מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
קַשֶּה לַפֶّה قَشّة لَفّة – ללא אבחנה, הכול כולל הכול, כולם ביחד
גם בצורה קַשֶּה לַמֶּה قَشّة لَمّة (מיל’: איסוף וטיטוא)
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/MwVfq
משה שלח לי שני סרטונים נוספים מחשבון טיקטוק:
mohnd_assali
مهند العسلي/mohndassali
למֹהַנַּדֶ אלְעַסַלִי יש קרוב ל- 300,000 עוקבים. הוא כותב על עצמו:
ممثل شخصيات
مهند العسليlnstagram
الهدف 1M ان شاء لله
يومياتي في الانستا
מגלם דמויות
המטרה: מיליון (עוקבים) בעזרת האל
היומיום שלי באינסטה
מהנד הוא בחור ירדני כשרוני וחביב, שמגלם בסרטוניו הרבים את עצמו, את אמו ואת אביו.
הסרטון הראשון פורסם ב- 14.11.23 וכותרתו:
العيله الأردنيه والاواعي
המשפחה הירדנית והבגדים
בס בדי אערף, אלאואעי תעתי וין בתרוח? יעני אקסם (באללה)! יאבא, שו הדא? הדי בלוזתי!
ולא אשי, חבית אע’יר!
אה, תע’יר. אה, תמאם, תמאם. שו האד ימא? ימא, האי בלוזתי ברצ’ו!
חבית אע’יר, בס עשאן טקם אלצלאה, אחט אשי פוקיה.
אה, יעני הסה כל אלעילה, קשה לפה, בדהא תע’יר עלא אואעי. מא פי אי משכלה! ולכ שו האד? האי תאעת שבאב! כיף תלבסיהא? אנתי בנת!
חבית ברצ’ו אע’יר. לא תח’אף, מא רח אטלע פיהא ברא. רח אט’לני פיהא באלדאר.
אה, תמאם, תמאם. ח’לץ, ח’דוא אואעי כליאתהם. בדיש איאהם. שו הדא מעלם? מעלם, הדא כלסוני, מא לכ?
بس بدّي أعرف، الأواعي تعتي وين بتروح؟ يعني أقسم (بالله)! يابا، شو هدا؟ هدي بلوزتي!
ولا اشي، حبّيت أغيّر!
اه، تغيّر. اه، تمام، تمام. شو هاد يمّا؟ يمّا، هاي بلوزتي برضو!
حبّيت أغيّر، بس عشان طقم الصّلاة، أحطّ اشي فوقيه.
اه، يعني هسّة كلّ العيلة، قشّة لفّة، بدّها تغيّر على أواعيّ. ما في أيّ مشكلة! ولك شو هاد؟ هاي تاعة شباب! كيف تلبسيها؟ انتي بنت!
حبّيت برضو أغيّر. لا تخاف، ما رح أطلع فيها برّا. رح أظلّني فيها بالدّار.
اه، تمام، تمام. خلص، خدوا أواعيّ كليّاتهم. بدّيش ايّاهم. شو هدا معلّم؟ معلّم، هدا كلسوني، ما لك؟
מהנד: אני רק רוצה לדעת, לאן נעלמים הבגדים שלי? אני נשבע (באלוהים)! אבא, מה זה? זו החולצה שלי!
אבא: שום דבר, רציתי לשנות/להחליף (לגוון).
מהנד: אה, תשנה/תחליף. בסדר, בסדר. מה זה אמא? אמא, זו גם החולצה שלי!
אמא: רציתי לשנות, לשים משהו מעל בגדי התפילה.
מהנד: אה, כלומר עכשיו כל המשפחה, בלי אבחנה, רוצה לשנות עם הבגדים שלי. אין בעיה! מה זה? זה של בנים! איך תלבשי אותה? את בחורה!
אחות: גם אני רציתי לשנות. אל תפחד, לא אצא איתה החוצה. אישאר איתה בבית.
מהנד: אה, בסדר, בסדר. זהו, קחו את כל הבגדים שלי. אני לא רוצה אותם. מה זה? בן אדם, אלו התחתונים שלי, מה קורה לך?
הסרטון השני פורסם ב- 1.12.23 וכותרתו:
العيله الاردنيه والرحله
המשפחה הירדנית והנסיעה
ולכם, ילא, מנשאן אללה! שו צאר מעאכו? יא מרה, וינכ?
ילא, דקיקה, בג’הז בחאלי בס
טיב, אלולאד וינהם?
האיני, יאבא, אנא ג’אהז
ח’לץ, תמאם. ילא, יא מרה!
ילא, אנא ג’אהז
ילא. דקיקה שוי. מפתאח אלסיארה וין? אקלבוא לי עליה אלדאר כליאתה, בדנאש נטלע מן אלבאב ע’יר למא נלאקי מפתאח אלסיארה!
מפתאח אלסיארה? דקיקה, הסה בדור לכ עליה, יאבא
מפתאח אלסיארה? דקיקה שוי
שו צאר מעאכו?
