלַאש ذاكرة فلاش – זיכרון הֶבְזֵק ("(Flash memory) הוא סוג זיכרון בלתי נדיף המאפשר כתיבה, מחיקה, וכתיבה חוזרת. […]" שם) הכוונה, בין השאר, לנגני MP3, דיסק און קי ועוד

וקצרה היריעה, כמו שאומרים…

=-=

כתב לנו בזמנו ד"ר עמוס נוי:
אחד הסטנדרטים המכוננים של הנגינה לעוד ובכלל במוזיקה הוא "ד'כריאתי" (זיכרונותי, ذكرياتِي) היפהפה, שחיבר מחמד אל-קסבג'י (محمد القصبجي). הוא היה מגדולי המוסיקאים והנגנים המצריים, שהלחין כמה מהשירים הכי ידועים אל אום כלת'ום, לילא מוראד ואסמהאן. הוא גם נחשב כאחד מגדולי נגני העוד בכל הזמנים. ב 1948 כתב את שירו האחרון לאום כלת'ום, ומאז פסק להלחין, אבל עד פטירתו ב 1966 המשיך להיות נגן העוד המוביל את תזמורתה של הזמרת.
בקונצרט הראשון שערכה אום כלת'ום לאחר מותו איש לא מילא את מקומו. על הכיסא המיותם שלו בקדמת הבמה היה מונח רק כלי הנגינה שלו, העוד, כשהוא הפוך לאות אבל.
כאן בביצוע אנסמבל של התזמורת הערבית הלאומית המעולה (שיושבת באמריקה), בעיבוד של מנהלה המוזיקלי מישל איבראהים (שגם מפליא שם לקראת הסוף בסולו נאי):
https://youtu.be/yJecVVGVGIw

התמונה: Ingo Stiller

זה היה הפוסט ה- 3,182 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט זכר הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

צַלְעַה או צֻלְעַה או צַלַעַה صَلْعَة וברבים צַלְעַאת صَلْعَات – קרחת

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.

רעות שלחה לי סרטון נוסף של מהנד טה, הצעיר מכאבול שבגליל המערבי.

כותרת הסרטון:

ماذا تحب وتعشق المرأة؟ 

מה האישה אוהבת ולמה היא נמשכת?

מהנד מצולם בסרטון לצד אביו, ושניהם מקפידים לדבר בערבית ספרותית גבוהה.

– תמיל אלמראה, יאבא, ללרג'ל ח'פיף אלדם
–
– ותחב אלוסים אלמלתחי אלשעור
–
– ותנבהר בקליל אלכלאם
–
– ותעשק אלמת'קף
–
– ו-
– ולכן! ענדמא יחצ'ר צאחב אלצלעה אללמאעה ילע'י כל מא סבק, יא צאחב אלרקבה אלח'שנה! כסרת ידי, כסרת ידי! אד'הב מן אמאמי! אד'הב!

– تميل المرأة، يابا، للرّجل خفيف الدّم
–
– وتحبّ الوسيم الملتحي الشّعور
–
– وتنبهر بقليل الكلام
–
– وتعشق المثقّف
–
– و-
– ولكن! عندما يحضر صاحب الصّلعةِ اللّمّاعة يلغي كلّ ما سُبِقَ، يا صاحب الرّقبةِ الخشنة! كسرت يدي، كسرت يدي! اذهب من أمامي! اذهب!

– אבא, האישה נוטה (נמשכת) לגבר קליל
– (האבא מסמן שהוא אינו כזה)
– והיא אוהבת את הנאה, המזוקן ובעל השיער (שעיר)
– (כנ"ל, שכן יש לו קרחת)
– והיא מסונוורת ממי שממעט לדבר
– (כנ"ל)
– ואוהבת את בעל הידע / המשכיל
– (כנ"ל)
– ו-
– (הוא קוטע את בנו) אבל! כאשר מגיע בעל הקרחת הנוצצת הוא מבטל את כל מה שנאמר קודם, (הוא מכה את בנו בעורף) הו בעל הצוואר הגס/מחוספס/קשוח! (כואבת לו היד מהמכה) שברת את ידי! שברת את ידי! לך ממני! לך!

(התמלול – בחלקו – והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@mohandt…/video/7636732776749763861

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי צ.ל.ע עוסק בקרחות. בעברית הוא עוסק בצליעה. מוזר ומעניין.
המשמעות העברית של צלעות (עצמות בחזה) מתכתבת עם שורש ערבי אחר: צ'.ל.ע.

* הפועל צַלִעַ صَلِعَ בבניין הראשון או צַלַּע صّلع בבניין השני, במדוברת – הקריח בחלק הקדמי או המרכזי של הראש
* הפועל צַלַּעַ صلّع בבניין השני, בספרותית – (השמש) זרחה מבין העננים
* הפועל אִנְצַלַעַ انصلع בבניין השביעי – (השמש) זרחה (לא בשימוש)
* אַצְלַע أصلع וברבים צֻלְע صُلْع או צֻלְעַאן صُلْعان, במשקל בעלי המום – קרֵחַ; בהשאלה: זוהר, מבריק, נוצץ, מצוחצח (בעיקר להב של חרב); יוקד מחום
* יוֹם אַצְלַע يوم أصلع – יום חם ביותר, יוקד מחום
* צַלַע صَلَع או צַלַעַאן صَلَعان – קרחוּת, מצב של הקרחה
* צַלִיע صليع – קרח; אדמת שממה

התמונה: Vidar Nordli-Mathisen

זה היה הפוסט ה- 3,180 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט קרחת הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

רֻמֹח رُمح או רֻמְח וברבים רִמַאח رِمَاح או אַרְמַאח أرْمَاح – רומח, חנית, כידון; ידית המחרשה

רעות שלחה לי סרטון נוסף של הירדנית נאדיא אלזעבי.

כותרת הסרטון:

نصيحة اليوم
الرمح غالي والفريسة ذبابة 

עצת היום
הרומח יקר והקורבן הוא זבוב

פי מת'ל ביקול, יא ג'מאעה: אלרמח ע'אלי ואלפריסה ד'באבה.
אלרמח ע'אלי, אנת ע'אלי עלא נפסכ, ואלפריסה ד'באבה אללי עם תחרק אעצאבכ עליה ואללי עם תנהאר עליה ואללי עם בתדמר חיאתכ עליה ובתעיש תחת אלאנקאץ' עליה, הו לא יסתחק אן תשהר אלרמח פי וג'הה.
אלרמח ע'אלי ואלפריסה ד'באבה.

في مثل بيقول، يا جماعة: الرّمح غالي والفريسة ذبابة.
الرّمح غالي، انت غالي على نفسك، والفريسة ذبابة اللي عم تحرق أعصابك عليه واللي عم تنهار عليه واللي عم بتدمّر حياتك عليه وبتعيش تحت الأنقاض عليه، هو لا يستحقّ أن تشهر الرّمح في وجهه.
الرّمح غالي والفريسة ذبابة.

אנשים, יש פתגם שאומר: הרומח יקר והקורבן הוא זבוב.
הרומח יקר, כלומר אתה יקר בשביל עצמך, והקורבן הוא זבוב, שאתה מכלה את עצביך בגללו, אתה מתמוטט בגללו, אתה הורס את חייך בגללו וחי מתחת לחורבות בגללו. הוא אינו ראוי/מצדיק שתשלוף את החרב בפניו.
הרומח יקר והקורבן הוא זבוב.

(התרגום שלי. שָלֵו)

הפתגם הזה נראה לי קצת מוזר, אז חיפשתי עליו עוד קצת מידע. מצאתי את הדברים הבאים בפייסבוק:

بمعنى أن المعارك الوهمية مع الناس التافهة تسرق حياتك وتشتت تفكيرك وتعيق خططك، وبعد فترة راح تُدرك إنك خضت معارك ليس لها علاقة في حياتك، وأنها أزاحتك عن حياتك الحقيقية.
الكثير من الاشياء في حياتنا ما تستحق منا حتى ردة فعل الأحسن أن نعيش بسلام ونستغني عن ملايين المعارك التافهة.

פירושו [של הפתגם הבדואי הקדום הזה] הוא שהקְרָבות הדמיוניים עם אנשים חסרי-ערך גונבים את החיים שלך, מפזרים את המחשבה שלך ומעכבים את התוכניות שלך, ולאחר תקופה תבין שהשתתפת בקרבות שאין להם קשר לחייך ושהם הסיטו אותך מחייך האמיתיים.
דברים רבים בחיינו אינם מצדיקים אפילו תגובה מצידנו. רצוי שנחיה בשלום ונוותר על מיליוני קרבות מיותרים.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/885517150955730

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי ר.מ.ח עוסק ברְמחים (כן, זו צורת הריבוי בעברית של רומח), בדיוק כמו בעברית.

* הפועל רַמַחַ رَمَحَ בבניין הראשון – רץ במהירות, ברח, נמלט, דהר; הבריק, נצנץ; בעט; דקר ברומח
* רַאמֶח رامِح, בצורת הבינוני הפועל – נושא רומח, אדם חמוש
* תַ'וְר רַאמֶח ثور رامح – שור מקרין
* הפועל רַאמַחַ رامَح בבניין השלישי – נלחם ברומח עם-
* הפועל תַרַאמַחוּא ترامحوا בבניין השישי – דקרו אלו את אלו ברמחים
* רִמָאחָה رماحة – מלאכת עושה הכידונים או הרמחים
* מַרְמַח مَرْمح וברבים מַרַאמֶח مَرامح, במשקל המקומות – מסלול מרוץ סוסים
* רַמוּח رَموح – בהמה נושכת
* רַמַּאח رمّاح, במשקל בעלי המלאכה – חייל נושא רומח; מייצר או מוכר רמחים; מומחה למלחמת רמחים
* זַיֶּ אלרֻּמְח زيّ الرّمح – מהר מאוד, במהירות רבה (מיל': כמו [תנועת] הרומח)
* סִנַאנֶ אלרֻּמְח سنان الرّمح – חוד/להב הרומח
* רַמְיֶ אלרֻּמְח رمي الرّمح – הטלת כידון (ענף ספורט)
* עַלַא סִנּ וַרֻמְח على سنّ ورمح – נמצא במצב מצוין, בשיא הכושר, מוכן לכל דבר מתוך גבורה ואומץ (מיל': על חוד ורומח)
* הֻם רֻמְח וַאחַד עַלַא- هم رمح واحد على- – הם מאוחדים נגד- (מיל': הם כרומח אחד נגד-)

פינת הידעת?

כידון בעברית הוא רומח, כלומר כלי נשק. זו מילה תנ"כית.
כידון האופניים הוא המצאה עברית מודרנית בהשפעת השם הצרפתי של האביזר / חלק:
"מצרפתית: guidon, מבסיס guider – להדריך, והסיומת on- לעושה הפעולה" (ויקימילון).

התמונה: Anna Saveleva

זה היה הפוסט ה- 3,177 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט רומח הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Timour Mamedov.

אז מילת היום היא –

חַ'רִיטַה خَرِيطَة וברבים חַ'רַאאֶ'ט خَرَائط – מפה (גיאוגרפית)

תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.

