אהבה עזה

אהבה עזה
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on אהבה עזה

אהבה עזה

אהבה עזה

פורסם לראשונה ב- 1.6.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Amjad Atamna.
אמג’ד שלח לי את תמונת הבושם בעל השם הזה, באומרו:
“הבושם נמכר בארץ והוא להיט, ערבים וגם יהודים קונים”.
אז מילת היום היא –
שַעַ’ף شَغَف – אהבה עזה, תשוקה
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
השורש הספרותי ש.ע’.ף עוסק באהבה עזה ויוקדת (ונא לא להתבלבל עם ש.ר.ף העוסק בכבוד).
אני מודה; אני עוסק בערבית מדי יום 38 שנים, ומעולם לא נתקלתי בשורש היפה והמיוחד הזה… מזל שיש בושם על שמו (ולא עוד טיל איראני)…
* הפועל הספרותי שַעַ’פַ شَغَفَ בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – ליבה את אש האהבה בליבו של-
* הפועל הספרותי שַעִ’פַ شَغِفَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – אהב אהבה עזה, ליבו כאב
* מַשְע’וּף مشغوف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין, וגם שַע’וּף شغوف – להוט אחר-, חולה אהבה, אוהב אהבה עזה
* מַשְע’וּף בִּאלְקִרַאאַה مشغوف بالقراءة – “תולעת ספרים” (מיל’: להוט אחר הקריאה)
* הפועל הספרותי אִנְשַעַ’פַ انشَغَف בבניין השביעי – היה להוט אחרי-
האם השורש הזה קיים בעברית?
בלי לבדוק יותר מדי, הלכתי על הכיוון הבא: שין ערבית מופיעה לרוב בעברית כסמך או כשין שמאלית, שנשמעת בדיוק כמו סמך (בימינו).
ע’ ערבית היא עין בעברית. אז הבה נחפש את השורש ס.ע.ף/ש.ע.ף.
המילים סעיף והסתעפות פחות מתקשרות לעניינה של אהבה עזה, אז צריך להתמקד ב- ש.ע.ף.
מיד קפץ לי לראש השורש העברי המרובע ש.ר.ע.ף.
להלן מויקימילון:
“שַׂרְעָף:
[מליצה] מחשבה, הרהור, אידיאה.
”בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי“ (תהלים צד, פסוק יט)
”חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי“ (תהלים קלט, פסוק יג)
“שקוע בשרעפים” משמעו שקוע במחשבות עמוקות או חולם בהקיץ.
גיזרון
המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. צורה משנית של שְׂעִיף, המופיעה גם היא במקרא – ”בִּשְׂעִפִּים, מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה; בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה, עַל-אֲנָשִׁים“ (איוב ד, פסוק יג)”.
אז פרט לכך שמילון אבן-שושן מאשר את העניין, שהשורש הערבי שלנו היום נמצא במילה שרעף, הוא “מתקן” את ויקימילון באומרו:
צורת היחיד של שעיפים מספר איוב היא שָֹעֵף – מחשבה, הרהור.
אבל מה פשר הריש הזו בעברית?
אה, זו ריש יקרה ואהובה, שנדחפת למספר מילים בשפות השמיות. הנה, בשלוף, רשימה קצרה:
* כורסה או כֻּרְסִיּ كرسيّ בערבית, כשהשורש הוא כ.ס.א
* צפרדע, כשהשורש הוא צ.פ.ד.ע (צַ’פְדַע ضفدع בערבית)
* שרביט, כשהשורש הוא ש.ב.ט (שימו לב שהבית רפויה, ללא דגש, כאילו הריש השוואית אינה קיימת)
* קרצף, כשהשורש הוא ק.צ.ף
* כרובית או קַרְנַבִּיט قرنبيط בערבית, כש”השורש” הוא בכלל המילה הוונציאנית Canaveta
=-=-=
אם לא רוצים ללכת כל כך רחוק, אפשר להגיד שהשורש הערבי של היום, ש.ע’.ף, מתכתב עם השורש העברי הנפוץ ש.ר.ף, של שריפות ודברים שעולים באש.
אין מדובר פה בחילופים שגורים, אבל זה די הגיוני.
=-=-=-=-=
אבל הדבר הכי מעניין בכל הסיפור הזה הוא הבושם הזה, שמעולם לא שמעתי גם עליו (אחרת הייתי מתוודע למילה שהיא שמו).
אז אתם מכורים ומכורות לקלווין קליין, איב סאן לורן, בולגרי, קנזו, גוצ’י, דולצ’ה וגבנה, ז’יבנשי או שאנל?
האם שמעתם על Swiss Arabian?
האם הייתם מנסים בושם שהומצא על ידי תימני? סחוק הייתם מנסים בשמחה, אבל בושם?
אז תכירו את חֻסֵין עלי, התימני שהגה את החברה ובנה אותה בשיתוף חברת הקוסמטיקה השוויצרית Givaudan.
סוויס ארביאן היא היום חברת הבשמים הגדולה במדינת האמירויות, עם חמישה מפעלים שמייצרים יותר מ- 35 מיליון בשמים בשנה אשר משֻווקים ביותר מ- 80 מדינות.
אגב, השמות של הבשמים השונים של החברה “הורסים” בפני עצמם…
רוצים לדעת מה הם?
הנה האתר שלהם:
תודה לך אמג’ד, שבזכותך העשרתי את השפה הערבית שלי, אך בעיקר את ידע העולם.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top