הביא מזל רע

הביא מזל רע
ביטויים ופתגמים פעליםLeave a Comment on הביא מזל רע

הביא מזל רע

הביא מזל רע

פורסם לראשונה ב- 7.3.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Revital Battat, שכתבה לנו לא מזמן, בפוסט על פול (הקטנייה):
“מה לגבי הפועל فاول שזה להביא מזל רע, לפתוח פה לשטן?”
אז מילת היום היא –
פַאוַל فَاوَل – הביא מזל רע
לשמיעה:

לפני שנמשיך: אנו אוהבים חתולים, בכל הצבעים, והתמונה היא רק להמחשה
השורש פ.ו.ל (בגזרת ע”ו, לכאורה) אינו פ.ו.ל במקור. הוא פ.א’ל (גזרת ע’ המזה) במקור, כאשר ההמזה השתנתה, ועל כך בהמשך.
זו הסיבה שלא ציינתי את המילים האלה בפוסט על פוּל…
כל המובאות הבאות הן במדוברת:
* הפועל פַוַּל עַלַא فوّل على בבניין השני, או פַאוַל עַלַא فاول على בשלישי – ניבא רעות, הביא מזל רע
* הפועל תְפַאוַל تفاول בבניין השישי – ניבא רעות
* מַא תְפַוְּלֶש! ما تفوّلش – אל תפתח פה לשטן!
על השורש היפה הזה היה לנו פוסט בעבר:
תַפַאאֻ’ל تفاؤل – אופטימיות
תַשַאאֻ’ם تشاؤم – פסימיות
לשמיעה תפאא’ל:
https://clyp.it/iwwaiusj

לשמיעה תשאא’ם:
https://clyp.it/eocfdb0p

היום נטפל קצת בבניין השישי של מערכת הפועל הערבית, שאינו נפוץ כל כך, ודאי לא במדוברת.
מאפייניו החיצוניים: ת לפני אותיות השורש ו- א נחה בין אות השורש הראשונה לשנייה; אין לו בניין מקביל בעברית.
בד”כ הפעלים בבניין הזה כוללים הדדיות בפעולה, מה שאומר שאין רק גורם אחד ברקע (התחבירי, ובכלל), למשל: תַעַאוַנַ تعاون – שיתף פעולה, אבל ברור שכדי לשתף פעולה צריך צד נוסף, או צדדים נוספים, לכן הפועל הזה לא יופיע בצורת יחיד, אלא רבים: תעאוַנוּא تعاونوا
(מי שבקי בדקדוק הספרותי יודע שהוא כן יכול להופיע כך בתחילת משפט, אולם אני מדבר ברמה העקרונית, לא של החוק “פועל לפני נושא”).
או למשל:
תַבַּאדַל(וּא) تبادلوا – החליפו אלו עם אלו
תַכַּאתַבּ(וּא) تكاتبوا – התכתבו אלו עם אלו
תַעַאיַש(וּא) تعايشوا – חיו בדו קיום אלו עם אלו
בנוסף להדדיות, הבניין הזה עוסק גם בפעלים רפלקסיביים.
רפלקס מה???
רפלקסיביים. reflection באנגלית – השתקפות. כלומר פעלים שמתארים פעולה החוזרת למבצע שלה (כפי שמַרְאָה משקפת את מי שעומד מולה), כמו התקלח, התגלח, התלבש, השתגע וכו’. פעולה שהמבצע ביצע על עצמו, לא על אובייקט (מושא) אחר.
שני הפעלים של היום, תַפַאאַ’לַ تفاءل – היה אופטימי, ראה סימן ברכה, ו- תַשַאאַ’מַ تشاءم – היה פסימי, ראה שחורות, הם פעלים רפלקסיביים. שמתם לב להמזות המרחפות (“לופט המזה”) באמצע הפעלים? כלומר יש לנו כאן הפכים במשמעות, מאותה גזרת פועל: ע’ השורש היא המזה. מדהים.
המילים של היום, אופטימיות ופסימיות, הן צורות שם הפעולה (המצדר) של הפעלים האלה.
דבר נוסף: השורש של אופטימיות הוא פ.א’.ל.; נא לא להתבלבל עם השורש הנפוץ פי כמה, גם בעברית, פ.ע.ל., אין שום קשר.
גם צורות הבינוני הפועל של הפעלים האלה נפוצות:
מֻתַפַאאֶ’ל متفائل – אופטימי
מֻתַשַאאֶ’ם متشائم – פסימי
מהשורש פ.א’.ל יש שם עצם יפה:
פַאְ’ל فأل, וברבים פֻא’וּל فؤول – סימן טוב.
המילה הזו עברה במדוברת תהליך של תח’פיף אלהמזה (זוכרים? התייחסנו לתופעה כמה פעמים השבוע), והיא מוכרת בעיקר באמרה:
פַאל אללַּה וַלַא פַאלַכּ!! فال الله ولا فالك – אל תפתח פה לשטן!! (מיל’: הסימן הטוב של אללה, ולא “הסימן הטוב” שלך!!)
ומה קרה בפעלים שפתחו את הפוסט היום, אלו שהובאו לבקשתה של רויטל? לקחו מילה טובה, פאל, אבל בשל מופעיה הרבים בהקשרים שליליים, הפעלים במדוברת הפכו לשליליים בעצמם!!!
לעומת זאת, מהשורש השני ש.א’.ם יש שם עצם הפוך:
שֻאְ’ם شؤم – מזל רע, אות מבשר רעות
גם מילה זו עברה תח’פיף, ובמדוברת היא נשמעת שוּם, בעיקר בביטוי:
יַא עֵיבּ אלשּוּם! يا عيب الشوم – אוי לאותה בושה! (עיב זה בושה)
(המילה/שֵם המקום שַאם, או אלשַּאְ’ם, שהופיעה אצלנו רבות לאחרונה, היא מאותו השורש אך ללא קשר לתוכן השלילי שלו. ארצות השאם הן כזכור הארצות של אזור המזרח הקרוב, או בשמן סוריה הגדולה/סוריה רבתי או הלבנט)
אז זה לא מדויק; כותבת לנו ידידתי ועמיתתי Rina Turgeman:
הפועל تشاءم והמצדר כן קשורים ל شأم כסוריה. בתקופת הג’אהליה היה מנהג לניחוש עתידות שנקרא عيافة. היו מפריחים ציפור לאוויר ושואלים שאלה, ואם הציפור הייתה עפה לכיוון סוריה شأم – התשובה הייתה שלילית ואם לכיוון תימן يمن – התשובה הייתה חיובית. ומזה שם התואר ميمون – בר מזל.
ואני, שלו, מוסיף: הכרתי את הסיפור עם ציפור שעפה צפונה, כלומר מערבה, ולכן המילה הערבית לצפון ולשמאל היא אותה מילה: שִמַאל. וזאת כי הבדואי היה יוצא מפתח האוהל שלו בבוקר היום הגורלי, ופתחי האוהלים אז, ואולי גם היום, פנו לכיוון מזרח. אז כשהפנים מזרחה, הצפון נמצא בצד שמאל.
=-=-=-=
ולסיום, ואני יודע שזה פוסט ארוך, אבל אנא, הישארו אופטימיים:
שמעתם על הסופר, העיתונאי, הח”כ וחתן פרס ישראל החיפאי-נוצרי אמיל חביבי? אז ספרו המפורסם ביותר הוא “האופסימיסט”, אַלְמֻתַשַאאִ’ל المتشائل, בערבית, שהוא הלחם של שתי המילים ההפוכות.
ואם החזקתם מעמד עד פה, וגם אם לא – הכל בסדר…
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top