בני משפחה

בני משפחה
בבית פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on בני משפחה

בני משפחה

בני משפחה

פורסם ב- 3.4.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
עְיַאל عْيَال – בני משפחה
יהושע שלח לי שתי הקלטות מ- 22.2.22:
(1)
אללה יסעד מסאכם.
הדי אלקצה מע ואחד מן דאר אלראזם, ביכון אח’ואלה אבו רג’ב, וסאכן ענדהם, אלולד וחיד אהלה.
ואלמשכלה צארת מעאה פי אלדכאן.
ודאר אבו רג’ב מאהם אח’ואלה, ופי נאס כאנוא קאעדין מן דאר ע’יר, תאעין דאר אלראזם.
ודקוא פי בעצ’. אלולד נזל וצאר יטח’ עליהם וצאר אצאבאת פיהא, אצאבאת יעני מרה מאכלה רצאצה כמאן, וזלמה וולד צע’יר מן עיאל ת’אניה טבען, טאלעין מן אלג’אמע ותצאובוא.
ומעצלג’ין אלשקתין עאלאאח’ר.
אמא חכומה מליאן הון, וכל מא יג’י חדא יאח’ד רפעה בטחוה.
פעמצלג’ין כתיר וצעבין כת’יר, וחכומה מליאן.
יא סידי, אנ שאא’ אללה שלומו ביאח’ד רפעה ויהדי באלהם, אלשקתין.
الله يسعد مساكم.
هدي القصّة مع واحد من دار الرّازم، بيكون اخواله أبو رجب، وساكن عندهم، الولد وحيد أهله.
والمشكلة صارت معاه في الدّكّان.
ودار أبو رجب ماهم أخواله، وفي ناس كانوا قاعدين من دار غير، تاعين دار الرّازم.
ودقّوا في بعض. الولد نزل وصار يطخّ عليهم وصار إصابات فيها، إصابات يعني مرة ماكلة رصاصة كمان، وزلمة وولد صغير من عيال ثانية طبعًا، طالعين من الجامع وتصاوبوا.
ومعصلجين الشّقّتين عالآخر.
أمّا حكومة مليان هون، وكلّ ما يجي حدا ياخد رفعة بطْحوه.
فعمصلجين كتير وصعبين كثير، وحكومة مليان.
يا سيدي، إن شاء الله شلومو بياخد رفعة ويهدّي بالهم، الشّقّتين.
ערב טוב.
הסיפור הוא עם מישהו ממשפחת אלראזם, הדודים שלו מצד האם הם (ממשפחת) אבו רג’ב, הוא גר אצלם, הוא בן יחיד.
הבעיה איתו התעוררה בחנות.
משפחת אבו רג’ב הם הדודים שלו מצד האם, והיו אנשים אחרים שישבו (שם), ממשפחת אלראזם.
הם התחילו להתקוטט. הבחור ירד והתחיל לירות עליהם והיו פצועים, אישה חטפה כדור, ואיש וילד קטן ממשפחה אחרת כמובן, הם יצאו מהמסגד ונפצעו.
שתי המשפחות עקשניות לחלוטין.
אבל יש פה הרבה ממשלה (הכוונה לכוחות ביטחון), ובכל פעם שמגיע מישהו לארגן הפסקת אש זמנית לשלושה ימים הם מסלקים אותו.
הם מתעקשים מאוד וקשים מאוד, ומלא ממשלה.
בן אדם, הלוואי ש”שלמה” (כינוי עממי לאנשי השב”כ. שָלֵו) יארגן הפסקת אש זמנית וירגיע אותם, את שני הצדדים.
(2)
אללה יסעד מסאכם יא ג’מאעתנא ויא חבאיבנא פי לג’נה אלאצלאח פי מנטקת דיואן עשאאר פלסטין אלאול.
30-40 שאב מן דאר ע’ית’ בהג’מוא עלא ולאד עם אלנא מן דאר מסודה ענד מחטת אלבאצאת אלקדימה, מחל אלח’צ’רה, ובכסרוא אלמחל ובצ’רבוא ולאד עמנא.
פאד’א יא רית הלק ולא ואחד מן דאר ע’ית’ לא חכא ולא אתצל, אנא עלמת עלא רג’אל אלעשאא’ר מנשאן יכון ענדהם פכרה.
צארת אול משכלה אלסאעה 2 והג’מוא עלא ולאד עמנא וצ’רבוהם, ואח’דוא אתנין באלאמבלאנס עלא אלטוארא’ ותדח’לת אלשרטה ווקפת.
הלק תפג’אנא פי 40 שאב בהג’מוא עלא ולאד עמנא כמאן מרה ועלא מחל אלח’צ’רה ובכסרוא ובצ’רבוא, בקימוא ובחטוא,
האיני אנא עלמת עלא לג’נת דיואן עשאא’ר אלקדס מנשאן יכון ענדהם ח’בר, רג’אל אלאצלאח.
الله يسعد مساكم يا جماعتنا ويا حبايبنا في لجنة الإصلاح في منطقة ديوان عشائر فلسطين الأوّل.
