אנס

אנס
פעליםLeave a Comment on אנס

אנס

אנס

פורסם ב- 13.6.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק Haim Guy.
אז מילת היום היא –
אִעְ’תַצַבּ (אע’תסב) اِغْتَصَب – אָנַס; גזל, לקח משהו בכוח, עשק, קיפח, הכריח, אילץ
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
חיים שלח לי סרטון של מיודענו סכלאנץ (אותו ערבי יליד יעבד בשומרון שחי היום בוושינגטון ומדבר על כל העולם ואחותו בלי פחד ועם שפה ציורית מאוד. בעיקר הוא מבקר את הרשות של אבו מאזן).
הסרטון פורסם בחשבון טיקטוק של סכלאנץ ב- 7.5.22.
למא ניג’י נחכי, בדנא נחכי אלחק:
אלפרק בין אלאחתלאל ובין אלסלטה, בין אלדולה אלפלסטיניה אללי בדה יסויהא אבו מאזן.
שו אלפרק, יא ג’מאעה?
אלאחתלאל ח’לאל 70 סנה אע’תצב ארצ’נא, בס, יא עמי, שע’אלין זי אלעאלם. שופוא:
בטאלה מא ענדהמש
בידירוא באלהם עלא שעבהם
אקתצאדהם מאשי
צארוא דולה נוויה
צארוא ענדהם אסלחה, ענדהם ג’יש קוי
וסווא אללי עליהם, ושעבהם ביחאסב אלמסאולין, אן ואחד סרק ביחאסבוה, אן ואחד סוא אשי ביחאסבוה, אן ואחד אע’תצב ואחדה ביחאסבוה, ובנפס אלוקת, בידירוא באלהם עלא שעבהם, בנפס אלוקת אלקאנון ענדהם קאנון.
ובעדין, אללי ביציר עמרה 60, 65 סנה ביתח’ים וביתקאעד, וביג’י אלשבאב בימסכוהא, ודאימן דולתהם תתג’דד, מצ’בוט ולא לא? אלמתקאעדין קדיש ענדהם מתקאעדין, עסאכר וג’יש, והדאכ ביתקאעד, ח’לצ, אמא ביציר סיאסי, ביתקאעד מן שע’לה. ביט’לוש מלזק באלכרסי. עשאן היכ אלדולה בתט’להא תנמו? מעאהם.
בניג’י נשוף אלסלטה, אלסלטה טבען זי באקי אלדול אלערביה, זי באב אלחארה, באלצ’בט: זעים ועקיד, בס אבו מאזן ענדה עדת עקדאא’, זי אלטושה אלסוריה: אסחאב ואסחאב, ויא באטל ויא שנב, ואסחאב, וטושאת היכ ועמרה ולא ואחד פזר כרש ואחד. שאיף? אסחאב ואסחאב, ויא באטל, והדא אבו מאזן:
אלאמם אלמתחדה, אלג’נאיאת אלדוליה, אסחאב, אסחאב, אסחאב, ומש עארף שו, וצ’ראט עלא בלאט. באלערבי אלפציח יעני דול פאשלה.
סלטת אבו מאזן, אללי ביקעד ע אלכרסי ביטלעש, אללי בישתע’ל שע’לה ביתקאעדש, ואללי תקאעד ביסלמהא לאבנה. צארת כלהא ח’לאפאת, יעני אשי, וכיף בדכם … אד’א אחנא חתא צאר ענדנא דולה פלסטיניה הלחין. שו רח יציר יא ג’מאעת אלח’יר? רח תפשל זיהא זי באקי אלדול אלערביה.
لمّا نيجي نحكي، بدّنا نحكي الحقّ:
الفرق بين الاحتلال وبين السّلطة، بين الدّولة الفلسطينيّة اللّي بدّه يسوّيها أبو مازن.
شو الفرق، يا جماعة؟
الاحتلال خلال ٧٠ سنة اغتصب أرضنا، بس، يا عمّي، شغّالين زيّ العالم. شوفوا:
بطالة ما عندهمش
بيديروا بالهم على شعبهم
اقتصادهم ماشي
صاروا دولة نوويّة
صاروا عندهم أسلحة، عندهم جيش قوي
وسوّوا اللّي عليهم، وشعبهم بيحاسب المسؤولين، إن واحد سرق بيحاسبوه، إن واحد سوّى إشي بيحاسبوه، إن واحد اغتصب واحدة بيحاسبوه، وبنفس الوقت، بيديروا بالهم على شعبهم، بنفس الوقت القانون عندهم قانون.
وبعدين، اللّي بيصير عمره ٦٠، ٦٥ سنة بيتخيّم وبيتقاعد، وبيجي الشّباب بيمسكوها، ودايمًا دولتهم تتجدّد، مضبوط ولّا لا؟ المتقاعدين قدّيش عندهم متقاعدين، عساكر وجيش، وهداك بيتقاعد، خلص، أمّا بيصير سياسي، بيتقاعد من شغله. بيظلّوش ملزّق بالكرسي. عشان هيك الدّولة بتظلّها تنمو؟ معاهم.
بنيجي نشوف السّلطة، السّلطة طبعًا زيّ باقي الدّول العربيّة، زيّ باب الحارة، بالضّبط: زعيم وعقيد، بس أبو مازن عنده عدّة عقداء، زيّ الطّوشة السّوريّة: اسحاب واسحاب، ويا باطل ويا شنب، واسحاب، وطوشات هيك وعمره ولا واحد فزر كرش واحد. شايف؟ اسحاب واسحاب، ويا باطل، وهدا ابو مازن:
الأمم المتّحدة، الجنايات الدّوليّة، اسحاب، اسحاب، اسحاب، ومش عارف شو، وضراط على بلاط. بالعربي الفصيح يعني دول فاشلة.
سلطة أبو مازن، اللّي بيقعد ع الكرسي بيطلعش، اللّي بيشتغل شغلة بيتقاعدش، واللّي تقاعد بيسلّمها لإبنه. صارت كلّها خلافات، يعني إشي، وكيف بدّكم … إذا إحنا حتّى صار عندنا دولة فلسطينيّة هلحين. شو رح يصير يا جماعة الخير؟ رح تفشل زيّها زيّ باقي الدّول العربيّة.
כשאנו מדברים, צריך להגיד את האמת:
השוני בין הכיבוש (ישראל) ובין הרשות, כלומר בין המדינה הפלסטינית שאבו מאזן רוצה להקים.
מה השוני, אנשים?
הכיבוש במהלך 70 שנה רמס/גזל את אדמתנו, אבל הם פועלים כמו שאר העולם. הביטו:
אין אצלם אבטלה
הם דואגים לעם שלהם
הכלכלה שלהם טובה
הם מדינה גרעינית
יש להם נשק, יש להם צבא חזק
הם עשו מה שצריך, והעם שלהם עושה דין וחשבון לבכירים, אם מישהו גונב הוא נותן על כך דין וחשבון, אם מישהו עושה משהו – כנ”ל, אם מישהו אונס מישהי – כנ”ל, ובו בזמן הם דואגים לעם שלהם, בו בזמן החוק אצלם הוא חוק.
חוץ מזה, מי שמגיע לגיל 60,65 הולך הביתה ויוצא לפנסיה, מגיעים הצעירים ומחזיקים אותה (את המדינה), כל הזמן המדינה שלהם מתחדשת, נכון או לא? כמה פנסיונרים יש להם, (כולל) אנשים שפרשו מהצבא, זה שפורש, זהו, הוא יכול ללכת לפוליטיקה, אבל הוא פורש מהתפקיד שלו. הוא לא נדבק לכיסא. לכן המדינה ממשיכה לצמוח.