טימור שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:

Mhnaazzamofficial
mhna1998

למְהַנַּא עַזַּאם יש פחות מ- 7,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:

صفحة جديدة
صفحة المؤثر مهنا عزام الرسمية
محتواي بحكي عن التاريخ والثقافة

דף חדש
הדף הרשמי של המשפיען מהנא עזאם
התוכן שלי מדבר על ההיסטוריה והתרבות

לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שמהנא הוא דרוזי ישראלי.
מחיפוש קצרצר בגוגל מצאתי סרטון שלצידו כתוב:

מהנא עזאם, משפיען רשת והדובר של חדר המצב בג׳וליס, הגיע היום *לביה״ס התיכון אורט אלאשראק*-עוספיה להרצות את סיפורו המרתק מילד קטן שגדל באבו סנאן וחווה ילדות מאתגרת, דרך שירותו הצבאי במשמר גבול וההחלטה לצאת לאזרחות. הוא הדגיש בשיחה את השיח החברתי וקבלת האחר. הוא סיים את הרצאתו במשפט הבא: ״תגנו על הזכויות שלכם ואל תתנו יד לאלימות, תאהבו ותכבדו אחד את השני, כי אנחנו חייבים להיות חזקים ביחד כי בסופו של דבר אנחנו חיים כאן ביחד״. פשוט ומדויק. הרצאה מרתקת לתלמידים ולמורים כאחד.
הנהלת בית הספר מודה למר מהנא עזאם על ההרצאה שלו לתלמידי שכבה י׳.
הנהלת בית הספר מודה לרינאן חלבי על שיתוף הפעולה והתמיכה בצוות החינוך החברתי בבית ספרנו.

=-=

כותרת הסרטון ששלח לי טימור:

الخشنية: قرية الجولان المنسية وقصتها الحضارية العريقة

אלח'שניה: כפר נשכח בגולן, וסיפורו התרבותי עתיק היומין

קדיש כנתו תמרקוא מן הון בס ולא מרה סאלתו חאלכו שו קצת האלמכאן?
הדא אלמכאן כאן קריה אסמהא אלח'שניה. תוקע פי קלב אלג'ולאן עלא ארתפאע חואלי 765 מתר ען סטח אלבחר.
יא ג'מאעה, אנתו מתח'ילין אנה כאן פי הון נאס סאכנה? ואול תות'יק ואצ'ח לאלהא כאן מע אלרחאל שומח'אר. וצפהא אנהא קריה עלא תלה בארתפאע 20 מתר, וכאן פיהא מח'ימאת שתויה לערב אלג'עאת'ין. בס אלמפאג'אה פי זיארתה אלת'אניה סנת 1913 – אלקריה תוסעת בשכל כביר. צאר פיהא חואלי 300 מנזל מרתב פי צפוף מסתקימה. ובין קדים וג'דיד כאן פי ג'דול מי ביפצלהם.
ביות אלח'שניה כאנת מבניה, כיף מא אנתו שאיפין, מן אלחג'ר אלבאזלתי ומסקופה באלקרמיד. ומע אלוקת אלח'שניה צארת מרכז אדארי מהם, בנאה אלשראכס אול מא וצלוא ע אלג'ולאן סנת 1957.
אלרחאלה אחמד וצפי זכריא וצפהא וקאל: אלח'שניה קריה נמוד'ג'יה, ביותהא מרתבה, שוארעהא ואסעה ומסתקימה, ומחאטה באשג'אר אלכינא ואלקרמיד אלאחמר. וכאן פיהא סוק צ'ח'ם.
יא ג'מאעה, אלח'שניה מש בס קריה; האי טבקאת תאריח', מרת עליהא חצ'אראת רומאניה, ביזנטיה ואסלאמיה. ועשאן היכ תם אעלאנהא מוקע את'רי רסמי סנת 3.9.1983.
אלח'שניה מש בס קריה אח'תפת מן אלח'ריטה. האי קצת חצ'ארה והויה כאמלה מרקת מן הון.
אכם קריה מת'להא לחד אליום מח'ביה קצץ מא חדא חכאהא?

قدّيش كنتو تمرقوا من هون بس ولا مرّة سألتو حالكو شو قصّة هالمكان؟
هدا المكان كان قرية اسمها الخشنيّة. توقع في قلب الجولان على ارتفاع حوالي ٧٦٥ متر عن سطح البحر.
يا جماعة، انتو متخيّلين إنّه كان في هون ناس ساكنة؟ وأوّل توثيق واضح لالها كان مع الرّحّال شومخار. وصفها إنّها قرية على تلّة بارتفاع ٢٠ متر، وكان فيها مخيّمات شتويّة لعرب الجعاثين. بس المفاجأة في زيارته الثانية سنة ١٩١٣ – القرية توسّعت بشكل كبير. صار فيها حوالي ٣٠٠ منزل مرتّب في صفوف مستقيمة. وبين قديم وجديد كان في جدول ميّ بيفصلهم.
بيوت الخشنيّة كانت مبنيّة، كيف ما انتو شايفين، من الحجر البازلتي ومسقوفة بالقرميد. ومع الوقت الخشنيّة صارت مركز إداري مهمّ، بناه الشراكس أوّل ما وصلوا ع الجولان سنة ١٩٥٧.
الرّحّالة أحمد وصفي زكريا وصفها وقال: الخشنيّة قرية نموذجيّة، بيوتها مرتّبة، شوارعها واسعة ومستقيمة، ومحاطة بأشجار الكينا والقرميد الأحمر. وكان فيها سوق ضخم.
يا جماعة، الخشنيّة مش بس قرية؛ هاي طبقات تاريخ، مرّت عليها حضارات رومانيّة، بيزنطيّة وإسلاميّة. وعشان هيك تمّ إعلانها موقع أثريّ رسمي سنة ٣.٩.١٩٨٣.
الخشنيّة مش بس قرية اختفت من الخريطة. هاي قصّة حضارة وهويّة كاملة مرقت من هون.
أكم قرية مثلها لحدّ اليوم مخبّية قصص ما حدا حكاها؟

כמה פעמים עברתם מפה אבל אף פעם לא שאלתם את עצמכם מה הסיפור של המקום הזה?
במקום הזה היה כפר ששמו אלח'שניה. הוא נמצא בלב הגולן, בגובה 765 מטר מעל פני הים.
אנשים, אתם מתארים לעצמכם שגרו כאן אנשים? התיעוד הברור הראשון של הכפר היה של הנוסע (החוקר) שומח'אר*. הוא תאר אותו ככפר שנמצא על גבעה בגובה 20 מטר, שהיו בו מחנות חורף של ערביי שבט אלג'עאת'ין. אבל ההפתעה בביקורו השני בשנת 1913 הייתה שהכפר התרחב וגדל מאוד. היו בו בערך 300 בתים מסודרים בשורות ישרות. ובין ישן וחדש היה פלג מים שהפריד ביניהם.
בתי אלח'שניה היו בנויים, כפי שאתם רואים, מאבני בזלת עם גגות רעפים. עם הזמן אלח'שניה הפך למרכז מנהלתי חשוב, אותו בנו הצ'רקסים ברגע שהגיעו לגולן בשנת 1957.
הנוסע אחמד וצפי זכריא** תאר אותו באומרו: אלח'שניה הוא כפר לדוגמה, הבתים שלו מסודרים, רחובותיו רחבים וישרים והם מוקפים בעצי אקליפטוס וברעפים אדומים. היה בו שוק עצום.
אנשים, אלח'שניה אינו רק כפר; אלו שכבות של היסטוריה, שעברו עליה התרבויות הרומאית, הביזנטית והאסלאמית. לכן הוא הוכרז כאתר היסטורי רשמי ב- 3.9.1983.
אלח'שניה אינו רק כפר שנעלם מהמפה. זהו סיפור של תרבות וזהות שלמה, שעברה מפה.
כמה כפרים כמותו מסתירים עד היום סיפורים שאיש טרם סיפר?

=-=

ישנו ערך נאה בוויקיפדיה בעברית על הכפר. הנה הפתיח שלו:
"ח'ושנייה (בערבית: الخشنية, בתעתיק מדויק: אלחֻ'שניה) היה כפר צ'רקסי במרכז רמת הגולן, שננטש במהלך מלחמת ששת הימים. […]"

* הוא מתכוון ל:
"גוטליב שומאכר (בגרמנית: Gottlieb Schumacher;‏ 21 בנובמבר 1857, זנסוויל, מדינת אוהיו – 26 בנובמבר 1925, חיפה) היה מבני המושבה הגרמנית הטמפלרית בחיפה. מהנדס וארכאולוג חובב. […]" (שם)
** חוקר, סופר, נוסע ומומחה לחקלאות. צ'רקסי סורי (1889-1964), שחיבר חיבורים רבים על מסעות, גיאוגרפיה, בני אדם וחיות.

(התמלול – בחלקו – והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@mhna1998/video/7627504870949506312

=-=-=-=-=-=

בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Revital Battat.

אז מילת היום היא –

מַחְ'רַטַה יַדַוִיֶּה مَخْرَطَة يَدَوِيّة – קוצץ פטרוזיליה (ידני)

לשמיעה: https://clyp.it/tvxk2wwp

רויטל חיפשה בכל מקום איך קוראים למכשיר הזה – שככל שאני יודע אין לו שם בעברית – והאופציות הנוספות שמצאה היו:

מַפְרַמֶה مفرمة (מִפְרַמַה בספרותית) או פַרַּאמֶה فرّامة, כמעט תמיד בסמיכות למילה לַחֶם (בשר) או לֻחוּם (בשרים) – מטחנת בשר, (מכונה) קוצצת.
השורש מוכר מהמאכל מַפְרוּם مفروم, המתבסס על… בשר טחון.

מַקְבַּצ' או מִקְבַּצ' مقبض – ידית של חרב או סכין

קַטַּאעַת אַעְשַאבּ قطّاعة أعشاب – "מגזרה" של עשבים. קטאעה היא בעיקרון קאטר או מגזרי תיל

אבל השם "הנכון" ביותר הוא כנראה:

מַחְ'רַטַה مَخْرَطَة (מִחְ'רַטַה בספרותית) וברבים מַחַ'ארֶט مَخارط [מהפועל חַ'רַט خرط בבניין הראשון (וגם חַ'רַּט خرَّط בשני), קצץ לחתיכות קטנות] – כלי לחיתוך ירקות, סכין מעוגלת בצורת חצי סהר. במצרים בשימוש בעיקר לחיתוך מלוח'יה
וגם: מחרטה, כרסומת (מכונה לעיבוד שבבי)

כפי שהבנתם מהמונח מפרמה, וכפי שוודאי רובכם חשבתם ברגע הראשון, הסכין הזו אינה מתקשרת בהכרח עם חיתוך של ירקות;
אבל לפני שנמשיך, טבעונים וצמחונים עשויים לא לאהוב את המידע הבא:

הערבים בפרט, כמו שאר עמי המזרח התיכון, אגן הים התיכון ומרכז אסיה בכלל, וברור שלא רק הם, הם קרניבורים. אוכלים בשר. והרבה.
בשר טחון, שנטחן ידנית יחד עם עשבי תיבול ותבלינים, בדרכו להפוך לקבב, הוא מראה נפוץ במקומות רבים.
כשרויטל שלחה לי את התמונה ושאלה אותי לשמו של המכשיר, לא פטרוזיליה עלתה לי בראש, אלא נתחי בשר. עם פטרוזיליה…

=-=

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Lirán Levi, שכתב לנו:

"רציתי לדעת אם מה שבעברית נקרא "חרטא" הוא בעצם ה-خِلْط הערבי עם התחלפות שבין ל ו-ר?
(קשר לשורש ח'ר"ט הערבי התקשיתי למצוא…)"

אז מילת היום היא –

חַ'לַט خَلَط – ערבב ‎‏

לשמיעה: https://clyp.it/tjrhwxft

השורש הערבי ח'.ל.ט קשור לערבוב, והוא מופיע בעברית במילים כמו חליטת תה:

* הפועל חַ'לַט خلط בבניין הראשון – ערבב (דברים שהם במצב צבירה זהה, למשל מוצקים עם מוצקים); שיקר; טרף קלפים; קלקל
* חַ'לְט خلط או חִ'לְט, שם הפעולה/מצדר של הבניין – תערובת, מזיגה (של חומרים זה בזה); חנפן; טיפש
* מַחְ'לוּטַה مخلوطة, בצורת הבינוני הפעולה של הבניין – תבשיל ירקות מבושלים (מעורבבים), לרוב מקטניות; כל דבר שבא בערבוביה (מאכלים, מצעים שונים ומשונים)
* הפועל חַ'לַּט خلّط בבניין השני – ערבב
* הפועל חַ'אלַט خالط בבניין השלישי – התרועע עם-, התחבר עם-
* הפועל אִחְ'תַלַט اختلط בבניין השמיני – התמזג, התערבב; הסתבך
* אִחְ'תִלַאט اختلاط, שם הפעולה של הבניין – ערבוב, התמזגות; גיוון; התבוללות, נישואי תערובת
* חַ'לִיט خليط – תערובת, ערבוביה
* חַ'לַּאטַה خلّاطة במשקל בעלי המלאכה בנקבה – מערבל בטון; מיקסר
* בִּחְ'לֹט שַעְבַּאן בְּרַמַצַ'אן بخلط شعبان برمضان – מבלבל לגמרי את הדברים (מיל': מתבלבל בין החודשים המוסלמים שעבאן ורמדאן)
* חִ'לְט בִּלט خلط بلط או חִ'לְט מִלְט خلط ملط – ערבוביה, בלגאן
* אִחְ'תַלַטַ אלְחַאבֶּל בִּאלנַּאבֶּל اختلط الحابل بالنّابل – עשה מיש-מש מן הדברים, קשקש בדבריו, לא מדבר לעניין

במצרית, ערבוביה היא חַ'לְטַבִּיצַה خلطبيصة או ח'לטביסה خلطبيسة,
ומסתבר שהכי נפוץ ח'לטביטה خلطبيطة

הקורא Tom Levy מוסיף מידע חם מהתנור, עדכני, בנושא קורונה:
* הפועל חַ'אלַט خالط בבניין השלישי, בנוסף למה שצוין – היה במגע עם (חולה)
* מֻחַ'אלֶט, مخالط בצורת הבינוני הפועל – מי שבא (בהווה) במגע עם (חולה)

השורש ח'רט הופיע אצלנו בעבר, אז הנה הפוסט במלואו, עם תוספות מאוחרות ומעודכנות:

המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא avihai aharon, שכתב לנו:

"אני מכיר את הביטוי "חרטאת אבו יסמין" במובן "שטויות במיץ עגבניות" כבר שנים רבות. פתאום נזכרתי בו וחיפוש בגוגל מראה רק תוצאה אחת עליו"

אז מילת היום היא –

חַ'רְטַה خَرْطَة וברבים חַ'רְטַאת خرطات – שטות, שטויות, הבלים

לשמיעה: https://clyp.it/flnvqtfi

בראשית דבריי אציין, שגם אני מכיר את הביטוי הזה, אך להפתעתי הרבה לא מצאתי לו שום תיעוד בערבית (ברשת), שלא לדבר על אזכור במילונים ערביים. אם מישהו מהקוראים מכיר אותו – נשמח אם ישתף אותנו. התעתיק הנכון של הביטוי הוא חַ'רְטַאת אַבּוּ יַאסְמִין خرطات أبو ياسمين. הכינוי "אבו יאסמין" עצמו מעט תמוה, מכיוון שלרוב אבות אינם נקראים על שם בנותיהם, אלא רק על שם בניהם הזכרים (או שמא מדובר בכלל במוכֵר יסמין?).

אחד מקוראינו סבר שהביטוי הוא ח'רטאת אבו יאסין, אולם גם יאסין אינו מופיע ברשת בהקשר זה.

השורש הערבי ח'.ר.ט עוסק במספר תחומים: חיתוך וחריטה, ובכך הוא זהה לשורש העברי המקביל ח.ר.ט.
בספרותית קיימת גם המשמעות של התרברבות ושקרים, ומכאן הגיעה מילת היום שלנו, שמופיעה רק במילוני מדוברת.
בספרותית, חשוב לדעת, השורש עוסק גם בגרימת שלשול…

* הפועל הספרותי חַ'רַטַ خرط בבניין הראשון – חרט, חתך; התרברב, סיפר צ'יזבטים, שיקר; גרם לשלשול
* חַ'רְט خرط, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חריטה; שקר, התרברבות. מילת היום היא צורת שם פעולה נוספת, בנקבה, המבוססת על צורה זו
* מַחְ'רוּט مخروط, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חרוט, קונוס (צורה הנדסית)
* חִ'רַאטַה خراطة, צורת שם פעולה נוספת – חרטוּת
* הפועל הספרותי חַ'רַּטַ خرّط בבניין השני, דומה מאוד לבניין הראשון – קצץ, חתך; שיקר; גרם לשלשול
* תַחְ'רִיט تخريط, צורת שם הפעולה של הבניין השני – מיפוי
* הפועל הספרותי אִנְחַ'רַטַ انخرط בבניין השביעי – הצטרף ל-, השתלב
* חַ'ארִטַה خارطة או חַ'רִיטַה خريطة, וברבים חַ'רַאאִ'ט خرائط – מפה (גיאוגרפית), מילה ששורשיה אינם ערבים כי אם יווניים: χάρτης כארטס עם כף רפה הוא נייר, וכך היא נכנסה לאנגלית ולשפות אחרות כ- card, קרטוגרפיה וכו'.
* חַ'רַּאט خرّاط במשקל בעלי המלאכה – חָרָט, עובד מחרטה; שקרן
* מִחְ'רַטַה مخرطة, במשקל המקומות – מחרטה

בסלנג העברי נוצר מהמילה ח'רטה הפועל לחרטט, וכולנו מכירים את הצירוף החביב חרטה ברטה, אותו החדירה לשפה בשנות התשעים הזמרת מרגול (מרגלית צנעני), שלפי האתר "מילוג" פירושו: דברים מופרכים או מטופשים, שטויות.
גם ח'רטה וגם ברטה בתימנית פירושם: דברי הגזמה, התרברבות והתפארות (לקוח מהאתר של האגודה למורשת יהודי תימן).

לסיכום: לשאלתו של לירן, לא נראה לי שיש קשר סמנטי (של משמעות) בין השורשים, למרות שאין ספק שהם דומים עד מאוד (עם חילופי עיצורי למנ"ר).
אולי הם מאותו מקור, אך עם הזמן פיתחו בידול במשמעות.

כתבה לנו גילה יונה:
מא ביח'רט אלעקל ما بيخرط العقل – דבר בלתי הגיוני, בלתי נתפש (מיל': דבר שקוצץ את השכל. שלו)

כתב אריה גבאי:
ח'ריטת אלטריק (ללסלאם) خريطة الطريق (للسلام) – "מפת הדרכים (לשלום)" מתייחסת בדרך כלל ל־Road Map for Peace – מתווה תוכנית השלום שהוצגה בשנת 2003 על ידי ה־Quartet on the Middle East ארצות הברית, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם.

התמונה: Thomas Kinto

זה היה הפוסט ה- 3,163 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מפה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

רַסְם או רַסֶם رَسْم או רַסְמַה رَسْمَة, וברבים רֻסוּם رُسُوم – ציור; כתיבה, תיאור; תכנון; תשלום, אגרה, מס, היטל

רעות שלחה לי סרטון מחשבון טיקטוק:

Fatima Ibrahim
withfatimaibra

לפאטמה אבראהים יש 40,000 עוקבים והיא כותבת על עצמה:

كوتش قيادات عليا

מדריכת מנהיגים בכירים (מה? לא באמת הבנתי איך היא מגדירה את עצמה, גם לא אחרי שתמללתי ותרגמתי את הקטע הבא)

לא הצלחתי להבין מאיפה היא, שכן השם שלה גנרי מדי.

כותרת הסרטון:

ما تتمسكي في شي واحد بالحياة أدعوكي لبناء هدف حقيقي يجعلك أنثى قوية ومؤثرة
ضيعت عمري وأنا "أم"

אל תיאחזי בדבר אחד בחיים. אני מזמינה אותך לבנות מטרה אמיתית, שתהפוך אותך לאישה חזקה ומשפיעה
איבדתי את חיי כשהייתי "אמא"

אנא בעד מא תטלקת מא ערפת איש הויתי. ערפת הויתי כזוג'ה, ערפת הויתי כאם, בס מא ערפת הויתי אנא מין מן ע'ירהם. יעני ח'אצה ח'אצה למן אולאדי קררוא אנהם ירוחוא יבאתוא ענד אבוהם. אנא וקתהא חסית אנה אד'א אנא מש אם – מין אנא? אד'א אנא מש זוג'ה – מין אנא?
פהנא צאר אעאדה רסם ללהויה חקתי אנה אנא אנסאנה קיאדיה, לי הויתי אלח'אצה מרבוטה ברסאלה אללי הי אני אעטי ללקיאדיין אלאאמאל ליכונוא פי קמת אלחצ'ור אלתנפיד'י חקהם.
רסאלתי לכל סידה תכון פאקדה להויתהא, או מא תערף הי מין, אנהא מא תרבט נפסהא אנהא הי אם, מא תרבט נפסהא אנה הי מוט'פה, מא תרבט נפסהא אנהא הי זוג'ה, הי אבנה. מא תרבט נפסהא בעלאקה מעינה.
ארבטי נפסכ בעלאקתכ מע נפסכ.

أنا بعد ما تطلّقت ما عرفت ايش هويّتي. عرفت هويّتي كزوجة، عرفت هويّتي كأمّ، بس ما عرفت هويّتي أنا مين من غيرهم. يعني خاصّةً خاصّةً لمّن أولادي قرّروا إنّهم يروحوا يباتوا عند أبوهم. أنا وقتها حسّيت إنّه إذا أنا مش أمّ – مين أنا؟ إذا أنا مش زوجة – مين أنا؟
فهنا صار إعادة رسم للهويّة حقّتي إنّه أنا إنسانة قياديّة، لي هويّتي الخاصّة مربوطة برسالة اللي هي إنّي أعطي للقياديّين الآمال ليكونوا في قمّة الحضور التّنفيذي حقّهم.
رسالتي لكلّ سيّدة تكون فاقدة لهويّتها، أو ما تعرف هي مين، إنّها ما تربط نفسها إنّها هي أمّ، ما تربط نفسها إنّه هي موظّفة، ما تربط نفسها إنّها هي زوجة، هي ابنة. ما تربط نفسها بعلاقة معيّنة.
اربطي نفسك بعلاقتك مع نفسك.

