מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מַסְרוּק مَسْرُوق – גנוב
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/yqS4t
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון של אַאמְנֶה חַ’נְדַקְגִ’י.
את אאמנה פגשתי פה ושם בסרטונים ששלחו לי, אך מעולם לא הקדשתי לה פוסט.
הבנתי מהסרטונים הקודמים שלה שהעיסוק העיקרי שלה הוא חקר הניבים של הערבית המדוברת בארצנו.
מי את, אאמנה ח’נדקג’י?
בחשבון שלה בטיקטוק:
amneh_khandaqji
Amoonita 
יש לה כמעט מיליון עוקבים.
היא כותבת על עצמה:
آمنة خندقجي
مدونة فلسطينية
أقدم محتوى اجتماعي عربي وفلسطيني.. انضموا انضموا
אאמנה ח’נדקג’י
בלוגרית פלסטינית
התוכן החברתי ערבי פלסטיני הישן ביותר. הצטרפו הצטרפו!
באינסטגרם יש לה 145,000 עוקבים, והיא כותבת על עצמה:
יוצרת סרטונים
החירות לאסירי החירות
ביוטיוב היא פחות פופולארית, והיא אינה מספרת בחשבון שלה שם משהו חדש על עצמה.
גם בפייסבוק שלה היא לא כזו נעקבת, אבל היא כותבת על עצמה:
فلسطينية بتحب تفاصيل البلد والبلدان العربية، بقدم محت?
פלסטינית שאוהבת פרטים על הארץ וארצות ערב. מגישה תוכן (הקטיעה במקור)
רציתי מאוד לדעת מאיפה היא במקור. מחיפושים עקשניים ברשת גיליתי שהיא למדה/לומדת באוניברסיטת מרמרה באיסטנבול ושהיא עיתונאית פרילסנרית.
לא ויתרתי, ובסוף מצאתי ריאיון איתה משנת 2021, שהתקיים בערוץ רֻאְיא הירדני, ובו היא מספרת כבר בהתחלה שהיא משכם. השבח לאל שהגענו ליעד!
למען האמת, לא הייתי צריך להתאמץ כל כך. בדיקה מהירה לגבי משפחת אלח’נדקג’י מעלה שהיא משפחת משכילים מוכרת בעיר שכם.
אני מתאר לעצמי שמקור השם תורכי, לפחות בחלקו: שילוב של ח’נדק (תעלה/שוחה/חפירה בערבית) עם סיומת המקצועות הפרסית-תורכית. אולי מדובר במשפחה של חופרי שוחות. לכו תדעו…
=-=-=
הסרטון אותו נציג היום פורסם ב- 2.6.23.
שאיפין האד? מבין ענדכם? הד’א אלשיקל אלאסראאילי.
חתא אלשיקל מסרוק.
יא אח’י, שו אלחראמיה הדול?
יקאל אנה באלקואנין אלעראקיה אלקדימה כאן הנאכ אסתח’דאם לכתלה מעדניה פצ’יה, יקאל ענהא באללע’ה אלערביה ואלאכאדיה אלבאבליה “אלשיכל/אלשיקל”.
והו מת’קאל בעוד ללפעל “שקאלו” ואללי מענאה “וזנה”.
אלשיקל כאן וסילה מן וסאאל תסוית אלמדפועאת ווסילה לקיאס אלאשיאא’.
ובאחדא אלקואנין אלמוג’ודה בתשריע אורנמו, אללי יעתבר אול תשריע בתאריח’ אלבשריה, פי קאנון בקול:
אד’א כסר רג’ל סן רג’ל אאח’ר עליה אן ידפע ע’ראמה שיקלין מן אלפצ’ה.
ויקאל איצ’ן אנה תם ד’כר ואסתח’דאם אלשיקל בקואנין ת’אניה קדימה, מת’ל קאנון לבית עשתאר ושריעת חמוראבי.
וכמאן כאנוא אלאאשוריין יסתח’דמוה כעמלה וסיטה באלמעאמלאת אלתג’אריה.
ויקאל איצ’ן באלתאריח’ אנה תם צנע נצף שיקל מן ח’לאל צנע קואלב טיניה מצבובה באלברונז ותם נקש עליהא אלה אלשמס ועשתאר.
יעני למא אצדרת חכומת ביע’ן ב- 1980 באלע’אא’ אללירה ואצדאר אלשיקל מכנש שיא’ יעני היכ מן ח’יאלהם.
בדמהם אלסרקה.
ראחוא ג’אבוא שיא’ מן אלתאריח’.
קאל שו שיקל אסראאילי …
شايفين هاد؟ مبيّن عندكم؟ هذا الشيقل الإسرائيلي.
حتّى الشيقل مسروق.
