בחיי אלוהים!

בחיי אלוהים
ביטויים ופתגמים פעליםLeave a Comment on בחיי אלוהים!

בחיי אלוהים!

בחיי אלוהים

פורסם לראשונה ב- 14.6.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Matan Babian, שכתב לנו:
“אני מסוקרן לדעת מה פירוש המילה שהגיעה מערבית ונכנסה לעברית – “בחייאת”. אולי המילה הערבית ל”בחייך”?”
אז מילת היום היא –
‎‏בִּחְיַאת רַבַּّכּ بِحْيَاة رَبَّك – בחיי אלוהים!

?

מיל’: בחיי ריבונך!
וכן, זהו ביטוי של שבועה, בדיוק כמו: וַחְיַאת רַבַּّכּ وَحْيَاة رَبَّك / בִּחְיַאת/וַחְיַאת אַללָּה بِحْيَاة / وحْيَاة الله
וגם רק: בִּחְיַאתַכּ! بِحْيَاتك – בחייך!
וזו גם אופציה להשביע את בן השיח.
לפני שנמשיך, בתמונה היום התשובה הנכונה היא C, זלדה.
טוב, אז היום תקדים!
השורש כבר הופיע אצלנו בעבר בשלושה פוסטים נפרדים, אז ריכזתי כאן את שלושתם.
השורש של היום, ח.י.י, שזהה לגמרי למקבילו בעברית, הוא שורש מורכב מבחינה דקדוקית שכן הוא גם בגזרת הכפולים וגם ב- ל”י. בקיצור, חוויה. בערבית הוא נוגע לשני תחומי משמעות – חיים ובושה.
תיהנו, ואם זה יהיה ארוך מדי, אז ש-
אַללָּה יְחַיִּיכּ الله يحيّيك – שאלוהים יאריך ימיך
בפנייה לאישה: אַללָּה יְחַיִּיכִּ(י) الله يحيّيكِ(ي)
בפנייה לרבים: אַללָּה יְחַיִּיכּוּ/ אַללָּה יְחַיִּיכֹּם الله يحيّيكو/ الله يحيّيكم
הדרך הספרותית לאמירת הברכה: חַיַּאכַּ אללָּה حيّاك الله
=-=-=-=
תַחִיַּה تحيّة – ברכת שלום (בצבא – הצדעה). ברבים: תַחִיַּאת تحيّات. ואין קשר מבחינת משמעות לשם תחיה בעברית.
* הפועל חַיַּא حيّا בבניין השני, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – ברך לשלום; השאיר בחיים
* הפועל אַחְיַא أحيا בבניין הרביעי – החיה, השיב לחיים, השאיר בחיים; השביח
* חַיּ حيّ וברבים אַחְיַאא’ أحياء – חי. וגם: שבט; שכונה
* חַיֶּה حيّة – נחש (רואים דמיון לשם חווה? מכירים את העוף הדורס חִוויאי, שצד למחייתו נחשים?)
* חַיַאה حياة – חיים (life)
* חַיַוִיּ حيويّ – חיוני
* חַיַוַאן حيوان וברבים חַיַוַאנַאת حيوانات – חיה, בעל חיים
* הפועל אִסְתַחְיַא استحيا בבניין העשירי – התבייש (במדוברת: אִסְתַחַא استحى)
* חַיַאא’ حياء – בושה (זוכרים את הצמד ופאא’-ופאה משלשום?)
נשים מפורסמות עם שם זה:
* תחיה כַּרְיוֹכַּא تحيّة كاريوكّا הייתה רקדנית בטן ושחקנית מצרית. נולדה בשם בַּדַוִיַּה מְחַמַּד עַלִיּ אֶלנִּידַאנִיּ بدويّة محمّد عليّ النّيدانيّ (הדעות לגבי שמה המקורי חלוקות לגמרי בין הויקיפדיות בערבית, אנגלית ועברית…) אך אימצה את השם כריוכא לאחר שבשנות ה- 30 של המאה הקודמת נהגה לרקוד סמבה ברזילאית מסוג Karioka.