לאחר שהתגרשתי לא ידעתי מה הזהות שלי. ידעתי מה הזהות שלי כרעייה, ידעתי מה הזהות שלי כאמא, אבל לא ידעתי מה הזהות שלי בלעדיהן (הזהויות/מעמדות שציינה). במיוחד-במיוחד כשהילדים שלי החליטו שהם הולכים לישון אצל אבא שלהם. באותו זמן הרגשתי שאם אינני אמא – אז מי אני? אם אינני רעייה – אז מי אני?
וכאן (אז) חזר עיצוב הזהות שלי כאדם מנהיג/מוביל, שיש לי הזהות האישית שלי שקשורה למסר, שהוא שאני נותנת למנהיגים/מובילים תקוות שהם יהיו בפסגת הנוכחות הביצועית* שלהם.
המסר שלי לכל אישה (גברת) שאיבדה את זהותה, או שאינה יודעת מי היא, שהיא לא תקשור (תגביל) את עצמה לכך שהיא אמא, שהיא לא תקשור את עצמה לכך שהיא פקידה, לא תקשור את עצמה לכך שהיא רעייה, או בת. לא תקשור את עצמה לקשר מסוים.
קשרי/חברי את עצמך לקשר שלך עם עצמך.

* מה? נוכחות ביצועית? מה זה? מזל שערוץ אלג'זירה התייחס למונח (שאינו מופיע במילונים או בוויקיפדיה):

يُعرّف "الحضور التنفيذي" على أنه مزيج من السمات والسلوكيات والمهارات التي تظهر قدرة الشخص على النجاح في أعلى المستويات التنظيمية، وغالبا ما يعد عاملا شديد الأهمية في القيادة.
قد يختلف تعريف الحضور التنفيذي جزئيا من حالة إلى أخرى، إلا أنه يرتبط عادةً بمكونات أساسية تشمل: الثقة والاتزان تحت الضغط، الحسم، الذكاء العاطفي، المظهر المهني، ومهارات الاتصال الفعالة.
"נוכחות ביצועית" היא שילוב תכונות, התנהגויות וכישורים, שמראים את יכולת האדם להצליח בדרגים הארגוניים הגבוהים ביותר. לרוב היא נחשבת רכיב רב-חשיבות בהובלה/הנהגה/פיקוד.
הגדרת המונח עשויה להשתנות באופן חלקי בין מקרה למקרה, אולם לרוב היא קשורה לרכיבים בסיסיים כמו: אמון, תפקוד מאוזן תחת לחץ, נחרצות, אינטליגנציה רגשית, חזות מקצועית וכישורי תקשורת פעילים.

(התמלול – בחלקו – והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@withfat…/video/7628950207010540820

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

רַסַּאם رَسَّام וברבים רַסַּאמִין رَسَّامين – צייר; גרפיקאי

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/2vKQi

בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Raz Shwartz, שמצא קשר בינה ובין המילה העברית תרשים. אז מילת היום היא –

רַסֶם رَسْم או רַסְמַה رسمة, וברבים רֻסוּם رسوم – ציור; כתיבה, תיאור; תכנון; תשלום, אגרה, מס, היטל

לשמיעה: https://clyp.it/juwp1g30

המילה רסם מופיעה בערבית בצירופים רבים מאוד.

השורש הערבי ר.ס.מ עוסק בציורים ובתשלום אגרות ומיסים, והוא זהה לגמרי לשורש העברי ר.ש.ם, כך שרז צודק…

* הפועל רַסַם رَسَم בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה שלו – צייר; תכנן; כתב, שרטט; סימן. בצירוף מילת היחס רַסַמַ עַלַא- رَسَمَ على- – הטיל מס
* מַרְסוּם مرسوم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מתוכנן, מצויר (משמעויות במעמד שם תואר); צו, פקודה, חוק (משמעויות במעמד שם עצם).
במדוברת: מקום מאוכלס בשדים
* רֻסוּם מֻתַחַרִּכַּה رسوم متحرّكة – סרטים מצוירים (מיל': ציורים נעים)
* רַסְמִיּ رسميّ – רשמי
* הפועל רַסַּמַ رسّم בבניין השני – סימֵּן (גבול); צייר; הטיל מס על-
* רַסַּאם رسّام, במשקל בעלי המלאכה – צייר; גרפיקאי
* מַרְסַם مَرْسَم במשקל המקומות וברבים מַרַאסֶם مراسم – סטודיו
* מַרַאסֶם مراسم או מַרַאסִים مراسيم – טקס

כתב לנו בזמנו הקורא האדוק יהודה כץ ז"ל:
שכר לימוד: אג'ר/רסום אלתעלים أَجْرُ/رُسومُ التَّعْليم
דמי העברה: רסום אלנקל رُسومُ النَّقْل

תוספות עדכניות:

* רִסַאמַה رسامة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מלאכת הצייר; הסמכה לכמורה
* תַרְסִים ترسيم, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השני – סימון, למשל: תַרְסִימֶ אלְחֻדוּד ترسيم الحدود – סימון גבולות
* תַרְסִימִיַּה ترسيميّة או רֻסוּמִיַּה رسوميّة – שרטוט; דיאגרמה; ציור
* הפועל אִרְתַסַמַ ارتسم בבניין השמיני – ציית ל-; אמר
* רַוְסַמַ روسم וברבים רַוַאסֶם رواسم – סימון או חותמת לכדים; גלופה
* מִסְמַאר/דַבּוּס רַסְם مسمار/دبّوس رسم – נעץ
* מַסְנַד לִלרַּסְם مَسند للرّسم – שולחן שרטוט
* רַסֶם בַּיַאנִיּ رسم بيانيّ – דיאגרמה, שרטוט, תרשים, גרף
* רַסְמֶ אלְגֻ'מְרֻכּ رسم الجمرك – (דמי) מכס
* רסְמֶ אלְחִ'דְמַה رسم الخدمة – דמי שירות
* רַסְם מֻרַכַּבּ לִלְוַגְ'ה رسم مركّب للوجه – קלסתרון (מיל': ציור מפורט/מורכב של הפנים)
* (פַנּ) רַסְםֶ אלשַּחְ'צִיַּה / אלְבּוֹרְתְרֵיה (فنّ) رسم الشّخصية / البورتريه – (אומנות) ציור הדיוקן / פורטרט
* רַסְמִיַּן رسميًّا – באופן רשמי
* רַסְמִיַּאת رسميّات – כל הנוגע לענייני רשמיות וטקסים
* עַ'יְר רַסְמִיּ غير رسميّ – בלתי רשמי
* בַּלַאע' רסמי بلاغ رسميّ – הודעה רשמית
* דַוַאם רסמי دوام رسميّ – שעות עבודה רגילות ("רשמיות")

מוסיף חברי הקורא מתן מלכה:
רַסֶם גִ'דַארִיּ رسم جداري – גרפיטי (מיל': כיתוב על קיר)
רַסְמֶ אלְקַלְבּ رسم القلب – בדיקת א.ק.ג (מיל': רישום הלב)

=-=

את התמונה ציירה אחותי חיה לוי.
חיה היא ציירת אקספרסיבית, שמציירת בד"כ פנים בשמן על קנבס או לחילופין על עץ, סיבית או mdf. משיכות המכחול מדגישות את מבע הפנים.
התמונה שהובאה פה צוירה בתקופת הקורונה בימי הסגר. כתבה עליה המציירת:
יש במבט של הגברת עצבות, מחשבותיה נעות בין תקווה לייאוש. מנגד, הפרפר על החזה מבשר את החופש.

תמונות נוספות של חיה:
https://www.instagram.com/hayalevy_art/

זה היה הפוסט ה- 3,158 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט ציור הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

גִ'הַאז جِهَاز וברבים אַגְ'הִזֶה أَجْهِزة – מכשיר, מִתְקן, כלי; ציוד; מנגנון, מנגנון מוסדי-אדמיניסטרטיבי; רָשות, תאגיד; מערכת באנטומיה של הגוף; נדוניה

המילה הזו מופיעה באינספור ביטויים וצירופים, וצריך לשים לב מתי לתרגמה "מכשיר" ומתי "מנגנון"

רעות שלחה לי סרטון מחשבון טיקטוק:

happyness_nesrine

לנסרין יש פחות ממיליון עוקבים, היא מצריה לפי המבטא שלה, והיא כותבת על עצמה:

𝑵𝒆𝒔𝒔
Emotional Wellness Coach
كورس ١٠ ايام للوصول للسعادة

מדריכת בריאות רגשית
קורס 10 ימים להגעה לאושר

הייתי חייב לברר עוד פרטים על אודותיה.
באינסטגרם שלה, בו יש לה 1.1 מיליון עוקבים, שמה:

Nesrin Shoeib

אז שמה נסרין שֹעֵיבּ.
הפרטים המחדשים לגביה:

מאמן אישי
𝙉𝙚𝙨𝙨 – نسرين
Emotional Wellness Coach
Online coaching for women 

בפייסבוק יש לה 2.1 מיליון עוקבים, ומתברר שהיא גרה בבחריין.

הסרטון פורסם ב- 25.3.26 וכותרתו:

خطوات سهلة علشان يومك يكون منظم واحلى روتين لكل يوم علشان صحتك النفسية والجسدية
لا تسويف ولا تاجيل. الحياة بتكون احلى لما تنظمى يومك صح

צעדים קלים כדי שהיום שלךְ יהיה מסודר/מאורגן ותהיה לך שגרה נפלאה לכל יום למען בריאות הנפש והגוף שלך
ללא דחיות ועיכובים. החיים יהיו יפים יותר כשתארגני את היום שלך נכון

אסמעי כויס! אצחי מע שרוק אלשמס, אשרבי קהותכ במזאג ואכסבי יומכ מן אולה.
ח'לי אלמיה תכון אול חאגה: אשרבי ותוצ'י ואסתחמי ונט'פי גסמכ מן אלהמום. ח'די דקיקה ותנפסי בעמק, התקללי אלתותר פי בדאית אליום. שמס אלצבח בתואזן אלהרמונאת.
אמשי כל יום ופצ'י דמאע'כ. תאמלי אלטביעה: שגרה, ורדה, זרעה, אלסמא. הדי גהאזכ אלעצבי.
ולו התמסכי אלתלפון מא תצ'יעיש וקתכ בתקלבי פיה. אדי נפסכ עשר דקאיק ותפרגי עלא חאגה תפידכ, וח'לי פטורכ פיה ברותין. ולו בתחבי חאגה מסכרה ח'די תמרה, בס מעאהא מכסראת או טחינה עלשאן תאח'די אלפאידה מן ע'יר מא תתעבי. וכלי עלא מהלכ וחסני אלהצ'ם.
וקולי אלחמד ללה ואכתבי אללי נפסכ פיה ואנוי תעמליה. ע'ירי טריקת תפכירכ ורכזי עלא אלחאגאת אלחלוה.
ואבתסמי עשאן מח'כ יתברמג בשכל איגאבי וצ'בטי קעדתכ. סאעאת כתיר אוגע גסמכ ביכון סבבהא אלטריקה אללי אנתי קאעדה בהא.
רח'י כתאפכ ואפרדי ט'הרכ וארפעי ראסכ, זודי טאקתכ ואחצ'ני חד בתחביה. זודי הרמון אלסעאדה, ובאלליל נאמי פי אלט'למה עלשאן תנאמי כויס ותקומי פאיקה.
אח'תארי תעישי יומכ באלטריקה אללי תח'לי חיאתכ חלוה.

