פורסם ב- 22.12.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן נתקלתי בה בכתבה, שאני ממליץ לכם בחום לצפות בה.
אז מילת היום היא –
קַלַק قَلَق – דאגה, אי-נחת, חרדה
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
אבל קודם לכן, מה אנחנו, הישראלים הממוצעים, יודעים על סעודיה? אנחנו לא יודעים כלום. כלום.
בחנו את עצמכם, אלו מביניכם שמטיילים בעולם.
מכירים את מפת ארצות הברית, נכון? יודעים איפה המקומות העיקריים והמפורסמים נמצאים, מה מאפיין את הנוף והאקלים בניו יורק, פלורידה, לוס אנג’לס, לאס וגאס…
יודעים איך בגדול נראית מפת צרפת, איפה פריז ואיפה הריביירה; כולם כמעט יודעים איפה על המגף האיטלקי נמצאת רומא, איפה ונציה ואיפה אגם גארדה; כולם יודעים, בגדול, מה סדר האיים היווניים לפי מרחק מישראל, ומי בתורכיה יותר רחוקה מישראל – אנטליה או איסטנבול.
אבל סעודיה? שהיא המדינה ה- 14 בגודלה בעולם, ואפשר ללכת אליה ברגל מאילת…
מהי בכלל הבירה שלה? לחופיהם של אלו ימים היא שוכנת? מהו תוואי הנוף שלה? כמה תושבים גרים בה? (35 מיליון)
“בטח מֶכַּה היא הבירה שלה!”
אז זהו, שממש לא. מכה היא המקום הקדוש ביותר בדת האסלאם, ועקב כך אחד המקומות בהם מבקרים הכי הרבה תיירים ומבקרים, שהם עולים לרגל (17 מיליון כל שנה). אבל רק מוסלמים יכולים להיכנס לעיר.
הבירה של סעודיה היא העיר ריאד (אלריאצ’).
=-=-=-=
ואשתף אתכם במשהו נוסף: אחד הדברים שאני אוהב לעשות בזמני הפנוי הוא לצפות בפייסבוק ובאינסטגרם בתמונות נוף ממקומות שונים ברחבי העולם.
לפני כחודש נחשפתי לסרטון הבא, במקרה:
A beautiful view from cable car Al Hada road #Taif
מראה יפהפה מרכבל בכביש אַלְהַדַא
הייתי בהלם; מה זה הנופים האלה? ויותר מזה: מה זו האוטוסטרדה הזו??? למה לא בנו שם רשת מנהרות במקום לטרטר את אלפי המכוניות בפיתולים האלה?
המקום נקרא אֶלְהַדַא الهدا, והוא מרכז תיירות ונופש שנמצא 20 ק”מ מערבית לעיר אלטאאף בסעודיה. גובהו 2,000 מעל פני הים.
הוא הפך לאתר תיירות פופולארי בזכות מזג האוויר היחסית-מתון בו, וזאת בשל גובהו הרם.
=-=
הסתקרנתי.
חיפשתי חומר בנושא, והגעתי לכתבה של ערוץ “אלערביה” (ערוץ סעודי פופולארי ביותר) מ- 15.12.15:
קלק בסבב קרדה אלבאבון פי אלסעודיה
قلق بسبب قردة البابون في السعودية
דאגה בשל קופי הבבון בסעודיה
אח’תלאל פי אלתואזן אלביאי אדא אלא סטות אלבאבון.
פע’יאב אלנמר אלערבי ען מסתוטנאתה פי אעאלי אלג’באל ותכבילה ח’לף הד’ה אלקצ’באן ח’שית אנקראצ’ הד’ה אלסלאלה אלנאדרה, פצ’לן ען אסתהדאף אלבשר ללמפתרסאת אלאח’רא, כאלצ’באע ואלד’א’אב וע’ירהא, ע’יאב הד’ה אלחיואנאת אלתי כאנת תחד מן נמו קרדת אלבאבון, ח’לקת ביאה ח’צבה אמאמהא ללתכאת’ר, ובאת ישכל מח’אטר ט’הור אמראצ’ תהדד חיאת אלאנסאן.
טבען חג’ם אלמג’מועאת אלמסתאנסה אכת’ר בכת’יר ג’דן מן חג’ם אלקטיעה ואלמג’מועאת אלבריה.
