פורסם לראשונה ב- 29.8.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא אלירן פיין זילברג, שכתב לנו:
אשמח להסבר על הביטוי: עִנְדֶ אלְעַרַבּ כֻּלֹּה צַאבּוּן عند العرب كلّه صابون.
אז מילת היום היא –
צַאבּוּן (סאבון) صَابُون וברבים צַאבּוּנַאת صَابُونات – סבון
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
אין זה מפתיע שהמילה הערבית צאבון אינה ממוצא ערבי, ולכן היום לא נדבר על שורשים.
מה אומרים ויקיפדיה וויקימילון בנושא סבון בעברית?
“מקור המילה בעברית חדשה, מצרפתית: savon, מגרמנית: Seife. המילה מצויה גם בתלמוד בכתיב “צפון”: “שונה צבע הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון”. מלטינית: sapo, דרך היוונית: sapon) σαπων). מקור המילה כנראה בגאלית, “חומר שומני לצביעת השׂער”, והגיע ללטינית דרך הגרמנית העתיקה”.
* צַאבּוּן מַבְּשוּר صَابُون مبشور – אבקת סבון
* צַאבּוּן מֻטַיַּבּ صَابُون مطيّب – סבון ריחני
* צַאבּוּן נַאבֻּלְסִי صَابُون نابلسي – סבון שכמי, המפורסם באיכותו שכן המרכיב העיקרי שלו הוא שמן זית.
מוזמנים לצפות בסרטון המעניין על דרך הכנתו:
* פֻקַּאעַת צַאבּוּן فقّاعة صَابُون או בַּאלוּן מִנֶּ אלצּאבּון بالون من الصَّابُون – בועת סבון
* קַאלַבּ צַאבּוּן قالب صَابُون – חתיכת סבון
ומזכירים לי הקוראים מיכה חנונה:
אחד משמותיה של הרקפת הוא צַאבּוּנַתֶ אלרַּאעִי, סבון הרועה כיוון שהשתמשו בפקעת כתחליף סבון.
ויובל ברגר:
صابونة الرّاعي – רקפת, לדברי מורי כמאל ריאן משום שהרועים היו משתמשים בפקעות של פרח זה כסבון.
=-=-=
נחזור לשאלתו של אלירן.
עִנְדֶ אלְעַרַבּ כֻּלֹּה צַאבּוּן عند العرب كلّه صابون פירושו, מיל’: אצל הערבים הכל (הוא בחזקת) סבון.
מסבירים מילונים ערביים-עבריים: ערבים – הכוונה בדואים. המשפט נאמר על מי שאצלו הכל אותו דבר והוא אינו מסוגל להבחין בין איכויות או הבדלים של דברים.
=-=
חיפשתי קצת ברשת, ומצאתי סקירה קצרה של כותב בשם מחמד עבד אלרחמן, מ- “אליום אלסאבע” (אתר חדשות מצרי), 4.9.20
אצל מחמד סדר המילים במשפט הוא: כלה ענד אלערב צאבון كله عند العرب صابون
מחמד מסביר שזהו אחד הפתגמים העממיים המפורסמים ביותר בקרב המצרים בפרט והערבים בכלל. הפתגם נוגע להתייחסות הערבית לדברים ולדרך פירושם.
לפי “ספר המשלים הערביים: בספרותית ובמדוברת” של ראפת עלאם “معجم الأمثال العربية: فصحى وعامية” لـ رأفت علام, הפתגם מתייחס לאדם הבור שאינו מבדיל בין דברים, והכוונה לבדואים תושבי המדבר, שמשתמשים בכל דבר בעל יכולת ניקוי כסבון והם אינם מבחינים בין דברים דומים.
כך גם לפי “מילון המסורות והביטויים המצריים” של אחמד אמין “قاموس العادات والتقاليد والتعابير المصرية” / أحمد أمين.
הפתגם הזה עתיק מאוד והוא שרד את השנים.
יש לציין כי הערבים הם מבין העמים התורמים ביותר בייצורו של הסבון המודרני: הם מייצרים אותו משמן זית או ער או זעתר, והם הראשונים שהשתמשו בסודה קאוסטית ולכן הם ממציאי הסבון המודרני. לאחר מכן התחילו לייצר בעיר חלב בסוריה סבונים ריחניים וצבעוניים, והם נפוצו בעולם הערבי כבר משנת 800 לספירה. הערבים הביאו את ייצור הסבון לסיציליה ולאנדלוסיה, ומשם הוא התפשט לאירופה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
אגב ויקיפדיה באנגלית מאשרת את המידע הזה, אך ויקיפדיה בעברית מתעלמת ממנו לגמרי. מעניין.
זה היה הפוסט ה- 1,452 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
