פורסם לראשונה ב- 24.3.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה שאלה אם חריר, משי, קשור למרק חרירה.
אז מילת היום היא –
חַרִיר حَرِير – משי
התפרסם אצלנו בעבר פוסט על השורש, שכלל בתוכו שלושה פוסטים קודמים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת, וחברתי מימים ימימה, Dana Piek.
אז מילת היום היא –
חַרַארַה حَرَارَة – פריחה על הגוף, פצעונים שמופיעים כתוצאה מזיהום שטחי, שמתפתח בתנאי חום ולחות. Rash, באנגלית, וראו עוד בגוף הפוסט.
גם בשורש הזה עסקנו בעבר, בשלושה פוסטים נפרדים (!).
אז הנה סיכום של כל מה שאי פעם כתבנו על השורש המגוון והנפוץ הזה:
השורש הערבי ח.ר.ר, בגזרת הכפולים, הוא אחד השורשים שהם רבי משמעויות שונות זו מזו: שחרור, חופש וחֵרות (חרות בעברית – מאותו השורש, וגם בני חֹרין, רק שזה בארמית); עריכה עיתונאית; חום וחריפות ומשי:
* חַרַארַה حرارة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – חום, וגם פריחת חום, המוכרת בשמה העממי… חרארה. שמה המדעי: Miliaria, שמה הרשמי בערבית: גַא’רוּסִיַּה جاروسية
* דַרַגַ’אתֶ אלְחַרַארַה درجات الحرارة – מעלות החום (טמפרטורה)
* סֻעְרַה חַרַארִיֶּה سُعرة حراريّة – קלוריה (מיל’: שיעור [מידה] “חומי”, של חום); קלוריה “גדולה”
* סֻעַיְרַה חַרַארִיֶּה سُعَيْرة حَرارِيّة – קלוריה “קטנה” (אלפית הקלוריה הגדולה)
* חַרִיר حرير – משי. המרק המרוקאי “הלאומי”, חְרֵירַה حريرة, נקרא כך על שם מרקמו המשיי
=-=-=-=
* חַארּ حارّ – חריף; חם. זו צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, שאינו בשימוש. אגב, כפל המשמעות הזו – חום וחריפות – קיים גם באנגלית: hot.
וזהו כלל אינו טעם (כמו מליחות, מתיקות וכו’), אלא תחושת צריבה בלשון ובפה.
אגב, כשרוצים “חריף” במסעדה ערבית פשוט מבקשים שַטַּה شطّة, שהיא תערובת תבלינים מבוססי פלפל חריף, שאף מכונה פלפל שטה, ממנו מכינים גם את רוב הממרחים החריפים.
פלְפל חריף נקרא פִלְפִל חַארּ فلفل حارّ, או פִלְפִל חִרִּיף فلفل حرّيف (כן, השורש ח.ר.פ קיים גם בערבית, ובין שאר משמעויותיו עוסק גם בחריפות – חַרַאפֶה حرافة).
דרך נוספת להגיד חריף היא עם הפועל בחרק بحرق, שמשמעותו “שורף”.
כתב לנו בזמנו הקורא שריאל בירנבוים:
“השורש הזה קיים גם בעברית עתיקה בתור ״חום״ בצורה ‘חרון אף’ “
ואכן, ויקימילון מחזק את דבריו:
“חָרוֹן
לשון המקרא: כַּעַס, חמת זעם.
”תָּקְעוּ בַתָּקוֹעַ וְהָכִין הַכֹּל, וְאֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה: כִּי חֲרוֹנִי, אֶל-כָּל-הֲמוֹנָהּ“ (יחזקאל ז, פסוק יד)
”וַיֹּאמְרוּ לָהֶם, לֹא-תָבִיאוּ אֶת-הַשִּׁבְיָה הֵנָּה–כִּי לְאַשְׁמַת יְהוָה עָלֵינוּ אַתֶּם אֹמְרִים, לְהֹסִיף עַל-חַטֹּאתֵנוּ וְעַל-אַשְׁמָתֵנוּ: כִּי-רַבָּה אַשְׁמָה לָנוּ, וַחֲרוֹן אָף עַל-יִשְׂרָאֵל“ (דברי הימים ב’ כח, פסוק יג)
חוּס אֱלֹהַי מִמְּעוֹנְךָ עַל חֲבַצֶּלֶת שְׁרוֹנְךָ.יַעֲבֹר עָלַי רְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר עָבַר חֲרוֹנְךָ חוס אלוהי / חסדאי
גזרון
מן ח-ר-ה, חָרַה – בער, להט; ארמית: חֲרָא, חֲרֵי; ערבית: חַרַּ”.
