היורה

היורה
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on היורה

היורה

היורה

פורסם לראשונה ב- 26.9.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Adva Magal Cohen, שכתבה לנו:
“הי!
מחפשת את השורש/משמעות של המילה עהאד (יורה, הגשם הראשון).
זו מילה בשימוש אצל פלאחים? יש מילים נוספות מהשורש הזה?
האם ביומיום, בדיבור על גשמים, יש שימוש במילים המתארות גשם ראשון או אחרון? כי בעברית זה נפוץ ונוכח.
המקור העברי של היורה הוא ברור ויש סימוכין מהתנ”ך. המלקוש דומה למילה בערבית לקיס (המקור ארמי).
בדקתי גם בפרסית ואין מילים פרטניות, אלא “הגשם הראשון” ו”הגשם האחרון”.
עניין אותי לדעת האם בשפות השמיות או מאגן הים התיכון (אותו אקלים) יש מילים ייעודיות לגשם הראשון או האחרון.
בתודה מראש.”
אז מילת היום היא –
עִהַאד عِهَاد – היורה
לשמיעה:

אז ככה:
מעולם לא ידעתי שיש מילים ערביות ליורה ולמלקוש.
יורה… מלקוש… אלו מילים כל כך עבריות, כל כך מקומיות, כל כך עתיקות…
אין מתאימות מהן להסביר את המונח הבלשני “מֶחְסָר לשוני” – מציאות בה בשפה נתונה יש מילה מסוימת, שבשפות אחרות צריך משפט שלם כדי לתרגמה. בעבר עסקנו בנושא זה רבות.
יורה ומלקוש הם מאפיינים של אקלים מסוים מאוד, בו החורף גשום (וקר) והקיץ יבש (וחם). לא צריך להיות טייל מדופלם כדי לדעת שברוב אזורי העולם אין אקלים כה חד משמעי, לפחות מבחינת משטר הגשמים.
בנוסף, סברתי שבערבית לא יהיו מילים כאלה, שכן מקור הערבית באקלים המדברי הקשה של חצי האי ערב, שם יכולות לחלוף שנים עם כמות משקעים של כוס מים.
אז הנה, היישר מהתורה, בעברית:
“וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ” (דברים יא, פסוק יד)
אז סברתי…
מלקוש בערבית הוא לַקִּיס لقّيس. השורש ל.ק.ס הוא ספרותי מאוד ונדיר מאוד, ואין שום טעם לעסוק בו.
השורש הערבי הספרותי ע.ה.ד עוסק בעיקר בהסכמים, בהתחייבויות ובערבויות, ומסתבר שגם בגשם הראשון:
* הפועל עַאהַדַ عاهد בבניין השלישי – הבטיח, התחייב, נשבע, כרת ברית
* מֻעַאהַדַה معاهدة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ברית, הסכם, חוזה
* מֻעַאהַדַתֶ אלסַּלַאם معاهدة السّلام – הסכם השלום
* הפועל תַעַהַּדַ تعهّد בבניין החמישי – התחייב, נטל על עצמו; טיפל, טיפח
* תַעַהֻּד تعهُّد, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הסכם, ערבות
* מֻתַעַהֶּד متعهِّد, בצורת הבינוני הפועל – קבלן, ספק (כי הוא מחויב)
* הפועל תַעַאהַדוּא تعاهدوا בבניין השישי – כרתו ברית אלו עם אלו
* אִסְתִעְהַאד استعهاد, שם הפעולה של הבניין העשירי – ערבות, ביטוח
* עַהְדַה عَهدة – היורה; גשמים מתמשכים (לא בשימוש)
* עֻהְדַה عُهدة וברבים עֻהַד عهد – חוזה, ברית; חסות; אחריות; ציוד, אפסניה; מחסן ציוד
* עַהְד عهد וברבים עֻהוּד عهود – ברית, אמנה, חוזה, התחייבות, ערבות, הסכם; שבועה; חברות; תקופה, עידן
* וַלִיֶּ אלְעַהֶד وليّ العهد – יורש העצר
* אַלְעַהְדֶ אלְקַדִים العهد القديم – התנ”ך (הברית הישנה)
* אלעהד אלְגַ’דִיד العهد الجديد – הברית החדשה (ותודה ל- מיכה חנונה על התזכורת)
* מַעְהַד مَعهد וברבים מַעַאהֶד معاهد, במשקל המקומות – מכון, מוסד חינוכי גבוה, מכללה
* אַלְמַעְהַדֶ אלתַּשְרִיחִי المعهد التّشرِيحيّ – המכון הפתולוגי
=-=-=-=
תגובות הקוראים:
כותב @Ali Jabareen, שהוא במקור מהמשולש, ממה שעולה מהפרופיל שלו:
סבתות אצלנו היו קוראות לגשם האחרון לקשי لقشي
לגשם ראשון היו קוראות شتوية المساطيح שתוית אלמסאטיח
כי היו צריכים להוריד את הדברים ששמרו כמו פירות וירקות מיובשים או כלים מהגג (סטוח سطوح)
שתי מילים אלו, מסאטיח ולקשי, לא בשימוש היום, לפחות איפה שאני גר, ושמעתי אותן רק מזקנים.
כותב לנו Amir Ashur:
עוד שימוש מעניין בערבית יהודית של ימי הביניים: מעהוד- מקובל, רגיל, ידוע.
ועוד שימושים הקשורים לזמן, למשל: בעהד/ ען עהד = אחרי פרק זמן מסויים (למשל, בעהד שהר = אחרי חודש).
לגבי לקיס, כך מתרגם סעדיה גאון את הפסוק במשלי טז:טו ‘ורצונו כעב מלקוש’ = ורצאה כגים אללקיס. אבל מתועדת גם הצורה לקיש, כנראה בהשפעת העברית. ואצל הרמב”ם מופיע תלקיס, שהיא פעולה הקשורה בניפוח ברזל ויצור פלדה.
כותב Assaf Katz:
הקשר בין התחייבות לגשם ראשון די ברור לטעמי – הוא מילוי התחייבותו של אללה להחיות את העולם.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top