אילם

אילם
שמות תוארLeave a Comment on אילם

אילם

אילם

פורסם לראשונה ב- 20.10.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Nogah Gadish, שכתבה לנו:
“אהלן,
נתקלתי לאחרונה בביטוי אצם ואבכם أصمّ وأبكم, שמתורגם כחירש אילם. אני מכירה את המילים אטרש ואח’רס أطرش وأخرس, ומעניין לדעת מה מקור המילים הראשונות והיכן הן משמשות מחוץ לשימוש שלהן כצמד. כתבתם במקרה פוסט עליהן בעבר?”
בפוסט הקודם עסקנו באטרש.
אז מילת היום היא –
אַחְ’רַס أَخْرَس במשקל בעלי המום, נקבה חַ’רְסַאא’ خرساء וברבים חֻ’רְס خُرس – אילם
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי ח’.ר.ס עוסק בהשתקה ובאילמות, וגם בחרסים.
בעברית הוא מופיע בצורה ח.ר.ש על כל מופעיה המוכרים והזהים: חרשים, החרשה, להחריש, חֶרֶש,
אך גם במשמעויות של חריש ומחרשה, אך במובנים אלה ההתכתבות עם הערבית היא דרך השורש הערבי השומר יותר על מקוריות לשונית: ח.ר.ת’ حرث,
וגם במשמעות של חורש וחורשה, אך במובנים אלה ההתכתבות עם הערבית היא דרך השורש הערבי השומר יותר על מקוריות לשונית: ח.ר.ש حرش.
השורש ח’.ר.ס אף עוסק בשמו הערבי של הבטון, ופה אני רואה קשר לשורש העברי ח.ר.ס, של חרסים, כלי חרס וכו’ (חרסינה בעברית היא הלחם של חרס + מדינת המוצא סין).
השורות האחרונות ממחישות בצורה נפלאה איך העברית “נחותה” יותר ביחס לערבית (הספרותית) בכל הקשור למספר העיצורים המגולמים בה (ועקב כך, במספר האותיות הקיימות בשפה: 22 בעברית מול 28 בערבית).
הערבית שומרת על עיצורים פרוטו-שמיים (קדומים) שהעברית ויתרה עליהם (או לפחות על הקצאת אות, סימן גראפי, יחודי/ת) לא אתמול ולא שלשום, אלא עוד בתקופת התנ”ך ומראשית התיעוד הכתוב שלה.
בערבית קיימים העיצורים ח ح וגם ח’ خ, בעברית רק ח
בערבית קיימים העיצורים ש ش, ת ت וגם ת’ ث, בערבית רק ש ו- ת
בערבית קיימים העיצורים ד د, ז ز וגם ד’ ذ, בעברית רק ד ו- ז
בערבית קיימים העיצורים ע ع, ג ج (ג’) וגם ע’ غ, בעברית רק ע ו- ג
בערבית קיימים העיצורים צ ص, וגם צ’ ض ו- ט’ ظ, בעברית רק צ
לסיכום, לשם המחשה:
השורש העברי ח.ר.ש מתכתב עם ארבעה שורשים במקור:
* ח’.ר.ס خرس, העוסק באילמות ובשתיקה, אך מתכתב מצד אחר עם השורש העברי ח.ר.ס, העוסק בחרסים
* ח.ר.ת’ حرث, העוסק בחריש באדמה
* ח.ר.ש حرش, העוסק בחורשות
* ח.ר.ס حرس, העוסק בשמירה
שימו לב: בערבית בעל המום הוא אח’רס, אילם, אך בעברית בשורש הזה בעל המום הוא דווקא ה… חרש.
* הפועל חִ’רֶס خِرس במדוברת, חַ’רִסַ בספרותית, בניין הראשון – היה אילם; נאלם, שתק, לא דיבר
* אִחְ’רַס اخرس בצורת הציווי של הבניין הראשון – שתוק!!!
* חַ’רַס خَرَس בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אילמות
* הפועל חַ’רַּס خرّس בבניין השני – השתיק, הפך לאילם
* הפועל אַחְ’רַסַ أخرس בבניין הרביעי – הפך לאילם – הֶאֱלים, השתיק
* הפועל תַחַ’ארַסַ تخارس בבניין השישי – העמיד פני אילם
* חַ’רִיטַה חַ’רְסַאא’ خريطة خرساء – מפה אילמת (“סוג של מפה שמציינים בה רק קווי מתאר ונקודות בולטות באזור, ומטרתה בדרך כלל לבחון את הידע הגאוגרפי של תלמידים, שאמורים להוסיף את הנתונים החסרים.” ויקיפדיה)
* חַ’רְס خَرْس וברבים חֻ’רוּס خروس – כד חרס גדול ליין
* חַ’רַּאס خرّاس, במשקל בעלי המלאכה – מייצר או מוכר כדי חרס
* חַ’רַסַאנַה خرسانة – בטון
* חַבַּّכּ בֻּרְץ וּעַשְרַת חֻ’רְס! حبّك برص وعشرة خُرس – לך לעזאזל! אל תבלבל לי את המוח! (מיל’: הלוואי שתאהב אותך שממית ועשרה אילמים! זו תשובה עוינת לאמירה “אני אוהב כך וכך”. אגב, לי אין בעיה שתאהב אותי שממית; אני מחבב את היצורים האלה… גם עם אילמים אין לי בעיה)
כותב לנו בנושא הקורא Yair Gold:
ח’רסאנה כבטון מתברר מגיגול כי ככה”נ המונח הגיע מיוונית עתיקה, ומקורו בעצם בחבל ארץ באיראן הנקרא ח’וראסאן
=-=-=-=
בפוסט הבא – שאר המילים שנוגה ביקשה…
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top