פורסם לראשונה ב- 5.7.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום היא –
לַאם لَام – האשים, גער, נזף
* הפועל לַאם لَام בבניין הראשון, הוא מילת היום – האשים, גער, הוכיח, גינה, בא בטענות כלפי-
* לוֹם لوم, במדוברת, לַוְם בספרותית, שם הפעולה/מצדר של הבניין – תוכחה, נזיפה, גינוי
* מַלַאם ملَام, שם פעולה נוסף של הבניין (שנראה כמו משקל המקומות אך הוא בעצם מצדר מימי: מצדר שמתחיל באות מם) – תוכחה, גינוי, האשמה
* לַאאִ’מַה لَائمة, צורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין – גערה, נזיפה, האשמה
* הפועל לַוַּם لَوّم בבניין השני – גער, הוכיח, נזף
* לַאם لَام – שם האות הערבית המקבילה ללמ”ד בעברית
חשבתי על מילת היום כשנזכרתי בשיר לַא תִלוּמוּנִי لا تلوموني – “אל תאשימו אותי”, שהוא אחת הקלאסיקות היפות שיש.
זהו שירו של הזמר העיראקי-כורדי צַלַאח עַבְּדֶ אלְעַ’פוּר صلاح عبد الغفور, שנהרג בתאונת דרכים לפני 5 שנים בעודו בן 60.
הנה שני בתים מהשיר, שהיווה עבורי אתגר גדול לתרגום.
אני לא באמת שולט בניב העיראקי, אז לאחר שניסיתי מזלי לבד, והצלחתי באופן יחסי בלבד, פניתי ליקיר הדף Yehuda Katz, שהוא גם מומחה לערבית עיראקית יהודית. יהודה מצידו פנה לידידו לטיף ברטוב, שהאיר עיניי ונתן את ה”פינישים” האחרונים. תודה יהודה ולטיף!
תיהנו.
لا تلوموني ترى قلبي ما يحمل ملام לַא תִלוּמוּנִי תַרַא קַלְבִּי מַא יִחְמִל מַלַאם
ذبلن جفوني وما ذقت طعم المنام וּדִ’בְּלַן גְ’פוּנִי וּמַא דִ’קְת טַעְםֶ אלְמַנַאם
البسمة بشفافي مثلي محتارة אלְבַּסְמַה בִּשְפַאפִי מִתְ’לִי מִחְתַארַה
وقلبي يا عيني ما طفت ناره וּקַלְבִּי יַא עֵינִי מַא טֻפַת נַארַה
وسلوتي دمعي وغنوتي نوح الحمام וּסַלְוִתִי דַמְעִי וּעִ’נְוִתִי נוּחִ אלְחַמַאם
אל תוכיחו אותי, כי ליבי אינו יכול לשאת את התוכחה
עפעפיי קמלו ולא טעמתי את טעם השינה
החיוך על שפתותיי, כמוני, נבוך
וליבי, אוי לו, אישו לא כבתה
ניחומי הוא דמעותיי, ושירי הוא קינתי היונים
هواي سالوني وين رايح يالغريب הְוַאיְ סִאְלוֹנִי וֵין רַאיִח יַאלְעַ’רִיבּ
من الزمن ضايع لو مضيّع لك حبيب מְנִ אלזַּמַן צַ’איִע לוֹ מְצַ’יִּע לַכּ חַבִּיבּ
جاوبت عيني والدّمع طافي وجمّرت روحي وسكتت اشفافي גַ’אוִבַּת עֵינִי וִאלדַּמִע טַאפִי וְגַ’מִּרַת רוּחִי וְסִכְּתַת אִשְׁפַאפִי
يلي لمتوني ترى لوم المتيّم حرام יַלִּי לִמְתוּנִי תַרַא לוֹם אִלִמְתַיַّם חַרַאם
אהוביי שאלוני לאן אתה הולך, הו הזר
האם אבדת מהזמן או אבד לך אהוב?
עיני ענתה והדמעות צפות, להטה נפשי ושפתיי נדמו
אתם שהוכחתם אותי, דעו לכם כי תוכחת חולה האהבה אסורה
=-=-=-=
במקטע הראשון הקטע הרלוונטי מתחיל בדקה 04:40
בתמונה:
אני מאשים…! (בצרפתית: !…J’accuse), כותרת משנה: מכתב לנשיא הרפובליקה (Lettre au président de la république), הוא מאמר מפורסם של אמיל זולא שהתפרסם בעיתון הצרפתי ל’אורור (L’Aurore) ב-13 בינואר 1898, ובו תקף בחריפות יוצאת דופן את התנהגות השלטון והצבא הצרפתיים כלפי אלפרד דרייפוס. המאמר הוא למעשה מכתב פומבי הממוען אל נשיא צרפת פליקס פוֹר, והמאשים את המעורבים במשפט בזיופי מסמכים, בחקירה מוטה ובעיוות דין.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
