מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק Haim Guy.
אז מילת היום היא –
קְמַאש قْمَاش, קֻמַאש בספרותית, וברבים אַקְמִשֶה أقمشة – בד, אריג; רהיטים; אספסוף
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
חיים שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
sundoseid
Sundos Eid
לסֻנְדֹס עִיד יש כ- 31,000 עוקבים.
היא מגדירה את החשבון במילים:
القدس البلدة القديمة
העיר העתיקה בירושלים
הסרטון פורסם ב- 25.3.24 וכותרתו:
محل يوسف النتشة القدس حارة النصارى
החנות של יוסף אלנתשה בירושלים, ברובע הנוצרי
אליום אחנא בטריק חארת אלנצארא, ענד מחל יוסף אלנתשה. בדי ארוח אח’תאר ת’וב לאלי, ת’וב פלסטיני. תעאלוא מעי.
ימתאז אלמחל בביע אלאזיאא’ אלתראת’יה וכל אשי אלה דח’ל באלתראת’ אלפלסטיני אלקדים.
אחנא, זי מא חכית, מוג’ודין בחארת אלנצארא.
(הם מדברים חלש, הוא מציג צמידים בני 150 שנה מאזור בית לחם ואחרים מסינַי וח’אן יונס)
– הד’א ת’וב מנטקה ע’זה
– ע’זה?
– ע’זה אלאצלי, הד’א אלקמאש תובית אסמה, תובית אלאצלי, ואלתטריז כלה תטריז שע’ל איד עלא חריר
– שע’ל איד, מא אחלאה!
– דורא אלח’ליל
– ת’וב דורא אלח’ליל
– דורא אלח’ליל (יוסף מסביר באנגלית ששם הבד הוא בד סורי אבל מייצרים אותו בדורא)
– שופוא מא אחלאה וג’מאל אלתטריז. והד’א אלת’וב?
– ת’וב מנטקת בית לחם
– שופוא אלתפאציל. ע פכרה-
– ג’אי קמאש מקלם הד’א. אלקמאש סורי קדים, עמרה אלת’וב הד’א 100 סנה
– עמר אלת’וב 100 סנה?
– בדיש אקול לכ 100 סנה, יעני ימכן מן 50 ל- 70-80 סנה, סורי. פי הד’א, אלמג’דל, ג’הת ע’זה, יעני מנטקת ע’זה. אלקמאש הד’א בילבסוה הדול אהל ע’זה. ביקולוה קמאש נול. הד’א קמאש אלמג’דל אסמה. כאן ישתע’לוה עלא אלנול
– הד’א ביח’תלף ען הד’א אלקמאש? הד’א אלקמאש-
– הד’א אלקמאש אכריליכ
– אכריליכ ג’אהז?
– הד’א קמאש נול, קמאש נול שע’ל אלמג’דל. הד’א אלת’וב סורי, מן אללי האג’רוא מן סנת 48 עלא סוריא, אללי בישתע’לוה אהל פלסטין בסוריא. מנטקת חמץ וחמאה ואללאד’קיה. כאן ילבסוא ע’אדה, הד’י בעד מא יעני האג’רוא מן הון, צארוא ילבסוה אלת’וב הד’א ע’אדה. פהד’א מנקול לה אחנא ת’וב מנטקת חמץ וחמאה ואללאד’קיה
– חלו כת’יר. שכרן כת’יר עלא אלת’וב, שכרן עלא וקתכ ועלא מסאעדתכ לאלי
– ולא יהמכ, עמי, מחלכ, איש בדכ אנא מחסובכ, עמי
– אללה יסעדכ
– באלנסבה להיכ אשי, יעני אחנא, עאדתן, יעני אנא, הד’א אכת’ר יעני ביצ’ל תראת’נא ואנא בחב אנה אורג’י, יעני חתא לו מא חדש אשתרא, בחב יעני אערץ’ אלבצ’אעה תבעי ע סבת אלכל יערף אלתראת’ אלפלסטיני איש הו
– צחיח
– והד’א מן צ’מן אלתראת’ אלפלסטיני אלמוג’וד ענדי, מן כל ת’יאב פלסטין
– מן כל מדן וקרא פלסטין?
