מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
אִעְתַזַל اِعْتَزَل – התרחק מ-, פרש מ-, עזב, התבדל, התפטר מ-
עובדיה שלח לי פוסט מדף פייסבוק:
موقع اصدقاء سورية الاخباري المتنوع
אתר החדשות המגוון “החברים של סוריה”
לדף יש 18,000 עוקבים.
הפוסט פורסם ב- 19.10.24:
كشفت الممثلة السورية المعتزلة تاج حيدر عن سبب اعتزالها
قائلة:
“اعتزلت الفن لما صارو يطلبو عمليات تجميل والفيلر بالشفايف صار أساسي
وأضافت: “والمشاهد الجريئة ما ناسبتني أبداً”
השחקנית הסורית תאג’ חידר, שפרשה מהמקצוע, חשפה את סיבת פרישתה באומרה:
פרשתי מהאומנות כשהתחילו לבקש לעשות ניתוחים קוסמטיים, ובוטוקס בשפתיים הפך דבר בסיסי.
היא הוסיפה: הסצנות הנועזות לא התאימו לי בכלל.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בשיא תקופת הקורונה פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ofer Brill, שכתב לנו:
“שלום.
אני מבין שבידוד בערבית הוא עזל عزل. אשמח להבין את המקור ושימושים אחרים בשורש.
תודה”.
אז מילת היום היא –
מַעְזוּל مَعْزُول – חולה מבודד; מפוטר, מודח, מורחק
לשמיעה:
עַזֶל צִחִּיּ عزل صِحِّيّ – בידוד (מסיבות בריאות)
השורש הערבי הספרותי ע.ז.ל עוסק בהרחקה, התבדלות ובידוד.
בעברית הוא אינו קיים.
מספר קוראים הפנו בתגובות את תשומת לבי לסוגיה הבאה, שסותרת את טענתי:
“עזאזל מולחמת מעז-אל, עז קשה, אל קשה, והיא מילה כפולת ז’ כמו עזוז ומכאן שעזאזל הוא צוק קשה מאד פי שנים מהרגיל (רמב”ן שם) וברש”י – עזאזל היא ארץ גזירה (להלן טז, כב) וזה מתאים לשורש ע.ז.ל בערבית שמורה על הפרדה והרחקה והתבדלות כך ארץ גזירה שגזורה מכל טוב וגם הצוק שלה גזור ומשופע ובו נגזרים אברי השעיר שמתגלגל במדרון ההר (ר”י בכור שם)” (ויקיפדיה)
=-=-=
* הפועל הספרותי עַזַלַ عَزَلَ בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני הפעול שלו – פיטר, הדיח; הרחיק, בודד, הפריד בין-
* עַזְל عَزْل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הפרדה, הרחקה; פיטורים, הדחה; בידוד (גם בחשמל)
* עַזְל מֻזְדַוִג’ عزل مزدوج – בידוד כפול (בחומרים)
* עֻזְל عُزْل, בצורת שם פעולה/מצדר נוספת של הבניין – חולשה
* עֻזֻל عُزُل וברבים אַעְזַאל أعزال, וגם אַעְזַל أعزل – אדם ללא נשק, שאינו חמוש; ענן ללא גשם; עוף שאינו יכול לעוף
* עֻזְלַה عُزلة – התבודדות, פרישה מהציבור. ומוסיפה בנושא בתגובות הקוראת ענבל נסים-לובטון: בידוד מדיני/פוליטי, מדיניות של בידוד: יחס של דחייה או סגירות כלפי השפעה מערבית למשל
* עַאזֶל عازل וברבים עַוַאזֶל عوازل, בצורת הבינוני הפועל – מפריד, מבודד; חומר מבודד; במצרים, עם שיבוש של הכתיב המקורי, גם: אנשים שמקנאים באוהבים או מפריעים להם
