גשש

גשש
מקצועות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on גשש

גשש

גשש

פורסם לראשונה ב- 5.10.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא אביעזר פילץ, ששאל אותנו בתגובות לפוסט ג’אסוס (מרגל) איך אומרים גשש בערבית.
אז מילת היום היא –
קַצַּאץ (קסאס) قَصَّاص, במשקל בעלי המלאכה, וברבים קַצַּאצִין قَصَّاصين – גַּשָּש; גַּזָּז צמר, מי שגוזז צאן; מספר או כותב סיפורים מקצועי
לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/ots55rgmandr

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל, והאות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
תזכורת שניה: בפוסט גַ’אסוּס (מרגל), שפורסם אצלנו בסוף אוגוסט, כתבתי:
השורש הערבי ג’.ס.ס (בגזרת הכפולים) עוסק בגישוש מכל סוג, גופני, חומרי וריגולי.
בעברית הוא מופיע בשורש המקביל ג.ש.ש, העוסק גם הוא בגישוש מכל סוג, גופני, חומרי או של גששים.
=-=
בנוסף לאביעזר, כתב לי ידידי Amjad Atamna ב- 11.9.21 (בעיצומו של אירוע בריחת האסירים הביטחוניים מהכלא, שתפיסת ארבעת הראשונים מביניהם בוצעה בעזרת גששים):
גשש = قصّاص (أثر) (קצאץ את’ר)
=-=
שימו לב לתופעה הלשונית המעניינת:
ה- ג’אסוס, בערבית, הוא מרגל, שבעצם מגשש את דרכו, בעברית הוא עושה זאת עם השורש ג.ש.ש.
אך הגשש, בעברית, המקצוע הצבאי שהוא פחות “ג’יימס בונדי” ואפוף הרבה יותר אבק, עושה זאת בערבית עם השורש ק.צ.ץ.
לפני שנרחיב קצת-הרבה על השורש הזה, חובה להתייחס לקשר הפונטי בין שני השורשים:
1. שניהם בגזרת הכפולים
2. האות הערבית ג’ים ج נהגית ג’ ʤ, ז’ ʒ *וגם ג g* (לא משנה כרגע איפה, אני מתאר מציאות פונטית)
3. האות הערבית קאף ق נהגית ק q, כּ k *וגם ג g* (וגם אלף, אך הגייה זו אינה מענייננו במקרה זה, ושוב אינני נכנס לסוגית ספרותית מול מדוברת)
4. האות העברית גימל (דגושה בדגש קל) גם היא נהגית g. לכן אין זה פלא שמופיעים פה חילופים כאלה.
5. האות הערבית סין س s מופיעה במקרה זה, וכצפוי, כשין עברית ʃ.
6. האות הערבית צאד ص sˤ מופיעה במקרה זה כשין עברית.
7. שלושת הצלילים האלה (וגם הצליל העברי המודרני t͡s של צדי עברית מודרנית) נחתכים כולם באותו מקום בפה (המכתש וסביבתו), ולכן אין פלא שהם מתחלפים.
יפה, נכון?
=-=-=-=
הנה דברים שהתפרסמו אצלנו בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Roy Guggenheim, שכתב לנו, ביחד עם דבריו על הפוסט שהתפרסם שלשום על קיץ:
“האם זה מקרי שקיים דמיון בין שני צמדי המילים, סיף בערבית, קיץ, ו- סוף בעברית, שמבטאות את עונת השנה החמה ו-סוף?
ומה הקשר בין קיץ ל- קץ בעברית ולשורש קצצ?”
אז מילת היום היא –
מִקַצּ (מִקס) مِقَصّ וברבים מִקַצַּאת مقصّات או מַקַאצּ مقاصّ – מספריים; מזמרה; קפיץ
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל. האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
בואו נעשה קצת סדר קודם כל:
כפי שראינו, קיץ בערבית הוא ציף, עם האות צאד (צדי בעברית) ולא עם סין (סמך).
באותו פוסט ראינו שהמילה העברית קיץ, על השורש שלה, מתכתבים עם המילה הערבית הספרותית קיט’, באותה משמעות (עם ט’, עיצור שהפך בעברית גם הוא לצדי).
קיץ בעברית הוא בגזרת ע”י, שורש ק.י.ץ.
קץ, לקצץ וכו’ – בגזרת הכפולים, שורש ק.צ.צ.
ייתכן ששני השורשים האלה מקורם בשורש הדו-עיצורי הקדום ק.צ, אולם אינני מוצא קשר בין המשמעות של עונת הקיץ לקיצוצים או סופים.
מספר כותבים הגיבו בנושא המשפט האחרון ואף ציטטו את האקדמיה ללשון עברית:
“יש סוברים שהמילה קיץ היא פעולת איסוף התאנים, בדומה לשמות פעולה אחרים במשקל זה, כגון דַּיִשׁ, צַיִד. ואכן המילה באה בתקבולת ל’קציר’, כגון “עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ” (ירמיהו ח, כ). ברשימת החודשים בלוח גזר (מן המאה העשירית לפנה”ס) נזכר “ירח קץ”, שהוא כנראה ‘חודש הקיץ’. לפי אחד ההסברים זהו חודש איסוף התאנים, בדומה לחודשים האחרים בלוח המקושרים לפעולות חקלאיות, כגון “ירח קצר” – חודש הקציר”
=-=-=-=
התפרסם אצלנו בעבר הרחוק הפוסט הבא:
קִצַּה قصّة – סיפור
לשמיעה:

השורש של המילה קִצַּה (וברבים קִצַצ قصص) הוא ק.צ.צ. בגזרת הכפולים (כששתי אותיות השורש האחרונות זהות, והתופעה קיימת, כמובן, גם בעברית). מכיוון ששתי האותיות הזהות התלכדו במילה קִצַּה, מופיע שם דגש ([חזק משלים], שַדַּה, בערבית, הסימן הזה שנראה כמו האות W).
השורש הזה עוסק, בדיוק כמו בעברית, גם בקיצוצים, חיתוכים וקיצורים:
הפועל קַצּ (בטאו QaSS, עם ק ו- צ נחציות, כשה- צ דגושה. ממש חווית הגייה… בערים מבטאים בכלל אַצּ, והבדואים גַצּ) יתורגם סיפר סיפור, או סיפר תספורת במספרה.
רגע רגע, זה גם מה שקורה בעברית, בשורש ס.פ.ר!! בעברית מספרים סיפורים, וגם מסתפרים במספרה (וחכו שנייה עם מִסְפָּרִים וסְפִירָה, רגע…).
הכפילות המוזרה הזו, בה שני שורשים שונים, אחד בעברית (ס.פ.ר, שאינו קיים בערבית) והשני בערבית (ק.צ.צ, שקיים, כפי שציינו, גם בעברית), מקיימים אותה דואליות, אבל בדיוק, בשני שדות סמנטיים (של משמעות) שונים לחלוטין, אחד קשור לסיפורים ומעשיות, והשני קשור לקיצוץ שיער, תמיד ריתקה אותי (אותי, שָלֵו).
במשך שנים הנושא הציק לי, עד שבא תלמידי Eliran Levi, בלשן בחסד ואיש לשון מוכשר כשד, ומצא את התשובה:
פעם, לפני מאות שנים, המקצועות של בני האדם לא היו מובחנים ומוגדרים כמו היום, כאשר נהג אוטובוס הוא נהג, רופא הוא רופא ונגן כינור הוא נגן.
פעם סופרים היו סוג של פקידים. הם גם סיפרו סיפורים, וגם עסקו בקיצוץ של סיפורים גדולים לסיפורי משנה קצרים יותר. אגב, מילה נוספת לסופר, כמקצוע, בערבית, היא כַּאתֶבּ كاتب, ופירושה גם פקיד, גם כתב/עיתונאי וגם ספרן בספריה (לא כל מי שהוא כאתב עוסק בכל המקצועות, אבל ניתן לתרגם בכל אחת מהדרכים, בהתאם לסיטואציה).
וכך, לאחר שהסופרים קיצצו חלקים של שלם, הפועל עבר לשרת את החנות שליד, בה ישבו הספרים, שעסקו בקיצוץ שיער.
מוסיף אלירן:
“הצירוף המשפטי “גזר דין” יש בו השילוש סיפור-מנייה-קיצוץ.
לפי המקורות, השורש ס.פ.ר. במקרא מופיע רק במשמעות של סיפור, בעוד המשמעות של קיצוץ מאוחרת יותר ומופיעה רק בלשון חכמים (משנה ותלמוד).
בעברית השורש ס.פ.ר כולל משמעות סמנטית נוספת, של ספירת מספרים: “סָפַרתי מאחת עד עשר כאשר הסַפָּר ספֵּר את שיערי וספֵּר לי סיפור”.
והנה שתיים מתגובות הקוראים על הפוסט המקורי:
כתב @אלון ברנד:
ההסבר אינו לגמרי נצרך באופן הזה.
בעברית העתיקה סופר, קוצב, קוצץ – כולם תארים למי שמונה וקובע את הכמות. סופרים היו בראש ובראשונה פקידים שעסקו ברשימות, מניינים, מִפְקָדים. רק בשלב מתקדם בהרבה של תרבות הכתיבה הסופר גם עסק בכתיבה של מעשיות וסיפורים.
אין צורך לקשר בין קיצוץ וקימור של סיפור ארוך לבין פעולת הקיצוץ והקצבה – אלו הן פשוט פעולות של קביעת כמות, שקשורות בהקצבה (שורש קצ”ב גם משמש לחיתוך – קצב חותך בשר), קציצה, ספירה, הגבלה של מספר, קביעת גבול, חיתוך בסופה של המידה ובסופו של המניין.
הוסיף @Aviad Stier:
