מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
תַ’רַוַאת טַבִּיעִיַּה ثَرَوَات طَبِيعِيَّة – אוצרות טבע
תזכורת: האות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three או thank you. במדוברת עירונית היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 26.2.24.
כנא נעאני זמאן מן אלאסתעמאר, אליום אחנא מנעאני מן אלאסתחמאר.
שו אלאסתעמאר ושו אלאסתחמאר? אלאסתעמאר טבען כליאתנא עארפינה: אלאסתעמאר אלבריטאני, אלאסתעמאר אלפרנסי, אלאסתעמאר אלתרכי, יג’וא, יחתלוא בלאדנא, יקעדוא פיהא, ינהבוא ת’רואתהא, ויטלעוא.
אמא אלאסתחמאר פהו מנא ופינא, קאעד מענא 24 סאעה. אלאסתחמאר הו אלסיטרה עלא עקול אלמואטנין, ביצבוא להן 5 סאנתי באטון רזה בראסה, מח’ה ביבטל יקדר יפכר. ביחטוא לה זי אלחצאן, לג’אם, ועלא עיניה, בישופש ע’יר קדאמה. ביחטוא לה ע’שאוה, ביבטל ימיז בין אלצח ובין אלע’לט. ובס ביזקף: אהההה!
פהד’א הו אלאסתחמאר. אלאסתחמאר ביבלש בעמלית צנאעת אלג’הל, חתא לו כנת מתעלם. שו צנאעת אלג’הל?
ג’אבוא מרה ע’רפה, קפץ, חטוא סלם ועלקוא מוז וג’אבוא ת’לת’ קרוד. אלמהם, פאת אול קרד, טלע ע אלסלם. אלקרד אללי טלע בימסכ אלמוז, רשוא מי בארדה עלא אלקרדין אללי תחת. כל מא יטלע דרג’ה ירשוא מי בארדה ע אלקרדין. פהן פהמוא אנה הו אלסבב אנה אלמי תנזל עלינא, בארדה. היכ פהמוא. פצ’רבוה ונזלוה.
הו מש פאהם ליש אנצ’רב.
פבדלוא אלקרד, ג’אבוא קרד ת’אני. כל מא יג’י אלקרד ויטלע ע אלסלם ירשוא מי בארדה עלא אלקרוד אלמוג’ודין. ביצ’רבוה. קאמוא טלעוה, ג’אבוא קרד ת’אני, כל מא יפות קרד ביצ’רבוה. הו מש פאהם ליה בינצ’רב!
בעד פתרה ג’אבוא כל אלקרוד אללי אנצ’רבוא, וטלעוא אלקרוד אללי כאנוא רשוא מי, כל מא יפות קרד ג’דיד עלא אלקפץ יצ’רבוה. לא הן עארפין ליה ביצ’רבוה ולא הו עארף ליה בינצ’רב.
האד הו צנאעת אלג’הל, ואחנא רח נט’לנא ג’אהלין אד’א מנט’לנא מאשיין בהד’א אלאתג’אה.
אנא לאזם אקעד מע עזמי בשארה, מע אלמפכרין אלערב. בשרפי.
צותוא, צותוא, יא אחים שלי, וזקפוא: אהההה!
كنّا نعاني زمان من الاستعمار، اليوم احنا منعاني من الاستحمار.
شو الاستعمار وشو الاستحمار؟ الاستعمار طبعًا كليّاتنا عارفينه: الاستعمار البريطاني، الاستعمار الفرنسي، الاستعمار التركي، يجوا، يحتلّوا بلادنا، يقعدوا فيها، ينهبوا ثرواتها، ويطلعوا.
أمّا الاستحمار فهو منّا وفينا، قاعد معنا ٢٤ ساعة. الاستحمار هو السّيطرة على عقول المواطنين، بيصبّوا لهن ٥ سانتي باطون רזה براسه، مخّه بيبطّل يقدر يفكر. بيحطّوا له زيّ الحصان، لجام، وعلى عينيه، بيشوفش غير قدّامه. بيحطّوا له غشاوة، بيبطّل يميّز بين الصّحّ وبين الغلط. وبس بيزقّف: اهههه!
