
פורסם ב- 26.12.21
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא אלירן פיין זילברג, שכתב לנו:
“היי שלו מה העניינים?
נתקלתי במילה سماد – דשן. אשמח להסבר נהדר על מקור השורש ומאיפה זה נובע”.
סַמַאד سَمَاد וברבים אַסְמִדַה أسمدة – דשן
אלירן, חוששני שאני הולך לאכזב אותך:
הסבר נהדר על שורש די בנאלי ולא-הכי-שימושי? לא הפעם…
השורש הערבי ס.מ.ד עוסק בעיקר בדשנים:
* הפועל הספרותי סַמַדַ سَمَدَ בבניין הראשון – לא שם לב, התעלם; נדהם, נבוך (לא בשימוש)
* סַאמֶד سامِد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – טיפש; רשלן (לא בשימוש)
* הפועל סַמַּד سمّد בבניין השני – דישן, זיבל, טייב
* תַסְמִיד تسميد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דישון, טיוב
* מֻסַמִּדַאת مسمِّدات, בצורת הבינוני פועל רבות – חומרי דישון
* סַמַאד כִּימַאוִיּ سماد كيماويّ – דשן כימי
בלי קשר, במדוברת סְמִיד سميد זה סולת או קמח סולת, אולם המקור הספרותי נגזר משורש אחר: סַמִיד’ سميذ
כותב לנו בתגובות עזרא סופר:
גם בעברית השורש שמ”ד קשור לדשן: נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה (תהילים פג, יא)▪︎דומן – זבל ואשפה
מוסיף הקורא Hernan Szpigiel:
אַלצַּ’חֶכּ לִלְאִנְסַאן מִתְלֶ אלסַּמַאד לִלְבֻּסְתַאן الضّحك للإنسان متل السّماد للبستان – הצחוק לאדם כמו הדשן לגן
זה היה הפוסט ה- 1,571 שלנו.