מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא אורי טרוק.
אז מילת היום היא –
לַאקַא لَاقَى – פגש
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/T7Ba5
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
אורי שלח לי סרטון שנלקח מתוכנית האירוח הקומית הלבנונית LOL. הסרטון הוא הקטע הפותח בקישור שיובא פה בהמשך הפוסט.
כאן המקום להודות לאורי שעוזר לי רבות, ולא פעם.
ואחד עמרה 85 סנה, תזוג’ בנת עמרהא 25. חבלת. סבחאן אללה, חבלת. חמלהא ורכצ’ פיהא ע אלמסתשפא ווצל ע אלבאב, … לאקתה אלממרצ’ה.
קאלת לה: ג’דהא? קאל להא: לא. קאלת לה: ביהא? קאל להא: לא. אנא ג’וזהא.
אסמ אללה עליכ! קדיה עמרכ עמה? קאל להא: 85. אלמדאם? קאל להא 25
קאלת לה: מא תכון מע’רומה פיכ לאנה אביצ’אני ואשקר ועיונכ-
קאל להא: לא, אהמ שי אלמאתור! אלמאתור!
קאלת לה: מא תכון תזוג’תכ ע מצריאתכ? קאל להא: לא! לא! אלמאתור!
פאתת לתולד, טלעת טלעת אלממרצ’ה, קאלת לה: מברוכ עמה, אלחמד ללה ע אלסלאמה
קאל להא: שפתי? אלמאתור
קאלת לה: בס עמה, בדי אנצחכ נציחה: ע’יר זית ללמאתור לאנה ג’אי אלצבי אסוד
واحد عمره ٨٥ سنة، تزوّج بنت عمرها ٢٥. حبلت. سبحان الله، حبلت. حملها وركض فيها ع المستشفى ووصل ع الباب، فوق(؟) لاقته الممرّضة.
قالت له: جدّها؟ قال لها لا. قالت له: بيّها؟ قال لها لا. أنا جوزها.
اسم الله عليك! قدّيه عمرك عمّه؟ قال لها: ٨٥. المدام؟ قال لها ٢٥
قالت له: ما تكون مغرومة فيك لأنّه أبيضاني وأشقر وعيونك-
قال لها: لا، أهمّ شي الماتور! الماتور!
قالت له: ما تكون تزوّجتك ع مصريّاتك؟ قال لها: لا! لا! الماتور!
فاتت لتولّد، طلعت، طلعت الممرّضة، قالت له: مبروك عمّه، الحمد لله ع السّلامة
قال لها: شفتي؟ الماتور
قالت له: بس عمّه، بدّي أنصحك نصيحة: غيّر زيت للماتور لأنّه جاي الصّبي أسود
מישהו בן 85 התחתן עם בת 25. היא נכנסה להיריון, השבח לאל, נכנסה להיריון. הוא לקח אותה במהירות (מיל’: רץ איתה) לבית חולים, הגיע לשער, … פגשה אותו האחות.
שאלה אותו: אתה סבא שלה? ענה לה לא. שאלה אותו: אבא שלה? ענה לה לא. אני בעלה.
בלי עין הרע! בן כמה אתה? ענה לה: 85. והגברת? ענה לה 25.
שאלה אותו: היא התאהבה בך כי אתה בהיר, בלונדיני עם עיניים-
ענה לה: לא, הדבר הכי חשוב הוא “המנוע”! המנוע!
שאלה אותו: היא אולי התחתנה איתך בגלל הכסף שלך? ענה לה: לא! לא! בגלל המנוע!
היא נכנסה ליילד אותה, ויצאה, האחות, אמרה לו: מזל טוב, הוא בריא
הוא אמר לה: את רואה? זה המנוע
היא אמרה לו: אבל אני רוצה להציע לך הצעה: תחליף את השמן של המנוע כי יצא ילד שחור
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
הנה פוסט שפרסמנו לפני למעלה משבע שנים:
אִלַא אֶללִּקַאא’ إلى اللّقاء – להתראות
לשמיעה:
נתחיל מזה, שהביטוי של היום הוא בערבית ספרותית ולא במדוברת.
במדוברת, מי שקם לעזוב אומר למי שנשאר בְּחַ’אטְרַכּ, שזה ב-רשות-ך (עם פירוק של המילה לרכיבים, הכוונה היא: ברשותך) אם הוא פונה לגבר, בח’אטרֶכּ – אם הוא פונה לאישה, ו- בח’אטִרְכֹּם – אם הוא פונה לקבוצת אנשים .
התשובה של הצד הנשאר היא: מַעַ אלסַּלַאמֶה (מילולית: [לך] עם הבריאות, עם הביטחון).
הביטוי של היום מורכב ממילת היחס אִלַא, המקבילה ל- אל בעברית.
לִקַאא’ – פגישה, מפגש, התראוּת; וגם: היתקלות פנים אל פנים עם האויב. אלא אללקאא’ פירושו: אל ההתראות (הבאה)!!!, כמו שאומרים בכמה שפות אירופאיות, למשל בצרפתית או בגרמנית.