ילא ילא
לא חול ולא קוה אלא באללה! ח’לץ, היה, היה, לקיתה, נסית אני חאטה הון. שו מאלכ? שו מאלכ? אה, צחיח, צחיח, פותי לי ג’וא, ג’יבי לי אלהאי אללי בתנחט הון, בעדין בתצ’וי(?), בתצ’וי, מש עארף שו בתצ’וי. אה, בס, אה, דקיקה! אקול לכם? ח’לץ, ח’לץ, ילא, בדנאש נג’יבהא, ילא!
טב, תאע שוי, טלקני!
ولكم، يلّا، منشان الله! شو صار معاكو؟ يا مرة، وينك؟
يلّا، دقيقة، بجهّز بحالي بس
طيّب، الولاد وينهم؟
هايني، يابا، أنا جاهز
خلص، تمام. يلّا، يا مرة!
يلّا، أنا جاهز
يلّا. دقيقة شوي. مفتاح السّيّارة وين؟ اقلبوا لي عليه الدّار كليّاته، بدّناش نطلع من الباب غير لمّا نلاقي مفتاح السّيّارة!
مفتاح السّيّارة؟ دقيقة، هسّة بدوّر لك عليه، يابا
مفتاح السّيّارة؟ دقيقة شوي
شو صار معاكو؟
يلّا يلّا
لا حول ولا قوّة إلّا بالله! خلص، هيّه، هيّه، لقيته، نسيت إنّي حاطّه هون. شو مالك؟ شو مالك؟ اه، صحيح، صحيح، فوتي لي جوّا، جيبي لي الهاي اللي بتنحطّ هون، بعدين بتضوي(؟)، بتضوي، مش عارف شو بتضوي. اه، بس، اه، دقيقة! أقول لكم؟ خلص، خلص، يلّا، بدّناش نجيبها، يلّا!
طب، تاع شوي، طلّقني!
אבא: מה קורה לכם, קדימה, למען האל! מה קורה לכם? אישה, איפה את?
אמא: קדימה, דקה, אני רק מתארגנת
אבא: טוב, איפה הילדים?
מהנד: הנה אני, אבא, אני מוכן
אבא: מצוין. קדימה, אישה!
אמא: קדימה, אני מוכנה (נשים באזורנו מדברות על עצמן בצורות בינוני פועל בצורת הזכר, משום מה)
אבא: קדימה. רגע. איפה המפתח של המכונית? תהפכו את הבית כולו, אנו לא נצא מהדלת עד שנמצא את המפתח של המכונית!
מהנד: המפתח של המכונית? דקה, עכשיו אחפש לך אותו, אבא
אמא: המפתח של המכונית? דקה
אבא: מה קורה אתכם?!
אמא: קדימה, קדימה
אבא: שהאל יעזור! זהו, הנה הוא, הנה הוא, מצאתי אותו, שכחתי ששמתי אותו פה. מה קרה לָך? מה קרה לךָ? אה, נכון, נכון, תיכנסי פנימה, תביאי לי את הדבר הזה ששמים פה, שמאיר(?), מאיר, לא יודע מה הוא מאיר. אה, רגע! זהו, זהו, קדימה, לא צריך להביא אותו, קדימה!
אמא: בוא רגע, תגרש אותי! (תתגרש ממני)
(התמלול והתרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
קשה לפה? מאיפה צץ הביטוי הזה?
מצאתי את ההסבר הבא:
قشّة لفّة هي عملية شراء بضائع مختلفة الأصناف كلها دون تمييز، ولا يكون لدى التاجر غيرها. قشّة أي كالقاشوش ولفها كلها تحت إبطه (باللبناني القاف تُلفَظ أ).
مثال:
أشّة لفّة، إنت وحظّك.
קשה לפה היא פעולת קניית סחורות מגוונות ביחד וללא אבחנה, כאשר אין לסוחר דבר מלבדן.
מי שאוסף (את הדברים) ומלפף אותם מתחת לבית השחי.
“קשה לפה, אתה והמזל שלך”
אנציקלופדית המדוברת הסורית של יאסין עבד אלרחים גורסת:
يقولون “ارتحل القوم قَشِّة لَفِّة” أي ذهبوا كباراً مع صغار ورجالاً مع نساء. وفصيحه ارتحلوا بقلِّيتهم أي بجماعتهم لم يدعوا وراءهم شيئاً.
(ياسين عبد الرحيم، موسوعة العامية السورية)
אומרים “העם נעו כולם ביחד” כלומר הלכו גדולים יחד עם קטנים וגברים יחד עם נשים. הלכו כולם יחד ולא השאירו מאחוריהם דבר.