اسمعي كويّس! اصحي مع شروق الشّمس، اشربي قهوتك بمزاج واكسبي يومك من أوّله.
خلّي الميّة تكون أوّل حاجة: اشربي وتوضّي واستحمّي ونظّفي جسمك من الهموم. خدي دقيقة وتنفّسي بعمق، هتقلّلي التّوتّر في بداية اليوم. شمس الصّبح بتوازن الهرمونات.
امشي كلّ يوم وفضّي دماغك. تأمّلي الطّبيعة: شجرة، وردة، زرعة، السّما. هدّي جهازك العصبي.
ولو هتمسكي التلفون ما تضيّعيش وقتك بتقلّبي فيه. أدّي نفسك عشر دقايق وتفرّجي على حاجة تفيدك، وخلّي فطورك فيه بروتين. ولو بتحبّي حاجة مسكّرة خدي تمرة، بس معاها مكسّرات أو طحينة علشان تاخدي الفايدة من غير ما تتعبي. وكلي على مهلك وحسّني الهضم.
وقولي الحمد لله واكتبي اللي نفسك فيه وانوي تعمليه. غيّري طريقة تفكيرك وركّزي على الحاجات الحلوة.
وابتسمي عشان مخّك يتبرمج بشكل إيجابي وضبّطي قعدتك. ساعات كتير أوجع جسمك بيكون سببها الطّريقة اللي انتي قاعدة بها.
رخّي كتافك وافردي ظهرك وارفعي راسك، زوّدي طاقتك واحضني حد بتحبّيه. زوّدي هرمون السّعادة، وباللّيل نامي في الظّلمة علشان تنامي كويّس وتقومي فايقة.
اختاري تعيشي يومك بالطّريقة اللي تخلّي حياتك حلوة.

הקשיבי היטב! התעוררי עם זריחת השמש, שתי את הקפה שלך במצב רוח טוב והרוויחי את היום שלך מתחילתו.
שהמים יהיו הדבר הראשון (שאת באה אתו במגע ביום שלך): שתי, היטהרי, התקלחי ונקי את גופך מדאגות. קחי דקה ונשמי נשימות עמוקות, כך את תקלי את המתיחות בתחילת היום. שמש הבוקר מאזנת את ההורמונים.
לכי ברגל כל יום ונקי את המוח שלך. התבונני בטבע: עץ, פרח, שתיל, השמיים. הרגיעי את מנגנון/מערכת העצבים שלך.
אם תחזיקי את הטלפון אל תבזבזי את זמנך בגלילה בו. תני לעצמך עשר דקות והתבונני במשהו שמועיל לך. אכלי ארוחת בוקר עם חלבון. אם את רוצה משהו מתוק קחי תמר, אבל עם פיצוחים (אבל כאלה בלי מלח או עיבוד. שלו) או טחינה כדי שתיהני מהתועלת שלהם מבלי שתתאמצי. אכלי באיטיות ושפרי את העיכול.
אמרי "השבח לאל" וכתבי את מה שאת רוצה ואת מתכוונת לעשות. שַני את דרך החשיבה שלך והתרכזי בדברים היפים.
חייכי כדי שהמוח שלך יתוכנת באופן חיובי ושפרי את ישיבתך. הגוף שלך כאב שעות רבות בגלל האופן בו את יושבת.
הרפי את כתפייך, מתחי את גבך והרימי את ראשך, התמלאי באנרגיה וחבקי מישהו שאת אוהבת (היא מחבקת כלב, שלא נדע מצרות… שלו). התמלאי בהורמון האושר, ובלילה לכי לישון בחושך כדי שתישני היטב ותקומי רעננה.
בחרי לחיות את היום שלך בדרך שתהפוך את החיים שלך ליפים.

אחת התגובות לסרטון צדה את עיניי:

اصحوا الفجر صلوا وقولوا اذكاركم واقرأوا القران الكريم والله راحه لا توصف
התעוררו בשחר, התפללו, אִמרו שוב ושוב את שם האל וקראו את הקוראן. בחיי, זו שלווה שאין לתאר

התגובה הזו זכתה לחיזוקים ולמאות לייקים.
הסרטון, מנגד, או לא מנגד, קיבל מעל 70,000 לייקים.

(התרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@happyne…/video/7621173827099217174

=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

גַ'אהֶז جَاهز ורבים גַ'אהְזִין جَاهزين – מוכן, מוכן ומזומן; עשוי מראש; תקין, כשיר

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/klzstaqye6yk

השורש הערבי ג'.ה.ז עוסק בהכנות ובהתכוננות, וכן במכשירים ובמנגנונים.

* הפועל גִ'הֶז جهز בבניין הראשון, במדוברת. בספרותית הפועל אינו קיים בְּפועל בצורת נטיית הזמנים – היה מוכן ל-
* גַ'אהֶז, היא מילת היום, היא צורת הבינוני הפועל של הבניין
* גַ'אהִזִיַּה جاهزيّة או גֻ'הוּזִיַּה جهوزيّة – כוננות, מוכנות, כשירות; תקינות, נכונות
* גַ'אהִזִיַּה קִתַאלִיַּה جاهزيّة قتاليّة – כשירות מבצעית/קרבית, כוננות קרבית
* הפועל גַ'הַּז جهّز בבניין השני – הכין; צייד, סיפק; הכין דברים, נדוניה לקראת החתונה; גַ'הַּזֶ עלְעַרוּס جهّز العروس – הכין לכלה את צרכיה לקראת נישואיה
* גַ'הַּז חַאלֹה/נַפְסֹה جهّز حاله/نفسه – הכין עצמו, התכונן ל-
* תַגְ'הִיז تجهيز וברבים תֶגְ'הִיזַאת تجهيزات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכנה, התקנה; סיפוק, אספקה; ציוד
* תַגְ'הִיזִיּ تجهيزيّ – מכין (שלב בתהליך)
* מַדְרַסֶה תַגְ'הִיזִיֶּה مدرسة تجهيزيّة או תַגְ'הִיזִיֶּה تجهيزيّة לבד – בית ספר תיכון (אחת הדרכים להגיד)
* מֻגַ'הַּז مجهَّز, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מוכן; ייעודי
* הפועל הספרותי אַגְ'הַזַ עַלַא- أجهز على- בבניין הרביעי – חיסל, הכחיד; שיתק, נטרל
* מֻגְ'הֶז مجْهز, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מהיר (בד"כ מתייחס למוות)
* הפועל תַגַ'הַּז تجهّز בבניין החמישי – התכונן ל-, הצטייד
* גִ'הַאז جِهاز וברבים אַגְ'הִזֶה أجهزة – מכשיר, מתקן, כלי; ציוד; מנגנון, מנגנון מוסדי-אדמיניסטרטיבי; רָשות, תאגיד; מערכת באנטומיה של הגוף; נדוניה
המילה הזו מופיעה באינספור ביטויים וצירופים, וצריך לשים לב מתי לתרגמה "מכשיר" ומתי "מנגנון"
* אַלְאַגְ'הִזֶה אלְאַמְנִיֶּה الأجهزة الأمنيّة – מנגנוני הביטחון
* אַיַּאםֶ אלְגִ'הַאז أيّام الجهاز – הימים לפני החתונה
* גִ'הַאזֶ אלְעַרוּס جهاز العروس – הנדוניה של הכלה, הרכוש איתו היא נכנסת לבית בעלהּ
* גִ'הַאזֶ אלְוַצֶל جهاز الوصل – מצמד (קלאץ') במכונית (מיל': מכשיר החיבור)
* גִ'הַאז כַּשְףֶ אלְכִּדֶ'בּ جهاز كشف الكذب – פוליגרף, "מכונת (גילוי) אמת"
* גִ'הַאזֶ אלתַּחַכֻּّם עַן בֻּעְד جِهَاز التَّحَكُّم عَنْ بُعْد – שלט רחוק
* גִ'הַאזֶ אלִאשְתִעַאל جهاز الاشتعال – מערכת ההצתה (במנוע)
* גִ'הַאז תַסדִיד جهاز تسديد, או מֻסַדִּד مسَدّد, בצורת הבינוני הפועל – כוונת (בציוד טלסקופי, בכלי נשק)
* גִ'האז מֻחַאכַּאה جهاز محاكاة או מֻחַאכִּי محاكي – סימולטור, מְדַמֶּה
* אַיֶּ חִ'דְמֶה אַנַא גַ'אהֶז أيّ خدمة أنا جاهز – אני נכון לשירותך בכל שתחפוץ (מיל': כל שירות אני מוכן)
* אַכַּל עַלַא אלְגַ'אהֶז أكل على الجاهز – קיבל מן המוכן בלי לנקוף אצבע

התמונה: lucas Favre

זה היה הפוסט ה- 3,156 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מנגנון; מכשיר הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

שוֹכּוֹלַאתַה شُوكُولَاتَة או שוֹכּוֹלַאתַא شُوكُولَاتَا או שֹכּוֹלַאתַא شُكُولَاتَا – שוקולד
ולצד הצורות האלה עם ת בסופן, קיימות גם גרסאות עם ט: שוכולאטה شوكولاطة.

רעות שלחה לי סרטון מחשבון טיקטוק:

suzan.hajjarnajjar

לסוזאן חַגַּ'אר נַגַּ'אר יש מעל 13,000 עוקבים.
אני מכיר אותה כבר שנים (כמאזין), היא מגישת תוכניות בערוץ מכאן והיא גרה בחיפה.

היא כותבת על עצמה (מה שמופיע להלן הוא סיכום התוכן שמופיע גם בפייסבוק וגם ביוטיוב שלה):

اعلامية وصانعة محتوى يساعد في الوصول للوعي والادراك والتشافي، خريجة جامعة الحياة.
معدة ومقدمة برامج راديو وتلفزيون

עיתונאית ויוצרת תוכן, שעוזר להגיע למודעות, הבנה והחלמה. בוגרת האוניברסיטה של החיים.
מכינה ומגישת תוכניות רדיו וטלוויזיה.

אלחב מתל אלשוכולאתה: אממ, מתל לוח אלשוכולאתה באלצ'בט.
בינפעש תאכלה כלה מרה ואחדה ובינפעש תטעמיה לחביבכ כמאן כלה מרה ואחדה, לאנה אלחב בינעאש שוי שוי, לקמה ורא לקמה ואחסאס ורא אחסאס, עשאן תערף תסתמתע פיה ועשאן יכון ענדכ אלשוק דאימן ללחבה אללי בעדהא.
טיב, שו יעני, מא נחבש? לא, אמבלא, עיב! בס ח'לי אלחב מתל אלשוכולאתה. בינפע תאכלהא מרה ואחדה? לא! בתדנא.
בעדין, אלחב מש כמיה; אלחב נפס טויל, בינפעש תע'ד'י פיה חביבכ מרה ואחדה, בינפעש.
אערף חב צח. אולן, עשאן תסתמתע פיה, ת'אנין, עשאן מא תוצלש לליום אללי פיה תסאל חאלכ ליש תע'יר.
ליש תע'יר? לאנכ אעטיתה אלשוכולאתה מרה ואחדה!