פי אלוקת אלד’י יתראוח חג’ם אלמג’מועאת אלבריה בין 90 ו- 120 פרד דאח’ל אלקטיע, נג’ד אנ אלמג’מועאת אלמסתאנסה בין 500 אלא 700 פרד, וקד תצל אלא 1000 פרד.
עלא אמתדאד ג’באל אלסרואת ואלחג’אז תנתשר אעדאד כבירה מן קרדת אלבאבון, תקדר אעדאדהא ברבע אלמליון,
תשיר אלמסוחאת אלחקליה למנאטק אנתשארהא באנ 65% בריה, לא צ’רר מנהא עלא אלבשר,
בינמא תתוזע נסב אח’רא תסבב משאכל עלא אלקטאע אלזראעי ואח’רא באלנסבה 4%, מסתאנסה תעיש עלא אלע’ד’אא’ אלבשרי עלא אלטרקאת ואטראף אלמדן ואלקרא.
אלחלול אלמקתרחה למעאלג’ת משאכל אלקרוד פי אלממלכה תנקסם אלא קסמין: חלול קצירת אלמדא וחלול בעידת אלמדא.
חלול קצירת אלמדא תסתהדף מעאלג’ה אלט’אהרה עבר תח’פיצ’ אלאעדאד, אלתעקים ללד’כור, אלתעקים ללאנאת’, אלתעקים אלכימאוי, אלתעקים אלג’ראחי, ואסתח’דאם אלסיאג’את אלכהרבאא’יה.
לקרוד אלרבאח פי אלסעודיה תנט’ים אג’תמאעי יבדא באלאסרה ת’ם אלעשירה ת’מ אלעצבה ת’מ אלקטיעה, ולהא אכת’ר מן 60 נמטן סלוכין פימא בינהא.
ותתבנא הד’ה אלג’מאעאת מן אלקרוד מג’מועה מן אלכלאב אלצע’ירה לתשכל להא טוק חמאיה ענדמא תכבר מן ח’טר אלמפתרסאת אלתי תהדד חיאתהא, כמא תתבנא אלקטט אלצ’אלה ללתסליה.
את’בת אלדראסאת אלוראת’יה אנ הד’א אלנוע מן אלקרדה ירג’ע תאריח’ה לחואלי 400,000 עאם והו אלנוע אלוחיד אלאציל אלמנתשר פי אלסעודיה ואלג’זירה אלערביה ואג’זאא’ מן שרק אלקארה אלאפריקיה.
מן עקבת אלהדא באלטאאף
ח’מיס אלזהראני
אלערביה
اختلال في التّوازن البيئيّ أدّى إلى سطوة البابون.
فغياب النّمر العربيّ عن مستوطناته في أعالي الجبال وتكبيله خلف هذه القضبان خشية انقراض هذه السّلالة النّادرة، فضلًا عن استهداف البشر للمفترسات الأخرى، كالضّباع والذّئاب وغيرها، غياب هذه الحيوانات التي كانت تحدّ من نمو قردة البابون، خلقت بيئة خصبة أمامها للتّكاثر، وبات يشكّل مخاطر ظهور أمراض تهدّد حياة الإنسان.
طبعًا حجم المجموعات المستأنسة أكثر بكثير جدًّا من حجم القطيعة والمجموعات البرّيّة.
في الوقت الذي يتراوح حجم المجموعات البرّيّة بين ٩٠ و- ١٢٠ فرد داخل القطيع، نجد أن المجموعات المستأنسة بين ٥٠٠ إلى ٧٠٠ فرد، وقد تصل إلى ١٠٠٠ فرد.
على امتداد جبال السّروات والحجاز تنتشر أعداد كبيرة من قردة البابون، تقدّر أعدادها بربع المليون،
تشير المسوحات الحقليّة لمناطق انتشارها بان ٦٥% برّيّة، لا ضرر منها على البشر،
بينما تتوزّع نسب أخرى تسبّب مشاكل على القطاع الزّراعيّ وأخرى بالنّسبة ٤%، مستأنسة تعيش على الغذاء البشريّ على الطّرقات وأطراف المدن والقرى.
الحلول المقترحة لمعالجة مشاكل القرود في المملكة تنقسم إلى قسمين: حلول قصيرة المدى وحلول بعيدة المدى.