אם נסתכל על הרשות, היא כמובן כמו שאר מדינות ערב, כמו (סדרת הטלוויזיה הסורית המפורסמת) “באב אלחארה”, בדיוק: זעים ועקיד (שתי דמויות מהסדרה, מיל’: מנהיג וקצין בדרגה מקבילה לאל”מ), רק שלאבו מאזן יש מספר עקידים, וזה כמו בקטטה הסורית (בסדרה): “קדימה, קדימה, יא באטל ויא שנב*, קדימה!”, וקטטות, ומעולם איש לא ביתר את הבטן של מישהו. אתה מבין? “קדימה, קדימה, יא באטל”, ככה גם אבו מאזן:
“האו”מ, בית המשפט הבינלאומי (בהאג), קדימה”, ולא יודע מה, הכל שטויות (מיל’: נפיחוֹת על בלטות), במילים אחרות/אם נקרא לילד בשמו: מדינות כושלות.
ברשות של אבו מאזן מי שיושב על כיסא לא קם, מי שנושא משרה לא פורש, ומי שפורש מעביר את המשרה לבנו. הכל מלא סכסוכים, איך אתם רוצים … תהיה לנו מדינה פלסטינית עכשיו. מה יהיה, אנשי הטוב? הרי היא תיכשל שכן היא כמו שאר מדינות ערב.
(הקטע ממשיך במקור עוד דקות ארוכות)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* הסביר לי חבר (שעוזר לי פעמים רבות בהתמודדות עם קטעי שמע מאתגרים) את הכוונה: יא באטל זה “מה פתאום, נראה אותך! איך זה יכול להיות” ועוד. הכוונה שלו היא שכולם שם גיבורים במילים בלבד אבל בפועל לא עושים כלום. הוא מתייחס לכך גם בהמשך כשהוא מזכיר את הדמות אבו עצאם שרק מדבר ולא עושה דבר.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Shahar Alharal, שכתב לנו:
“מרחבא,
מצורפת תמונה עם צילום של כתוביות שהופיעו היום בטלוויזיה וזעזעו אותי עד עמקי נשמתי.
שאלתי את עצמי לאיזו קבוצה או דף שאני מכיר אני יכול לשלוח את זה, וזה הראשון שח’טר בבאלי [עלה במחשבתי]…
הדובר אמר, בערבית, غصبًا عنه – “על אפו ועל חמתו”.
הכתוביות חטאו פעמיים: ראשית משום שלא תרגמו את הביטוי כלל, ושנית משום שאם כבר לנסות לתעתק, לפחות לתעתק נכון, או חצי נכון, או רבע נכון. לא עלינו, בכתוביות נכתב “ראס בן ענו”.
הלכתי לבכות.
בקיצור, פוסט על הביטוי غصبًا عن فلان, דחוף!”
(בתמונה ששחר שלח מופיע בכתוביות: “אנחנו לא נזוז מפה ‘ראס בן ענו’! זה ברור לכם?”)
אז מילת היום היא –
עַ’צְבַּן (רסבן) עַנַּכּ غَصْبًا عنَّك – בעל כורחך, תוך כדי אינוסך
גם בנושא זה היה לנו כבר פוסט בעבר:
היום נדבר על ביטוי ערבי, שעבר התעללות קשה, עד אובדן יכולת זיהוי, בכניסתו לסלנג העברי:
עַ’צְבַּן עַנַּכּ غَصْبًا عنَّك – בעל כורחך, על אפך ועל חמתך
אתם אולי מכירים אותו בצורה “רַאס בֵּין עֵינַכּ” (راس بين عينك ראש בין העיניים שלך, מילולית, שזה ממש הגיוני…) או רַאס בֵּין אֶמַּכּ (راس بين امّك ראש בין אמא שלך, עוד צירוף מלא היגיון ולוגיקה…).