الحبّ متل الشّوكولاتة: امم، متل لوح الشّوكولاتة بالضّبط.
بينفعش تاكله كلّه مرّة واحدة وبينفعش تطعميه لحبيبك كمان كلّه مرّة واحدة، لأنّه الحبّ بينعاش شوي شوي، لقمة ورا لقمة وإحساس ورا إحساس، عشان تعرف تستمتع فيه وعشان يكون عندك الشّوق دايمًا للحبّة اللي بعدها.
طيّب، شو يعني، ما نحبّش؟ لا، امبلى، عيب! بس خلّي الحبّ متل الشّوكولاتة. بينفع تاكلها مرّة واحدة؟ لا! بتدنأ.
بعدين، الحبّ مش كمّيّة؛ الحبّ نفس طويل، بينفعش تغذّي فيه حبيبك مرّة واحدة، بينفعش.
اعرف حبّ صحّ. أوّلًا، عشان تستمتع فيه، ثانيًا، عشان ما توصلش لليوم اللي فيّه تسأل حالك ليش تغيّر.
ليش تغيّر؟ لأنّك أعطيته الشّوكولاتة مرّة واحدة!

אהבה היא כמו שוקולד: כן, כמו טבלת שוקולד בדיוק.
אין טעם לאכול את כולה בפעם אחת / בבת אחת ואין גם טעם להאכיל את אהובך (או אהובתך. שלו) בפעם אחת, כי את האהבה חווים לאט לאט, ביס אחר ביס והרגשה אחר הרגשה, כדי שתוכל ליהנות ממנה וכדי שיהיה לך תמיד הגעגוע/כמיהה לקובייה שאחריה.
טוב, אז מה, שלא נאהב/נתאהב? לא, להיפך, בושה (לחשוב כך)! אבל תתייחס לאהבה כמו לשוקולד. יש טעם לאכול את כולו בבת אחת? לא! זה מגעיל.
חוץ מזה, האהבה אינה משהו שיש לו כמות; היא נשימה ארוכה, אין טעם להאכיל בה את אהובך בפעם אחת, זה לא מועיל.
דע איך לאהוב נכון. ראשית, כדי שתיהנה ממנה, ושנית, כדי שלא תגיע ליום שבו תשאל את עצמך למה הוא (אהובך) השתנה.
למה הוא השתנה? כי אתה נתת לו את השוקולד בבת אחת!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@suzan…/video/7628683517353938194

=-=-=-=-=-=

אומרת ויקיפדיה: "מקור המלה שוקולד הוא בשפת נאוואטל של האצטקים, אשר הפיקו מהזרעים משקה שאותו כינו "שוקולטל" (xocolātl, מילולית: "מי קקאו")".

=-=

לַוְח لوح (וברבים אַלְוַאח ألواح) / לַוְחַת (וברבים לַוְחַאת لوحات) שוכולאתה لوحة شوكولاتة – חפיסת שוקולד, טבלת שוקולד

התמונה: Julia Zyablova

זה היה הפוסט ה- 3,155 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט שוקולד הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה.

אז מילת היום היא –

דֻ'רִּיַּה ذُرِّيَّة וברבים דֻ'רִּיַּאת ذُرِّيَّات או דַ'רַארִיּ ذَرَارِيّ – צאצאים; זרע; נשים וטף

תזכורת: האות הערבית ד'אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת עירונית, גם לא בכתיבה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.

אבי שלח לי סרטון נוסף של המאייר הסורי ג'מאל.

– מאמא, בדי אסאלכ סאאל: נחנא מן וין אג'ינא עלא האלדניא?
– מאמא, באעתבארי דכתורת עלום אלאחיאא, בדי אקלכ אנה אלאנסאן אלקדים כאן קרד, ובעדין מר במראחל כתירה מן אלתטור לחתא וצל לשכלה אלחאלי – אלאנסאן אלעאקל
– יעני נחנא אצלנא קרוד???
– איה, מאמא, אצלנא קרוד, בס תטורנא והיכ צרנא

– באבא, נחנא מן וין אג'ינא עלא האלדניא?
– באבא, אללה סבחאנה ותעאלא ח'לק אבונא אאדם ואמנא חואא' באלג'נה, וח'לקהם באחסן תקוים, ובעדין נזלוא ע אלארץ' ונחנא מן ד'ריתהם
– איה, בס מאמא עם תקול אנה אצל אלאנסאן קרד
– באבא, אמכ עם תחכי ען עילתהא אלהא, אמא נחנא, עילתנא מן נסל סידנא אאדם. אללה ח'לקנא באחסן תקוים

– ماما، بدّي أسألك سؤال: نحنا من وين اجينا على هالدّنيا؟
– ماما، باعتباري دكتورة علوم الأحياء، بدّي أقلّك إنّه الإنسان القديم كان قرد، وبعدين مرّ بمراحل كتيرة من التّطوّر لحتّى وصل لشكله الحالي – الإنسان العاقل
– يعني نحنا أصلنا قرود؟؟؟
– ايه، ماما، أصلنا قرود، بس تطوّرنا وهيك صرنا

– بابا، نحنا من وين اجينا على هالدّنيا؟
– بابا، الله سبحانه وتعالى خلق أبونا آدم وأمّنا حواء بالجنّة، وخلقهن بأحسن تقويم، وبعدين نزلوا ع الأرض ونحنا من ذرّيّتهم
– ايه، بس ماما عم تقول إنّه أصل الإنسان قرد
– بابا، أمّك عم تحكي عن عيلتها الها، أمّا نحنا، عيلتنا من نسل سيّدنا آدم. الله خلقنا بأحسن تقويم

– אמא, אני רוצה לשאול אותך שאלה: מאיפה הגענו לעולם הזה?
– אמא, מכיוון שאני ד"ר למדעי החיים/ביולוגיה, אני רוצה להגיד לך שהאדם הקדמון היה קוף, אח"כ הוא עבר שלבי התפתחות רבים עד שהגיע לצורתו הנוכחות – האדם הנבון
– כלומר המוצא שלנו מהקופים???
– כן, אמא, המוצא שלנו מהקופים, אבל התפתחנו וכך הפכנו למה שהפכנו

– אבא, מאיפה הגענו לעולם הזה?
– אבא, אלוהים ישתבח ויתעלה ברא את אבינו אדם ואת אימנו חווה בגן עדן, והוא ברא אותם מושלמים, ואח"כ הם ירדו לארץ (לפני האדמה, מגן עדן) ואנחנו הצאצאים שלהם
– כן, אבל אמא אומרת שמוצא האדם מהקוף
– אבא, אמא שלך מדברת על המשפחה שלה, אבל אנחנו, המשפחה שלנו מזרעו של אדוננו אדם. אלוהים ברא אותנו מושלמים

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@with_jamal/video/7625614950869912850

=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי הספרותי ד'.ר.ר (בגזרת הכפולים) עוסק בצאצאים ובזרעים, וגם באטומים ובכל מה קשור לאנרגיה גרעינית.
הוא קרוב לשורש הערבי הדומה ד'.ר.ו ולמקבילו העברי ז.ר.י, העוסק בזריית שיבולים, חול, מלח וכו'.

* הפועל דַ'רַּ ذَرَّ בבניין הראשון – נבט; זרה, הפיץ, פיזר; זרע
* דֻ'רַארַה ذُرارة – רסס, רסיסים (לא בשימוש)
* מִדַ'רַּה مِذرّة – מִזְרֶה, קלשון זרייה
* דַ'רּ ذرّ – זרע, צאצאים; אבק מרחף באוויר; נמלים קטנות
* דֻ'רִּיּ ذُرِّيّ – של צאצאים או יורשים
* דַ'רוּר ذرور וברבים אַדִ'רַּה أذِرّة – אבקת תרופה; דבר שטחון כאבקה (לא בשימוש)
* דַ'רַּה ذرّة וברבים דַ'רַּאת ذرّات – גרגר קטן; אטום; נמלה קטנה
* דַ'רִּיּ ذرّيّ – של גרגר; אטומי, גרעיני
* מִקְדַאר/מִתְ'קַאל דַ'רַּה مقدار/مثقال ذرّة – משקל קטן ביותר; שמץ, קמצוץ
* תַרְכִּיבֶּ אלדַּ'רַּה تركيب الذّرّة – מבנה האטום
* וַזְן דַ'רִּיּ وزن ذرّيّ – משקל אטומי
* עַדַד דַ'רִּיּ عدد ذرّيّ – מספר אטומי
* מֻפַאעֶל דַ'רִּיּ مفاعل ذرّيّ – כור אטומי
* אִנְשִטַאר דַ'רִּיּ انشطار ذرّيّ – ביקוע גרעיני
* טַאקַה דַ'רִּיַּה طافة ذرّيّة – אנרגיה אטומית
* קֻנְבֻּלַה דַ'רִּיַּה قنبلة ذرّيّة – פצצת אטום
* אִנְפִגַ'אר דַ'רִּיּ انفجار ذرّيّ – פיצוץ גרעיני

ותודה לקורא יורם מושעי שהזכיר לי את:
רַבִּי, אִרְזִקְנִי אֶלדֻּ'רִּיַּה/אלְחִ'לְפֶה אֶלצַּאלְחַה ربّي ارزقني الذّرّيّة/الخلفة الصّالحة – אלוהי, תן לי (פרנס אותי) צאצאים טובים, ראויים וישרי-דרך

התמונה: Jennifer Kalenberg

זה היה הפוסט ה- 3,153 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט צאצאים הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".

אז מילת היום היא –

צִפַה (ספה) صِفَة וברבים צִפַאת صِفَات – תואר; אופי, תכונה; טיב; סמכות; שם תואר (בדקדוק, וגם סוג של משפט תחבירי, משפט זיקה, ליודעי ספרותית)

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.

רעות שלחה לי סרטון מחשבון טיקטוק:

Mohanad Taha / مهند طه
mohandtaha11

ל- מהנד טה יש 2.2 מיליון (!!!) עוקבים, והוא כותב על עצמו:

المبدأ أولاً… والضحك دائماً 

העיקרון קודם כל… והצחוק תמיד

באינסטגרם יש לו 1.3 מיליון עוקבים, ומגוגל עולה שהוא גר בכפר כאבול בגליל המערבי.
לכמה מכרים שלכם, ישראלים יהודים, יש מספרים כאלה של עוקבים?…

כותרת הסרטון:

كيف امي بتعامل اختي وبتعاملني انا

איך אמא שלי מתייחסת לאחותי ואיך היא מתייחס אלי

– קרבי, קרבי אלתלפון ע אלנת עשאן יסמעוא
– אה, תפצ'לי
– אלו!
– אה, תפצ'לי
– שו אלוצ'ע, ימא!
– אהלין
– שו אח'בארכ?
– אהלין
– קולי לי, ימא, שו טאבח'ה אליום?
– מש טאבח'ה, יא! מש טאבח'ה!
– שו? ליה מש טאבח'ה?
– מש טאבח'ה, ימא, אליום! בדיש אטבח', אנא תעבאנה ומש טאבח'ה! בס עשאני תעבאנה כלה צאר בדה טביח'?!?!
– טיב, טיב, ילא, באי

– דורי אח'רא תלת דקאיק, ח'מס דקאיק, מנשאן מא תערפש אנה אתצלת דע'רי
– הסא בתציר טאבח'ה
– הההה
מרק עשר דקאיק, הסא דורי