* תחיה אֶלְאַנְצַארִיּ تحيّة الأنصاريّ הייתה שחקנית מצרית.
* תחיה מחמד חַלִים تحيّة محمّد حليم הייתה אומנית חזותית מצרית.
* תחיה כַּאטֶ’ם تحية كاظم הייתה אשתו של הנשיא המצרי גמאל עבד אלנאצר. שיעית איראנית במקור.
האם כל התחיות הן מצריות? שאלה מצוינת. אולי אתם מכירים אחרות… ואולי גם כאלה שעדיין בחיים…
מילים מהשורש שעדיין לא אוזכרו על-ידינו:
* הפועל הספרותי חַיִיַ حَيِيَ בבניין הראשון (כן, כן, זה נשמע cha-yi-ya) – חי. צורת העתיד: יַחְיַא يحيا, שהוא כמובן אחד השמות הפרטיים המפורסמים (לא רק בקרב תימנים…). כשהפועל בא עם מילת היחס מִן من פירושו – התבייש מ-
* חַיַּ אללָּה حيّ الله – ביטוי במדוברת שפירושו: לא חשוב, לא משנה, איך שאתה רוצה
=-=-=-=-=
חַיּ حيّ – רובע, שכונה (בעיקר שכונה)
מילה זו, שצורת הרבים שלה היא אַחְיַאא’ أحياء, פירושה גם חי, ההיפך ממת, בדיוק כמו בעברית, והיא מופיעה היום בשל קיומם של ארבעה רְבָעִים בעיר העתיקה בירושלים.
“רבעים אמרת?”
כן, רבעים.
“מה פתאום רבעים? רבעים זה רבים של רֶבַע. רובעים זה רבים של רובע”.
ממש לא. בואו נשווה:
כותֶל – כְּתָלים
בורֶג – בְּרָגים
תואַר – תְּאָרים
נוהַל – נְהָלים
אז רובַע – רְבָעים.
המעניין הוא, שהרבעים היהודי והמוסלמי מכונים בערבית חי:
אַלְחַיֶּ אלְיַהוּדִיּ الحيّ اليهوديّ
אלחי אלְאִסְלַאמִיּ الحيّ الإسلاميّ
בעוד שהרבעים הנוצריים, הנוצרי והארמני, מכונים עם מילה אחרת לשכונה – חַארַה حارة:
חַארֶתֶ אלנַּצַארַא حارة النّصارى
חארת אלְאַרְמַן حارة الأرمن
הרובע היהודי מקבל גם הוא גרסה עם חארה:
חארת אלְיַהוּד حارة اليهود
אגב, חארת אליהוד הוא שם מקובל לשכונות של היהודים גם בערים ערביות בארצות ערב, למשל בקהיר ובדמשק.
אה… חבר’ה… אני שומע. להפסיק עם הצחקוקים!
חארה זה שכונה. עם חית גרונית גאה, עם הארכת התנועה. יופי של מילה.
זה שבעברית הפסקנו להבחין בין חית לח’ית (כף שאינה דגושה, לצורך העניין), ושאיננו מאריכים הברות ארוכות – זו בעיה שלנו, לא של הערבית.
המילה שמעוררת בכם אסוציאציות היא חַ’רַא, خرى, שנכנסה כפי שהיא לעברית.
=-=-=-=
נסיים את הפוסט עם שירו המפורסם של הזמר העיראקי האחד והיחיד נַאטֶ’םֶ אלְעַ’זַאלִי ناظم الغزالي. השיר נקרא מַיְחַנַא (אין לי מושג מה זה אומר) וברכת היום מופיעה בו בגרסה מקוצרת…
הנה קישור להופעה של אלע’זאלי עם השיר, וישנם ביצועים מודרניים יותר (של מבצעים אחרים, מן הסתם) באיכות טובה יותר:
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x