حلول قصيرة المدى تستهدف معالجة الظّاهرة عبر تخفيض الأعداد، التّعقيم للذّكور، التّعقيم للإناث، التّعقيم الكيماوي، التّعقيم الجراحي، واستخدام السّياجات الكهربائيّة.
لقرود الرّبّاح في السّعوديّة تنظيم اجتماعي يبدأ بالأسرة، ثمّ العشيرة، ثمّ العصبة، ثمّ القطيعة، ولها أكثر من ٦٠ نمطًا سلوكيًّا فيما بينها.
وتتبنّى هذه الجماعات من القرود مجموعة من الكلاب الصّغيرة لتشكّل لها طوق حماية عندما تكبر من خطر المفترسات التي تهدّد حياتها، كما تتبنّى القطط الضّالّة للتّسلية.
أثبت الدّراسات الوراثيّة أنّ هذا النّوع من القردة يرجع تاريخه لحوالي ٤٠٠،٠٠٠ عام وهو النّوع الوحيد الأصيل المنتشر في السّعوديّة والجزيرة العربيّة وأجزاء من شرق القارّة الإفريقيّة.
من عقبة الهدا بالطّائف
خميس الزّهراني
العربيّة
הפרת האיזון הסביבתי הביאה לפלישת הבבונים.
היעלמותו של נמר המדבר (במקור: הנמר הערבי) מבתי הגידול שלו במרומי ההרים, כליאתו מאחורי הסורגים האלה מחשש להיכחדותה של השושלת הנדירה הזו, בנוסף לפגיעה האנושית בטורפים האחרים, כדוגמת הצבועים, הזאבים וכו’, והיעלמותן של החיות האלה שהגבילו את ההתרבות של קופי הבבון, (כל אלו) יצרו עבורם סביבה פוריה להתרבות, שהפכה לסכנה בשל הופעת מחלות שמאיימות על חיי האדם.
(מרואיין בכיר ששמו אינו מופיע בסרטון):
גודלן של החבורות הרגילות לבני אדם גדול מאוד בהשוואה לגודל להקות הבר.
להקת בר כוללת בין 90 ל- 120 פרטים, בעוד שהחבורות הרגילות לאנשים כוללות בין 500 ל- 700 פרטים, והן עשויות לכלול עד 1000 פרטים.
(הכתב)
לאורך הרי אֶלסַּרַוַאת ואלחג’אז נפוצים מספרים גדולים של קופי בבון, שמספרם מוערך בכרבע מילון,
סקרי שטח של אזורי התפוצה שלהם מצביעים על כך ש- 65% מהם הם קופי בר, שאינם מזיקים לבני אדם,
בעוד שקיימות קבוצות אחרות שגורמות בעיות/נזקים למגזר החקלאי, ו- 4% הם קופים שרגילים לבני אדם וניזונים מאוכל שאנשים מחלקים להם בכבישים ובשולי הערים והכפרים.
(המרואיין)
הפתרונות המוצעים לטיפול בבעיית הקופים בממלכה מתחלקים לשניים: פתרונות קצרי-טווח ופתרונות ארוכי-טווח.
הפתרונות קצרי הטווח שואפים לטפל בתופעה באמצעות צמצום המספרים, עיקור לזכרים, עיקור לנקבות, עיקור כימי, עיקור כירורגי ושימוש בגדרות חשמליות.
(הכתב)
לקופי הבבון בסעודיה יש ארגון חברתי שמתחיל במשפחה, ואז תת-השבט, ואז הלהקה ואז העדר, ויש להם יותר מ- 60 דפוסי התנהגות בתוכם.
חבורות הקופים האלה מאמצות כלבים קטנים כדי שישמשו להן – כאשר הם גדלים (הכלבים) – כטבעת הגנה מפני סכנת הטורפים שמאיימים על חייהם. כמו כן, הם מאמצים חתולי רחוב לשם שעשוע.
מחקרים גנטיים הראו שסוג זה של קופים קיים בערך 400,000 שנים, והוא הסוג הגזעי היחיד שנפוץ בסעודיה, בחצי האי ערב ובחלקים של מזרח אפריקה.
