מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
לַוְלַבּ لَوْلَب וברבים לַוַאלֶבּ لَوالب – סליל; בורג; ציר; קפיץ (ספירלי); לולב; התקן תוך רחמי
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/8p2xm
משה שלח לי את הסרטון הבא:
אבל רגע, לפני שנתעמק בתוכן שלו, הוא פורסם בחשבון טיקטוק:
royacaravan
Caravan
שיש לו 260,000 עוקבים.
הערוץ כותב על עצמו:
פלטפורמה צעירה / של צעירים, השייכת לקבוצת התקשורת “רֻאְיַא” (שהיא גוף תקשורתי מפורסם מאוד בירדן)
כותרת הסרטון, שפורסם ב- 10.6.23:
هون مساحة آمنة احكولنا شو آخر كذباتكم
זה מקום בטוח, ספרו לנו מה היו השקרים האחרונים שלכם
ושוב רגע.
בסרטון, אותו מנחה המגיש המפורסם מחמוד רִזֶק محمود رزق (במקור מראמאללה), מופיע המונח: סֻאַאל לַוְלַבִּי سؤال لولبي
התוכנית כולה נקראת: אלסאאל אללולבי السّؤال اللّولبي.
מה זה, לעזאזל, סאאל לולבי? שאלה ספירלית? סלילית? קפיצית? לולבית? מה זה?
מסתבר שמעטים שמעו את המונח הזה, אך בלי שאדע איך לתרגמו אין טעם לפוסט הזה היום.
פניתי, באופן טבעי, לדף البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية.
מבחר תשובות שקיבלתי שם:
* שאלה שמצריכה סיבובים וחיפושים כדי למצוא לה תשובה.
* שאלה רטורית
* שאלה שאינה מבהירה את מטרתה
* שאלה מתחכמת
* שאלה “שאלתית”
* שאלה עקיפה ולא ישרה, שאלה שהולכת סחור סחור מבלי לגעת בנקודה
מעיון בתוכן הסרטון, רק “שאלה מתחכמת” נשמע תרגום הגיוני.
חברי חיים מונסונגו הציע, לשיטתי, את התרגום הקולע ביותר, בהתאם להקשר של הסרטון: שאלה מכשילה, טריקית
ועכשיו, לסרטון:
– שו אאח’ר כד’בה כד’בתהא?
– אני אנא מעי מצארי
– טיב, ע מין כד’בת האי אלכד’בה?
– יעני מע בנת, מע שאב, בערפש, כד’א. פי אלג’אמעה, נאס בערפהמש. מעי מצארי, וראיח וג’אי. ח’אצה אני אנא ח’לילי פשאיפין לנא מצארי.
– עלא שאב צאחבי, לח’מס דקאאק בכון ענדכ. סחבת עליה טול אליום.
– מא תזעלש מני, האי אלכד’בה אללי כל אלשעב בשכל עאם בימשי פיהא.
– סאאל לולבי: שו אאח’ר כד’בה כד’בתיהא?
– חכית לרפיקתי אנה צותהא חלו. הו אבדן מא כאן חלו
– הלק כל אלאמה ערפת. אהההה
– ג’ארתי חכית לי: “מעכ מצארי נשתרי שאורמא?” כאן מעי בס קלת להא לא.
– ליה קלת להא לא?
– היכ, אנא בחב אחוש מצארי, בחבש אסתהלכהם יעני.
– סאאל לולבי: שו אאח’ר כד’בה כד’בתהא?
– נאזל הסה ע 3 ונץ, ענדי שע’ל, מע אח’וי, בננזל, יעני בנטלע. הסה למא ארוח, האי אללי באלמסתקבל יעני, האי אללי ג’אי. רח אקול לה מת’לן באקי צאר ענדי משכלה היכ פי אלג’אמעה ואקול לה אנא מא ג’יתש
– לאנכ אנת תאח’רת עליה?
– אה, אני תאח’רת עליה. הסה ע 3 ונץ
– טיב שו אלסבב אלחקיקי אנכ תאח’רת עליה?
– הסה אלסאעה 3 ורבע, אני קאעד מעאכ
– באללה עליכ?
– שופתכ, בשופתכ בתמנע אלשע’ל ג’מיען
– יא בי! ד’בחתני יא זלמה, יא זלמה כד’בת אח’וכ עשאני?
– האי, באטל?