וריאציות נוספות לשיבוש: ראס בֶּן אמכ راس بن امّك (ראש בן של אמא שלך) או ראס בִּאלְעינכ راس بالعينك (ראש בעיניים שלך). יש גם אומרים את הביטוי בצורה קפואה, כאשר הם מתבססים על הצורה הערבית המקורית עם נטייה בגוף שלישי – בעל כורחו: ע’צבן עַנֹּה غصبًا عنّه במדוברת, או עַנְהֻ عنْه בספרותית, ואז מתקבלות בעברית הצורות ראס באלעינו וכו’. הבנתם את הרעיון.
בקיצור, אין בן אדם בעולם שאינו טועה בחלוקה לא נכונה של מילים כשהוא מאזין למישהו אחר, בעיקר אם מדובר בשפה זרה אותה אינו דובר (ולפעמים גם כשהוא כן דובר אותה). כך נוצרות המצאות חדשות, למשל הביטוי “פעם שלישית גלידה”, שיש גורסים שמתורגם מילולית מאנגלית, וככה”נ מקורו באמירה: “בפעם הבאה אני אצעק”, שנשמעת באנגלית בדיוק אותו הדבר If I see you next time I(‘ll) scream.
האות (עיצור) שעושה הכי הרבה צרות בביטוי של היום היא הנון הראשונה, שכלל אינה נכתבת בערבית אלא רק נשמעת, שכן היא סיומת של יחסה תחבירית (עסקנו פה ביחסות בעבר). גם בעברית יש לנו נון כזו בסוף מילים, שהיא בעצם מם שאינה שייכת לשורש: פתאום, חינּם, יומם וליל, דומָם, ריקם.
אל הנון הזו מצטרפת ה- בַּאא’ ب, אות השורש האחרונה של המילה ע’צב, וביחד הן יוצרות באוזן את מילת היחס הפיקטיבית בֵּין (בין גם בעברית).
ה- ע’ הראשונה, שנהגית בדיוק כמו שישראלים בני זמננו הוגים את האות ריש, ביחד עם ה- צאד שאחריה, יוצרות את המילה רַאס, כלומר ראש.
מילת היחס הערבית עַן, שפירושה הרגיל הוא על אודות-, הפכה באוזן העברית ל- עֵין, כלומר עַיִן, או אֶםּ, כלומר אמא.
וכך קיבלנו את הסלט הערבי הכי קצוץ דק דק בעולם, עד כדי כך שאי אפשר לזהות מאלו ירקות הכינו אותו…
כמה מילים על השורש הערבי של היום, ע’.צ.ב.
השורש הזה עוסק בגזל ובעושק, ובעברית הוא מופיע בשורש ע.צ.ב, בכל הקשור לעצבות (אך לא לעצבים):
* הפועל עַ’צַבַּ غَصَبَ בבניין הראשון, שהמילה עַ’צְבּ غصْب היא שם הפעולה שלו, או הזהה לו אִעְ’תַצַבּ اغتصب בבניין השמיני – גזל, לקח משהו בכוח, עשק, קיפח, הכריח, אילץ; אנס
* עַ’אצֶבּ غاصِب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, או מֻעְ’תַצֶבּ مغتصِب, של הבניין השמיני – גוזל, תופס שלטון שאינו שלו, אוזורפטור, חמסן; מכריח
* אִעְ’תִצַאבּ اغتصاب, שם הפעולה/מצדר של הבניין השמיני – אונס
* מֻעְ’תַצַבַּה مغتصَبة, בצורת הבינוני הפעולה של הבניין השמיני – נאנסת; גזולה, אנוסה; התנחלות יהודית-ישראלית (מיל’: אנוסה, כך בפי גורמים אנטי ישראליים)
בקיצור, שורש אגרסיבי מאוד.
הביטוי של היום נוטה בנטיית הקניין/השייכות באופן הבא:
ע’צבן ענֶּכּ – בעל כורחֵךְ
ע’צבן ענְכּוּּ/ענְכֹּם – בעלם כורחכם
ע’צבן עַנֹּה – בעל כורחו
וכו’
איור: NY Times
זה היה הפוסט ה- 1,743 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x