הקשר בין סיפור וספירה קיים גם בשפות הגרמניות: בגרמניות Zahl זה מספר, zahlen זה לשלם, zählen זה לספור ו-erzählen זה לסַפֵּר (ביידיש דערציילן). באנגלית עתיקה גם היה כך, ושריד מזה אפשר לראות בשם העצם teller, שהוא פקיד בבנק (במקור: מי שסופר כסף). וראו גם הקשר בין count ו- recount.
=-=-=-=
ועכשיו לפוסט של היום.
השורש הערבי ק.צ.צ, בדיוק כמו הזהה לו בעברית, עוסק בקיצוצים אך גם בסיפורים, ואפילו בפעולת גישוש:
* הפועל קַצּ قصّ בבניין הראשון – חתך, קצץ, קיצץ, כרת, גזר במספריים
* קַצּ עַלַא قصّ على – סיפר סיפור; עקב, התחקה אחר-
* קַצַּ שַעְרֹה قصّ شعره – סיפר את שערו. קַצּ שַעֶר قصّ شعر, בסמיכות – תספורת
* קַצַּ אלְאַאתַ’אר قصّ الآثار – גישש, התחקה אחר העקבות
* קַצַּ גַ’נַאחַיְהִ قصّ جناحيه, בספרותית – שלל את כוחו של-, הקטין את סמכותו והשפעתו (מיל’: קיצץ את שתי כנפיו)
* קַצּ قصّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גזִירה, כריתה, גזיזה; מעקב, גישוש
* קַצַּה قَصّة, בצורת הנקבה – גִּזְרה של בגד, מודל; חתיכה, משהו גזור; מנה, חלק; תספורת
* קֻצַּה قُصّة וברבים קֻצַץ قُصَص או קִצַאץ قصاص, שם פעולה נוסף במשקל אחר – בלורית שיער; עונש, קנס. במדוברת זו דרך נוספת להגיד סיפור
* קִצַּה قِصّة וברבים קִצַץ قِصص, עוד שם פעולה במשקל השלישי האפשרי הקיים – סיפור, מעשה; עניין; בעיה; שיחה, ידיעה
* קַצַץ قَصَص, בספרותית, בצורת שם פעולה אחרת – אומנות הסיפור; סיפור, נובלה
* קֻצַאצַה قُصاصة, כן כן, עוד שם פעולה – חתיכה גזורה של דבר-מה, גֶּזֶם, שבב, פיסת נייר
* מַקְצוּצַה مقصوصة, בצורת הבינוני פעול נקבה של הבניין – כף שטוחה
* הפועל קַצַּצ قصّص בבניין השני – חתך, קצץ, קיצץ, גזז, גזם, גזר; ציפה בטיח (אפשר לראות פה יפה המחשה לתיאורית השורש הדו-עיצורי: גזז, גזם, גזר, וגם גזל, כולם היו פעם רק גז)
* הפועל הספרותי אִקְתַצַּ اقتصّ בבניין השמיני – העניש; התנקם
* שוּ אלְקֻצַּה? شو القصّة؟ – מה הסיפור, מה העניין? מה קרה?
* קצַּה טַוִילֶה עַרִיצַ’ה قصّة طويلة عريضة – סיפור ארוך מאוד (מיל’: ארוך רחב)
* מֻש קצה مش قصّة – זה לא סיפור, אין בעיה
* עֶמִלְהַא קצה عملها قصّة – עשה מזה עניין, עשה סיפור, לקח את העניין יותר מדי ברצינות
* קֻצְּתֹה קצה قصّته قصّة – מצבו גרוע, “על הפנים” (מיל’: סיפורו סיפור)
* קַצַּאץ قصّاص, במשקל בעלי המלאכה – גַּזָּז צמר, מי שגוזז צאן; גשש; מספר או כותב סיפורים מקצועי
* קַצַּאצַה قصّاصة, בנקבה – מגזזה, מספריים; מכונת תספורת
* אַבּוּ מִקַצּ أبو مقصّ – צבתן (חרק. מיל’: בעל המספריים. שם ערבי נוסף שלו: אִבְּרֶתֶ אלְעַג’וּז إبرة العجوز – המחט של הזקנה)
* כֻּלּ שַוַארֶבּ אִלְהַא מקצ كلّ شوارب إلها مقصّ – לא לעולם חוסן (לכל שפם יש מספריים)
* צ’ַרְבֶּת מקצ ضربة مقصّ – בעיטת מספרת, בעיטת מספריים (בכדורגל)
* לְסַאנֹה מִתְ’לֶ מְקַצֶּ אלֶסְכַּאפִי لسانه مثل مقصّ السّكافي – מנבל את פיו, בעל פה מלוכלך (מיל’: הלשון שלו [מטונפת] כמו המספריים של הסנדלר)
