הופעה חיצונית

הופעה חיצונית
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on הופעה חיצונית

הופעה חיצונית

הופעה חיצונית

פורסם לראשונה ב- 30.6.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Hagai Fodor.
חגי שאל על פועל שלא הכיר בנאומו-מעורר-הגלים של יו”ר הכנסת יריב לוין בתאריך 20.5.20.
לוין החליט לברך את אזרחי ישראל המוסלמים לרגל עיד אלפטר האחרון, אבל ב… ערבית, שפה שהוא שולט בה לא רע בכלל.
אם קוראים קצת על עברו מבינים שפרט לעובדה היחסית-מוכרת, שהוא בנו של הפרופ’ המדופלם לערבית אריה לוין, שגם אני, שָלֵו, למדתי אצלו לפני 26 שנים, הוא (יריב) חיבר ב-1995 מילון למונחים כלכליים עברי-ערבי-אנגלי, ערבי-עברי-אנגלי, אנגלי-ערבי-עברי, אשר יצא לאור בהוצאת קסת. מהדורה שנייה יצאה בהוצאת מינרוה בשנת 2010. המילון זכה בפרס “מילה בסלע” של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום (המשפט האחרון מצוטט מויקיפדיה).
אז מילת היום היא –
הַיְאַה هَيْئَة או هيْأة וברבים הַיְאַאת هَيْئَات / هَيْآت – חיצוניות, צורה, הופעה (חיצונית); אופן, תכונה, מצב, מעמד; גוף ציבורי, ארגון, אגודה, ועדה, ועד; צוות, סגל; מוסד, מועצה, רשות; מדים
לשמיעה:

וזהו הנאום הקצר:
مواطني دولة إسرائيل المحتفلين بشهر رمضان المبارك وبعيد الفطر السّعيد
أعزائي أعضاء الكنيست وموظّفي الكنيست المحتفلين برمضان المبارك وبعيد الفطر
في هذه الأيّام الباقية من شهر رمضان المبارك
وأنتم تتهيّؤون للاحتفال بعيد الفطر السّعيد
أرجو لكم أيّامًا مباركة وعيدًا سعيدًا
كلّه صحّة وسعادة
عيدًا سعيدًا وتقبّل الله صالح أعمالكم في شهركم المبارك
מואטני דולת אסראאיל אלמחתפלין בשהר רמצ’אן אלמבארכ ובעיד אלפטר אלסעיד
אעזאאי אעצ’אא’ אלכניסת ומוט’פי אלכניסת אלמחתפלין ברמצ’אן אלמבארכ ובעיד אלפטר
פי הד’ה אלאיאם אלבאקיה מן שהר רמצ’אן אלמבארכ
ואנתם תתהיאון ללאחתפאל בעיד אלפטר אלסעיד
ארג’ו לכם איאמן מבארכה ועידן סעידן
כלה צחה וסעאדה
עידן סעידן ותקבל אללה צאלח אעמאלכם פי שהרכם אלמבארכ
אזרחי מדינת ישראל החוגגים את חודש רמדאן המבורך ואת עיד אלפטר השמח
יקיריי חברי הכנסת ופקידי הכנסת החוגגים את רמדאן ואת עיד אלפטר
בימים שנותרו לחודש רמדאן
בעודכם מתכוננים לחגוג את עיד אלפטר
אני מאחל לכם ימים מבורכים וחג שמח
שכולו בריאות ואושר
חג שמח, ומי ייתן שאללה יקבל את מעשיכם ישרי-הדרך בחודש המבורך שלכם
(הקטע בספרותית. התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=
כלפי מילת היום, הַיְאַה, יש לי יחסי אהבה-שנאה: בשל תרגומיה האפשריים הרבים, שכולם עשויים להופיע בטקסט/דיבור מודרני באותה מידה, היא אתגר אמיתי לתרגום מדויק ואיכותי. אז זה מה שבעייתי בה, וזה מה שיפה בה…
היא מופיעה בעשרות צירופים, והיום נפגוש רק בודדים מהם.
השורש הערבי הספרותי ה.י.א’ (שכולו אותיות אהו”י, בגזרת ע”י-ל’ המזה) עוסק בהופעה נאה אך גם בהתכוננות. בזכות מילת היום הוא עוסק גם בתת-נושאים רבים נוספים…
* הפעלים הספרותיים הַאאַ هاء או הַיִאַ هَيِءَ או הַיֻאַ هَيُؤَ, כולם בבניין הראשון אך בכל שלושת המשקלים האפשריים – התכונן ל-; נעשה יפה ונאה
* הפועל הספרותי הַיַּאַ هيّأ בבניין השני – הכין, הסדיר; הכשיר
* תַהְיִאַה تهيئة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכשרה
* תַהְיִאַתֶ אלטֻּ’רוּף تهيئة الظّروف – הכשרת התנאים, הכשרת הקרקע ל-
* הפועל תַהַיַּאַ تهيّأ בבניין החמישי, שהוא זה שבזכותו הפוסט הזה נכתב, בשל שאלתו של חגי – התכונן ל-. במדוברת: חשב, היה נדמה לו ש-
* בִּתְהַיַּא לִי بتهيّأ لي, במדוברת – נדמה לי ש-, אני סבור ש-
* תַהַיֻּא’ تهيُّؤ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דמיון (פחות בשימוש)
* רַאגֶ’ל הַיְאַה راجل هيئة – אדם בעל הופעה נאה ואלגנטית
* פִי הַיְאַת- في هيئة – בצורת-
* הַיִּא’ هيِّء – בעל הופעה נאה
* הַיְאַתֶ אלְאִדַ’אעַה וַאֶלתֶּלֶפִזְיוֹן هيئة الإذاعة والتّلفزيون – רשות השידור (מיל’: רשות הרדיו והטלוויזיה)
* הַיְאַה אִגְ’תִמַאעִיַּה هيئة اجتماعيّة – מוסד ציבורי
* היאַת אַרְכַּאנֶ אלְגֵ’יש هيئة أركان الجيش – המטה (הכללי) של הצבא
* היאַתֶ אלְאֻמַמֶ אלְמֻתַּחִדַה هيئة الأمم المتّحدة – ארגון האו”ם
* היאַה תַנְפִידִ’יַּה هيئة تنفيذيّة – ועד פועל
* היאַה דִבְּלוּמַאסִיַּה هيئة دبلوماسيّة – סגל/קורפוס דיפלומטי
* אִללִּי בִּחְלַם בִּאלְקִרְד בִּתְהַיַּא’ לה اللّي بحلم بالقرد بتهيّأ له – צריך לחשוב על דברים חיוביים (מיל’: מי שחולם על הקוף [סמל הכיעור, בערבית] – הוא מופיע לו)
=-=-=-=
בפוסט של אתמול, שעסק בשורש ס.ה.ל, שכחתי להביא את אחד הקטעים שאני מלמד מדי פעם מאוקטובר 2007.
באותה שנה ערוץ הטלוויזיה “אלאקצא” של חמאס ברצועה שידר במהלך חודש רמדאן את התוכנית “רַמַצַ’אן וַאלנַּאס” رمضان والنّاس – רמדאן עם האנשים.
שימו לב: לפני 13 שנה רמדאן “יצא” בחודש אוקטובר, אך השנה, 2020, הוא כבר מאחורינו. הכל בשל היותו של לוח השנה המוסלמי מבוסס ירח ולא שמש, ואין בו עיבור. לכן השנה המוסלמית תמיד קצרה יותר מהשנה “של הטבע”.
באחד הפרקים יצא המראיין לשטח, כדי לשוחח עם פעילי גדודי עז אלדין אלקסאם, שצולמו רעולי פנים, זאת תוך כדי שהם עוסקים בפעילות רִבַּאט: שמירה על גבולות האומה האסלאמית, כך לפי ההגדרה הרשמית, כאשר בפועל מדובר בשמירות משעממות כמו שלכל חייל יצא לעשות…
הנה אחד מקטעי הראיונות. אני אוהב אותו מכיוון שהוא שופך נופך אנושי, רך ומרגש לסיטואציה שבעיניים ישראליות היא פעילות חבלנית ומלחמתית עוינת:
– كلّ ما تطلع ع الرّباط بتحكي للوالدة؟
– أكيد. تحضّر لي أغراضي وتقول لي: الله يسهّل عليك يمّا، دير بالك على حالك، دير بالك على الشّباب اللّي معك. إذا بتقصّر حاجة عندك برضه تعال ع البيت وأنا مستعدّة يعني.
– بتبكي؟
– عادي، مش في كلّ موقف. بس يعني لازم يعني، قلب الأمّ بحنّ لابنها.
– כל מא תטלע ע אלרבאט בתחכי ללואלדה?
– אכיד. תחצ’ר לי אע’ראצ’י ותקול לי: אללה יסהל עליכ ימא, דיר באלכ עלא חאלכ, דיר באלכ עלא אלשבאב אללי מעכ. אד’א בתקצר חאגה ענדכ ברצ’ה תעאל ע אלבית ואנא מסתעדה יעני.
– בתבכי?
– עאדי, מש פי כל מוקף. בס יעני לאזם יעני, קלב אלאם בחן לאבנהא.
– בכל פעם שאתה יוצא לשמירה אתה מדבר עם אמא?
– ברור. היא מכינה לי את הדברים ואומרת לי: “שאללה יקל עליך, אמא (ערבים קוראים ל”קטנים” כפי שהקטנים קוראים להם), שמור על עצמך, שמור על החבר’ה שאיתך. אם חסר לך משהו – בוא הביתה ואני מוכנה (להכין לך)”.
– היא בוכה?
– רגיל כזה, לא בכל פעם. אבל ככה צריך, מדובר בלב של אמא, היא מרחמת על בנהּ.
=-=-=
בנוסף לקטע זה, הוספתי עוד שני נושאים עשירים לפוסט של אתמול, והכל בזכות הערות הקוראים המחכימים/ות…
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top