פורסם לראשונה ב- 25.10.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:
“טרזי Terzi הוא חייט בטורקית, האם גם בערבית?”
אז מילת היום היא –
דֻרְזִיּ دُرْزِيّ וברבים דֻרוּז או דְרוּז دُرُوز – דרוזי
לשמיעה:
ואני מוסיף על ה- טרזי הטורקי “של” חיה, ש- דרז درز הוא תֶּפֶר בפרסית.
היום נדבר על השורשים הערביים ט.ר.ז ו- ד.ר.ז, הנבדלים ביניהם, מבחינה פונטית, בקוליות ובנצחיות של העיצורים t ו- d.
האם הם ערביים במקור? או שמא פרסיים? אין לי מושג. התחושה שלי היא שהם אינם ערביים, אבל אשמח לשמוע מה יש לכם לומר בנושא…
השורש ד.ר.ז עוסק בעיקר בתפירה ובתפרים:
* הפועל דַרַז درز בבניין הראשון – תפר תפירה עדינה, תפר במכונת תפירה; עשה מכפלת
* דַרְז درْز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תפירה, תפרים
* דַרְזַה درزة, בצורת הפרט הבודד – תֶּפֶר אחד
* תַדְרִיזַה تدريزة, בצורת שם הפעולה/מצדר בנקבה של הבניין השני – תפר
* דַרְזִיּ درزيّ – תופר, חייט; דרוזי; במדוברת מצרית (ואולי גם בניבים אחרים): אדם כופר, שאינו מאמין באלוהים
וישנם יהודים יוצאי עיראק ששם משפחתם דרזי. מבינים כעת מה היה משלח היד שלהם?
השורש ט.ר.ז עוסק בעיקר ברקמה ובגנדור:
* הפועל הספרותי טַרִזַ طَرِزَ בבניין הראשון – התגנדר, התהדר בלבושו
* טַרְז طرْز וברבים טֻרַז طُرَز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הופעה חיצונית; אופנה, סגנון; צורה, דגם, מודל; כשם תואר: משובח, טוב
* טִרַאזַה طِرازة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רקימה, מלאכת הרוקם
* עַלַא אַאחֶ’ר טַרְז على آخر طرز – מודרני, לפי האופנה האחרונה, “הצעקה האחרונה”
* עַלַא טַרְזַכּ على طرزك – דומה לך
* הפועל טַרַּז طرّز בבניין השני – רקם, קישט; רשם את שמו של השליט על האריג
* תַטְרִיז تطريز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פעולת הרקימה, מעשה מחט
* קִלֶּתֶ אלשֻּעֶ’ל בִּתְעַלֶּםֶ אלתַּטְרִיז قلّة الشّغل بتعلّم التّطريز – השעמום יכול לשגע (מיל’: חוסר תעסוקה/עבודה מלמד איך לרקום, כלומר גורם לך לרצות ללמוד אפילו לרקום)
* מֻטַרַּז مطرَّز, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – רקום, מקושט
* הפועל תַטַרַּז تطرّز בבניין החמישי – התהדר בלבושו
* טַרַּאז طرّاز, במשקל בעלי המלאכה – רוקם
* טִרַאז طِراز וברבים טֻרֻז طُرُز, מילה שמי שלמד ערבית בתיכונים בישראל בשנות השמונים *חייב* להכיר – סוג, דגם, מודל; סגנון, צורה; בית האריגה של המלך
* מִן טִרַאז من طراز – מסוג-
* טִרַאז קִיַאסִיּ طراز قياسيّ – דגם סטנדרטי
האם הכרתם את המילה העברית טרזן?
לא, לא זה מהג’ונגל, עם ג’יין וצ’יטה, והקריאה המפורסמת.
טרזן, בעברית!
* טַרְזָן או טרזני – גנדרן, אדם שמתהדר בלבוש. המקור ערבי, כפי שראינו, וארמי: טַרְזָא או טורזינא בארמית הוא בגד פאר, כפי שמופיע במשנה
* הפועל טִרְזֵן בבניין פיעל – גִּנְדֵּר את-
* מְטוּרְזָן, בצורת הבינוני של בניין פֻּעל – לָבוש ונראה יפה ומטופח; מגונדר
* טרזנות – התהדרות בלבוש, התגנדרות
=-=-=-=-=-=
קצרה היריעה לספר פה על הדרוזים, שכן מדובר בדת וקהילה ותרבות ומה לא. אז קבלו על הקצה של הקצה של המזלג:
“מוחמד בן אסמאעיל אל-דַּרַזִי (בערבית: محمّد بن إسماعيل الدّرزي) היה מטיף דתי ומנהיג העדה הדרוזית במאה ה-11. הוא הוכרז ככופר בשנת 1016, והוצא להורג ב-1018 על ידי הח’ליף הפאטימי אל-חאכם באמר אללה.
[…]
אף על פי שהדרוזים אינם רואים באל-דרזי את מייסד האמונה שלהם (ולמעשה, הם מתייחסים אליו כאל “הכופר הראשון”), קבוצות מוסלמיות יריבות כינו את ה”דרוזים” על שמו של אל-דרזי, והכינוי דבק בהם שלא בטובתם. ה”דרוזים” מעדיפים לכנות את עצמם “אל-מֻוַחִּדוּן” (המאמינים באל אחד) או “בַּנִי מַעְרוּף” (بني معروف) שפירושו “בני החסד”. אחרים גורסים ש- בני מערוף היו שבט שאימץ את הדת בעבר הרחוק”. (ויקיפדיה. לקוח משני ערכים שטבחתי בהם עם סכין קצבים וביד גסה בשל טעויות מחפירות שהופיעו בהם)
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
ערביט
