בעל כורחך

בעל כורחך
ביטויים ופתגמים פעליםLeave a Comment on בעל כורחך

בעל כורחך

בעל כורחך

פורסם לראשונה ב- 16.12.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Shahar Alharal, שכתב לנו:
“מרחבא,
מצורפת תמונה עם צילום של כתוביות שהופיעו היום בטלוויזיה וזעזעו אותי עד עמקי נשמתי.
שאלתי את עצמי לאיזו קבוצה או דף שאני מכיר אני יכול לשלוח את זה, וזה הראשון שח’טר בבאלי [עלה במחשבתי]…
הדובר אמר, בערבית, غصبًا عنه – “על אפו ועל חמתו”.
הכתוביות חטאו פעמיים: ראשית משום שלא תרגמו את הביטוי כלל, ושנית משום שאם כבר לנסות לתעתק, לפחות לתעתק נכון, או חצי נכון, או רבע נכון. לא עלינו, בכתוביות נכתב “ראס בן ענו”.
הלכתי לבכות.
בקיצור, פוסט על הביטוי غصبًا عن فلان, דחוף!”
(בתמונה ששחר שלח מופיע בכתוביות: “אנחנו לא נזוז מפה ‘ראס בן ענו’! זה ברור לכם?”)
אז מילת היום היא –
עַ’צְבַּן (רסבן) עַנַּכּ غَصْبًا عنَّك – בעל כורחך
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
גם בנושא זה היה לנו כבר פוסט בעבר:
היום נדבר על ביטוי ערבי, שעבר התעללות קשה, עד אובדן יכולת זיהוי, בכניסתו לסלנג העברי:
עַ’צְבַּן עַנַּכּ غَصْبًا عنَّك – בעל כורחך, על אפך ועל חמתך
לשמיעה:

אתם אולי מכירים אותו בצורה “רַאס בֵּין עֵינַכּ” (راس بين عينك ראש בין העיניים שלך, מילולית, שזה ממש הגיוני…) או רַאס בֵּין אֶמַּכּ (راس بين امّك ראש בין אמא שלך, עוד צירוף מלא היגיון ולוגיקה…).
וריאציות נוספות לשיבוש: ראס בֶּן אמכ راس بن امّك (ראש בן של אמא שלך) או ראס בִּאלְעינכ راس بالعينك (ראש בעיניים שלך). יש גם אומרים את הביטוי בצורה קפואה, כאשר הם מתבססים על הצורה הערבית המקורית עם נטייה בגוף שלישי – בעל כורחו: ע’צבן עַנֹּה غصبًا عنّه במדוברת, או עַנְהֻ عنْه בספרותית, ואז מתקבלות בעברית הצורות ראס באלעינו וכו’. הבנתם את הרעיון.
בקיצור, אין בן אדם בעולם שאינו טועה בחלוקה לא נכונה של מילים כשהוא מאזין למישהו אחר, בעיקר אם מדובר בשפה זרה אותה אינו דובר (ולפעמים גם כשהוא כן דובר אותה). כך נוצרות המצאות חדשות, למשל הביטוי “פעם שלישית גלידה”, שיש גורסים שמתורגם מילולית מאנגלית, וככה”נ מקורו באמירה: “בפעם הבאה אני אצעק”, שנשמעת באנגלית בדיוק אותו הדבר If I see you next time I(‘ll) scream.
האות שעושה הכי הרבה צרות בביטוי של היום היא הנון הראשונה, שכלל אינה נכתבת בערבית אלא רק נשמעת, שכן היא סיומת של יחסה תחבירית (עסקנו פה ביחסות לפני למעלה מחצי שנה). גם בעברית יש לנו נון כזו בסוף מילים, שהיא בעצם מם שאינה שייכת לשורש: פתאום, חינּם, יומם וליל, דומָם, ריקם.
אל הנון הזו מצטרפת ה- בַּאא’ ب, אות השורש האחרונה של המילה ע’צב, וביחד הן יוצרות באוזן את מילת היחס הפיקטיבית בֵּין (בין גם בעברית).
ה- ע’ הראשונה, שנהגית בדיוק כמו שישראלים בני זמננו הוגים את האות ריש, ביחד עם ה- צאד שאחריה, יוצרות את המילה רַאס, כלומר ראש.
מילת היחס הערבית עַן, שפירושה הרגיל הוא על אודות-, הפכה באוזן העברית ל- עֵין, כלומר עַיִן, או אֶםּ, כלומר אמא.
וכך קיבלנו את הסלט הערבי הכי קצוץ דק דק בעולם, עד כדי כך שאי אפשר לזהות מאלו ירקות הכינו אותו…
כמה מילים על השורש הערבי של היום, ע’.צ.ב.
השורש הזה עוסק בגזל ובעושק, ובעברית הוא מופיע בשורש ע.צ.ב, בכל הקשור לעצבות (אך לא לעצבים):
* הפועל עַ’צַבַּ غصب בבניין הראשון, או הזהה לו אִעְ’תַצַבּ اغتصب בבניין השמיני – גזל, לקח משהו בכוח, עשק, קיפח, הכריח, אילץ; אנס
* אִעְ’תִצַאבּ اغتصاب, שם הפעולה/מצדר של הבניין השמיני – אונס
בקיצור, שורש אגרסיבי מאוד.
הביטוי של היום נוטה בנטיית הקניין/השייכות באופן הבא:
ע’צבן ענֶּכּ – בעל כורחֵךְ
ע’צבן ענְכּוּּ/ענְכֹּם – בעלם כורחכם
ע’צבן עַנֹּה – בעל כורחו
וכו’
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top