הכל לטובה

הכל לטובה
ביטויים ופתגמים מיליות פעליםLeave a Comment on הכל לטובה

הכל לטובה

הכל לטובה

פורסם לראשונה ב- 17.4.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
לַעַלֹּה חֵ’יר لَعَلّه خير – הכל לטובה, גם זה לטובה; יהיה טוב
לשמיעה:

המילה לַעַלַּ היא מילה ספרותית להחריד, שבאורח פלא “מקננת” היטב גם במדוברת.
למי שבקי בדקדוק הערבי נציין שהיא אחת מאחיותיה של המילית אִנַּ إنّ.
תרגומה הוא: אולי, שמא; הלוואי, מי ייתן ש-
היא הצורה הנפוצה יותר של המילה עַלַּ علّ, מהשורש ע.ל.ל שמיד נעסוק בו.
הלמד בראשית המילה אינה אות שורשית; היא נקראת לַאם לִלתַּאְכִּיד لام للتّأكيد, לאם/למד לצורכי הדגשה בלבד, וגם היא רכיב ספרותי מאוד.
הביטוי של היום, שהוא נפוץ מאוד בשיח, הוא ככה”נ קיצור של:
לַעַלַּ אלְמַאנֶע חֵ’יר/חַ’יְרַן لَعَلّ المانع خير/خيرًا – מי ייתן והעכבה תהיה לטובה
=-=-=
פסוקים 51-53 מסורת הפרה בקוראן:
وَإِذْ وَاعَدْنَا مُوسَى أَرْبَعِينَ لَيْلَةً ثُمَّ اتَّخَذْتُمُ الْعِجْلَ مِن بَعْدِهِ وَأَنتُمْ ظَالِمُونَ
ثُمَّ عَفَوْنَا عَنكُم مِّن بَعْدِ ذَٰلِكَ لَعَلَّكُمْ تَشْكُرُونَ
وَإِذْ آتَيْنَا مُوسَى الْكِتَابَ وَالْفُرْقَانَ لَعَلَّكُمْ تَهْتَدُونَ
וַאִד’ וַאעַדְנַא מוּסַא אַרְבַּעִינַ לַיְלַתַן תֻ’מַּ אתַּחַ’דְ’תֻםֻ אלְעִגְ’לַ מִן בַּעְדִהִ וַאַנְתֻם טַ’אלִמוּן
תֻ’מַּ עַפַוְנַא עַנְכֻּם מִן בַּעְדִ דָ’לִכַּ לַעַלַּכֻּם תַשְכֻּרוּן
וַאִד’ אַאתַיְנַא מוּסַא אלְכִּתַאבַּ וַאלְפֻרְקַאן לַעַלַּכֻּם תַהְתַדוּן
נועדנו עם משה ארבעים יום, ואז עשיתם את העגל בהיעדרו והייתם בני עוולה
אחר מחלנו לכם למען תכירו תודה
נתנו למשה את הספר ואת הפֻרְקַאן למען תישירו לכת
(תרגום רובין)
הפסוקים מתארים בראיה אסלאמית את סיפור עגל הזהב מספר שמות פרק ל”ב.
פרקאן – אחד מכינויי הקוראן המתייחס לתורה שניתנה למשה במעמד הר סיני.
=-=-=-=
והנה פוסט שהיה לנו על השורש בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yaron Somech, שכתב לנו:
“שמעתי לאחרונה את הפתגם (הישן מאד…):
אַיְלוּל בִּישְפִי אלְמַעְלוּל أيلول بيشفي المعلول שמשמעותו מזג האוויר בחודש אלול נעים והוא מרפא…
האם תוכל להקדיש פוסט ומחקר קטן לשורש علل, שאם אני זוכר נכון מתמקד בצרה/ות علة וכיו”ב?
תודה”
אז מילת היום היא –
עִלֶּה عِلّة – מחלה ‎(שימו לב, בכתיב הערבי בתמונה עצמה נפלה טעות ניקוד)
ראשית, ירון, חודש אילול הערבי זהה בשמו לחודש העברי אלול, אולם תרגומו (החד-משמעי) הוא ספטמבר. הערבים אינם מכירים את לוח השנה העברי ואינם משתמשים בו; רוב שמות החודשים העבריים משמשים בערבית לציון שמותיהם של החודשים הגרגוריאניים (ינואר, פברואר וכו’).
שנית, תרגום הפתגם היפה שהבאת הוא: חודש ספטמבר עוזר להחלמתו של החולה
שלישית, כבר היה לנו פוסט בנושא. הנה הוא שנית:
מילת היום מופיעה לבקשתה של אחותי הבכורה (שלי, שָלֵו) Haya Levy, שכן זו מילה שהיינו שומעים רבות בבית הורינו –
עִלֶּה علّة במלעיל, עם למד דגושה, וברבים עִלַל علل – מחלה, ליקוי, פגם, בעיה; עילה, סיבה, נימוק; תירוץ
לשמיעה:

בביתנו היא הייתה בעיקר בשימוש כמובן של נטל: “בוא ניפטר כבר מה- עִלה הזו וננשום לרווחה! זה סתם עִלה!”
ורגע, לפני שאנו מקבלים עשרות תגובות: המילה הנפוצה בערבית למחלה, לא עלינו, בספרותית ובמדוברת, היא מַרַצ’ مرض – (קראו maraD)
השורש הערבי ע.ל.ל מגזרת הכפולים הוא ספרותי בעיקרו (לכן רוב הדוגמאות שיובאו כאן אינן באמת בשימוש במדוברת), אבל הוא מגוון במשמעויותיו: מחלות, פגמים, נימוקים, סיבות, התנצלויות, הצטדקויות, שעשועים ומונחים בלשניים.
בעברית הוא קיים במילים עִלָּה (סיבה), שזהה למילת היום, ובפעלים כמו לעולל, עלול וכו’. אגב, עוֹלָל, כלומר תינוק, הוא מהשורש ע.ו.ל והלמד הכפולה שם די תמוהה.
* הפועל עַלַּלַ علّل בבניין השני – נימק; שעשע, העסיק והסיח את הדעת
* תַעְלִיל تعليل, שם הפעולה/מצדר של הבניין השני – הנמקה, הוכחה. ובנוסף, גם בצורת הנקבה תעלילה: מסיבה שמקיימים לפני החתונה
* הפועל תַעַלַּלַ تعلّل בבניין החמישי – נימק; התנצל; הצטדק; השתעשע בתקוות שווא
* הפועל אִעְתַלַּ اعتلّ בבניין השמיני – חלה; היה פגום, לקוי; היה משובב נפש (כן, סוג של דבר והיפוכו)
* חֻרוּפֶ אלְעִלַּה حروف العلّة – האותיות הרפות/נחות, אמות הקריאה: א, ו, י (ה רק בעברית, שכן בערבית ספרותית היא קיימת רק כעיצור). ואין זה פלא שבעברית קוראים לכל גזרות השורשים שאינם שלמים “הגזרות העלולות”, כלומר החולות, או החלשות, כי יש ברובן אותיות כאלה: גזרת פ”ו-פ”י, ע”ו-ע”י, ל”ו-ל”י, וכן פ”נ, פ”א, ל”א והכפולים.
* אַלְפִעְלֶ אלְמֻעְתַלּ الفعل المعتلّ, עם המילה בצורת הבינוני הפועל של הבניין השמיני – מערכת הפועל הכוללת את כל הגזרות העלולות
* מַעְלוּל معلول, צורת הבינוני הפעול של הפועל בבניין הראשון, שאינו בשימוש, כמו המילה עצמה – חולה
* עַלִיל عليل וברבים אַעִלַּאא’ أعلّاء – חולה; נעים, משובב נפש.
כן, כן, המילה הנפוצה לחולה היא מַרִיצ’ مريض, אבל אני מציין את המילה הזו מהשורש של היום בגלל העניין הבא:
נסיים את הפוסט של היום עם בית (מַוַּאל) מאחד השירים המצריים הקלאסיים (ז’אנר המַוַּאלִים, שהם בלדות קצרות בשירה העממית), שמושר לרוב בצמוד לשיר “בַּהִיַּה”, כולם מהביצוע המפורסם של הזמר המנוח מְחַמַּדֶ אלְעַזְבִּי محمّد العزبي (שהוא ושיריו הם הכי לא השירה הערבית המודרנית הפופולרית, וכמה שאני אוהב את זה!):
طبيب يقول للعليل: عيّان وداويني – טַבִּיב יְקוּל לַלְעַלִיל: עַיַּאן וּדַאוִינִי
قال العليل للطّبيب: وانا مين يداويني؟ – קַאלֶ אלְעַלִיל לַלטַּבִּיב: וּאַנַא מִין יְדַאוִינִי?
انا جاي لك يا صاحب الدّوا علشان تداويني – אַנַא גַ’אי לַכּ יַא צַאחֶבֶּ אלדַּוַא עַלַשַאן תֶדַאוִינִי
الاقيك بجرح الهوى، بتقول لي داويني – אַלַאקִיכּ בְּגַ’רְחֶ אלְהַוַא, בִּתְקוּל לִי דַאוִינִי
قوم يالله بنا سوا، نزرع تقاوي الدّوا، يشفيك ويشفيني، يا ليل! – קוּם יַאללָּה בִּנַא סַוַא, נִזְרַע תַקַאוִי אלדַּוַא, יִשְפִיכּ וּיִשְפִינִי, יַא לֵיל!
רופא אומר לחולה: “(אני) חולה, רפא אותי”
אמר החולה לרופא: “ומי ירפא אותי?
“אני בא אליך, בעל התרופות, כדי שתרפא אותי
“אני רואה שנפגעת מהאהבה, ואתה אומר לי ‘רפא אותי’
“קום, קדימה, (נקום) שנינו, נזרע את זרעי המזור, שירפאו אותך וירפאו אותי!”
תוכלו להקשיב לבית זה (ולשיר כולו) בדקה 07:20 בסרטון הבא:
בריאות לכולם,
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top