فهذا هو الاستحمار. الاستحمار بيبلّش بعمليّة صناعة الجهل، حتّى لو كنت متعلّم. شو صناعة الجهل؟
جابوا مرّة غرفة، قفص، حطّوا سلّم وعلّقوا موز وجابوا ثلث قرود. المهمّ، فات أوّل قرد، طلع ع السّلّم. القرد اللي طلع بيمسك الموز، رشّوا ميّ باردة على القردين اللي تحت. كلّ ما يطلع درجة يرشّوا ميّ باردة ع القردين. فهن فهموا إنّه هو السّبب إنّه الميّ تنزل علينا، باردة. هيك فهموا. فضربوه ونزّلوه.
هو مش فاهم ليش انضرب.
فبدّلوا القرد، جابوا قرد ثاني. كلّ ما يجي القرد ويطلع ع السّلّم يرشّوا ميّ باردة على القرود الموجودين. بيضربوه. قاموا طلّعوه، جابوا قرد ثاني، كلّ ما يفوت قرد بيضربوه. هو مش فاهم ليه بينضرب!
بعد فترة جابوا كلّ القرود اللي انضربوا، وطلّعوا القرود اللي كانوا رشوّا ميّ، كلّ ما يفوت قرد جديد على القفص يضربوه. لا هن عارفين ليه بيضربوه ولا هو عارف ليه بينضرب.
هاد هو صناعة الجهل، واحنا رح نظلّنا جاهلين إذا منظلّنا ماشيين بهذا الاتّجاه.
أنا لازم أقعد مع عزمي بشارة، مع المفكّرين العرب. بشرفي.
صوّتوا، صوّتوا، يا אחים שלי، وزقّفوا: اهههه!
בעבר סבלנו מהקולוניאליזם, היום אנו סובלים מהחמוריזם (מילה שאשרף המציא. בערבית זה חרוז מושלם).
מהו קולוניאליזם ומהו חמוריזם? את הקולוניאליזם כמובן כולנו מכירים: הקולוניאליזם הבריטי, הקולוניאליזם הצרפתי, הקולוניאליזם התורכי, הם באו, כבשו את ארצנו, ישבו בה, בזזו את אוצרותיה והלכו.
אבל החמוריזם נמצא בתוכנו, הוא נמצא איתנו 24 שעות. החמוריזם הוא השליטה בשכל של האזרחים: שופכים להם 5 ס”מ בטון רזה* לראש, והמוח מפסיק לחשוב. שמים לו כמו לסוס, רסן, ועל העיניים שלו, שיראה רק מה שלפניו. שמים לו סַכֵּי עיניים, הוא מפסיק להבחין בין נכון לטעות. והוא רק מוחא כפיים: אההה!!!
זהו החמוריזם. החמוריזם מתחיל בתהליך יצירת/תעשיית הבורוּת, גם אם אתה משכיל. מהי יצירת הבורות?
פעם הביאו חדר, כלוב, שמו בו סולם ותלו בננות, והביאו שלושה קופים. בקיצור, נכנס הקוף הראשון וטיפס על הסולם. הקוף שטיפס החזיק את הבננות, ואז שפכו מים קרים על שני הקופים שלמטה. בכל פעם שהוא עלה שלב הם שפכו מים קרים על שני הקופים. הם הבינו שהוא הסיבה שהמים יורדים עלינו, קרים. כך הם הבינו. אז הם היכו אותו והורידו אותו.
הוא לא הבין מדוע היכו אותו.
החליפו את הקוף, והביאו קוף אחר. בכל פעם שהקוף טיפס על הסולם הם שפכו מים קרים על הקופים שהיו שם. והם היכו אותו. הם (החוקרים) הוציאו אותו, והביאו קוף אחר, בכל פעם שנכנס קוף הם היכו אותו. והוא לא מבין למה מכים אותו!
