
פורסם לראשונה ב- 25.10.20
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
“טרזי Terzi הוא חייט בטורקית, האם גם בערבית?”
דֻרְזִיּ دُرْزِيّ וברבים דֻרוּז או דְרוּז دُرُوز – דרוזי
ואני מוסיף על ה- טרזי הטורקי “של” חיה, ש- דרז درز הוא תֶּפֶר בפרסית.
היום נדבר על השורשים הערביים ט.ר.ז ו- ד.ר.ז, הנבדלים ביניהם, מבחינה פונטית, בקוליות ובנצחיות של העיצורים t ו- d.
האם הם ערביים במקור? או שמא פרסיים? אין לי מושג. התחושה שלי היא שהם אינם ערביים, אבל אשמח לשמוע מה יש לכם לומר בנושא…
השורש ד.ר.ז עוסק בעיקר בתפירה ובתפרים:
* הפועל דַרַז درز בבניין הראשון – תפר תפירה עדינה, תפר במכונת תפירה; עשה מכפלת
* דַרְז درْز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תפירה, תפרים
* דַרְזַה درزة, בצורת הפרט הבודד – תֶּפֶר אחד
* תַדְרִיזַה تدريزة, בצורת שם הפעולה/מצדר בנקבה של הבניין השני – תפר
* דַרְזִיּ درزيّ – תופר, חייט; דרוזי; במדוברת מצרית (ואולי גם בניבים אחרים): אדם כופר, שאינו מאמין באלוהים
וישנם יהודים יוצאי עיראק ששם משפחתם דרזי. מבינים כעת מה היה משלח היד שלהם?
השורש ט.ר.ז עוסק בעיקר ברקמה ובגנדור:
* הפועל הספרותי טַרִזַ طَرِزَ בבניין הראשון – התגנדר, התהדר בלבושו
* טַרְז طرْز וברבים טֻרַז طُرَز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הופעה חיצונית; אופנה, סגנון; צורה, דגם, מודל; כשם תואר: משובח, טוב
* טִרַאזַה طِرازة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רקימה, מלאכת הרוקם
* עַלַא אַאחֶ’ר טַרְז على آخر طرز – מודרני, לפי האופנה האחרונה, “הצעקה האחרונה”
* עַלַא טַרְזַכּ على طرزك – דומה לך
* הפועל טַרַּז طرّز בבניין השני – רקם, קישט; רשם את שמו של השליט על האריג
* תַטְרִיז تطريز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פעולת הרקימה, מעשה מחט
* קִלֶּתֶ אלשֻּעֶ’ל בִּתְעַלֶּםֶ אלתַּטְרִיז قلّة الشّغل بتعلّم التّطريز – השעמום יכול לשגע (מיל’: חוסר תעסוקה/עבודה מלמד איך לרקום, כלומר גורם לך לרצות ללמוד אפילו לרקום)
* מֻטַרַּז مطرَّز, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – רקום, מקושט
* הפועל תַטַרַּז تطرّز בבניין החמישי – התהדר בלבושו
* טַרַּאז طرّاز, במשקל בעלי המלאכה – רוקם
* טִרַאז طِراز וברבים טֻרֻז طُرُز, מילה שמי שלמד ערבית בתיכונים בישראל בשנות השמונים *חייב* להכיר – סוג, דגם, מודל; סגנון, צורה; בית האריגה של המלך
* מִן טִרַאז من طراز – מסוג-
* טִרַאז קִיַאסִיּ طراز قياسيّ – דגם סטנדרטי
האם הכרתם את המילה העברית טרזן?
לא, לא זה מהג’ונגל, עם ג’יין וצ’יטה, והקריאה המפורסמת.
טרזן, בעברית!
* טַרְזָן או טרזני – גנדרן, אדם שמתהדר בלבוש. המקור ערבי, כפי שראינו, וארמי: טַרְזָא או טורזינא בארמית הוא בגד פאר, כפי שמופיע במשנה
* הפועל טִרְזֵן בבניין פיעל – גִּנְדֵּר את-
* מְטוּרְזָן, בצורת הבינוני של בניין פֻּעל – לָבוש ונראה יפה ומטופח; מגונדר
* טרזנות – התהדרות בלבוש, התגנדרות
קצרה היריעה לספר פה על הדרוזים, שכן מדובר בדת וקהילה ותרבות ומה לא. אז קבלו על הקצה של הקצה של המזלג:
“מוחמד בן אסמאעיל אל-דַּרַזִי (בערבית: محمّد بن إسماعيل الدّرزي) היה מטיף דתי ומנהיג העדה הדרוזית במאה ה-11. הוא הוכרז ככופר בשנת 1016, והוצא להורג ב-1018 על ידי הח’ליף הפאטימי אל-חאכם באמר אללה.
אף על פי שהדרוזים אינם רואים באל-דרזי את מייסד האמונה שלהם (ולמעשה, הם מתייחסים אליו כאל “הכופר הראשון”), קבוצות מוסלמיות יריבות כינו את ה”דרוזים” על שמו של אל-דרזי, והכינוי דבק בהם שלא בטובתם. ה”דרוזים” מעדיפים לכנות את עצמם “אל-מֻוַחִּדוּן” (המאמינים באל אחד) או “בַּנִי מַעְרוּף” (بني معروف) שפירושו “בני החסד”. אחרים גורסים ש- בני מערוף היו שבט שאימץ את הדת בעבר הרחוק”. (ויקיפדיה. לקוח משני ערכים שטבחתי בהם עם סכין קצבים וביד גסה בשל טעויות מחפירות שהופיעו בהם)
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,