– נעם
اليوم احنا بطريق حارة النّصارى، عند محلّ يوسف النتشة. بدّي أروح أختار ثوب لإلي، ثوب فلسطيني. تعالوا معي.
يمتاز المحلّ ببيع الأزياء التّراثيّة وكلّ اشي اله دخل بالتّراث الفلسطيني القديم.
احنا، زيّ ما حكيت، موجودين بحارة النّصارى.
[…]
– هذا ثوب منطقة غزّة
– غزّة؟
– غزّة الأصلي، هذا القماش توبيت اسمه، توبيت الأصلي، والتّطريز كلّه تطريز شغل ايد على حرير
– شغل ايد، ما احلاه!
– دورا الخليل
– ثوب دورا الخليل
– دورا الخليل (קטע באנגלית)
– شوفوا ما احلاه وجمال التّطريز. وهذا الثّوب؟
– ثوب منطقة بيت لحم
– شوفوا التّفاصيل. ع فكرة-
– جاي قماش مقلّم هذا. القماش سوري قديم، عمره الثّوب هذا ١٠٠ سنة
– عمر الثّوب ١٠٠ سنة؟
– بدّيش أقول لك ١٠٠ سنة، يعني يمكن من ٥٠ ل- ٧٠-٨٠ سنة، sorry. في هذا، المجدل، جهة غزّة، يعني منطقة غزّة. القماش هذا بيلبسوه هدول أهل غزّة. بيقولوه قماش نول. هذا قماش المجدل اسمه. كان يشتغلوه على النّول
– هذا بيختلف عن هذا القماش؟ هذا القماش-
– هذا القماش أكريليك
– أكريليك جاهز؟ ولا؟
– هذا قماش نول، قماش نول شغل المجدل. هذا الثّوب سوري، من اللي هاجروا من سنة ال ٤٨ على سوريا، اللي بيشتغلوه أهل فلسطين بسوريا. منطقة حمص وحماة واللّاذقيّة. كان يلبسوا غادة، هذي بعد ما يعني هاجروا من هون، صاروا يلبسوه الثّوب هذا غادة. فهذا منقول له احنا ثوب منطقة حمص وحماة واللّاذقيّة
– حلو كثير. شكرًا كثير على الثّوب، شكرًا على وقتك وعلى مساعدتك لإلي
– ولا يهمّك، عمّي، محلّك، ايش بدّك أنا محسوبك، عمّي
– الله يسعدك
– بالنّسبة لهيك اشي، يعني احنا، عادةً، يعني أنا، هذا أكثر يعني بيضلّ تراثنا وأنا بحبّ إنّه أورجي، يعني حتّى لو ما حدّش اشترى، بحبّ يعني أعرض البضاعة تبعي ع سبّة الكلّ يعرف التّراث الفلسطيني ايش هو
– صحيح
– وهذا من ضمن التّراث الفلسطيني الموجود عندي، من كلّ ثياب فلسطين
– من كلّ مدن وقرى فلسطين؟
– نعم
היום אנו ברחוב הנוצרים (המוביל בין היתר מרחוב דוד לכיוון כנסיית הקבר. ותודה לחברי מורה הדרך עידן להב), בחנות של יוסף אלנתשה (אלנתשה היא משפחה ממוצא חברוני). אני רוצה לבחור לי בגד, בגד פלסטיני. בואו איתי.
החנות מתמחה במכירת בגדים מסורתיים וכל דבר שיש לו קשר למורשת הפלסטינית העתיקה.
אנו, כפי שאמרתי, נמצאים ברובע הנוצרי.
(הם מדברים חלש, רחוק מהמיקרופון. הוא מציג צמידים בני 150 שנה מאזור בית לחם ואחרים מסינַי וח’אן יונס)
– זה בגד של אזור עזה
– עזה?
– עזה, מקורי, זה בד ששמו תובית, תובית מקורי, והרקמה כולה עבודת יד על משי
– עבודה יד, כמה זה יפה!
