מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מֻצְרַאן مُصْرَان וברבים מַצַארִין مَصَارِين – מעיים
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
הקוראת אתי פינטו דלי העירה בתגובות הערה חשובה:
דרך נוספת להגיע מעיים היא מַעְי مَعْي וברבים אַמְעַאא' أَمْعَاء.
=-=
משה שלח לי סרטון נוסף של הירדני המוכשר מהנד אלעסלי.
אבל רגע, אופס! מה הקשר בין מילת היום לתוכן של הסרטון?
אין קשר. בשמיעה ראשונה שמעתי שמהנד תרם את המעיים שלו, וזו מילה שטרם הופיעה בערביט. אז הכנתי את הפוסט, ורק אח"כ ניגשתי לתמלל את הסרטון כדי להיווכח שהמילה היא בכלל כסף. הוא תרם כסף (מצארי) ולא מעיים (מצארין).
נו, מילא. הרווחנו גם סרטון מצחיק וגם מילה חדשה, שאין לה קשר לסרטון.
– כנא קאעדין, יא מעלם, האלדח'אן, והאלשדה, כאנת קעדה מולעה!
– איוא, ושו צאר?
– וג'בנא האלמשרוב, ובלש צב, יא כביר!
– ובעדין??
– ובעדין, יא כביר-
– מהנד!
– בעדין בלשנא קראאן וצלינא, אלחמד ללה, ותברעת לואחד בכליתי, אנא חאלין בדון כליה טבען, ואעטית לואחד קלבי. האיני, אלחמד ללה, קרבת אח'תם אלקראאן אלכרים
– בס דקיקה! אנא ולא מרה שפתכ תקרא קראאן! ולא חתא בתצלי!
– אה, צח, נסית אקול לה: מצארי אללי באלבנכ, תברעת פיהם לואחד מסכין
– كنّا قاعدين، يا معلّم، هالدّخّان، وهالشّدّة، كانت قعدة مولّعة!
– أيوا، وشو صار؟
– وجبنا هالمشروب، وبلّش صبّ، يا كبير!
– وبعدين؟؟
– وبعدين، يا كبير-
– مهنّد!
– بعدين بلّشنا قرآن وصلينا، الحمد لله، وتبرّعت لواحد بكليتي، أنا حاليًّا بدون كلية طبعًا، وأعطيت لواحد قلبي. هايني، الحمد لله، قرّبت أختم القرآن الكريم
– بس دقيقة! أنا ولا مرّة شفتك تقرا قرآن! ولا حتّى بتصلّي!
– اه، صحّ، نسيت أقول له: مصاري اللي بالبنك، تبرّعت فيهم لواحد مسكين
– (מהנד לחברו) ישבנו, "בוס", עם סיגריות, קלפים, הייתה "ישיבה" "אש"!
– (החבר) כן, ומה קרה?
– (מהנד) והבאנו משקאות, ותתחיל למזוג, יא גדול!
– (החבר) ואחר-כך??
– (מהנד) אחר כן, יא גדול-
– (אבא של מהנד מתפרץ לחדר) מהנד!
– (מהנד לחבר) ואחר כך התחלנו לקרוא בקוראן והתפללנו, השבח לאל, ותרמתי למישהו את הכליה שלי, אני עכשיו בלי כליה, כמובן, ונתתי למישהו את ליבי. הנה אני, השבח לאל, על סף לסיים לקרוא את הקוראן מתחילתו ועד סופו
– (האבא מוחא כפיים חצי בזלזול) אבל רגע! אני אף פעם לא ראיתי אותך קורא בקוראן! ואפילו לא מתפלל!
– (מהנד נבוך, האבא מקפל שרוולים והולך להכות את בנו) כן, נכון, שכחתי להגיד לו: את הכסף שלי שבבנק תרמתי למישהו מסכן (קם ובורח)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@mohnd…/video/7625885496719248660
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Gil Cohen, שביקש שנתייחס לשמותיהן של ארצות ערב.
