מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
תַ’בַּת ثَبَت – הוכיח (רק במדוברת); היה יציב, היה איתן; התייצב; הוכח, אומת
תזכורת: האות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three או thank you. במדוברת עירונית היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
משה שלח לי סרטון נוסף של ראמי ואכד.
הסרטון פורסם ב- 8.9.24 וכותרתו:
ما تنشرو الرعب بين الناس
الشعب مش ناقصه هم وغم
في النهايه فش اشي مستحيل
رجاءً ما تخوفو الناس زياده مهي خايفه
אל תפיצו פחד בקרב האנשים
לעם לא חסרות דאגות
בסוף אין דבר שהוא בלתי אפשרי
בבקשה אל תפחידו את האנשים יותר ממה שהם כבר מפחדים
פי שבאב מחתרמין הנא בפלסטין, משהורין, בינזלוא מואצ’יע ופידיוהאת ע אלתכתוכ, בצראחה, בתח’לי אלנאס תח’אף ותרתעב. ביציר ענד אלנאס פוביא מן אלמסתקבל.
פי ואחד, יעני שאב, מנזל פידיו, אנה, יא ג’מאעת אלח’יר, אי חדא מעאה שיכל, ירוח ישתרי פיה דינאר או ד’הב. יחולה, דינאר או ד’הב.
יא אח’י, אול אשי, אלנאס מעט’מהא מעהאש מצארי, יעני חתא אללי מעאה מבלע’ בסיט, בדה ירוח ישתרי דינאר או ד’הב. טב ליש? טב אנת ליש בתאכד ללנאס אנה אלשיכל רח יבטל אלה קימה? מש צ’רורי תאכד!
אנא כמואטן, טב, אנת בתחכי האי אלתוקעאת. טב, אעטיני ארקאם ומעטיאת תת’בת הד’א אלאשי! ומא תאכד! פי אלנהאיה האי תוקעאת, יעני אחתמאל תציב ואחתמאל תח’יב.
טב, אנא שו ביצ’מן לי אנה אלד’הב מא ינהארש בכרא? עאדי, הסא ביציר אתפאק סלאם בין רוסיא ואוכראניא ובתנחל ענא אלמשאכל בפלסטין וביציר אתפאק סלאם, אלד’הב בינהאר.
שו אלנאס בדהא תקול ענכ? ביצירוא יקולוא אלזלמה צ’חכ עלינא, או אחנא אע’ביאא’ נרד עליה.
פיא ג’מאעת אלח’יר, אי ואחד בדה יחכי מוצ’וע, יעטי ארקאם ויעטי חקאאק ומא יאכד, לאנה האי אלאשיאא’, ח’צוצן אלעמלאת ואלד’הב, מא חדא ביחזר עליהא. ולא ואחד! בתחדא אד’א פי חדא באלעאלם ביקדר יערף שו סער אלד’הב בכרא אלצבח. מסתחיל.
פיא ג’מאעת אלח’יר, דאאמן אחכוא מעלומה בנאאן עלא חקאאק וארקאם.
في شباب محترمين هنا بفلسطين، مشهورين، بينزّلوا مواضيع وفيديوهات ع التكتوك، بصراحة، بتخلّي النّاس تخاف وترتعب. بيصير عند النّاس فوبيا من المستقبل.
في واحد، يعني شابّ، منزّل فيديو، إنّه، يا جماعة الخير، أيّ حدا معاه شيكل، يروح يشتري فيه دينار أو ذهب. يحوّله، دينار أو ذهب.
يا أخي، أوّل اشي، النّاس معظمها معهاش مصاري، يعني حتّى اللي معاه مبلغ بسيط، بدّه يروح يشتري دينار أو ذهب. طب ليش؟ طب انت ليش بتأكّد للنّاس إنّه الشيكل رح يبطّل اله قيمة؟ مش ضروري تأكّد!
أنا كمواطن، طب، انت بتحكي هاي التّوقّعات. طب، أعطيني أرقام ومعطيات تثبت هذا الاشي! وما تأكّد! في النّهاية هاي توقّعات، يعني احتمال تصيب واحتمال تخيب.