=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא יאיר גולד, שכתב לנו:
“אני מציע לעשות פוסט על המלה קש (אם קיימת בצורה זו). יש פתגם על שתי חיות שרבות בתוך הקש או בתוך התבן, שמדבר על כך שמי שרב זה בדרך כלל אנשים דומים (למיטב זכרוני)”
אז מילת היום היא –
קַשּ قَشّ – קש; מוץ; פסולת (במעמד דקדוקי של שם קיבוצי)
לשמיעה: https://clyp.it/vzjvqewp
השורש הערבי ק.ש.ש (בגזרת הכפולים) עוסק בליקוט ובקישוש, בין השאר של קש.
בעברית השורש הזהה עוסק אף הוא במי שמקושש דברים, וכן בקשישים.
* הפועל קַשּ قَشّ בבניין הראשון – קושש עצי הסקה, ליקט; טאטא; שטף את הרצפה; סילק, העיף החוצה; זלל הכל; “שנורר” כסף; “גרף” כסף רב במשחקי מזל; שדד
* קַשֶּה قَشّة, בצורת הפרט הבודד – גבעול קש אחד. במדוברת: אחת הדרכים להגיד פרת משה רבנו, היא מושית השבע
* קַשֶּתֶ אלשֻּרְבּ قشّة الشّرب או קַצַבֶּתֶ אלשרב قَصبة الشرب – קשית שתיה (שימו לב: המילה קש אינה נכונה בהקשר של קשית שתיה). קשית אפשר להגיד גם שַפַّאטַה (עַצִיר) شفَّاطَة. בסוריה ובלבנון, כלומר מקומות שהיו תחת שליטה צרפתית, יש מי שאומר: שַאלִימוֹ شاليمو, כי כך אומרים בצרפתית: chalumeau
* קַשֶּת כִּבְּרִית قشّة كبريت – גפרור (מקלון גופרית)
* כֻּרְסִיּ קַשּ كرسيّ قَشّ – כיסא קש
* שַאעוּבּ קַשּ شاعوب قَشّ – קלשון
* קִשּ قِشّ – קן; בית קטן
* קַשַּאש قَشّاش, במשקל בעלי המלאכה – מקושש, אוסף; מלקט; מאסף
* קִטַאר קַשַּאש قطار قَشّاش – רכבת מאסף
* מִקַשַּה مقَشّة – אחת הדרכים להגיד מטאטא
* יַתַעַלַּק בִּאלְקַשַּה يتعلّق بالقَشّة – נאחז בקש
* אֶלְוַבַּא יְקִשֹּה الوبا يقشّه – שימות! שייקח אותו הדֶּבֶר! (מיל’: המגפה תאסוף אותו/תעיף אותו מפה)
הקוראת אסתר ספדיה מוסיפה את הגרסה: עּזְרַאאִין יְקִשּה! عزرائين يقشّه – שמלאך המוות ייקח אותו!
* דַוַּר עַלַא אִבְּרֶה פִי כּוֹמֶת קַשּ دوّر على إبرة في كومة قَشّ – חיפש מחט בערימת שחת (קש)
* אַלְקַשַּה אלַּתִי קַצַמַת טַ’הְרִ אלְגַ’מַל القَشّة التي قصمت ظهر الجمل – הקש ששבר את גב הגמל
מוסיף הקורא Hagai Fodor:
מצאתי במילון של אברהם שטאל: המילה קש קשורה בספרותית למשמעות של לאסוף וגם להתייבש, לקמול, לכמוש.
גם בעברית, קיימת משמעות של לאסוף קש ומצד שני להזקין, מכאן קשיש.
לא מצאתי את הפתגם המבוקש, אז במקום: נט (א)לפש מן תחת (א)לקש.
קפץ הפרעוש מתוך הקש.
הקורא אוחנה אוחנה מוסיף:
אֶלְעֻצְפוּר יִבְּנִי עִשֹּה קַשּה קַשּה العصفور يبني عشّه قشّة قشّة – בשבח הסבלנות (מיל’: הציפור בונה את הקן קש/זרד אחר קש/זרד)
הקורא Mohammad Zubedat כותב:
דַ’נַבּוֹ קַשּ וּיִתְחַרַּש בִּאלנַּאר ذنبه قشّ ويتحرّش بالنّار – זנבו עשוי קש והוא מתגרה באש.
הפתגם הזה נאמר בהקשר של מי שנכנס לתחרות או מַעֲמָת (דיבייט) או כל מה שקשור לזה, כשהוא לא מוכן לעימות. כתוצאה מזה אין לו מנוס אלא להישרף, כמי שמתגרה באש וזנבו עשוי קש
=-=-=
לצערי, לא מצאתי את הפתגם שיאיר שאל עליו.
יאיר גם הוסיף את:
ירא אלקשה פי עין אח’יה ולא ירא אלח’שבה פי עינה يرى القشة في عين أخيه ولا يرى الخشبة في عينه – הפוסל במומו פוסל (מיל’: הוא רואה את הגבעול בעין של אחיו אך אינו רואה את הקרש שבעינו שלו)
זה היה הפוסט ה- 2,347 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