يا أخي، شو الحراميّة هدول؟
يقال إنّه بالقوانين العراقيّة القديمة كان هناك استخدام لكتلة معدنيّة فضّيّة، يقال عنها باللّغة العربيّة والأكاديّة البابليّة “الشيكل/الشيقل”.
وهو مثقال بعود للفعل “شقالو” واللي معناه “وزنه”.
الشيقل كان وسيلة من وسائل تسوية المدفوعات ووسيلة لقياس الأشياء.
وبإحدى القوانين الموجودة بتشريع أورنمو، اللي يعتبر أوّل تشريع بتاريخ البشريّة، في قانون بقول:
إذا كسر رجل سنّ رجل آخر عليه أن يدفع غرامة شيقلين من الفضّة.
ويقال أيضًا إنّه تمّ ذكر واستخدام الشيقل بقوانين ثانية قديمة، مثل قانون لبيت عشتار وشريعة حمورابي.
وكمان كانوا الآشوريين يستخدموه كعملة وسيطة بالمعاملات التّجاريّة.
ويقال أيضًا بالتّاريخ إنّه تمّ صنع نصف شيقل من خلال صنع قوالب طينيّة مصبوبة بالبرونز وتمّ نقش عليها إله الشّمس وعشتار.
يعني لمّا أصدرت حكومة بيغن ب- ١٩٨٠ بإلغاء اللّيرة وإصدار الشيقل مكنش شيء، يعني هيك من خيالهم.
بدمّهم السّرقة.
راحوا جابوا شيء من التّاريخ.
قال شو شيقل إسرائيلي …
רואים את זה? הוא מופיע אצלכם? זה השקל הישראלי.
אפילו השקל גנוב.
אחי, מה זה הגנבים האלה?
אומרים שבחוקים העיראקיים הקדומים היה שימוש במטבע (מהחומר) כסף, שקראו לו בשפה הערבית והאכדית בבלית “שקל”.
מדובר ביחידת משקל שמקורה בפועל “שקאלו”, שפירושו לשקול.
השקל היה אמצעי תשלום ואמצעי לשקילת דברים.
באחד החוקים בקובץ החוקים אור-נאמו, שנחשב לקובץ החוקים הראשון בהיסטוריה האנושית, יש חוק שאומר:
אם אדם שבר את השן של אדם אחר עליו לשלם לו קנס שני שקלי כסף.
אומרים גם שהשקל הוזכר והיה בשימוש בחוקים קדומים אחרים, למשל בחוקי בית עשתר ובחוקי חמורבי.
גם האשורים השתמשו בו כמטבע מתווך בעסקאות מסחריות.
אומרים גם בהיסטוריה שמטבע חצי שקל הוטבע בתבניות טיט שיצקו לתוכן ברונזה וחרטו עליו את אל השמש ואת עשתר.
כלומר כאשר ממשלת בגין החליטה לבטל את הלירה ב- 1980 ולהנפיק את השקל לא היה כלום, כלומר (הם לא המציאו משהו) מהדמיון.
הגניבה זורמת להם בדם.
הם הלכו והביאו משהו מההיסטוריה.
“שקל ישראלי” קאל-לכ …
שמתם לב לווירטואוזיות בה היא עוברת מספרותית מוקפדת למדוברת קולחת?
(התרגום שלי. שָלֵו)
יפה שאאמנה עשתה שיעורי בית בהיסטוריה, רק חבל שהיא אינה מדייקת.
לא אלאה אתכם פה בפרטים היסטוריים, אבל האם מנחם בגין ז”ל גנב מונח ערבי או בבלי ככה סתם?
ממש לא. השקל מופיע כבר בתורה, כבר בספר בראשית.
אז בבקשה, בלי שקרים והסתה ברשת. תודה!
וַיְדַבֵּר אֶל־עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם־הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם־אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת־מֵתִי שָׁמָּה.
וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת־אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ. אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל־כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא וְאֶת־מֵתְךָ קְבֹר.
וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל־עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת־הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי־חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר (בראשית כ”ג, 13-16)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
סַרַק سَرَق – גָּנַב, בזז, שדד
לשמיעה:
השורש הערבי ס.ר.ק עוסק בגניבות.
בעברית הוא מתכתב, היסטורית, עם השורשים ס.ר.ק וכן שׁ.ר.ק ו- שׂ.ר.ק, אך מבחינת המשמעות לא מצאתי שום קשר ביניהם.