המילה הזו היא צורת שם הפעולה (מצדר) של השורש ל.ק.י (בגזרת ל”י) בבניין השלישי, וגם הראשון במקרה זה, במערכת הפועל.
בבניין הראשון הפועל לִקִי لقي, בספרותית לַקִיַ, פירושו פגש את-, מצא, נתקל ב-
בבניין השלישי הפועל לַאקַא لاقى פירושו גם פגש את-, מצא, ומכאן מילת היום שלנו
בבניין הרביעי (שאינו קיים במדוברת) הפועל אַלְקַא القى פירושו השליך, זרק, הטיל; העביר; הוריד, הסיר; והוא בא בתוך ביטויים רבים שאינם קשורים להשלכה, אבל קצרה היריעה מלפרטם היום
בבניין החמישי הפועל תַלַקַּא تلقى פירושו קיבל; פגש את-
בבניין השישי הפועל תַלַאקַא تلاقى יבוא תמיד בהקשר של רבים או שני גורמים לפחות, כי יש בו הדדיות ופירושו: פגשו זה את זה, או פגשו אלו את אלו
בבניין השמיני הפועל אִלְתַקַא التقى פירושו גם כן נפגש; מצא את-
השורש הזהה בעברית, ל.ק.י, קשור לפגמים (דבר לָקוי, ליקויים וכו’). בבניין הפעיל, הלקה, במובן הרביץ, מתכתב איכשהו עם הבניין הרביעי בערבית.
אז שניפגש רק בשמחות, אלא אללקאא’ בַּס בִּאלְאַפְרַאח! الى اللقاء بس بالأفراح!
=-=-=-=
זה היה אז.
תוספות עדכניות:
* לַקִיַ רַבַּהֻ لقي ربّه – מת (מיל’: פגש את ריבונו)
* לַקִיַ מַצְרַעַהֻ / חַתְפַהֻ لقي مصرعه / حتفه – מת, מצא את מותו
* לַקִיַ צֻעוּבַּאת لقي صعوبات – נתקל בקשיים
* מֻלַאקַאה ملاقاة, צורת שם פעולה נוספת של הבניין השלישי – מפגש, פגישה; קבלת פנים; ריאיון; התמודדות, התנגשות
* לִקַאאֶ אלרַּבּ لقاء الرّبّ – יום המוות (מיל’: המפגש עם אלוהים)
* לִקַאא’ וֻדִּיּ لقاء وُدّيّ – מפגש רעים, פגישה ידידותית
* אַלְקַא אלְקַבְּצ’ עַלַא- ألقى القبض على- – עצר את- (משטרה), תפס את-
* אלקא חִ’טַאבַּן / כַּלִמַה ألقى خطابًا / كلمة – נאם, נשא דברים
* אלקא אלְמַסְאוּלִיַּה עַלַא- ألقى المسؤوليّة على- – הטיל את האחריות על-
* אלקא אֶלסַּלַאם עלא- ألقى السّلام على- – בירך לשלום את-
* אלקא אֶלצַּ’וְא’ עלא- ألقى الضّوء على- – שפך אור על-, הבהיר את-
* אלקא אֶללַּוְם עלא- ألقى اللّوم على- – האשים את-, הטיל את האשמה על-
* אלקא עַלַיְהִ אלְקַוְל ألقى عليه القول – הכתיב לו את הדברים
* אִלְקַאא’ إلقاء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – זריקה, השלכה, הטלה
* עִלְמֶ אלְאִלְקַאא’ علم الإلقاء – אומנות הדקלום, אומנות הנאום, רטוריקה
* מֻלְקַא مُلقى (מֻלְקַן مُلقًى), בצורת הבינוני הפעול של הבניין הרביעי – זרוק, מושלך; מפגש
* הפועל תַלַאקַוְא تلاقوا בבניין השישי – נפגשו אלו עם אלו
* הפועל אִסְתַלְקַא استلقى בבניין העשירי – שכב על הגב. במדוברת: תפס באוויר את-
* מֻלְתַקַא ملتقى (מֻלְתַקַן ملتقًى), בצורת הבינוני הפעול של הבניין השמיני – מקום פגישה/מפגש; מפגש, פגישה; כינוס, פורום
* מֻלְתַקַא אֶלטֻּרֻק ملتقى الطّرق – צומת, פרשת דרכים
* אִלַא אלְמֻלְתַקַא! إلى الملتقى – להתראות!