٣٠-٤٠ شابّ من دار غيث بهجموا على ولاد عمّ إلنا من دار مسودة عند محطّة الباصات القديمة، محلّ الخضرة، وبكسّروا المحلّ وبضربوا ولاد عمّنا.
فإذا يا ريت، هلّق ولا واحد من دار غيث لا حكى ولا اتّصل، أنا علّمت على رجال العشائر منشان يكون عندهم فكرة.
صارت أوّل مشكلة السّاعة ٢ وهجموا على ولاد عمّنا وضربوهم، وأخدوا اتنين بالأمبلانس على الطّوارئ وتدخّلت الشّرطة ووقفت.
هلّق تفجّأنا في ٤٠ شاب بهجموا على ولاد عمنا كمان مرّة وعلى محلّ الخضرة وبكسّروا وبضربوا، بقيموا وبحطّوا،
هايني أنا علّمت على لجنة ديوان عشائر القدس منشان يكون عندهم خبر، رجال الإصلاح.
ערב טוב אנשינו ויקירינו בוועדת השכנת השלום באזור “הלשכה הראשונה של השבטים/המשפחות של פלסטין”.
30-40 צעירים ממשפחת ע’ית’ תוקפים את בני דודנו ממשפחת מסודה ליד תחנת האוטובוסים הישנה, בחנות הירקות, הם שוברים את המקום ומכים את בני דודנו.
אם, בבקשה, אף אחד ממשפחת ע’ית’ לא דיבר ולא התקשר, אני הודעתי לאנשי (בכירי) השבטים כדי שידעו על כך.
הבעיה הראשונה הייתה בשעה 2, הם תקפו את בני דודנו והיכו אותם, שניים נלקחו באמבולנס לחדר מיון, המשטרה התערבה והפסיקה.
הופתענו ש- 40 צעירים תקפו את בני דודנו פעם נוספת בחנות הירקות, הם שוברים ומכים, הופכים את המקום,
אני הודעתי לוועדת לשכת שבטי ירושלים כדי שידעו על כך, לאנשי השכנת השלום.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Lior Lavi, שכתב לנו:
“נשמח לפוסט על השורש ע.ו.ל + הקישור לעברית: עולל.
תודה”.
אז מילת היום היא –
עֵילֶה عيلة וברבים עֵילַאת عيلات – משפחה
בספרותית: עַאאִלַה عائلة וברבים עַאאִלַאת عائلات או עַוַאאִל عوائل (מיל’: מפרנסת)
על השורש הכפול ע.ל.ל היה לנו פוסט בעבר:
וגם פגשנו אותו פה בהקשר אחר לפני כמה ימים.
בנוסף, נזכיר פה בפעם המי-יודע-כמה את סוגית תיאוריית השורש הדו-עיצורי בשפות השמיות, שגורסת שלפני אלפי שנים המילים בשפות השמיות התבססו על שני עיצורי שורש, ולא שלושה כ”מקובל” היום, ועם הזמן נוסף לשורש נתון עיצור נוסף שרק העשיר את המשמעות המקורית.
=-=-=-=
השורש של היום, ע.ו.ל (בגזרת ע”ו), וגם ע.י.ל (בגזרת ע”י. הייחוד של כל אחד משני השורשים האלה מצוין במילונים אולם אין באמת שוני מהותי ביניהם)
עוסק בפרנוס ובמשפחות (הקשר הרי ברור, לא? את מי מפרנסים ההורים, או האבא לבד, במקרים המסורתיים-שמרניים, אם לא את המשפחה?).
הוא גם עוסק בהתרוששות מנכסים (גם כאן הקשר ברור: משמעות והיפוכה) וגם ביללות ובכי (ייתכן שמדובר באונומטופיאה).
מבדיקה חפוזה שעשיתי עולה ש- ע.ו.ל קשור יותר לפרנסה, בעוד ע.י.ל להתרוששות ועוני.
אגב, עוֹלָל בעברית, כלומר תינוק, הוא מהשורש ע.ו.ל, והלמד הכפולה שם די תמוהה (אולי בהשפעת התנהגות הגזרה בעברית בבניינים הכבדים).
עוּל, או עוּל-ימים, הוא כינוי לתינוק, עולל.
עֹל, בעברית, במובן נטל, הוא מהשורש ע.ל.ל.
השורש של היום מופיע בעברית במילים כמו עוול ועוולה.