אז מילת היום היא –
מִצֶר (מִסר) مِصر או מַצְר בפי המצרים עצמם – מצרים
במצרים עצמה זהו גם שם נוסף של הבירה, קהיר
לשמיעה: https://clyp.it/5nxhbhrt
השורש הערבי מ.צ.ר הוא שורש די נדיר, שאינו עוסק בשמה של המדינה. הנה המופעים שלו שכן קשורים אליה:
* מִצְר مِصر וברבים אַמְצַאר أمصار – עיר; אזור; חיץ, גדר; קו גבול בין אדמות (האם שם זה נגזר משם הארץ? אין לי מושג)
* מַצְרִיּ مصريّ – מצרי
* הפועל מַצַּר مصّر בבניין השני – הפך משהו/מישהו למצרי
* תַמְצִיר تمصير, שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפיכת משהו למצרי
* הפועל תְמַצַּר تمصّر בבניין החמישי – קיבל נתינות מצרית; הפך למצרי
* מִתְמַצֶּר مِتمصّر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מי שמתנהג כמצרי או מתחזה למצרי
* בְּיַאכֹּל וּבִּינַאם מִתֶ'ל תַנַאבַּל מַצֶר بياكل وبينام مثل تنابل مصر – בטלן, פרזיט (מיל': אוכל וישן כמו הטיפשים של מצרים)
הנה הקטע הרלוונטי מויקיפדיה:
"השם "מצרים" נזכר בספר בראשית שבתנ"ך כשמו של אחד מבניו של חם (בנו של נח). בהמשך ספר בראשית נזכר השם מצרים כשם של ארץ. מקור השם אינו ברור, במיוחד לאור העובדה שהמצרים הקדמונים עצמם לא השתמשו בו. מצרים הייתה ידועה כ"שתי הארצות", כיוון שנוצרה מאיחוד של שתי ממלכות פרה־היסטוריות (בתקופת נער-מר, הידוע גם כמלך מנס). ייתכן, שזו הסיבה לסיומת הזוגית בשם "מצרים", אם כי סיומת זו הייתה מקובלת ממילא בשמות מקומות. השם הערבי של מצרים הוא "מצר".
התושבים הקדומים במצרים, אשר ישבו בה בתקופת הממלכה הפרעונית, קראו לה בשם כִּמִת (km.t), שמשמעותו "אדמה שחורה". זאת בשל צבעה השחור של האדמה הפורייה בעמק הנילוס, וכדי להבדילה מ"דשרת", "אדמה אדומה", שהיה הכינוי לאדמת המדבר שמסביב למצרים.
בתקופה הפרעונית נעשה שימוש גם בשם חות-קה-פתח, שפירושו הוא "מקדש או בית הקה של פְּתַח" (שמה המוקדם של העיר מוף, היא ממפיס). השם השתבש בפי היוונים והפך לאגיפטוס, וממנו נגזר שמה של מצרים בשפות המערב, וכן שמם של הקופטים – המצרים הנוצרים".
=-=-=
השם האירופאי המוכר של מצרים, Egypt בצורתו האנגלית, שאול מיוונית עתיקה: (Aígyptos" (Αἴγυπτος".
שם זה מקורו במצרית (עתיקה) מאוחרת: Hikuptah, שפירושה: המקדש של הרוח של האל Ptah בעיר ממפיס.
=-=-=-=
מַצַארִי مَصَارِيّ וברבים מַצְרִיַּאת مَصرِيّات – כסף
לשמיעה: https://clyp.it/tptf22m2
צורת ה"יחיד" מצארי, מבחינה דקדוקית, היא כבר בצורת רבים.
כפי שראינו פה לא פעם בעבר, בערבית (מדוברת) אפשר להגיד כסף בכמה דרכים.
בספרותית כסף הוא מַאל مال או נֻקוּד نقود (כסף מזומן, וגם מטבעות).
מה מקור המילה מצארי?
הפירוש המילולי של צורת הרבים מצריאת הוא: מִצְרִיּוֹת. האם מסתתר כאן שם תואר? משהו ברבים, נגיד מטבעות, מצריות?
המילונים הערביים-עבריים מתעלמים (באופן ברור) מהסברים אטימולוגיים (גזרוניים), והמילונים הערביים-ערביים הם ספרותיים מדי מכדי להכיר בקיומה של המילה הזו.
הקורא שאול ניסים הפנה אותנו לאתר אינטרנט פרו-חזבאללה, כך נראה, מדרום לבנון, ששמו "אלג'נוביה", בו נכתב מאמר בנושא, שאלו עיקריו (התרגום שלי. שלו):
המילה מצארי היא במדוברת של אזור אלשאם, דהיינו סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל, ופירושה: כסף מצרי.
בעשור השני של המאה הקודמת קרו שני דברים רבי משמעות באזורנו, שניהם קשורים זה בזה: מלחמת העולם הראשונה ונפילת האימפריה העותמאנית.
הדבר הביא לאי יציבות כלכלית ולירידה חדה בשער המטבע העותמאני.
הבריטים, שהחליפו את התורכים, נכנסו ארצה דרך מצרים, ולכן קיבעו פה את המטבע המצרי.
הצרפתים, שהשתלטו על האזורים הצפוניים של האזור, לא אהבו את המהלך הבריטי, ולכן המטבע המצרי היה חזק בעיקר באזור חוף הים התיכון, אך לא בתוככי סוריה. הצרפתים עודדו את הקמת הבנק הסורי, שהיה כפוף לרשויות המטבע הצרפתיות.
בלבנון, לעומת סוריה, שלטו המצארי המצריים.
(אין לי מושג כמה העובדות ההיסטוריות המוצגות כאן נכונות).
ואז כתב לנו הקורא Yinon Kahan את הדברים הבאים:
מילון יעיל מאוד כדי להתחקות אחרי אטימולוגיה של מילים בלהגים המודרנים הוא המילון הערבי-צרפתי של דוזי. זה מילון שבין היתר מכיל הרבה מילים בערבית הבינונית, שבה אפשר כבר לראות הרבה תופעות שאנו מזהים בלהגים המודרניים. מדוזי עולה שיש שימוש בצורה מצארי כבר בימי הביניים בלהג הסורי, במשמעות של המטבע פארה (מטבע תורכי). לפי ויקיפדיה המטבע הזה בתקופות מסויימות בימי הביניים היה שם נרדף לכסף בכלל. כנראה באזור סוריה הוא נתפס כמצרי דווקא (אני מניח שסחרו בו גם במצרים, לא יודע…). אגב, דוזי מביא את צורת היחיד 'מצריה', צורת רבים קפואה (במשמעות של שם קיבוצי מן הסתם) 'מצארי' וצורת רבים 'מצריאת' שהוא מתרגם פשוט 'כסף'. אולי מצריאת במקור זה ריבוי של היחידות (כלומר – מספר ספור של מטבעות..). תיעוד של זה מימי הביניים כנראה מעיד אגב על כך שהקישור שהובא בתגובות מאל-ג'נוביה לא לגמרי מדויק…
כתב לנו בהקשר שייקה קומורניק:
יש דעה, לא בלתי סבירה, שהמילה مصاري לכסף נוצרה מהמילה הספרותית מצאריף مصاريف בהשמטת הפא.
המילה נהוגה כיום לתאר הוצאות כספיות. צראף, כידוע, הוא חלפן כספים.
=-=-=
כתב לנו שריאל בירנבאום:
מצר בארמית זה גבול. בר מצרא זה מונח משפטי תלמודי שאומר מי שיש לו גבול (עם השדה המוצע למכירה, ולכן יש לו זכות בכורה לרכוש אותו)
=-=-=-=
והנה שתי תוספות הקשורות למילת היום:
* מַצִיר مَصير וברבים אַמְצִרַה أمصرة או מֻצְרַאן مُصران או מַצַארִין مَصَارِين – מעיים, בנוסף למילת היום
* כַּרְכַּבּ מַצַארִינֹה كركب مَصَارِينه – הפחיד אותו (מיל': בִּלגן/הרעיש לו את המעיים)
התמונה: Gemini
זה היה הפוסט ה- 3,147 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