=-=-=-=
* חֻרִּיַּה حُرِّيَّة וברבים חֻרִּיַּאת حُرِّيَّات – חֵרות, חופש (ראו הערה בהמשך)
* הפועל חַרַּר حرّر בבניין השני – שחרר; ערך עיתון או ספר
* תַחְרִיר تحرير, שם הפעולה/מצדר של הבניין השני – שחרור (מילה נפוצה מאוד גם בשמות מקומות, כיכרות למשל); עריכת עיתון או ספר
* תַחְרִיר לֻעַ’וִיּ تَحْرير لُغَوِيّ – עריכה לשונית
* מֻחַרִּר محرِّر, צורת הבינוני הפועל של הבניין השני – משחרר; עורך עיתון או ספר
* מֻחַרַּר محرَّر, בצורת הבינוני הפעול – משוחרר (מכלא, שבי וכו’, אבל לא משירות צבאי)
* תְחַרַּר تحرّر – השתחרר, שוחרר
* חֻרּ حُرّ וברבים אַחְרַאר أحرار – בן חורין (מאותו השורש, רק בארמית); אציל, נדיב
אתם ודאי שואלים:
איך השורש הערבי של היום מקביל למילה חרות בעברית? הרי בערבית רואים ברוב הפעמים שתי ר בשורש, או דגש (חזק משלים) שמעיד שהיו שם פעם שתי ר, ובעברית נמצאת לה ר בודדה שאינה דגושה.
הו, אני שמח ששאלתם.
המילה הייתה אמורה להיות דגושה בעברית, בדיוק לפי אותם הכללים כמו בערבית, אולם בעברית ר מתנהגת בנושא דיגוש כאילו הייתה אות גרונית (היא ממש לא), והיא אינה יכולה לקבל דגש. במקרה שלה, ובניגוד לאותיות (עיצורים) גרוניות אחרות, היא מקבלת פיצוי על העדר הדגש: במקום חיריק לפניה, שהוא תנועה קצרה, היא מקבלת צרה, שהוא תנועה ארוכה: חִרּוּת הפך ל- חֵרות.
לתופעה זו קוראים תשלום דגש בעברית.
שימו לב! חופש אין פירושו חופשה. בעברית מודרנית אנו עושים “סלט” בנושא זה. חופש הוא ההפך מכלא ושעבוד. חופשה, כמו חופשת קיץ, היא ההפך מזמן עבודה או תעסוקה.
“החופש הגדול”, אם כך, הוא מונח שבעברית תקנית יכול להשתמש בו רק אסיר או שבוי שיצא סוף סוף לחופשי, ולא תלמיד ששנת הלימודים שלו הסתיימה.
=-=-=-=
חַרִיר حَرِير – משי
* צורת הרבים חַרַאיֶר حراير במדוברת, או חַרַאאִ’ר حرائر בספרותית – מינים של משי
* דוּדֶתֶ אלְחַרִיר دودة الحرير – תולעת משי
* וַרַק חַרִיר ورق حرير – נייר משי, נייר דק; טיוטה
* נַאם עַלַא חַרִיר نام على حرير – היה רגוע, לא מודאג. מיל’: ישן על משי
* חַרִירִיּ حريريّ, שם התואר של המילה – של משי, מִשְיִי; מייצר או מוכר משי (כמו בשם המשפחה של משפחת ההנהגה הלבנונית אלחרירי)
* כְּפוּף חַרִיר كفوف حرير, שזה מילולית כפפות של משי, או כְּפוּף רַאחַה كفوف راحة – כפפות של נינוחות, מרגוע
* נַאיֶם עַלַא חַרִיר نايم على حرير – מצבו טוב מאוד (מיל’: ישן על משי)
=-=-=-=-=-=
כל זה היה בעבר.
תוספת עדכנית קטנה:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
כיכר אלתחריר
(1)
“כיכר א-תחריר (בערבית: ميدان التّحرير, מידאן א-תחריר, “כיכר השחרור”) היא כיכר גדולה במרכז קהיר. בעבר נקראה הכיכר “כיכר איסמאעיליה”, על שם איסמאעיל פאשה, שליט מצרים בין 1863 ל-1879. אחרי מהומות 1919 הכיכר נודעה ברבים ככיכר “א-תחריר” (שחרור), וב-1952, אחרי מהפכת הקצינים החופשיים, הפך שם זה לשמה הרשמי.
סביב הכיכר מספר מבני ציבור חשובים, בהם המוזיאון המצרי, מטה המפלגה הלאומית הדמוקרטית, בניין ה”מוגמע” המשמש משרדי ממשלה שונים, מטה הליגה הערבית, קמפוס האוניברסיטה האמריקאית ומלון הנילוס. את באי הכיכר משרתת תחנת המטרו על שם אנואר סאדאת.
הכיכר שימשה זירה לכמה מההפגנות והעצרות הגדולות בתולדות מצרים, בהן מהומות הלחם ב-1977, הפגנות נגד מלחמת עיראק, וסדרת ההפגנות בתחילת 2011 שהובילה לפרישתו של נשיא מצרים חוסני מובארכ. […]” (ויקיפדיה)
(2)
“כיכר השחרור (בערבית: סאחת אלתחריר ساحة التحرير) היא כיכר מרכזית בבירת עיראק, בגדאד. הכיכר, המנציחה את הקמת הרפובליקה העיראקית ב-1958, היא המרכזית והגדולה ביותר בכיכרות העיר, ומהווה סמל משמעותי בתרבות העיראקית.
הכיכר נמצאת על הגדה המזרחית של נהר החידקל.
בכיכר אנדרטת בטון שנבנתה על ידי הפסל העיראקי המפורסם ג’ואד סלים (אנ’). האנדרטה מופיעה על שטר של 250 דינר עיראקי”.
(שם)
בתמונה: עש מהמין טוואי המשי
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