– אה ימא!
– אה ימא, שו אלאח'באר?
– אה, חביב קלבי, הלא, הלא יא עמרי
– אנא היאני בחיפא, הסא כנת קאעד שע'ל מע נאס
– אללה יעטיכ אלעאפיה, ימא, ויקויכ וירזקכ
– חביבת קלבי. צראחה, מש עארף שו בדי אאכל, היאני ג'איתי ללבלד
– אה. צראחה, נאוי אעמל ע'וליש מע רז ודרה, שו ראיכ?
– אכלת רז אמבארח, ימא
– ענדי כוסא באלבראד, שו ראיכ בסרעה אעמלהן מע לבן?
– ת'ואני, ת'ואני! ח'ליני אתדח'ל אנא! ימא! אנא בנתכ, ימא, בנתכ אללי בתחכי!
– תפצ'לי
– בתערפי שו אכת'ר צפה בחבהא פיכי, ימא?
– אה ימא
– אנכ אנתי בתפרקיש שילה בין ולאדכ
– ולא בחיאתי פרקת אנא בינאתכן!
– ואצ'ח, ימא, ואצ'ח

– قرّبي، قرّبي التلفون ع النت عشان يسمعوا
– اه، تفضّلي
– الو!
– اه، تفضّلي
– شو الوضع، يما!
– أهلين
– شو أخبارك؟
– أهلين
– قولي لي، يمّا، شو طابخة اليوم؟
– مش طابخة، يا-! مش طابخة!
– شو؟ ليه مش طابخة؟
– مش طابخة، يمّا، اليوم! بدّيش أطبخ، أنا تعبانة ومش طابخة! بس عشاني تعبانة كلّه صار بدّه طبيخ؟!؟!
– طيّب، طيّب، يلّا، باي

– دوري أخرى تلت دقايق، خمس دقايق، منشان ما تعرفش إنّه اتّصلت دغري
– هسّا بتصير طابخة
– هههه
مرق عشر دقايق، هسّا دوري

– اه يمّا!
– اه يمّا، شو الأخبار؟
– اه، حبيب قلبي، هلا، هلا يا عمري
– أنا هيّاني بحيفا، هسّا كنت قاعد شغل مع ناس
– الله يعطيك العافية، يمّا، ويقوّيك ويرزقك
– حبيبة قلبي. صراحة، مش عارف شو بدّي آكل، هيّاني جايتي للبلد
– اه. صراحة، ناوي أعمل غوليش مع رزّ ودرة، شو رأيك؟
– أكلت رزّ امبارح، يمّا
– عندي كوسا بالبرّاد، شو رأيك بسرعة أعملهن مع لبن؟
– ثواني، ثواني! خلّيني أتدخّل أنا! يمّا! أنا بنتك، يمّا، بنتك اللي بتحكي!
– تفضّلي
– بتعرفي شو أكثر صفة بحبّها فيكي، يمّا؟
– اه يمّا
– إنّك انتي بتفرّقيش شيلة بين ولادك
– ولا بحياتي فرّقت أنا بيناتكن!
– واضح، يمّا، واضح

– (מהנד לאחותו) קרבי, קרבי את הטלפון לרשת כדי שישמעו
– (האמא עונה לטלפון) כן, בבקשה
– (הבת) הלו!
– כן, בבקשה
– מה נשמע, אמא!
– שלום
– מה שלומך?
– שלום
– תגידי, אמא, מה בישלת היום?
– לא בישלתי, יא-! לא בישלתי!
– מה? למה לא בישלת?
– לא בישלתי היום, אמא! אני לא רוצה לבשל, אני עייפה ולא בישלתי! רק מכיוון שאני עייפה כולם פתאום רוצים לאכול?!?!
– טוב, טוב, יאללה ביי

– (מהנד) התור שלי בעוד שלוש דקות, חמש דקות, כדי שהיא לא תבין שהתקשרתי מייד אחרי
– (האחות) עכשיו היא תהיה מוכנה לבשל
– חחחח
עברו עשר דקות, עכשיו תורי

– (האמא) כן אמא!
– (מהנד) כן אמא, מה נשמע?
– כן, יקיר ליבי, שלום, שלום חיים שלי
– אני נמצא בחיפה, עבדתי עם אנשים
– תהיה בריא, אמא, שאלוהים יחזק אותך ויביא לך פרנסה
– יקירת ליבי. בכנות, אני לא יודע מה לאכול, אני תכף מגיע לכפר
– אה. בכנות, אתה רוצה שאכין גולש עם אורז ותירס, מה דעתך?
– אכלתי אורז אתמול, אמא
– יש לי קישואים במקרר, מה דעתך שבמהירות אכין אותם עם לֶבֶּן?
– (הבת) רגע, רגע! תן לי להתערב בשיחה! אמא! אני בתך, אמא, הבת שלך מדברת!
– בבקשה
– את יודעת מה התכונה שלך שאני הכי אוהבת, אמא?
– מה, אמא?
– שאת בכלל לא מפלה בין הילדים שלך
– מעולם לא הפליתי ביניכם!
– ברור, אמא, ברור

התלבטתי ביני ובין עצמי אם הסרטון אותנטי או מבוים.
מבחינה לשונית ותרבותית הוא חגיגה. מבחינת המהות… הממממ… כמו שאומרים: תמונות קשות.

הסרטון זכה במעל 42,000 לייקים ובמעל 1000 תגובות, רובן זועמות וכועסות. הנה מדגם פצפון מהן:

مافي شي بضحك بالعكس انا كتير زعلت على البنت وعلى اسلوب الام
שום דבר לא מצחיק, להיפך. אני כעסתי מאוד על הבת ועל הגישה של האמא

والله عيب على الام. الام الحقيقية ماتفرق بين اولادها.  شئ يحزن مايضحك
בחיי, שהאמא תתבייש. אמא אמיתית לא מפלה בין ילדיה. דבר מעציב, לא מצחיק

مشهد تمثيلي بعكس الحقيقه
זה מבוים וההפך מהאמת

هيك الأمهات بحبو أولادهن أكثر من البنات بعكس الاب
ככה זה אימהות, הן אוהבות את הבנים שלהן יותר מאשר את הבנות, ההפך מהאבא

نفس الشي الامهات بحبو الصبي اكثر من البنت
אותו דבר (בכל מקום), אימהות אוהבות את הבן יותר מאשר את הבת

صراحة ما بشوف فيه اشي بضحك بلعكس اشي بجرح  وبلاخير بتزعل اذا طلبنا من برا
בכנות, אני לא רואה שום דבר מצחיק, להיפך, זה פוגע, ובסופו של דבר היא (האמא) תכעס אם נזמין (אוכל) מבחוץ

اول مرة اتمنى يكون تمثيل قلبي وجعني
זו הפעם הראשונה שאני מקווה שזה מבוים. כואב לי הלב

كل الاميات هيك بحبو الشباب اكتر
כל האימהות ככה, הן אוהבות יותר את הבנים

صح والله شي يزعل حرام الام تفرق بين ولادها بنات او الشباب
נכון, בחיי, זה מכעיס, אסור שהאמא תפלה בין ילדיה, בנות או בנים

لبنتها تفضلي  وابنها اه ياعمري اه ياروحي
לבת שלה (היא אומרת) "בבקשה", ולבן שלה: "כן, חיים שלי, כן נשמה שלי"

الفديو مبكي مش مضحك
הסרטון גורם לבכי, הוא לא מצחיק

استفزتني  كثير !!!!
זה הרגיז אותי מאוד!!!!

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@mohandt…/video/7628194401294028053

=-=-=-=-=-=-=

בעבר הרחוק מאוד פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים כאן עם תוספות):

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Amir Sivan, שכתב לנו:

"יש ביטוי שיצא לי לשמוע אותו כאשר שדרן כדורגל משבח שחקן כדורגל,
והביטוי הוא "كامل الاوصاف", שלפי דובר ערבית ששאלתי המשמעות שלו היא: "מישהו שיש בו הכול"

הייתי שמח אם תוכלו לפרט על הביטוי".

אז מילת היום היא:

כַּאמֶלֶ אלְאַוְצַאף كَامل الأَوْصَاف – מושלם (מיל': שלם-תארים)

לשמיעה: https://clyp.it/wr35ms0w

איזה ביטוי מושלם!

השורש הערבי ו.צ.ף (בגזרת פ"ו) עוסק בעיקר בתיאורים:

* הפועל וַצַף وصف בבניין הראשון – תיאר; רשם מרשם רפואי
* וַצְף وصف וברבים אַוְצַאף أوصاف, היא מילת היום, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תיאור
* פוֹקֶ אלְוַצְף فوق الوصف – בלתי ניתן לתיאור, דבר שלא יתואר
* וַצְפֶה وصفة, שם הפעולה בצורת הנקבה שלו – מתכון; מרשם רפואי
* צִפַה صفة, שם פעולה נוסף של הבניין (שימו לב להיעדרות ה- ו התחילית. בדיוק מה שקורה בגזרה העברית המקבילה, גזרת פ"י: ידע – דעה, ישן – שינה, יעץ – עצה, יזע – זיעה וכו') – תואר, אופי, תכונה; שם תואר (בדקדוק, וגם סוג של משפט תחבירי, משפט זיקה, ליודעי ספרותית)
* בִּצִפַת- بصفة – בתור-, כ-
* מַוְצוּף موصوف, בצורת הבינוני הפעול – מהולל; בדקדוק: שם עצם המלווה בשם תואר או שמתואר במשפט צִפַה
* הפועל וַצַּפַ وصّف בבניין השני – פירט, תיאר בפירוט
* מֻוַאצַפַאת, مواصفات צורת שם הפעולה ברבות של הבניין השלישי, שאינו בשימוש כפועל נוטה – מִפְרָט, מאפיינים, נתונים (של מכשיר, למשל)
* הפועל אִתַּצַפַ اتّصف בבניין השישי – התאפיין ב-, התייחד ב-
* הפועל אִסְתַוְצַפַ استوصف בבניין העשירי – ביקש מ- לתאר
* מֻסְתַוְצַף مستوصف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מרפאה (פחות בשימוש)
* וַצִיף وصيف – משרת אישי, בן לוייה; הזוכה במקום שני בספורט

אגב, הביטוי שהוא מילת היום מופיע באחת הצורות הדקדוקיות היפות ביותר, הייחודיות לערבית הספרותית: סמיכות מדומה.

בסמיכות רגילה שוכנים זה לצד זה, בקשר של שייכות, שני שמות עצם, נסמך וסומך: בית הילד, עורך דין, מכונית השר, ביטאון המפלגה.

בסמיכות מדומה הנסמך הוא שם תואר, ולכן אין זו באמת סמיכות: גבה קומה, ארך אפיים, רב חסד, יפה תואר, יפה מראה, הרים צונני פסגות וכו'.

כאמל, בערבית, הוא שם תואר: שלם, מושלם. בביטוי היום: שלם-תארים.

התמונה: Roberto Carlos Román Don

זה היה הפוסט ה- 3,152 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט תכונה הופיע לראשונה ב-ערביט.

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.

אז מילת היום היא –

מֻצְרַאן مُصْرَان וברבים מַצַארִין مَصَارِين – מעיים

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.

הקוראת אתי פינטו דלי העירה בתגובות הערה חשובה:

דרך נוספת להגיע מעיים היא מַעְי مَعْي וברבים אַמְעַאא' أَمْعَاء.

=-=

משה שלח לי סרטון נוסף של הירדני המוכשר מהנד אלעסלי.

אבל רגע, אופס! מה הקשר בין מילת היום לתוכן של הסרטון?
אין קשר. בשמיעה ראשונה שמעתי שמהנד תרם את המעיים שלו, וזו מילה שטרם הופיעה בערביט. אז הכנתי את הפוסט, ורק אח"כ ניגשתי לתמלל את הסרטון כדי להיווכח שהמילה היא בכלל כסף. הוא תרם כסף (מצארי) ולא מעיים (מצארין).
נו, מילא. הרווחנו גם סרטון מצחיק וגם מילה חדשה, שאין לה קשר לסרטון.

