דוור

פורסם לראשונה ב- 16.7.20

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:

“הנה מילה לא מוכרת שאולי שווה פוסט.

מישהו סיפר לי על מותו של קרוב משפחה.

כתבתי לו מילות ניחומים.

הוא ענה ב- שכר אללה סעיכ شكر الله سعيك.

איך מפרשים את זה? מה הפועל הזה?

מצאתי: חתר (למטרה) סָעָא ל… سعى

אני יודע שיש לכך פירוש נוסף: מאמץ כלשהוא

מָאמץ להשגת מטרה: מָסְעָא ל… מָסָאעִי ל… مسعى ل… مساعي ل…

אם שווה פוסט אשמח.”

אז מילת היום היא –

סַאעִי אֶלְבַּרִיד سَاعِي الْبَرِيد – דוור

השורש הערבי הספרותי ס.ע.י (בגזרת ל”י) עוסק בהתאמצות ובריצה. עם הזמן הוא גם קיבל הקשרים דתיים ספציפיים, כפי שנראה פה בהמשך, שבלעדיהם הוא לא היה נכנס לשיח היומיומי וכנראה לא היה לנו פוסט עליו…

בעברית הוא מופיע בשורש ש.ע.י, של פעלים כמו שָעָה ל- – פנה, עסק, סר ל-.

שימו לב, שעה, יחידת הזמן, היא מגזרת ע”ו (שורש ש.ו.ע/ס.ו.ע).

* הפועל סַעַא سعى בבניין הראשון – עבד, טרח, עמל, השתדל להשיג; רץ; הלשין

* סַעְי سعي, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השתלות, מאמץ; ריצה

* מֻוַאצַלַתֶ אלסַּעְי مواصلة السّعي – התמדה, המשך המאמץ

* סַעְיַן מַשְכּוּרַן سعيًا مشكورًا – תודה על המאמצים

* סַאעִי ساعي (סַאעִן ساعٍ) וברבים סֻעַאה سعاة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, שמופיעה בביטוי שהוא מילת היום – שליח, רץ, נער שליחויות; סדרן; גובה מיסים; אפוטרופוס. ולכן: סאעי אלבריד, מילולית, הוא ה”רץ” של הדואר

* סַאעִי חֵ’יר ساعي خير – משכין שלום בין אנשים

* הפועל הספרותי סַאעַא ساعى בבניין השלישי – התחרה עם- בהליכה מהירה

* מַסְעַא مسعى (מַסְעַן مسعًى) וברבים מַסַאעִי مساعي (מַסַאעִן مساعٍ) – מאמץ, השתדלות

* אִסְעַא יַא עַבֶּד וּאַנַא אַסְעַא וַרַאכּ اسعى يا عبد وأنا أسعى وراك – אדם צריך לעזור לעצמו, ואז אלוהים יעזור לו (מיל’: התאמץ, בן אדם, ואני אתאמץ אחריך)

* עַטַּ’םַ אללָּה אַגְ’רַכּ – אמירה שאומר המנחם לאבל: שאללה יגדיל את שכרך, ובתרגום חופשי: תנחומיי

* שַכַּרַ אללָּה סַעְיַכּ شكر الله سعيك, או סַעְיֻכֻּם מַשְכּוּר سعيكم مشكور – זו התשובה של האבל: אללה מודה לכם על המאמץ, תודה על המאמץ והתנחומים, תודה שבאתם להשתתף בצערנו

* חַגּ’ מַבְּרוּר וַסַעִי מַשְכּוּר וַדַ’נַבּ מַעְ’פוּר حجّ مبرور وسعي مشكور وذنب مغفور – מי ייתן והעלייה לרגל למכה, החג’, תתקבל ברצון ע”י אללה, והריצה בין אלצפא ואלמרוה תתקבל בתודה והחטאים יימחלו

הבנו שזו ברכה שנאמרת לעולים לרגל.

אבל רגע, מה זה היה שם באמצע? ריצה? צפא? מרוה???

מזל שיש ויקיפדיה:

“ספא ומארווה (באנגלית: Safa and Marwa, בערבית: الصّفا والمروة) הן שמות של שתי גבעות קטנות הממוקמות במתחם המסגד הגדול של מכה שנמצא בערב הסעודית ושמו “אל חראם”. שתי הגבעות הללו מהוות מקום חשוב מאוד באיסלאם.

ספא ממוקמת בערך כ-100 מטרים מן הקעבה, אשר נחשב למוקד התפילה עבור המוסלמים, לעומת זאת, מארווה נמצאת בערך כ-350 מטרים מהקעבה. המרחק בין ספא ומארווה הוא בערך 450 מטר, לפיכך 7 הפעמים הלוך ושוב שוות ל-3.2 קילומטרים. המוסלמים נוהגים להגיע אליהן הלוך ושוב 7 פעמים, במהלך טקס העלייה לרגל טקסי החאג’ והעומרה.