=-=-=-=
ותראו איזה קטע!
לאחר שהפוסט נכתב ונחתם, צפיתי במקרה להנאתי בפרק הבא של סדרת המתיחות:
الكاميرا الخفيّة – امسك اعصابك אֶלְכַּאמֵירַא אֶלְחַ’פִיֶּה – אִמְסֶכּ אַעְצַאבַּכּ!
המצלמה הנסתרת – “שלוט בעצביך!”
הפרק הוא מקיץ 2015, ובו השחקן נַאגֶ’ח עַאמֶר התחפש לרועה צאן בשם אבו זַאהִי, שפוגש באחד מבתי המלון את הזמר מְחַמַּד עסאף, מגדולי הזמרים הערביים בימינו (וחתיך הורס, אם יורשה לי… כסטרייט). עסאף הוא במקור מח’אן יונס שברצועת עזה.
במשך דקות ארוכות אבו זאהי תופס לשיחה את עסאף, מספר לו על עצמו, חייו האישיים, נשותיו וכו’, ואומר לו שחלום חייו הוא שהזמרת אַחְלַאם ממדינת האמירויות, המכונה “המלכה” ו”האומנית של המפרץ”, תשיר שיר שלו.
עסאף יושב קשוב ונינוח ומקשיב לכל הסיפור ההזוי, ואף למילות השיר. בקיצור, הוא יצא גבר…
הקטע מצחיק מאוד ואני ממליץ למי שמבין ערבית מדוברת לצפות בו (אורכו נטו כ- 10 דקות).
אבו זאהי מציין כמה פעמים שהוא כתב את מילות השיר על כַּצְכּוּצֶת וַרַקַה كصكوصة ورقة.
הבנתי שמדובר בפיסת נייר, אבל מאיפה צצה לה המילה הזו?
חיפוש בגוגל רק הקשה על ההבנה.
אז פניתי, באופן טבעי, לדף البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية, ושם תוך שנייה, מילולית, שנייה, ענו לי @Nahed Awawdi, יקיר הדף Amjad Atamna, @احمد حمدو אחמד חמדו ועוד נוספים, שמדובר ב- קצקוצה, פיסת נייר.
אביר הדף Avshalom Farjun אף כתב שם:
אִלְעַבּ בִּאלֶמְקַצְקַץ לַיְגִ’יכֶּ אלטַּיַּאר العب بالمقصقَص ليجيك الطيّار (מיל’: שחק והשתעשע עם היונה חסרת הנוצות עד שתבוא אליך אחת שמסוגלת לעוף)
هذا مثل. والحديث موجه لاحد جماعة كشاشي الحمام بمعنى:
إلتهِ الان بالطير المقصقص الريش, وان لم يكن هو مطلبك، الى حين حضور طير حمام قادر على الطيران. يعني: اقنع بما تيسرلك الان، وارضَ به، الى حين قدوم ساعة الفرج ومعها المطلوب المرغوب فيه.
תמצית הפתגם והסיפור מאחוריו, העוסק במגדלי/מפריחי יונים לצורכי מכירה למאכל, לשימוש כיוני דואר וכו’: הסתפק כרגע במה שיש, עד שיבוא משהו יותר טוב.
=-=-=-=
וכך גם אני, ועוד כמורה שעוסק בנושא כמעט מדי יום, נפלתי בפח הכה צפוי: ישנם כפריים שהוגים את האות ק כמו כ, והאוזן שלי, מסתבר, עדיין עובדת ושמה לב לשוני בהגייה, אבל המוח כשל בתפקידו…
אז בואו ננצל את ההזדמנות להציג את השורש המרובע ק.צ.ק.צ, שנגזר במלואו מהשורש של היום:
* הפועל קַצְקַץ قصقص על דרך הבניין השני – חתך, קצץ, גזז, סיפר
* קַצְקוּצַה قصقوصة וברבים קַצַאקִיץ قصاقيص – שארית קטנה של אריג אחרי גזירה
* קצקוצֶת וַרַקַה قصقوصة ورقة – פייסת נייר (גם מטאפורית: דבר פעוט וחסר כל ערך)
בתמונה: “הגשש החיוור”
זה היה הפוסט ה- 1,488 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

5 1 vote
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x