כותרת הסרטון:
بس ابوك يفوت عليك فجاءة😂💔
כשאבא שלך נכנס לך פתאום

– כנא קאעדין, יא מעלם, האלדח'אן, והאלשדה, כאנת קעדה מולעה!
– איוא, ושו צאר?
– וג'בנא האלמשרוב, ובלש צב, יא כביר!
– ובעדין??
– ובעדין, יא כביר-
– מהנד!
– בעדין בלשנא קראאן וצלינא, אלחמד ללה, ותברעת לואחד בכליתי, אנא חאלין בדון כליה טבען, ואעטית לואחד קלבי. האיני, אלחמד ללה, קרבת אח'תם אלקראאן אלכרים
– בס דקיקה! אנא ולא מרה שפתכ תקרא קראאן! ולא חתא בתצלי!
– אה, צח, נסית אקול לה: מצארי אללי באלבנכ, תברעת פיהם לואחד מסכין

– كنّا قاعدين، يا معلّم، هالدّخّان، وهالشّدّة، كانت قعدة مولّعة!
– أيوا، وشو صار؟
– وجبنا هالمشروب، وبلّش صبّ، يا كبير!
– وبعدين؟؟
– وبعدين، يا كبير-
– مهنّد!
– بعدين بلّشنا قرآن وصلينا، الحمد لله، وتبرّعت لواحد بكليتي، أنا حاليًّا بدون كلية طبعًا، وأعطيت لواحد قلبي. هايني، الحمد لله، قرّبت أختم القرآن الكريم
– بس دقيقة! أنا ولا مرّة شفتك تقرا قرآن! ولا حتّى بتصلّي!
– اه، صحّ، نسيت أقول له: مصاري اللي بالبنك، تبرّعت فيهم لواحد مسكين

– (מהנד לחברו) ישבנו, "בוס", עם סיגריות, קלפים, הייתה "ישיבה" "אש"!
– (החבר) כן, ומה קרה?
– (מהנד) והבאנו משקאות, ותתחיל למזוג, יא גדול!
– (החבר) ואחר-כך??
– (מהנד) אחר כן, יא גדול-
– (אבא של מהנד מתפרץ לחדר) מהנד!
– (מהנד לחבר) ואחר כך התחלנו לקרוא בקוראן והתפללנו, השבח לאל, ותרמתי למישהו את הכליה שלי, אני עכשיו בלי כליה, כמובן, ונתתי למישהו את ליבי. הנה אני, השבח לאל, על סף לסיים לקרוא את הקוראן מתחילתו ועד סופו
– (האבא מוחא כפיים חצי בזלזול) אבל רגע! אני אף פעם לא ראיתי אותך קורא בקוראן! ואפילו לא מתפלל!
– (מהנד נבוך, האבא מקפל שרוולים והולך להכות את בנו) כן, נכון, שכחתי להגיד לו: את הכסף שלי שבבנק תרמתי למישהו מסכן (קם ובורח)

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@mohnd…/video/7625885496719248660
https://www.tiktok.com/@mohnd_assali/video/7350280335038467329?lang=he-IL

=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Gil Cohen, שביקש שנתייחס לשמותיהן של ארצות ערב.

אז מילת היום היא –

מִצֶר (מִסר) مِصر או מַצְר בפי המצרים עצמם – מצרים

במצרים עצמה זהו גם שם נוסף של הבירה, קהיר

לשמיעה: https://clyp.it/5nxhbhrt

השורש הערבי מ.צ.ר הוא שורש די נדיר, שאינו עוסק בשמה של המדינה. הנה המופעים שלו שכן קשורים אליה:

* מִצְר مِصر וברבים אַמְצַאר أمصار – עיר; אזור; חיץ, גדר; קו גבול בין אדמות (האם שם זה נגזר משם הארץ? אין לי מושג)
* מַצְרִיּ مصريّ – מצרי
* הפועל מַצַּר مصّر בבניין השני – הפך משהו/מישהו למצרי
* תַמְצִיר تمصير, שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפיכת משהו למצרי
* הפועל תְמַצַּר تمصّر בבניין החמישי – קיבל נתינות מצרית; הפך למצרי
* מִתְמַצֶּר مِتمصّر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מי שמתנהג כמצרי או מתחזה למצרי
* בְּיַאכֹּל וּבִּינַאם מִתֶ'ל תַנַאבַּל מַצֶר بياكل وبينام مثل تنابل مصر – בטלן, פרזיט (מיל': אוכל וישן כמו הטיפשים של מצרים)

הנה הקטע הרלוונטי מויקיפדיה:

"השם "מצרים" נזכר בספר בראשית שבתנ"ך כשמו של אחד מבניו של חם (בנו של נח). בהמשך ספר בראשית נזכר השם מצרים כשם של ארץ. מקור השם אינו ברור, במיוחד לאור העובדה שהמצרים הקדמונים עצמם לא השתמשו בו. מצרים הייתה ידועה כ"שתי הארצות", כיוון שנוצרה מאיחוד של שתי ממלכות פרה־היסטוריות (בתקופת נער-מר, הידוע גם כמלך מנס). ייתכן, שזו הסיבה לסיומת הזוגית בשם "מצרים", אם כי סיומת זו הייתה מקובלת ממילא בשמות מקומות. השם הערבי של מצרים הוא "מצר".

התושבים הקדומים במצרים, אשר ישבו בה בתקופת הממלכה הפרעונית, קראו לה בשם כִּמִת (km.t), שמשמעותו "אדמה שחורה". זאת בשל צבעה השחור של האדמה הפורייה בעמק הנילוס, וכדי להבדילה מ"דשרת", "אדמה אדומה", שהיה הכינוי לאדמת המדבר שמסביב למצרים.

בתקופה הפרעונית נעשה שימוש גם בשם חות-קה-פתח, שפירושו הוא "מקדש או בית הקה של פְּתַח" (שמה המוקדם של העיר מוף, היא ממפיס). השם השתבש בפי היוונים והפך לאגיפטוס, וממנו נגזר שמה של מצרים בשפות המערב, וכן שמם של הקופטים – המצרים הנוצרים".

=-=-=

השם האירופאי המוכר של מצרים, Egypt בצורתו האנגלית, שאול מיוונית עתיקה: (Aígyptos" (Αἴγυπτος".
שם זה מקורו במצרית (עתיקה) מאוחרת: Hikuptah, שפירושה: המקדש של הרוח של האל Ptah בעיר ממפיס.

=-=-=-=

מַצַארִי مَصَارِيّ וברבים מַצְרִיַּאת مَصرِيّات – כסף

לשמיעה: https://clyp.it/tptf22m2

צורת ה"יחיד" מצארי, מבחינה דקדוקית, היא כבר בצורת רבים.

כפי שראינו פה לא פעם בעבר, בערבית (מדוברת) אפשר להגיד כסף בכמה דרכים.
בספרותית כסף הוא מַאל مال או נֻקוּד نقود (כסף מזומן, וגם מטבעות).

מה מקור המילה מצארי?
הפירוש המילולי של צורת הרבים מצריאת הוא: מִצְרִיּוֹת. האם מסתתר כאן שם תואר? משהו ברבים, נגיד מטבעות, מצריות?

המילונים הערביים-עבריים מתעלמים (באופן ברור) מהסברים אטימולוגיים (גזרוניים), והמילונים הערביים-ערביים הם ספרותיים מדי מכדי להכיר בקיומה של המילה הזו.

הקורא שאול ניסים הפנה אותנו לאתר אינטרנט פרו-חזבאללה, כך נראה, מדרום לבנון, ששמו "אלג'נוביה", בו נכתב מאמר בנושא, שאלו עיקריו (התרגום שלי. שלו):

המילה מצארי היא במדוברת של אזור אלשאם, דהיינו סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל, ופירושה: כסף מצרי.
בעשור השני של המאה הקודמת קרו שני דברים רבי משמעות באזורנו, שניהם קשורים זה בזה: מלחמת העולם הראשונה ונפילת האימפריה העותמאנית.
הדבר הביא לאי יציבות כלכלית ולירידה חדה בשער המטבע העותמאני.
הבריטים, שהחליפו את התורכים, נכנסו ארצה דרך מצרים, ולכן קיבעו פה את המטבע המצרי.
הצרפתים, שהשתלטו על האזורים הצפוניים של האזור, לא אהבו את המהלך הבריטי, ולכן המטבע המצרי היה חזק בעיקר באזור חוף הים התיכון, אך לא בתוככי סוריה. הצרפתים עודדו את הקמת הבנק הסורי, שהיה כפוף לרשויות המטבע הצרפתיות.
בלבנון, לעומת סוריה, שלטו המצארי המצריים.

(אין לי מושג כמה העובדות ההיסטוריות המוצגות כאן נכונות).

ואז כתב לנו הקורא Yinon Kahan את הדברים הבאים:

מילון יעיל מאוד כדי להתחקות אחרי אטימולוגיה של מילים בלהגים המודרנים הוא המילון הערבי-צרפתי של דוזי. זה מילון שבין היתר מכיל הרבה מילים בערבית הבינונית, שבה אפשר כבר לראות הרבה תופעות שאנו מזהים בלהגים המודרניים. מדוזי עולה שיש שימוש בצורה מצארי כבר בימי הביניים בלהג הסורי, במשמעות של המטבע פארה (מטבע תורכי). לפי ויקיפדיה המטבע הזה בתקופות מסויימות בימי הביניים היה שם נרדף לכסף בכלל. כנראה באזור סוריה הוא נתפס כמצרי דווקא (אני מניח שסחרו בו גם במצרים, לא יודע…). אגב, דוזי מביא את צורת היחיד 'מצריה', צורת רבים קפואה (במשמעות של שם קיבוצי מן הסתם) 'מצארי' וצורת רבים 'מצריאת' שהוא מתרגם פשוט 'כסף'. אולי מצריאת במקור זה ריבוי של היחידות (כלומר – מספר ספור של מטבעות..). תיעוד של זה מימי הביניים כנראה מעיד אגב על כך שהקישור שהובא בתגובות מאל-ג'נוביה לא לגמרי מדויק…

כתב לנו בהקשר שייקה קומורניק:
יש דעה, לא בלתי סבירה, שהמילה مصاري לכסף נוצרה מהמילה הספרותית מצאריף مصاريف בהשמטת הפא.
המילה נהוגה כיום לתאר הוצאות כספיות. צראף, כידוע, הוא חלפן כספים.

=-=-=

כתב לנו שריאל בירנבאום:
מצר בארמית זה גבול. בר מצרא זה מונח משפטי תלמודי שאומר מי שיש לו גבול (עם השדה המוצע למכירה, ולכן יש לו זכות בכורה לרכוש אותו)

=-=-=-=

והנה שתי תוספות הקשורות למילת היום:

* מַצִיר مَصير וברבים אַמְצִרַה أمصرة או מֻצְרַאן مُصران או מַצַארִין مَصَارِين – מעיים, בנוסף למילת היום
* כַּרְכַּבּ מַצַארִינֹה كركب مَصَارِينه – הפחיד אותו (מיל': בִּלגן/הרעיש לו את המעיים)

התמונה: Gemini

זה היה הפוסט ה- 3,147 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

הפוסט מעיים הופיע לראשונה ב-ערביט.