* הפועל סַרַק سرق בבניין הראשון – גנב, הוא מילת היום
* סִרְקַה سرقة, סַרִקַה בספרותית, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גניבה, שוד; רכוש גנוב. כתואר פועל: בגניבה, בחשאי
* בִּאלסַּרִקַה بالسّرقة – בחשאי, בסתר, בגניבה
* סַרִקַה אַדַבִּיַּה سرقة أدبيّة – גניבה ספרותית
* גֻ’נוּנֶ אלסַּרִקַה جنون السّرقة – קלפטומניה, גַּנֶּבֶת (במשקל המחלות, כמו אדמת, חזרת וכו’) (מיל’: טירוף/שיגעון הגניבה)
* סַארֶק سارق וברבים סַארְקִין سارقين או סַרַקַה سَرَقَة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – גנב; גונב
* מַסְרוּק مسروق, בצורת הבינוני הפעול – גנוב
* אֶלְחַ’טּ מַסְרוּק الخطّ مسروق – קו (הטלפון) נתון להאזנה; קו טלפון גנוב
* הפועל סַרַּק سرّق בבניין השני – גנב; האשים בגניבה
* הפועל תְסַרַּק تسرّق בבניין החמישי – נגנב; בספרותית: גנב בהמשכים, ברצף
* אֶלְוַקֶת סַרַקַנַא الوقت سرقنا – איך שהזמן טס!, הזמן עבר מהר בלי שנרגיש, שכחנו את עצמנו; כבר מאוחר (מיל’: הזמן גנב אותנו)
* סַרַקַ אלְאַצְ’וַאא’ سرق الأضواء / אלְכַּאמֵירַא الكاميرا – גנב את ההצגה (מיל’: גנב את האורות, את הזרקורים / את המצלמה)
* סַרַקַ עַקְלֹה سرق عقله – גנב את דעתו
* סַרַקַ אלסַּמֶע سرق السّمع – האזין בסתר (מיל’: גנב את השֶמַע). ואפשר להגיד את הביטוי גם עם הפעלים בבניין החמישי – תַסַרַּקַ, והשמיני – אִסְתַרַקַ
* תַסַרַּקַ אלנַּטַ’ר تسرّق النّظر – הגניב מבט, הציץ
* הפועל אִנְסַרַק انسرق בבניין השביעי – נגנב, שגנבו ממנו
* סַרַּאק سرّاق, במשקל בעלי המלאכה – גַּנָּב
* אִללִּי יִסְרֶקֶ אלְבֵּיצַ’ה יִסְרֶקֶ אלְפַרְחַ’ה إللّي يسرق البيضة يسرق الفرخة – מי שגונב דבר קטן לא יהסס לגנוב כל דבר (מיל’: מי שגונב ביצה, יגנוב גם את התרנגולת/הפרגית)
* אִללִּי יִסְרֶקֶ אלְאִבְּרֶה יִסְרֶקֶ אלְגַ’מַל إللّي يسرق الإبرة يسرق الجمل – מי שגונב דבר קטן לא יהסס לגנוב כל דבר (מיל’: מי שגונב מחט, יגנוב גם גמל)
* יִסְרֶקֶ אלְכֻּחֶל מִנֶּ אלְעֵין يسرق الكحل من العين – גנב זריז ומוכשר, הוא מסוגל לגנוב כל דבר (מיל’: הוא [מסוגל] לגנוב את הכחל, האיפור, מהעין)
* אִן עְשִקְת אִעְשַק קַמַר, וּאִן סַרַקְת אֻסְרֹק גַ’מַל إن عشقت أعشق قمر وإن سرقت أسرق جمل – אם אתה עושה משהו – עשה אותו כמו שצריך ועל הצד הטוב ביותר (מיל’: אם אתה מתאהב, התאהב בירח, ואם אתה גונב, גנוב גמל!)
* אֶלְמַאלֶ אלדַּאשֶר בִּעַלֶּםֶ אלנַּאסֶ אלסַּרִקַה المال الدّاشر بعلّم النّاس السّرقة – פרצה קוראת לגנב (מיל’: הכסף שאין עליו שמירה מלמד את האנשים לגנוב)
תגובות הקוראים לפוסט המקורי:
כתב לנו בלשנות יהודית:
בארמית סרק זה ריק כמו אילן סרק וכמו בוקי סריקי (בקבוקים ריקים) וגם אנשים ריקים נקראים סריקין (סנהדרין ע, ב), ולכן בערבית הגנב נקרא סרק שהוא מרוקן הכול.
כתב כפיר דדון:
במרוקו קוראים לג’וק סרק ז’ית דהיינו גונב השמן, כי סברו שהג’וקים שותים מהשמן…
וכתב יובל ברגר:
דברים שיצא לי לשמוע:
אישי ביסרק – (בסלנג) משהו מטמטם/משגע (לחיוב)
אנסרק – (בסלנג) התחרפן, השתגע
צילום: Jose Antonio Gallego Vázquez
זה היה הפוסט ה- 2,132 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