– ולא חד. האי כד’בה מסתקבליה, יעני אנת נאוי אנכ תכד’ב?
– תח’טיט, תח’טיט אהההה
– ביח’טט ללכד’בה, תח’טיט אלכד’בה כיף.
– شو آخر كذبة كذبتها؟
– إنّي أنا معي مصاري
– طيب، ع مين كذبت هاي الكذبة؟
– يعني مع بنت، مع شابّ، بعرفش، كذا. في الجامعة، ناس بعرفهمش. معي مصاري، ورايح وجاي. خاصّة إنّي أنا خليلي فشايفين لنا مصاري.
– على شابّ صاحبي، “لخمس دقائق بكون عندك”. سحبت عليه طول اليوم.
– ما تزعلش منّي، هاي الكذبة اللي كلّ الشّعب بشكل عامّ بيمشي فيها.
– سؤال لولبي: شو آخر كذبة كذبتيها؟
– حكيت لرفيقتي إنّه صوتها حلو. هو أبدًا، ما كان حلو
– هلّق كلّ الأمّة عرفت. اهههه
– جارتي حكيت لي: “معك مصاري نشتري شاورما؟” كان معي بس قلت لها لا.
– ليه قلت لها لا؟
– هيك، أنا بحبّ أحوّش مصاريّ، بحبّش أستهلكهم يعني.
– سؤال لولبي: شو آخر كذبة كذبتها؟
– نازل هسّة ع ٣ ونصّ، عندي شغل، مع أخوي، بننزل، يعني بنطلع. هسة لمّا أروح، هاي اللي بالمستقبل يعني، هاي اللي جاي. رح أقول له مثلًا باقي صار عندي مشكلة هيك في الجامعة وأقول له أنا ما جيتش
– لأنّك انت تأخّرت عليه؟
– اه، إنّي تأخّرت عليه. هسة ع ٣ ونصّ
– طيّب شو السّبب الحقيقي انك تأخّرت عليه؟
– هسّة السّاعة ٣ وربع، إنّي قاعد معاك
– بالله عليك؟
– شوفتك، بشوفتك بتمنع الشغل جميعًا
– يا بي! ذبحتني يا زلمة، يا زلمة، كذبت أخوك عشاني؟
– هاي، باطل؟
– ولا حد. هاي كذبة مستقبليّة، يعني انت ناوي إنّك تكذب؟
– تخطيط، تخطيط اههههه
– بيخطّط للكذبة، تخطيط الكذبة كيف.
– מה השקר האחרון ששיקרת?
– שיש לי כסף
– טוב, למי שיקרת?
– לבחורה, לבחור, לא יודע, ככה. באוניברסיטה, לאנשים שאני לא מכיר. שיש לי כסף, וככה. בעיקר מכיוון שאני חברוני, חושבים שיש לנו כסף.
– לחבר שלי, (אמרתי לו) “עוד חמש דקות אהיה אצלך”. ומשכתי את כל היום.
– אל תכעס עלי, אבל זה שקר שכל העם, באופן כללי, משקר.
– שאלה מכשילה: מה השקר האחרון ששיקרת?
– אמרתי לחברה שלי שהקול שלה יפה. והוא ממש לא יפה
– עכשיו כל האומה יודעת. חחחחח
– שכנה שלי שאלה אותי: “יש לך כסף שנקנה שווארמה?” היה לי, אבל עניתי לה שלא.
– למה אמרת לה שאין לך?
– ככה, אני אוהבת לחסוך את הכסף שלי, אני לא אוהבת לבזבז אותו.
– שאלה מכשילה: מה השקר האחרון ששיקרת?
– עכשיו שלוש וחצי, אני הולך, יש לי עבודה, עם אחי, נלך, נצא. כשאלך, כלומר בעתיד, אגיד לו למשל שיש לי בעיה באוניברסיטה ואגיד לו שאני לא בא
– כי אתה מאחר לו?
– כן, מאחר לו. עכשיו שלוש וחצי
– אבל מה הסיבה האמיתית שאתה מאחר לו?
– עכשיו שלוש ורבע, ואני יושב איתך
– באמת?
– לראות אותך לא מאפשר לאיש לעבוד
– וואי! הרגת אותי, בן אדם, בן אדם, אתה משקר לאחיך בשבילי?
– כן, מה, אתה לא מצדיק את זה?
– אף אחד(?). זה שקר עתידי, כלומר אתה מתכוון לשקר?