* אֶלְגִ’דַארֶ אלְפַאצֶלֶ/אלְעַאזֶל אלְעֻנְצֻרִיּ الجدار الفاصل/العازل العنصريّ – שמה הערבי של גדר ההפרדה (מיל’: הגדר המפרידה הגזענית)
* עַאזֶל טִבִּיּ/דִ’כְּרִיּ عازل طبّيّ/ذكريّ – קונדום (מיל’: מפריד רפואי/זכרי)
* עאזל כַּהְרַבַּאאִיּ عازل كهربائيّ – מבודד חשמל(י)
* מִנְטַקַה עַאזִלַה منطقة عازلة – אזור חיץ
* עַאזִלִיַּה عازليّة – בידוד
* הפועל עַזַּל عزّل בבניין השני – ניקה ניקוי יסודי; ארז, סידר; העביר רהיטים ממקום למקום; עבר דירה. בספרותית גם: הפריד, הרחיק; פֵּרֵז עיר
* תַעְזיל تعزيل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניקוי, פינוי; סגירת חנות; מעבר דירה
* הפועל תַעַזַּל تعزّل בבניין החמישי – נפרד מ-, נבדל מ-
* הפועל הספרותי תַעַאזַלוּא تعازلوا בבניין השישי – התבדלו; התרחקו אלו מאלו
* הפועל הספרותי אִנְעַזַלַ עַן- انعزل عن- בבניין השביעי – התבדל מ-, התרחק מ-
* אִנְעִזַאל انعزال, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בידוד, פרישה, התבדלות
* אִנְעִזַאלִיּ انعزاليّ – בדלני, מתבדל
* מֻנְעַזֶל منعزِل בצורת הבינוני הפועל – מבודד, מתבודד, פורש
* וַלַד מֻנְעַזֶל ولد منعزِل – ילד מופנם
* אִנְעִזַאלִיַּה انعزاليّة – בדלנות
* הפועל הספרותי אִעְתַזַלַ اعتزل בבניין השמיני – התרחק מ-, פרש מ-, עזב, התבדל, התפטר מ-
* מֻעְתַזִל معتزِل, בצורת הבינוני הפועל – פורש, מתבדל, מתייחד. לגבי צורת הנקבה, ראו בהמשך
* עִזַאל عِزال – מעבר/העברת דירה
* מַעְזִל مَعْزِل וברבים מַעַאזֶל معازل במשקל המקומות – הסגר, מחנה הסגר בריאותי, מקום בידוד
* בִּמַעְזִל עַן- بمعزل عن- – בנפרד מ-; מחוץ ל-, למעט, מבלי לקחת בחשבון את-
* מִעְזַאל معزال – בלתי חמוש; מתבודד, פורש; מי שפועל אך ורק לפי שיקול דעתו שלו ואינו מתייעץ עם איש
=-=-=-=
“המועתזילה (المُعْتَزِلَة, תעתיק מדויק: מֻעְתַזִלַה) היא אסכולה תאולוגית רציונליסטית עתיקה באסלאם שהתפתחה בערים בצרה ובגדאד בין המאה ה-8 וה-10 לספירה. […]” (ויקיפדיה)
=-=-=
והנה פסקה שכבר הופיעה אצלנו פעמיים בעבר:
מכירים את השיר האלמותי יַא עַוַאזֶל פַלְפֶלוּ يا عوازل فلفلو – הו המגַנּים/המקנאים, תתפוצצו (מקנאה)! – של הזמר האחד והיחיד – פריד אלאטרש?
זהו אחד השירים המזוהים ביותר עם פריד, אולי המפורסם שלו ביותר בקרב הקהל הישראלי, שכן בשנות השבעים עשו ממנו פרודיות וחיקויים, המפורסם ביותר היה המערכון של “הגשש החיוור” עם תיקי דיין (עם השם: “יא עווז אל פלפילו”, כמו לכתוב נוח עם שבע שגיאות…).
הכתיב הספרותי של שם השיר הוא: יא עַוַאדִ’ל – פלפלוא يا عواذل فلفلوا. עואד’ל בספרותית, עואזל, במדוברת מצרית, הם אנשים שמגַנים, מוכיחים, נוזפים.
צילום: Tim Mossholder
זה היה הפוסט ה- 2,616 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