* הפועל הספרותי עַאלַ عَالَ בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני פועל נקבה שלו – פרנס, התחייב לזון את-; הייתה לו משפחה גדולה לפרנס; התרושש
* עַוְל عَوْل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – משענת (מטאפורית), מי שניתן לסמוך עליו; פרנסה, מזון
* עַיְלַה عَيْلة, בספרותית – עוני, דלות
* עַאאִ’ל عائل וברבים עַאאִלוּן عائلون או עַאלַה عالة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, שהיא צורת הזכר של מילת היום – מפרנס, מי שתומך כלכלית במשפחה; בעל משפחה גדולה שפרנסתה עליו; חיה/יצור פונדקאי בטבע; אביון, עני
* עַאאִלִיּ عائليّ – משפחתי
* וַצֶ’ע עַאאִלִיּ وضع عائليّ – מצב משפחתי
* הפועל עַוַּל عوّل בבניין השני – סמך על-, נשען על-; יילל, בכה בקול
* הפועל עַיַּל عيّل בבניין השני – פרנס, כלכל
* מֻעַיַּל معيَّل, בצורת הבינוני הפעול – בעל משפחה
* הפועל הספרותי אַעַאלַ أعال בבניין הרביעי – פרנס, סיפק מזון; הפך לעני; חיפש פרנסה
* מֻעִיל مُعيل, בצורת הבינוני הפעול – מפרנס
* הפועל הספרותי אַעְיַלַ أَعْيَلَ גם בבניין הרביעי, על דרך גזרת השלמים – היה מטופל במשפחה גדולה
* עַאלַה عالة וברבים עַאלַאת عالات – נטל, עול, הכבדה; עוני, מחסור
* עַוִיל عويل – יללה, צעקות, בכי
* עַיִּל عَيِّل וברבים עִיַאל عيال – ילד, קטין
* עְיַאל عيال במדוברת – משפחה, בני המשפחה. כשסופרים את ילדי המשפחה ישתמשו לרוב במונח זה: חַ’מְסְתֶ עְיַאל خمسة عيال – חמישה ילדים
* טִלֶע עַיִּל طلع عيّل – יצא ילד, מישהו שאי אפשר לסמוך עליו
* בִּאלְמַאל וַלַא בִּאלֶעְיַאל بالمال ولا بالعيال – זהו רק נזק חומרי, “שילך לכפרות” (מיל’: בכסף ולא בבני המשפחה)
* אִבֶּן עֵילֶה ابن عيلة, כמו אִבֶּן נַאס ابن ناس – מיוחס, בן טובים (מיל’: בן של משפחה; בן של אנשים)
* אִכְּסֶר לִלְעִיַּל צִ’לֶע יִטְלַע לּה אתְנֵין اكسر للعيّل ضلع يطلع له اتنين – חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְּנוֹ, לפעמים צריך לחנך במכות (מיל’: שבור לילד צלע – יצמחו לו שתיים)
* בַּאלועַתֶ אלְעֵילֶה بالوعة العيلة – הכבשה השחורה במשפחה (מיל’: בור השופכין של המשפחה. תודו שזה ציורי יותר מהעברית…)
* אִללִּי בִּסְתְחִי מִן בִּנְת עַמֹּה מַא יְגִ’יבְּש מִנְהַא עְיַאל اللّي بستحي من بنت عمّه ما يجيبش منها عيال – אסור להתבייש (מיל’: מי שמתבייש מבת דודו לא יביא ממנה ילדים)
* גַ’מְעֶ אלשַּמֶל جمع الشّمل / לַםֶּ אלשַּמֶל لمّ الشّمل – איחוד משפחות (מינוח נפוץ מאוד בקרב ערביי האזור), קיצור של: לַםֶּ שַמְלֶ אלְעַאאִלַאת لمّ شمل العائلات
כותבים בתגובות הקוראים-
מיסון בסול:
יש פתגם שאומר: עֵילֶה מִתֶ’ל קַאעֶ אלְכֵּילֶה عيلة مثل قاع الكيلة – משפחה לא טובה (מיל’: משפחה כמו התחתית של כלי מדידת הגרגרים/המזון)
שריאל בירנבאום:
מעניין שהצורה כמו בערבית מצרית “עיאל” נמצאת בספר איוב. יש שם המון מילים משפות שמיות שכנות שלא נמצאות בספרי מקרא אחרים:
יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן.
עונה לו שילה שמש:
מעניין להתאים את זה עם דעות מהתלמוד שאיוב היה לא יהודי ולכן אולי נשתרבבו לשם מילים ממוצאו.
ומוסיף יאיר גולד:
קשר אפשרי בין ערבית ע.י.ל בערבית כ- “התרושש, היה דל” לבין עול ימים הוא במובן של דל ימים. המלה עויל שקישרת למשפחה ולמפורנסות מופיעה גם במקום אחר בספר איוב גַּם־עֲ֭וִילִים מָ֣אֲסוּ בִ֑י אָ֝ק֗וּמָה וַיְדַבְּרוּ־בִֽי: (איוב פרק יט פסוק יח). כאן היו פרשנים מסורתיים שפרשו את עוילים גם כ- רשעים. את עוול העברי כ- רשעות אפשר אולי להקביל ל ע’ול בערבית קוראאנית: מזיק, שיש בו השפעה רעה.
בתמונה:
משפחת אדמס (באנגלית: The Addams Family) הוא סרט קומדיה שחורה אמריקאית משנת 1991, המבוסס על דמויות מאת צ’ארלס אדמס, בבימויו של בארי סוננפלד ובכיכובם של אנג’ליקה יוסטון, ראול ג’וליה, כריסטופר לויד, כריסטינה ריצ’י, דן הדייה, אליזבת’ וילסון, ג’ימי וורקמן, קארל סטרויקן, ג’ודית’ מלינה. (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,672 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x