– זה תכנון, תכנון, חחחח
– הוא מתכנן לשקר, איך יהיה תכנון השקר.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי המרובע ל.ו.ל.ב עוסק בדברים מסולסלים, ספירליים.
הוא עוסק גם בלולבים, ובכך הוא זהה לגמרי לשורש העברי הנדיר והייחודי.
כולם יודעים מהו לולב בעברית, ובכל זאת, הנה הפתיח של הערך מוויקיפדיה:
“לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה. אחד מארבעת המינים, ומכונה בתורה בשם ‘כפות תמרים’ כאמור בספר ויקרא: ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל” (ויקרא, כ”ג, מ’). את המילים כפת תמרים שבמקרא תרגם פרשן המקרא אונקלוס “לולבין” “.
מוסיף ויקימילון:
“כפות תמרים בלשון חז”ל הן לולב. לפי שטיינר: lablab*, מן השורש ל־ב־ל־ב שעניינו צמיחה ← lawlab* (לאחר תהליך דיסימילציה) ← lūlab (מעתק משוער lū < law*). השווּ: כּוכָב, טוֹטָפוֹת (לעניין הדיסימילציה); לוּ, לוּחַ, לוּז (מעתק law > lū*). במסורת תימן: לוֹלָב, לוֹלַבִּין”.
ויקימילון אף מחדש, לי לפחות:
“לוֹלָב (שמתם לב לניקוד השונה? שלו)
עברית חדשה: מוט מתכת עם ראש משושה או עגול ותבריג לולייני לאורכו, המשמש להידוק חלקי מכונות או מבנים זה לזה. בניגוד לבורג, הלולב אינו מתברג לתוך תבריג פנימי בחלק אחר או יוצר תבריג בעצמו, אלא מתהדק על ידי אום. כמו כן, התבריג לא משתרע למלוא אורכו אלא בשליש התחתון שלו לערך.
“במכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני – כל בורג הידוק, לולב או יתד של כל גל סובב, כוש, גלגל או סבבת שיניים יהיו משוקעים, מסוככים או מוגנים באופן יעיל אחר כדי למנוע סכנה.” (פקודת הבטיחות בעבודה נוסח חדש, תש”ל-1970, סעיף 45)
(ימאות) בסירות ובספינות מעץ: פין ברזל בעל ראש עגול לחיבור שני חלקי־עץ; מוכנס אל חור קדוח בשני החלקים, ומהודק על ידי כיפוף הקצה החופשי או מעיכתו על גבי דסקית מרובעת.
גיזרון
על פי לשון חז”ל: “הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאין ובקש לעשותן בטהרה הדפין והעדשין והלולבין מדיחן והעקלין של נצרין ושל בצבוץ מנגבן ושל שיפה ושל גמי מישנן י”ב חדש” (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף עה, עמוד א) הלולבים הנם חלקים בגת או בבית הבד ולא התברר מה הם. המלה אומצה במובן הנ”ל לפי הערבית لَوْلَب (לַוְלַבּ)”.
=-=
* לַוְלַבִּיּ لَوْلَبِيّ – מפותל, מתפתל, חלזוני, דמוי נחש; סבוך; לולבי
* מֻלַוְלַבּ مُلَوْلَب בצורת הבינוני הפעול של הפועל (שאינו קיים כפועל נוטה) על דרך הבניין השני – מתברג
* מִסְמַאר מֻלַוְלַבּ مسمار ملَوْلَب – בורג, בורג לולב
* סֻלַּם מֻלַוְלַבּ سلّم ملَوْلَب – סולם לולייני
* לַוְלַבּ רַחְמִיּ لَوْلَب رحميّ – התקן תוך-רחמי
* לַוְלַבֶּ אלְחַרַכַּה لَوْلَب الحركة – האישיות המרכזית בתנועה, המנהיג שלה
הוסיפה לנו ורה כהן בסו:
דפתר לולבי دفتر لولبي מחברת ספירלה
מתאהה לולביה متاهة لولبية (משחק) מבוך ספירלי
חרכה לולביה حركة لولبية תנועה ספירלית לחיזוק, ריפוי ואיזון הגוף
אוהאם לולביה / אלאוהאם אלבצריה اوهام لولبية / الاوهام البصرية תעתועי ראיה / ספירלה
צילום: Rasa Kasparaviciene
זה היה הפוסט ה- 2,142 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
