פורסם לראשונה ב- 28.11.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @Nirliv Doc, שכתב לנו:
“יש קשר בין סבתא בערבית, גַ’דַּה جَدَّة, למילת הסלנג, ג’דה, כלומר אישה חזקה?
לא מצאתי הרבה ברשת למעט הצעה שיש קשר דווקא לשורש הערבי ג’דע (לא מכיר אותו)”.
בנוסף, הקורא @Elisha Amidan שאל:
“אני מכיר מילדותי את ג’דע כגיבור, חזק, “גבר גבר”. בהקשר זה, מה השוני בין ג’דע לבין “אבדאי” (קבדאי)?”
אז מילת היום היא –
גַ’דַע جَدَع – גבר-גבר
היה לנו בעבר פוסט על המילה:
מילת היום היא המילה –
גַ’דַע جَدَع וברבים גִ’דְעַאן جدعان – גבר-גבר; בחור צעיר, בחור לעניין; אמיץ, חזק; קריאה המקבילה ל- “כל הכבוד!”
השורש הערבי ג’.ד.ע עוסק, פרט לתכונות גבריות, בגדיעה, בעיקר של איברי גוף, ובכך הוא זהה למקבילו העברי:
* הפועל גַ’דַע جدع בבניין הראשון או גַ’דַּע جدّع בבניין השני – חתך, כרת, כרת איבר בגוף
* מַגְ’דוּע مجدوع, צורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – כרות-איבר
* הפועל אִסְתַגְ’דַע استجدع בבניין העשירי – העמיד פני גבר, “שיחק אותה” גבר
* אַגְ’דַע أجدع, במשקל בעלי המום – כרות-אף
* גַ’דְעַנַה جدعنة – אומץ לב, גבורה; זריזות, חריצות; חוכמה, פיקחות; תעלול; אומץ לב מעושה; התרברבות
* אֶלְגַ’רִי נֻצֶּ אֶלְגַ’דְעַנַה الجري نصّ الجدعنة – לעיתים לא צריכים להיות אמיצים ועדיף לברוח (מיל’: המנוסה/ריצה היא חצי מהגבורה)
סַלַאם יַא גַדַע! سلام يا جدع! (במצרים) – נגנו לכבודו תרועת כבוד! (מיל’: שלום, יא גבר!). זו פניה לתזמורת, בקבלת פנים באירוע, למשל בחתונה, כאשר נכנס אורח חשוב.
אגב, זו מילה בעלת צביון מצרי, ואפילו פה, באזורנו, יבטאו אותה לרוב עם ג ולא עם ג’, כדרך ההגייה העיקרית במצרים. בדיוק כפי שימאמה הוגה בהקלטה…
=-=-=
עד עכשיו הייתי רגוע.
עכשיו אני כבר לא כל כך שָלֵו…
מדוע?
כי בערבית גדע זו מילה עם ניחוח שוביניסטי: רק, או בעיקר, גברים יכולים להיות גדע.
למה? ככה.
אולם בעברית זהו ערך מילוני “רשמי” רק בצורת הנקבה.
אני בשוק, אני בהלם, אני המום…
כן, בעברית, ולאו דווקא מסיבות פמיניסטיות או של שוויון מגדרי, אלא בעיקר בשל בורות לשונית, אין ג’דע לגבר, יש רק… לנשים.
צורות הכתיבה וההגייה רבות:
ג’דה, ג’דאית, ג’דעית, ג’דעה…
מה חסר לנו? גֵ’דַי, והנה קיבלנו את הפרק העשירי והאחרון בסאגה הקולנועית “מלחמת הכוכבים”: שובה של הג’דה… 
הסיבה להפיכת מילה גברית מוחלטת (בערבית) לכזו שהיא נשית באופן בלעדי (בעברית) טמונה באחת מהטרגדיות שקרו לשפה העברית: אובדן ההגייה, ויכולת השמיעה, של העיצורים הגרוניים ח, ע ו- ה.
כל ה- ח העבריות נשמעות כמו כף רפה, וכל ה- ע וה- ה – כמו אלף. כך ה- גדע המקורי הפך בשמיעה, ואח”כ בכתיבה, ל- גדה, ו”גדה” זה של בנות, לא?
לא יודע מה אתכם, אני כותב את המילים דומע (דומֵאַ, למי שלא הבין…), תוך עמידת דקת דומיה לזכרם של העיצורים האבודים.
=-=-=-=
לשאלתו של ניר, אין קשר בין גדע לסבתא…
לשאלתו של אלישע, ג’דע היא מילה שכל כולה חיוביות, בעוד קבצ’אי, הבריון שהופיע אצלנו לא מזמן, יכולה לבוא גם במובנים שליליים של אדם אלים.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