ממעבר ההרים אֶלְהַדַא באֶלטַּאאֶף,
ח’מיס אלזהראני
אלערביה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
“בבון המדריאס או בַּבּוּן הַמִּצְרִים (שם מדעי: Papio hamadryas) הוא מין קוף מהמשפחה קופים בעלי זנב. זהו הבבון הצפוני ביותר מבין מיני הבבון. תחום מחייתו נמשך מים סוף במצרים עד לאתיופיה וסומליה. מין זה גם חי בחצי האי ערב. […]” (ויקיפדיה)
“טאיף (בערבית: الطائف; בתעתיק מדויק: אלטאא’ף) היא עיר במחוז מכה שבמערב ערב הסעודית. העיר שוכנת מעל מורדות רכס אל-סרואת בגובה 1,879 מטרים מעל פני הים כ-63.95 ק”מ דרום-מזרחית לעיר מכה. היא ידועה בשל עברה העשיר דתית ומדינית. בכל קיץ עוברת ממשלת סעודיה מריאד לטאיף בשל החום הרב השורר בראשונה. טאיף היא גם מרכז חקלאי הידוע בשל כרמיו ותפוקת הדבש שבו. נכון לשנת 2021 מתגוררים בטאיף 694,894 בני אדם, טאיף היא העיר השלישית בגודלה במחוז מכה (אחרי ג’דה ומכה) ואחת מהגדולות בממלכה כולה. […]” (שם)
=-=
והנה עוד קצת פרטים גיאוגרפיים שמצאתי כשהיה לי משעמם:
המרחק בין הכעבה בפרט, והעיר מכה בכלל, לעיר החוף ג’דה, שממוקמת מערבית לה, הוא 60 ק”מ,
זהו גם המרחק לאלטאאף שממוקמת דרום מזרחית לה. אלהדא שוכנת כ- 50 ק”מ ממכה, ודי קרובה לאלטאאף.
העיר השנייה בחשיבותה באסלאם, אלמדינה, נמצאת 340 ק”מ צפונה.
הבירה ריאד שוכנת 780 ק”מ צפון מזרחה למכה.
מכה נמצאת בגובה ממוצע 300 מטר מעל פני הים.
ההרים מזרחית למכה מגיעים לגובה 800 מטר, כמו ירושלים.
הגובה של אלהדא הוא 1,600 מטר, וההרים בדרך לאלטאאף, שהיא עצמה בגובה 1,900 מטר, מתנשאים ל- 2,300 מטר.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ofer Brodatch, שביקש שנקדיש כמה פוסטים למשקל השמות פַעְלַאן.
משקל זה הוא משקל שמות נפוץ בערבית, שעוסק בעיקר בתכונות (ומצבים) אנושיות.
אז מילת היום היא –
קַלְקַאן قلقان – מודאג, דואג
לשמיעה:
בשל שגעונותיה המוכרים של האות קאף ق, את המילה הזו יהגו קלקאן בספרותית, כַּלְכַּאן בכפרים רבים, אַלְאַאן בערים וגַלְגַאן בקרב הבדואים ורוב רצועת עזה.
מילת היום, שהיא רק במדוברת, היא מהשורש הערבי ק.ל.ק, העוסק בדאגות וחרדות:
* הפועל קִלֶק قلق במדוברת בבניין הראשון, קַלִקַ בספרותית – דאג, היה מוטרד, היה חסר מנוחה
* קַלַק قلَق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דאגה, אי נחת, חרדה
* קַלִק قلِق, בצורת בינוני פועל (קצרה) של הבניין – דואג, חרד
* הפועל הספרותי אַקְלַקַ أقلق בבניין הערבי – הדאיג; הרגיז
* מֻקְלִק مقلق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מדאיג. חַ’בַּר מֻקְלִק خبر مقلق – ידיעה מדאיגה
* מַא תִקְלַקְש ما تقلقش – אל תדאג
הקורא רז שוורץ שאל אותנו בזמנו:
איך לא מתבלבלים בין דרך ההגייה אלאאן למילה עכשיו בערבית?
תשובתנו:
אַלְאַאן قلقان – במדוברת עירונית.
אַלְאַאן الآن – עכשיו, בספרותית, וכמעט לא בשימוש במדוברת.
חוץ מזה ההקשר התחבירי והענייני תמיד יהיה שונה.
זה היה הפוסט ה- 1,567 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