* תִלְקַאא’ تلقاء – מקום מפגש; מול, נוכח, לכיוון
* תִלְקַאאִיּ تلقائيّ – אוטומטי; ספונטני, עצמוני
* לֻקְיַה لُقْية או לַקִיַּה لَقيّة – מציאה; מטמון שהתגלה במקרה
* מַלְקַא مَلقى (מַלְקַן ملقًى) וברבים מַלַאקִי ملاقي (מַלַאקִן ملاقٍ), במשקל המקומות – מקום מפגש; פסגה (של הר)
* מַלְקַא אֶלטֻּרֻק مَلقى الطّرق – צומת דרכים
* לַאקַא נַפְסֹה מִן גַ’דִיד لاقى نفسه من جديد – התאושש, חזר לעצמו (מיל’: מצא את עצמו מחדש)
* מִתֶ’ל מַא וַדַּעֶת תְלַאקִי مثل ما ودّعت تلاقي – כפעל ידיך ישיבו לך (ברכת פרידה)
* אִללִּי בִּידַוֶּר יְלַאקִי اللي بيدوّر يلاقي – יגעת ומצאת תאמין (מיל’: מי שמחפש מוצא). גם בצורה: דַוֶּר תְלַאקִי! دوّرْ تلاقي! (חפש, תמצא)
* אִללִּי חַסַבְּנַאה לַאקֵינֶאה اللي حسبناه لاقيناه – אשר יגרנו בא לנו (מיל’: מה שחשבנו שיקרה – פגשנו אותו)
* לַאקִינִי וַלַא תְעַ’דִּינִי/תְטַעְמִינִי لاقيني ولا تغدّيني/تطعميني – פגוש אותי/קבל את פניי אך אין צורך שתאכילני
* אִללִּי מַא עַנְדְהֹש בַּחְ’ת יְלַאקִי בִּאלְכִּרְשֶה עַצַ’מֶה اللّي ما عندهش بخت يلاقي في الكرشة عضمة – ביש מזל. מיל’: מי שאין לו מזל ימצא גם במעיים (המבושלים) עצמות (והרי זהו איבר נטול עצמות)
* אִללִּי בִּיקַדֶּםֶ אלסַּבְּת בִּילַאקִי אלְאַחַד (קֻדַּאמֹה) اللي بيقدّم السبت بيلاقي الأحد (قدّامه) – מי שמקדים ביום שבת יראה את יום ראשון (לפניו) (זה משהו בסגנון: מי שטורח בערב שבת יאכל בשבת). נאמר על מי שאינו עושה את המוטל עליו ומצפה לעזרה מאחרים. גרסה ארוכה יותר כוללת את התוספת: من قدم السبت يلقى الأحد قدّامه وخادم النّاس يلاقي النّاس خدّامه ומשרתם של אנשים ימצא/יגלה שהאנשים משרתים אותו
* חֵ’יר תִעְמַל שַרֶּ תְלַאקִי خير تعمل شَرّ تلاقي – אין צדק בעולם, האנשים כפויי טובה (מיל’: אתה עושה טוב ונתקל ברוע)
* יַא פַרְעוֹן, אֵיש פַרְעַנַכּ? קַאל: מַא לַקֵיתְש חַד יֶרִדְּנִי يا فرعون، ايش فرعنك؟ قال: ما لقيتش حد يردّني – אדם תקיף הגיע לשלטון כי איש לא מנע זאת ממנו (מיל’: אדם עריץ [פרעה], מה הפך אותך לכזה? ענה: לא מצאתי מי שיעצור/יחזיר אותי). הקוראת האדוקה אסתר ספדיה מזכירה גם את הגרסה עם הפתיח: יַא עַנְתַר, מִין עַנְתַרַכּ? יא גיבור, מי הפך אותך לגיבור?
* מִן שַאף/לִקִי אַחְבַּאבֹּה נִסִי אַצְחַאבֹּה من شاف/لقي احبابه نسي اصحابه – מופנה בעיקר למי שמפקיר את חבריו בעבור גברת מזדמנת או בשל התאהבות (מיל’: מי שרואה את אהוביו שוכח את חבריו)
* טַנְגַ’רַה וּלַאקַת עַ’טַאהַא طَنْجَرَة ولاقت غطاها – מצא מין את מינו (מיל’: סיר שמצא את המכסה שלו)
שמות של ישובים בארצנו, ששמם כולל את השורש של היום (ולא היה לי זמן להתעמק ולבדוק):
אַללַּקִיַּה בנגב ובית לִקְיַא מערבית לראמאללה (ואולי יש עוד. שוב, לא היה לי מספיק זמן להתעמק לפני פרסום הפוסט).
=-=-=
כתבה לנו ורה כהן בסו:
אתחיל בפתגם ידוע שאני נוהגת לומר אותו בערבית:
ג’בל מע ג’בל מא בילתקי, בני אדם מע בני אדם בילתקי جبل مع جبل ما بيلتقي, بنى ادم مع بنى ادم بيلتقي – הרים אינם נפגשים זה עם זה, אדם עם אדם נפגשים בסופו של דבר. או כמו שאומרים: איזה עולם קטן
פנ אלאלקאא’/אלחדית’ فن الالقاء/الحديث אמנת הדיבור
לקאא’ תעארפי/תעארף لقاء تعارفي/تعارف פגישת הכירות
נקטת אלאלתקאא’ نقطة الالتقاء נקודת מפגש
כתב עופר וקנין:
לקאא באב אלמסג’ד מסכר, קאל: אנא מעפי מן אלצלאה لاقى باب المسجد مسكر, قال: انا معفي من الصلاة – מצא את דלת המסגד סגורה ואמר: אני פטור מהתפילה (מקטין ראש… יוצא ידי חובה…)
צילום: Sincerely Media
זה היה הפוסט ה- 2,194 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