طب، أنا شو بيضمن لي إنّه الذّهب ما ينهارش بكرا؟ عادي، هسا بيصير اتّفاق سلام بين روسيا وأوكرانيا وبتنحلّ عنّا المشاكل بفلسطين وبيصير اتّفاق سلام، الذّهب بينهار.
شو النّاس بدّها تقول عنك؟ بيصيروا يقولوا الزّلمة ضحك علينا، أو احنا أغبياء نردّ عليه.
فيا جماعة الخير، أي واحد بدّه يحكي موضوع، يعطي أرقام ويعطي حقائق وما يأكّد، لأنّه هاي الأشياء، خصوصًا العملات والذّهب، ما حدا بيحزر عليها. ولا واحد! بتحدّى إذا في حدا بالعالم بيقدر يعرف شو سعر الذّهب بكرا الصّبح. مستحيل.
فيا جماعة الخير، دائمًا احكوا معلومة بناءً على حقائق وأرقام.
יש אנשים מכובדים פה בפלסטין, מפורסמים, שמפרסמים נושאים וסרטונים בטיקטוק, בכנות, שגורמים לאנשים לפחד ולהיבהל. לאנשים יש פוביה מהעתיד.
יש מישהו, בחור, שמפרסם סרטון (בו הוא אומר) שכל מי שיש לו שקלים ילך ויקנה בהם דינארים או זהב. ימיר אותם לדינארים או זהב.
אחי, קודם כל, לרוב האנשים אין כסף, ו(הוא אומר ש)גם מי שיש לו סכום קטן צריך ללכת לקנות דינארים או זהב. אבל למה? למה אתה מבטיח/מדגיש לאנשים שהשקל יאבד מערכו? לא צריך להבטיח!
טוב, אתה אומר שאלו השערות/ציפיות (ספקולציות). טוב, תן לי מספרים ונתונים שיוכיחו זאת! ואל תבטיח! בסופו של דבר מדובר בהשערות, יש אפשרות שזה יקרה ויש אפשרות שלא.
טוב, מה מבטיח לי שהזהב לא יקרוס מחר? ייחתם הסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, הבעיות אצלנו בפלסטין ייפתרו ויהיה הסכם שלום, והזהב יקרוס.
מה האנשים יגידו עליך? הם יתחילו להגיד שהאדם צחק עלינו, או שהיינו טיפשים שהקשבנו לו.
אנשים, כל מי שרוצה לדבר על נושא, שיביא מספרים ועובדות אבל שלא יבטיח, כי הדברים האלה, במיוחד שערי מטבע וזהב, איש אינו יכול לנחש מה יהיה איתם. אף אחד! אני “שם כסף” שאין אף אחד בעולם שיכול לדעת מה יהיה מחיר הזהב מחר בבוקר. זה בלתי אפשרי.
אז אנשים, תמיד דברו על מידע בהסתמך על עובדות ומספרים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Nitzan Guggenheim, שכתב לנו:
“مرحبا،
אני מכיר את השורש ثبت במשמעות של יציבות והוכחה, אך לאחרונה נתקלתי בו גם במשמעות של להרביץ או לדפוק מישהו.
בשיר “يا صمتي” של תאמר נפאר, בבית הראשון – “ثبتكم جون كيري فان اريك”, ומתורגם לאנגלית ביוטיוב כ-“You got knocked out by John Kerry Von Erich”.
בשיר “لو ارجع بالزمن”, גם הוא של תאמר נפאר, מופיע בבית השני “بس الجرح طري قبل ما يثبتوها حتثبتلهم”, ומתורגם לאנגלית כ-“before they will beat her she will beat them”
לא מצאתי אזכור של הפירוש הזה במילונים.
יכולים לעזור?”
אז מילת היום היא –
תַ’אבֶּת ثَابِت – איתן
לשמיעה:
השורש הערבי (הדי ספרותי) ת’.ב.ת עוסק בקיבוע, ביסוס, ייצוב והוכחה. הוא מתכתב לגמרי עם השורש העברי הכמעט זהה לו, ש.ב.ת: שבת, השבתה, מושבת, שובת, שביתה וכו’.
