מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברה.
אז מילת היום היא –
תַשַאגַ’ר تَشَاجَر – רב, התקוטט
החברה שלחה לי את הקטע הבא:
تشاجر زوج مع زوجته فقال لها
يا ملاكي والميم هاء وأنتِ عمري بدون عين
فردت له سأقبلك والباء تاء وأصطحبك للقمر والميم باء.
בעל רב עם אשתו ואמר לה:
מלאך שלי, כשהמם הופכת להא (המלאך הופך לאבדון), ואַת החיים שלי בלי עין (החיים הופכים למרורים)
היא ענתה לו: אנשק אותך כשהבא הופכת לתא (אהרוג אותך) ואתלווה אליך לירח כשהמם הופכת לבא (הירח הופך לקבר).
(התרגום שלי. שָלֵו)
דוגמאות מפורטות הרבה יותר לתופעה ספרותית זו הופיעו אצלנו בפוסט הבא:
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
שַגַ’רַה شَجَرَة וברבים שַגַ’רַאת شجرات או אַשְגַ’אר أشجار – עץ
לשמיעה:
לשמיעה:
זוכרים מה זה “שם קיבוצי”?
חזרה קצרה: שם קיבוצי הוא שם עצם בזכר יחיד, שהמשמעות שלו היא ברבים. למשל, בעברית: נשק, כסף, ציוד, (כלי) רכב וכו’.
בערבית, שמות עצם רבים מעולם החי והצומח באים במתכונת של שם קיבוצי, ולכן צריך לזכור לתרגמם לעברית ברבים.
בנוסף, אם מוסיפים לשם זה בערבית את סיומת הנקבה תא מרבוטה (ة), מקבלים פרט אחד, בודד, ואז יש גם צורת רבים אותה אפשר לספור.
ולכן, שַגַ’ר شجر בערבית זה עצים, כשם קיבוצי, שג’רה זה עץ אחד, ויש לו שתי צורות ריבוי:
שַגַ’רַאת شجرات (ריבוי שלם נקבה) או אַשְגַ’אר أشجار
בנוסף, חילופי ס – ש מוכרים בכל השפות בעולם, וכך המושב אילניה בגליל התחתון נקרא פעם סֶגֶ’רָה (גם בערבית), אולם מקור השם בכפר הערבי שהיה שם, ששמו היה אַלשַּגַ’רַה الشّجرة (ולכן תורגם בסופו של דבר ל- אילניה). בלבול נוסף בעברית נוצר עם השכונה העזתית אַלשֻּגַ’אעִיֶּה الشّجاعيّة, שמשום מה מכונה בפי דוברי עברית סג’אעיה (וגם בפי ערבים, פה ושם). פירוש שמה: האמיצים, על שם הלוחמים האמיצים שנפלו בקרבות מול הצלבנים בימי הביניים.