– (וזה בגד) מדורא שליד חברון
– בגד מדורא ליד חברון
– דורא ליד חברון (יוסף מסביר באנגלית – כנראה כך הוא רגיל לדבר לתיירים – ששם הבד הוא בד סורי אבל מייצרים את הבגד בדורא)
– ראו כמה הוא יפה, וכמה יפה הרקמה. והבגד הזה?
– בגד מאזור בית לחם
– ראו את הפרטים. אגב-
– זה בד עם פסים. בד סורי עתיק, גיל הבגד הזה 100 שנה
– בגד בן 100 שנה?
– אני לא רוצה להגיד לך 100 שנה, אולי מ- 50 עד 70-80 שנה, סליחה. יש זה מאלמג’דל, מאזור (צפון) עזה (העיר אשקלון נמצאת באזור אלמג’דל. שלו), כלומר אזור עזה. את הבד הזה לובשים תושבי עזה. קוראים לו בד (שנארג) בנול. שמו: הבד של אלמג’דל. היו אורגים אותו בנול
– הוא שונה מהבד הזה? הבד הזה-
– זה בד אקרילי
– אקרילי מוכן? או?
– זה בד נול, תוצרת אלמג’דל. הבגד הזה סורי, מאלו שהיגרו משנת 48′ לסוריה, מייצרים אותו הפלסטינים בסוריה. באזור (הערים) חֹמְץ, חַמַאה ו(עיר החוף) אֶללַּאדַ’קִיַּה. היו לובשים אותו שם, לאחר שהם היגרו מפה, הם התחילו ללבוש את הבגד הזה שם. אנו קוראים לו הבגד של אזור חמץ, חמאה ואללאד’קיה
– יפה מאוד. תודה רבה על הבגד, תודה על זמנך ועל עזרתך
– אל דאגה, גברת, זו החנות שלך, מה שאת רוצה אני לשירותך, גברת
– תהיה בריא
– אנחנו, לרוב, אני, זו נשארה המורשת שלנו ואני אוהב להראות, גם אם איש אינו קונה, אני אוהב להציג את הסחורה שלי כדי שכולם יכירו את המורשת הפלסטינית
– נכון
– זה חלק מהמורשת הפלסטינית שנמצאת אצלי, מכל בגדי פלסטין
– מכל ערי פלסטין וכפריה?
– כן
יוסף מסיים את דבריו בפרסומת לחנות ומציג סחורה נוספת, והקטע מסתיים בשיר המפורסם יא ט’ריף אלטול, שפורסם אצלנו בעבר.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
השם סנדס (סונדוס) תמיד סקרן אותי, אז בדקתי מה משמעותו.
לפי מילון השמות “אלמעאני” ומקורות נוספים, מדובר בשם ממוצא פרסי, שפירושו בגדים ירוקים ממשי גולמי, או בְּרוֹקָד עָבֶה (במקור אריג משי משובץ בזהב), שנתפר ממוך שנמצא מתחת לצמר של עיזים.
המילה מופיעה בקוראן (סורת אלכהף, המערה, פסוק 31).
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ק.מ.ש עוסק בעיקר בבדים:
* הפועל קַמַש قمش בבניין הראשון – אסף; היכה ילד עם מקל
* הפועל קַמַּש قمّش בבניין השני – קנה בדים ל-; קנה בגדים לכלה
* הפועל תַקַמַּש تقمّش בבניין החמישי – לבש בגדים הדורים
* הפועל אִקְתַמַש اقتمش בבניין השמיני – אסף דברים מפה ומשם; אכל אוכל למרות שהוא מקולקל
* קְמַאשֶה قماشة – חתיכת בד
* קַמַּאש قمّاش, במשקל בעלי המלאכה – מוכר בדים; מוכר חפצים ישנים
* חַכֶּ אלֶקְמַאש حكّ القماش – ליקק ל-, התחנף ל- (מיל’: שפשף את הבד. ביטוי מקביל ל- מסח ג’וח’ مسح جوخ)
צילום: Vitalijs Barilo
זה היה הפוסט ה- 2,444 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