* הפועל תַ’בַּתַ ثبت בבניין הראשון – היה יציב, היה איתן; התייצב; הוכח, אומת
* תַ’אבֶּת ثابت וברבים תַ’אבְּתִין ثابتين או תַ’וַאבֶּת ثوابت, היא מילת היום, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – קבוע, יציב, איתן; נייח, לא נייד, לא משתנה; קבוע מתמטי; גם שם פרטי של גבר, במובן איתן
* אַמֶר תַ’אבֶּת أمر ثابت – פקודת קבע
* חַקִיקַה תַ’אבִּתַה حقيقة ثابتة – אקסיומה (מיל’: אמת קבועה)
* תַ’בַּת ثَبَت וברבים אַתְ’בַּאת أثبات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – הוכחה, תוכן עניינים; אינדקס
* תַ’בְּת ثَبْت, שם פעולה נוסף במשקל דומה אך אחר – יציב, קבוע; אמיץ, נועז; חכם
* תַ’בַּאת ثبات, כנ”ל – יציבות, שקידה; עמידה איתנה, התמדה
* תֻ’בּוּת ثبوت, כנ”ל – אישור, וידוא
* הפועל תַ’בַּّת ثبّت בבניין השני – ייצב, קיבע, חיזק; הוכיח
* תַתְ’בִּית تثبيت, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קביעה, קיבוע; יציבות; חיזוק, ריתוק
* מֻתַ’בִּّת مثبِّت, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מייצב (ברמה הכימית, כמו במזון)
* מֻתַ’בַּّת مثبَّت, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מבוסס, יציב
* הפועל הספרותי אַתְ’בַּתַ أثبت בבניין הרביעי – השאיר במקום; כלא; אישר, אימת, הוכיח
* אַתְ’בַּתַ וֻג’וּדֹה / נַפְסֹה أثبت وجوده / نفسه – הוכיח את עצמו ואת יכולתו; התייצב במשטרה
* אִתְ’בַּאת ثبت, צורת שם הפעולה של הבניין – אישור, הוכחה, ראיה
* אִתְ’בַּאת וֻג’וּד ثبت – התייצבות במשטרה (מיל’: הוכחת הימצאות)
* מֻתְ’בַּת مُثْبَت, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חיובי; יציב, איתן, קבוע
* הפועל תַתַ’בַּّת تثبّت בבניין החמישי – התבסס; נאחז במקום
* אַוְרַאק תֻ’בּוּתִיַּּה أوراق ثبوتيّة, או תֻ’בּוּתִיַּאת שַחְ’צִיּה ثبوتيّات شخصيّة – מסמכים, תעודות, מסמכים אישיים, מסמכים מזהים
ניצן שאל לגבי המשמעות של הכאה והרבצה, שהייתה זרה גם לו.
כשניגשתי לאסוף חומר לפוסט, ידעתי שלא אמצא שום דבר בנושא. אבל רגע, ניצן שלח לנו ציטוטים משיר, אז חייבים למצוא הסבר.
חיש קל פניתי ליקיר הדף Amjad Atamna.
לא עברה דקה והוא ענה לי, בפותחו בציטוט מצולם:
תַ’בַּתַ פִי מַכַּאנִהִ, לַא יַתַחַרַּכַ, אִסְתַקַרּ ثبت في مكانه، لا يتحرّك، استقرّ – נשאר במקומו, אינו זז, התייצב
ואז הוסיף, שבשיר מדובר על מתאבקים.
בהיאבקות פעולת הת’בת או התת’ביט פירושה קיבוע או עיגון של המתמודד במובן המילולי, ולא המופשט. זה כן מופיע במילונים, רק צריך לרדת לעומקם של מונחים…
המונח המקצועי הוא, והנה מויקיפדיה:
“הצמדה (Pinfall)
כדי לנצח בהצמדה על כתפי היריב להיות מוצמדות למזרן בזמן שהשופט מכה על המזרן שלוש פעמים. שימוש בחבלים או בכל צורה אחרת שתוסיף משקל על כתפי היריב אסורה, ולכן היא שיטת רמאות פופולרית על ידי מה שמכונה מתאבקים “רעים” (Heels)”.
בקיצור, הפירוש של מכות הוא מושאל דרך עולם ההיאבקות. אני, אישית, לא פגשתיו מעולם בשיח בנושאים “רגילים”.
מקור התמונה: chatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,626 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