השורש הערבי ש.ג’.ר מופיע בערבית בשני הקשרים סמנטיים (של משמעות):
* הפועל הספרותי שַגַ’רַ شَجَرَ בבניין הראשון – תמך; הרחיק
* הפועל שַגַּ’ר شجّر בבניין השני – נטע עצים, ייער; גדל והפך לעץ (ומכאן הקשר למילת היום)
* הפועל שַאגַר شاجر בבניין השלישי – התקוטט, ומכאן:
* מֻשַאגַ’רַה مشاجرة או שִגַ’אר شِجار, שמות הפעולה/מצדר של הבניין השלישי – קטטה, ריב
* הפועל תשאג’רוא تشاجروا בבניין השישי או אִשְתַגַ’רוּא اشتجروا בבניין השמיני – התקוטטו אלו עם אלו
* שַגִ’ר شَجِر או שַגִ’יר شجير או אַשְגַ’ר أشجر או מֻשְגִ’ר مُشْجِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי, שאינו בשימוש בשורש זה – מקום/אזור מיוער
* שָגַּ’אר شجّار, במשקל בעלי המלאכה – יערן, מומחה לעצים ולשיחים
* שֻגַ’יְרַה شُجيرة, במשקל ההקטנה – עץ קטן, שיח
* שַגַ’רַתֶ אלְעַאאִלַה / אלנַּסַבּ شجرة العائلة / النّسب – אילן יוחסין, “עץ משפחה”
* שַגַ’רַה נַפִיצַ’ה شجرة نفيضة – עץ נשיר
* שַגַ’רַה דַאאִמַתֶ אלְחֻ’צְרַה شجرة دائمة الخضرة – עץ ירוק-עד
* שַגַ’רַה מֻתְ’מִרַה شجرة مثمرة – עץ פרי
* שַגַ’רַת זִינַה شجرة زينة – עץ נוי
* שַגַ’רַתֶ אלְחֻ’לְד شجرة الخلد – עץ החיים (בקוראן). תרגום המונח התנ”כי הוא מילולי: שג’רַתֶ אלְחַיַאה شجرة الحياة
* שג’רַת מַעְרִפַתֶ אלְחַ’יְר וַאלשַּרּ شجرة معرفة الخير والشّرّ – עץ הדעת טוב ורע (תרגום מילולי למונח התנ”כי)
* עִיד / יַוְםֶ אלשַּגַ’רַה عيد / يوم الشّجرة – חג / יום העץ. זהו יום המצוין בארצות רבות, כולל ערביות, ומטרתו עידוד שתילת עצים. זו הגרסה הערבית (והכללית) לט”ו בשבט
=-=-=
שימו לב:
שג’רה היא עץ צומח, העץ עצמו. אם מתכוונים לעץ בתור חומר גלם, אז מדובר ב- חַ’שַבּ خشب או חַטַבּ حطب (כמו ההבדל בין tree ו wood).
בעברית השורש הזהה אינו עוסק בעצים, כי אם בשיגור, כלומר שילוח של דבר-מה ליעד מרוחק, כמו טילים,
או ב- שֶׁגֶר, הוא ולד; בד”כ קבוצת ולדות הנולדים יחד.
=-=-=
תוספות הקוראים:
כותב עלי מאהר ג’בארין:
הפועל שאג’ר – התעמת או התקוטט – שאול אכן מעץ כיוון שבעימות נכנסים אחד בשני כמו שענפי העצים נכנסים אחד בשני.
כותב רז שוורץ:
עֻצְפוּר בִּאלְאִיד וַלַא עַשַרה עַלַא אלשַּגִַ’רַה عصفور بالإيد ولا عشرة على الشّجرة – (טוב) ציפור אחת ביד מאשר עשר על העץ
אֶלשַּגַ’רַה לַא תִחְגֶ’בּ טִלְּ’הַא חַתַּא עַנֶּ אלְחַטַּאבּ الشّجرة لا تحجب ظلّها حتّى عن الحطّاب – העץ אינו מסתיר את צילו אפילו מכורת העצים
כותב אלי בן-משה:
שַגַ’רַה מַעְרוּגֶ’ה מַא תִתְעַדַּל شجرة معروجة ما تتعدّل – עץ עקום לא מתיישר (הכוונה: קשה לשנות הרגלים ישנים)
כותב חגי פודור:
מִנֶּ אלשַּגַ’ר לַלְחַגַ’ר من الشّجر للحجر – מהעץ לאבן הריחיים (לעשות ללא המתנה)
כותב שי אחיפז:
“שג’ר א-דֻרּ (בערבית: شجر الدّرّ) ובעברית: עץ פנינים. או בשמה המלא אלמלכה עצמת אלדין אום-ח’ליל שג’ר אל-דור (בערבית: الملكة عصمة الدين أم خليل شجر الدر) הייתה שליטה מצרית במאה ה-13 – האשה היחידה ששלטה על מצרים המוסלמית. אשה יוצאת דופן זו, שתאריך לידתה איננו ידוע, נרצחה בשנת 1257 במהלך מאבקי כוח על השלטון. […]” (ויקיפדיה)
התמונה: מורטל קומבט
זה היה הפוסט ה- 2,664 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
