אף

אף
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on אף

אף

אף

פורסם לראשונה ב- 12.5.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Nitzan Guggenheim, שכתב לנו:
“היי שלו,
כתבתם בעבר פוסט על המילה אנף أنف؟
חושב שזו דוגמה מעניינת למילים שה- נ’ נפלה במהלך הזמן…”
אז מילת היום היא –
אַנְף أَنْف וברבים אֻנוּף أنوف או אַאנַאף آناف – אף; קצה, חוד; אדון
לשמיעה:

זהו הפוסט שלנו שעסק ב”נונים נופלות” (נטמעות בעיצור שאחריהן, מידמות אליו):
השורש הערבי א.נ.ף עוסק באפּים (על מכלול תכונותיהם והמטאפורות שיוחסו להם במרוצת השנים), בחידוש של תהליכים ובערעורים משפטיים.
אלמלא הופעתו במילה אף, הייתי קובע חד-משמעית שהוא שורש ספרותי ביותר. בעברית הוא מופיע במילה אף (על התופעה הפונטית בעברית, בה הנון “נפלה”/הידמתה, אתם מוזמנים לקרוא בפוסט בקישור פה מעל) ובנגזרת שלה: אנפוף, לאנפף וכו’ (בעברית זהו שורש מרובע: א.נ.פ.ף. לעברית נשוב בסוף הפוסט):
* הפועל הספרותי אַנִפַ أنِف בבניין הראשון – סלד, שנא; נער חוצנו מ-
* הפעלים הספרותיים אַנַּפַ أنّف בבניין השני ו- אַאנַפַ آنف בבניין הרביעי – גרם ל- לשנוא, גרם ל- לסלוד מ-
* רַעְ’מַ אַנְפִהִ رغم أنفه – בעל כורחו, על אפו ועל חמתו (בשתי השפות יש מעורבות מעשית של האף)
* שַמַחַ’ בִּאַנְפִהִ شمخ بأنفه – התרברב
* רַעַּ’מַ/כַּסַרַ אַנְפַהֻ رغّم / كسر أنفه – השפיל (מיל’: שבר את אפו של-)
* לַא יַרַא אַבְּעַד מִן אַנְפִהִ لا يرى أبعد من أنفه – אינו רואה את הנולד, אינו מרחיק ראות (מיל’: אינו רואה רחוק יותר מאפו)
* אַנַפַה أنفة – גאווה, כבוד עצמי
* אַנוּף أنوف – גאוותן, שחצן
* אֻנֻף أُنُف – חדש (לא בשימוש)
* הפועל הספרותי אִסְתַאְנַפַ استأنف בבניין העשירי, שלמרבה הפליאה הוא אחד הפעלים הראשונים שישראלים דוברי עברית לומדים כשהם לומדים ערבית (שכן שיטת ההוראה “הקלאסית” עודדה ללמד ערבית חדשותית של פוליטיקה וכו’) – התחיל מחדש; חידש; התחיל; ערער (בבית משפט)
* אִסְתִאְנַאף استئناف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חידוש; ערעור
* מַחְכַּמַתֶ אלִאסְתִאְנַאף محكمة الاستئناف – בית משפט לערעורים
* אַנְף נַאר אַנְף דֻחַּ’אן أنف نار أنف دخّان – “נחיר (אף) של אש, נחיר (אף) של עשן”, הכוונה אדם עצבני, בעל חרון
=-=-=-=
בלי קשר לבקשתו של ניצן, הקורא Dima Korzh הסב את תשומת לבי למשפט הבא שפרסמתי לפני שבועיים בפוסט על זע’יר, קטן:
“בִּזְעֵיר אַנְפִּין
עברית חדשה [ספרותי]: בצורה ממוזערת. דוגמה קטנה הממחישה תופעה רחבה.
יציאת בני ישראל ממצרים היא אחד מסיפורי עם ישראל בזעיר אנפין.
מקור
מארמית: זעיר = קטן. אנפין = פנים.
על פי ספרות הקבלה בארמית (לראשונה בספר הזוהר): בה מתואר האל בשני תיאורים: “אריך אנפין” – ארוך הפנים (כנראה תרגום של הפסוק אל ארך אפיים), ו”זעיר אנפין”: קטן הפנים” (ויקימילון).
רגע רגע, בארמית אנפין זה פנים? אבל השורש ברור: א.נ.ף. אז מה קרה בארמית? איבר אחד בפנים הפך לחזות הכל?…
לא הצלחתי לבדי להבין מה קרה בארמית, אבל הקוראים פה בתגובות הבהירו שבארמית אנף הוא גם אף וגם הפנים כולן.
והנה כמה פרטים מעניינים על עברית, ממילון אבן-שושן:
* אֶנֶף הוא כעס
* הפועל אָנַף בבניין קל או הִתְאַנֵּף בהתפעל פירושם כעס, קצף, בא לידי כעס ורוגז
* עוף המים אֲנָפָה נקרא כך כנראה בשל המקור הארוך שלו
***שימו לב! בתמונה מופיעה תנועת-יד שיכולה להתפרש בחינניות כהשלמה לאף באמצעות אצבע, ויכולה להתפרש כתנועה מגונה וגסה.
אז באמת שלא התכוונו לפגוע באיש, לא בספינקס ולא באף מצרי או אדם בכלל…***
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top