* הפועל עַגַ’ן عجن בבניין הראשון או אִעְתַגַ’ן اعتجن בשמיני – לש
* מַעְג’וּן معجون, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – משחה; רסק, ממרח; מֶרֶק
* מַעְג’וּן אַסְנַאן معجون أسنان – משחת שיניים
* מַעְג’וּן טַמַאטֶם/בַּנְדוֹרַה معجون طماطم/بندورة – רסק עגבניות
* מַעְג’וּנֶה, בצורת הנקבה معجونة – פלסטלינה
* עַגִ’ינִיּ عجينيّ, כשם תואר – בצקי; פלסטי
* עַגִ’ינֶה عجينة, צורת הפרט היחיד של מילת היום – חתיכת בצק; חומר במרקם פלסטי; מקור, שורש, בסיס (לא בשימוש)
* עגַּ’אן عجّان, במשקל בעלי המלאכה – אדם שמקצועו ללוש בצק; כינוי לטיפש
* עַגַּ’אנֶה عجّانة, בנקבה – מכונה ללישת בצק
* מַעְגַ’ן معْجن – עיסה
* מְעַגַּ’נַאת معجّنات, בצורת הבינוני פעול רבות של הבניין השני – מאפים; מאכלים עשויים מבצק
* לַחְמֶה בְּעַגִ’ין لحمة بعجين, שהתורכים שיבשו ל- לחמג’ון – מאכל מזרח תיכוני מפורסם, המוכר גם בשם צְפִיחַה. תרגומו: בשר בבצק.
* אַנַא חַ’אבְּזַכּ וּעַאגְנַכּ أنا خابزك وعاجنك – אני מכיר אותך יותר טוב ממה שאתה מכיר את עצמך (מיל’: אני אופה אותך ולש אותך)
* מַעְג’וּן בִּמַיֶּת עַפַארִית معجون بميّة عفاريت – שד משחת, ערמומי (מיל’: לשו אותו במימי שדים)
* וִדֶן מִן טִין וּוִדֶן מִן עַגִ’ין ودن من طين وودن من عجين – מעמיד פני חֵרֵש (מיל’: [יש לו] אוזן מבוץ ואוזן מבצק)
* טִלֶע זַיֶּ אלשַּעְרֶה מִנֶּ אלְעַגִ’ין طلع زيّ الشّعرة من العجين – נחלץ מצרה בלי פגע (מיל’: יצא כמו שערה מבצק)
* אַחַ’לִּיה יִמְשִי עַלַא אלְעַגִ’ין וּמַא יְלַחְ’בֶּטוֹש أخلّيه يمشي على العجين وما يلخبطوش – אני אלמד אותו לקח! אני אראה לו מה זה! (מיל’ אגרום לו ללכת על בצק בלי לערבב אותו)
* אַעְטִי אלְחֻ’בֶּז/אלְעַגִ’ין לַלְחַ’בַּאז וּלַוְ אַכַּל נֻצֹּה أعطي الخبز/العجين للخبّاز ولو أكل نُصّه – תן את הלחם / הבצק לאופה גם אם הוא יאכל את חציו. מקור הפתגם בתקופה בה אנשים היו מכינים בצק בבית, אך היו נותנים אותו לאפייה במאפייה השכונתית, בה, לעיתים, האופים היו גונבים קצת מהבצק ללחם של עצמם. המשפט החכם הזה אומר שעדיף לתת עבודה קשה או מסובכת לאנשי מקצוע ולא להסתמך על כישורינו.