[…]

החאג’, הסאי והעומרה

העלייה לרגל למכה המכונה “חאג'” (נקראת גם “העלייה הגדולה”) היא אחת מחמש מצוות היסוד באיסלאם (חמשת עמודי האיסלאם). גברים ונשים מוסלמים מחויבים לקיים מצווה זו לפחות פעם אחת בחייהם, ולעלות אל העיר מכה, העיר הקדושה ביותר למוסלמים.

אחד הטקסים החשובים במהלך החאג’ נקרא “סאי”, מבחינה לשונית, המילה סאי נלקחת מהפועל בערבית Sa’a, שמשמעותו בשפה הערבית “ללכת”, “לחתור” או גם “לרדוף”. המשמעות היא ללכת בין הגבעות ספא ומארווה 7 פעמים בסך הכל. ביצוע טקס הסאי (באנגלית: Sa’i) משמש להנצחת החיפוש של הגר עבור מים לבנה ואת רחמיו של אללה במענה לתפילותיה של הגר, בטקס עצמו העולים לרגל עושים את דרכם בהליכה מספא אל מארווה 7 פעמים הלוך ושוב.

הטיילת כולה מכוסה בתמונות רבות והיא מחולקת לארבע סמטאות, כאשר כל סמטה היא רק לכיוון אחד, ושתי הסמטאות הפנימיות מיועדות לקשישים, לנכים ולאנשים בעלי מוגבלויות.

בטקס העומרה נוהגים לעלות לרגל אל הקעבה במכה ולכמה אתרים שלידה. כמו כן, היא מכונה גם “העלייה הקטנה” “.

=-=-=-=

מה אמרתי לפני דקה? מזל שיש ויקיפדיה?

אז, כן, בדרך כלל כן; ויקיפדיה היא אחד הדברים הנפלאים שקרו לאנושות בעשרים השנה האחרונות: היא מאפשרת הנגשה מיידית של כמויות ידע אדירות, לכל אחד ובכל שפה.

לא אשב פה ואספר סיפורים נוסטלגיים על איך בתור נער ובחור צעיר, הרחק הרחק בזמן, בשנות השמונים והתשעים, הייתי מתחרפן כשלא מצאתי תשובות למאות השאלות שלי. מחוסר ברירה הייתי רושם אותן ומחכה להזדמנות בה אהיה בספריה. ברוב המקרים התשובות היו חלקיות ו/או לא עדכניות ו/או לא בנמצא בכלל.

היום לכל שאלה יש תשובה, תוך שניה, ובכל מקום. וגם תמיד יש את מי לשאול. תמיד, אבל תמיד.

השילוב של עולם ממוחשב וקיברנטי, עם זמינות של תכנים בכל יד ובכל רגע, הוא פשוט דבר נפלא. נפלא.

אה, אופס, סיפרתי…

בקיצור, כשקראתי את מה שזה עתה ציטטתי מויקיפדיה, שהוא חלק מערך שלם, כמעט התעלפתי במקום;

אין ספק שמי שכתב את הערך תרגם אותו מאנגלית. אין ספק שהוא אינו ערביסט.

מי שמתעתק סאי, חאג’, קעבה, איברהים, איסמעיל – הוא אינו ערביסט.

אני שומע בקהל צקצוקים ורשרושים:

“נו, די כבר אתה! תפסיק להיות קטנוני וביקורתי! כל היום רק מחפש את השלילי!

אז הוא כתב קעבה במקום כעבה, ו- סאי, כתרגום מאנגלית, במקום סעי. מה כבר קרה? מה שחשוב זה הדיוק בתוכן והמסר הסופי!!!”

אז לא, ידידיי, ממש לא.

לא באתר אנציקלופדי (ואני מודע לחסרונות של אתר ויקיפדיה. הוא נפלא, אך אינו נטול חסרונות); לא בערך מקצועי (כל ערך הוא מקצועי, בדרכו); לא במקום המצריך ידע לשוני מעבר לידע דתי ו/או תרבותי.

בזמן שאני ליטשתי את הערך עם נייר זכוכית עבה וגס, וגם השארתי ביקורת נוקבת וקשה, הראיתי את המקור לחבריי שהם בעלי תואר דוקטור.

המכון הסיסמולוגי דיווח על רעידות אדמה בגובה 7.4 בסולם ריכטר, בממוצע, בבתיהם.

כולם הזדעזעו כמוני, ואף יותר.

=-=-=-=

כדי להמתיק את הטעם המר, נסיים עם אחד השירים שמעולם לא איבד את חינו וגם לא יאבדו לעולם:

Please Mr Postman

במקור של The Marvelettes משנת 1961, אבל זה הביצוע הנהדר של The Carpenters משנת 1974: