הנאה

הנאה
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on הנאה

הנאה

הנאה

פורסם לראשונה ב- 23.1.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי הקוראת Mazal Menir-Reihan.
מזל שלחה לי פוסט מאחת מקבוצות האוכל בפייסבוק, בעברית, שזו לשונו:
“יאסו בטברנה
סירות לחמעג’ון
נשאר לי בצק יופקה שהכנתי
שאני לא יפנק את […] שחיסלה הכל 55555
אלף לבריאות סחה הו ענא”
הטעויות בעברית ובערבית במקור…
אז מילת היום היא –
הַנַא هَنَا, בספרותית הַנַאא’ هناء – הנאה; ברכה; אושר
לשמיעה:

כמה טעויות יש בעברית כשכותבים “סחה הו ענא”?
1. אם אתקרצץ, כהרגלי, סחה כותבים עם האות צאד, ולכן כתיבה מקצועית תתעתק: צחה. אבל זו התקרצצות. אני יודע.
2. “הו”. מה זה הו? “הו הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא”? מדובר בוו החיבור האומללה, שהיא בסך הכל אות שמתחברת למילה שאחריה.
3. ענא? האם בעינויים וסבל עסקינן, או שמא בהנאה? פגשנו פה אינספור פעמים, עם רשימת מילים מפוארת, מקרים בהם דוברי עברית סבורים, שאם המילה היא בערבית, אז בטוח במאת האחוזים שיש בה עין. כי ערבים מדברים בחית ועין, לא? אז שיהיה ענא… וכך הפכנו את המשמעות המקורית ב- 180 מעלות.
“עננו, העונה בעת צרה, עננו”…
בנוסף, “לחמעג’ון” הוא יציר לשוני וולגארי, כדברי “הגשש החיוור”:
לחמה בעג’ין, בשר בבצק, במקור בערבית
לחמג’ון (להמג’ון) Lahmacun בתורכית.
ולא גם וגם…
אבל הביטוי הוא:
צַחַּה וּהַנַא! صحّة وهَنَا, או צַחְּתֵין והנא صحّتين وهَنَا – שיהיה לבריאות!
התשובה המקובלת: עַלַא קַלְבַּכּ! على قلبك (מיל’: על הלב שלך)
השורש הערבי ה.נ.א’ (גזרת ל’ המזה), שהפך במדוברת ל- ה.נ.א (עם אלף נחה, לאחר תהליך שנקרא בשפה המקצועית תח’פיף אלהמזה: הפיכת הַמְזות עיצוריות גאות לאותיות נחות, אמות קריאה) עוסק בהנאה, בברכות ובאוכל טעים, ובכך הוא זהה למקביל לו בעברית:
* הפועל הספרותי הַנִאַ’ هَنِئَ בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – נהנה, שמח; היה טעים
* הפועל הספרותי הַנַאַ’ هنأ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – שימח; בירך; פרנס; בישל; האכיל; היה ערב לחיכו
* הפועל הנא هنّأ בבניין השני, במדוברת הַנַּא هنّا – בירך, איחל, איחל מזל טוב
* תַהְנִאַה تهنئة וברבים תַהַאנִי تهاني (תַהַאנִן تهانٍ), צורת שם הפעולה של הבניין השני – ברכה, איחול
* הפועל תַהַנַּאַ تهنّأ בבניין החמישי, תְהַנַּא تهنّا במדוברת – נהנה, שמח; היה טעים לחיכו
* בֶּאלְהַנַא! بالهنا – בתיאבון, לבריאות!
* בִּאלשִּפַא וּאלְהַנַא بالشّفا والهنا – לבריאות! (לאחר אכילה או שתיה, וגם לאחר נטילת תרופה. שתי המילים עברו תהליך פונטי של תח’פיף)
* אַללָּה יְהַנִּיכּ الله يهنّيك – שאללה יברך אותך; תתחדש!
* חַמַּאםֶ אלְהַנַא حمّام الهنا – מקלחת נעימה!
* מַאְכּוּל/מַשְרוּבֶּ אלְהַנַא مأكول / مشروب الهنا – בתיאבון! לרוויה! (מיל’: מאכל/משקה ההנאה)
* מַלְבּוּסֶ אלְהנא ملبوس الهنا – תתחדש! (מיל’: בגד ההנאה)
* הַאנִא’ هانئ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, במדוברת הַאנִי هاني, אחד השמות הפרטיים הנפוצים לגבר – מאכיל, מזין (אחרים); אוכל טעים; שמח ומאושר
בכל פעם שאני פוגש אדם ששמו האני, כמו הירקן החביב מבית חַנִינַא, שהייתי קונה אצלנו כשגרתי בשכונת פסגת זאב בירושלים, אני מיד משמיע לו את השיר הבא:
וכן, אתם לא צריכים לכתוב לנו בתגובות: גם השורש ב.ר.כ עוסק בברכות, אבל לא בו אנו עוסקים היום.
המילה הֻנַא هُنا – כאן, פה, נראית קשורה לשורש של היום אך היא מעין מילה קפואה, כשהרכיב הפונטי היחיד “החזק” בה הוא האות נון…
והיה לנו פוסט בנושא בעבר על היבט מסוים של השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ran Yaacov, שכתב לנו:
“לאחרונה נתקלתי במילה נִיַّאל نيّال והבנתי שהיא הרבה פעמים מגיעה עם כינוי גוף חבור: نيالك נִיַّאלַכּ
אז כשחיפשתי במילון של מילסון הוא הכווין אותי למילה הבאה:
הַנִיאַן לִ- هَنِيئًا لِ: תָּבוֹא בְּרָכָה עַל-, אַשְׁרֵי…
בנוסף, המילון החדש והנפלא לערבית מדוברת של יוחנן אליחי כותב:
נִיַّאל – עם הכינויים החבורים – יש ל- מזל
כלומר נִיַّאלוֹ – יש לו מזל!
נִיַّאלֶכּ עַלַא הֶיכּ זַוַאג’ – יש לָךְ מזל בנישואייך (מזל לך על נישואים כאלה)
מה שמפריע לי ששניהם לא התאימו לי כל כך לאחד המשפטים ששמעתי.
שמעתי עוד פירוש שדווקא אומר נִיַّאלֶכּ – יפה לך.
אשמח מאוד לשמוע איך אתם ניגשים למילה הזו.”
אז מילת היום היא –
נִיַּאלַכּ نِيَّالَك – אשריךָ! איזה יופי! כמה טוב לך!
לשמיעה:

וגם: יַא ניאלכ! (עם יא הקריאה)
טוב, אני מודה:
מילת היום היא אחת המילים החביבות עלי.
אני, שָלֵו, שמעתי אותה לראשונה לפני 29 שנה, כשהייתי בשירות החובה בצבא, עדיין בלתי מוסמך, ואחד החופפים הוותיקים שלי היה “מעניק” לי חומרים לטיפול, כדי שאתאמן ואתלמד, אבל הוא “טרח” להעביר לי רק את הדברים המעצבנים והקשים, בסננו עם חיוך סרקסטי חביב: “קח, ניאלכ!”, כלומר: תרוויח, תיהנה…
המילה המדוברת הזו כבר כל כך השתרשה, שמילון משובח כמו “שרוני” מגדיר אותה מהשורש נ.י.ל, אולם ככל הנראה מקורה כפי שציין המילון של מילסון:
הַנִיאַן לִ- هَنِيئًا لِ, בספרותית גבוהה, פירושו: שיבורך! שיבושם לו! שינעם לו!
זו ברכת פרגון שנאמרת לאנשים כשרוצים “להרים להם”, לעודדם. מכאן הדרך מהספרותית המורכבת: הניאן ל-, אל המדוברת הקולחת – ניאל-, אינה ארוכה.
נִיַּאל חַטַּ’כֶּ אלטַּיֶּבּ نِيَّال حَظّك الطّيّب – אשריך על מזלך הטוב!
הַנִיאַן هَنِيئًا, בספרותית גם כן – לבריאות! שיהיה בהנאה!
הַנִיא’ هَنِيء, כשם עצם – נוחות, הנאה
הַנִיא’ هَنِيء, כשם תואר – נעים, עָרֵב, טעים, בריא (מזון)
=-=-=-=
ודאי שמעתם על –
אִסְמַאעִיל הַנִיַּה إسماعيل هَنِيّة,
כיום ראש הלשכה המדינית של חמאס ומי שהיה במשך עשר שנים ראש ממשלת חמאס ברצועה.
בשנת 2017 הוא החליף בתפקיד ראש הלשכה המדינית את ח’אלד משעל, ויחיא סִנְוַאר החליפו בתפקיד ראש הממשלה.
המילה (שם משפחה במקרה זה) הַנִיַּה هَنِيّة היא צורת תח’פיף (קיצור, מיל’: הקלה) של שם העצם הספרותי שזה עתה פגשנו, הַנִיאַה هَنِيئة, בנקבה, ופירושה: שמחה, אושר או שובע.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top