לאחר מכן הביאו את כל הקופים שהוכו, והוציאו את הקופים ששפכו עליהם מים, בכל פעם שנכנס קוף חדש לכלוב הם היכו אותו. הם לא הבינו למה הם מכים אותו והוא לא הבין מדוע הם מכים אותו.
זו יצירת הבורות, ואנחנו נישאר בורים אם נמשיך ללכת בכיוון הזה.
אני צריך לשבת עם עזמי בשארה**, עם הוגי הדעות הערבים. בחיי.
הצביעו, הצביעו, יא אחים שלי, ומחאו כפיים: אהההה!!!!
* “בטון רזה (באנגלית: Lean Concrete) הוא בטון בעל יחס מים-צמנט גבוה (כמות הצמנט נמוכה ביחס לכמות המים). מסיבה זו נקרא הבטון “רזה”, בשל תכולת הצמנט הנמוכה שבו”. (ויקיפדיה)
** “עַזְמִי בִּשַארָה (בערבית: عزمي بشارة; נולד ב-22 ביולי 1956), הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי לשעבר ומייסד מפלגת בל”ד, שכיהן כחבר הכנסת מטעמה עד שנמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול ובסיוע לארגון חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה, ושוהה כיום בקטר. בשארה הוא דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת הומבולדט של ברלין”. (שם)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=-=
השורשים הערביים ת’.ר.ו (בגזרת ל”ו) ו- ת’.ר.י (ל”י) שותפים ודי זהים במקרה זה. הם עוסקים בעושר.
* הפועל תַ’רַא ثرا או תַ’רִיַ ثَرِيَ בבניין הראשון – התעשר
* הפועל תַ’רַּא ثرّى בבניין השני – הגדיל, הרבה (לא בשימוש)
* הפועל אַתְ’רַא أثرى בבניין הרביעי – התעשר
* אִתְ’רַאא’ إثراء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התעשרות; העשרה
* אִתְ’רַאאִיּ إثرائيّ – של העשרה, העשרתי
* בַּרְנַאמַג’ אִתְ’רַאאִיּ برنامج إثرائيّ – תוכנית העשרה
* הפועל אִסְתַתְ’רַא استثرى בבניין העשירי – ביקש להתעשר
* תַ’רְוַה ثروة וברבים תַ’רַוַאת ثروات – שפע, עושר; משאב; הון, נכס
* תַ’רוה עַרִיצַ’ה ثروات عريضة – עושר מופלג
* תַ’רַוַאת מַעְדַנִיַּה ثروات معدنيّة – מחצבים
* תַ’רַאא’ ثراء – עושר
* אַהְלֶ אלתַּ’רַאאֶ’ אלְגֻ’דֻד أهل الثّراء الجدد – מתעשרים חדשים, נובורישים
* תַ’רִיּ ثريّ וברבים אַתְ’רִיַאא’ أثرياء, וגם תַ’רְוַאן ثروان – עשיר
* תַ’רַא ثَرى (תַ’רַן ثرًى) וברבים אַתְ’רַאא’ أثراء – אדמה, עפר לח; רטיבות
* תֻ’רַיַּא ثريّا וברבים תֻ’רַיַּאת ثريّات – נברשת, פמוט
* אַלתֻּ’רַיַּא الثّريّا – שמה של קבוצת כוכבים
* כַּאלְפַרְק/שַתַּאנַ בַּיְנַ אלתַּ’רַא וַאלתֻּ’רַיַּא كالفرق/شتّانَ بين الثّرى والثّريّا – כרחוק שמיים מארץ
* טַיַּבַּ אַללָּהֻ תַ’רַאהֻ طيّب الله ثراه – מי ייתן ואללה ימתיק/יבשם לו את רגבי העפר שלו (בקבר)
צילום: Nathan Dumlao
זה היה הפוסט ה- 2,457 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
