מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
פַתַל فَتَل – שזר, קלע; טווה; הרחיק; שוטט, הסתובב (ברחוב)
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 25.9.24.
יעני אנתו אלמג’אלס אלערביה זי פס אלכר(?): לא בינפע ולא ביצ’ר, חתא באלעכס. יעני אלדניא חרב וקאימה אלקיאמה, יעני פש ענדכם אסתחאא’, בתבעת’וא ע אלמרפק בהד’א אלדפע שהרין 9 ו 10, ארנונא, בדכו אל 400 שיכל? טיב, ת יג’י שהר 10. בדכו מצארי לקדאם?
שו קדמתו באלחרב ללמואטן? לא הנחיות ולא ע’רפ טוארא ולא ארשאדאת ולא שו יסוי אלמואטן. בתערף אנה פי נאס מן אול אלחרב להסא בתשתע’לש? בתערף אנה פי נאס מיתה מן אלג’וע? ולא בס עמלתו רושם אנה בדנא נרוח נתברע וחמלת תברעאת. אלאקרבון אולא באלמערוף, לא? פי כת’יר נאס וצ’עהא תעבאן, אד’א בתשתי אלדניא נתפה היכ בתע’רק אלנאס, בתמות מן אלג’וע. אלעיד נקמה ללנאס. איש חאל אלחרב!
תעאלוא ח’דוא קורסאת מן בלדיה נצרת עילית, מקסמין אלבלד לחאראת, וכל חארה לקב”ט מסאול ענהא, ווין פי מד”א, מין שופיר אלאמבלנס, מע מין תחכי, ואלביטחון 24 סאעה ביפתל, בילף, בישער אלנאס אנה פי אמן ואמאן רע’ם אלחרב!
פאד’א אנתו מג’לס מדיון, עאיף חאלה, כל אלמג’אלס, לא תסתת’ני אחדן! עאיפין חאלכו, בתערפוש תתעאמלוא מע אלמואטן! בתיג’י תקול בדנא דולה?
האי אחמדוא רבכו אנכו עאישין באסראאיל! דולה מנט’מה תכתיתכין בכל אשי! הי, מעאשכ בתקבצ’ה, אלדכאכין פאתחה, אלכהרבא ג’אי, אלאנתרנת ג’אי, אלמי ג’אי.
רוח תפרג’ שוף שו פי לבנאן: צארוח’ ואחד דמר אלבלד כליאתהא, קטעת אלכהרבא ואלנאס כחמר מסתנפרה פרת מן קסורה. וג’אי תדור לי ע 400 שיכל?
אעמלוא הנחה ללנאס, סאעדוא אלנאס! קדמוא אשי! לא! עאמלין לי ע’רובאת ע אלפאצ’י. עיב!
הי חתא, תטלע, בדי אפרג’יכו האי, מכתוב ואצלני מן אלדולה. אלדניא חרב, האי רשות המיסים, קאל ביטלע לכ ענדנא אסתרג’אע צ’ריבה. יעני אלדניא חרב ובדהן ירג’עוא לי צ’ריבה. אחים שלי!
ע אלקלילה, אבעת’וא לכו היכה חבתין פואכה, עלבת ענב, שוית תין, עלא כילותין בטאטא, עלא כם באתנג’אנה, עלא עלבת דרה, עלא כילו פאצוליא יאבסה. מש עשאן אשי, עשאן נפרח קלב אלולד.
يعني انتو المجالس العربيّة زيّ فس الكر(؟): لا بينفع ولا بيضرّ، حتّى بالعكس. يعني الدّنيا حرب وقايمة القيامة، يعني فش عندكم استحاء، بتبعثوا ع المرفق بهذا الدّفع شهرين ٩ و ١٠، أرنونا، بدّكو ال ٤٠٠ شيكل؟ طيب، ت يجي شهر ١٠. بدّكو مصاري لقدّام؟
شو قدّمتو بالحرب للمواطن؟ لا הנחיות ولا غرف طوارئ ولا إرشادات ولا شو يسوّي المواطن. بتعرف إنّه في ناس من أوّل الحرب لهسّا بتشتغلش؟ بتعرف إنّه في ناس ميّتة من الجوع؟ ولا بس عملتو רושם إنه بدّنا نروح نتبرّع وحملة تبرّعات. الأقربون أولى بالمعروف، لا؟ في كثير ناس وضعها تعبان، إذا بتشتّي الدّنيا نتفة هيك بتغرق النّاس، بتموت من الجوع. العيد نقمة للنّاس، ايش حال الحرب!
تعالوا خدوا קורסات من بلديّة נצרת עילית، مقسّمين البلد لحارات، وكلّ حارة لקב”ט مسؤول عنها، ووين في מד”א، ومين شوفير الאמבולנס، مع مين تحكي، والביטחון ٢٤ ساعة بيفتل، بيلفّ، بيشعر النّاس إنّه في أمن وأمان رغم الحرب!
فإذا انتو مجلس مديون، عايف حاله، كلّ المجالس، لا تستثني أحدًا! عايفين حالكو، بتعرفوش تتعاملوا مع المواطن! بتيجي تقول بدّنا دولة؟
هاي احمدوا ربّكو انكو عايشين بإسرائيل! دولة منظّمة تكتيتكيًّا بكلّ اشي! هي، معاشك بتقبضه، الدّكاكين فاتحة، الكهربا جاي، الانترنت جاي، الميّ جاي.
روح تفرّج شوف شو في لبنان: صاروخ واحد دمّر البلد كليّاتها، قطعت الكهربا والنّاس كَ(أَنَّهُمْ) حُمُرٌ مُّسْتَنفِرَةٌ فَرَّتْ مِن قَسْوَرَةٍ. وجاي تدوّر لي ع ٤٠٠ شيكل؟
اعملوا הנחה للنّاس، ساعدوا النّاس! قدّموا اشي! لا! عاملين لي غروبات ع الفاضي. عيب!
هي حتّى، تطلّع، بدّي أفرجيكو هاي، مكتوب واصلني من الدّولة. الدّنيا حرب، هاي רשות המיסים، قال بيطلع لك عندنا استرجاع ضريبة. يعني الدّنيا حرب وبدّهن يرجّعوا لي ضريبة. אחים שלי!
ع القليلة، ابعثوا لكو هيكة حبّتين فواكه، علبة عنب، شوية تين، على كيلوتين بطاطا، على كم باتنجانة، على علبة درة، على كيلو فاصوليا يابسة. مش عشان اشي، عشان نفرّح قلب الولد.
אתן, המועצות המקומיות הערביות, כמו …: לא מועילות ולא מזיקות*, אפילו להיפך. יש מלחמה והכול בלגאן, ואין לכם בושה, אתם שולחים את הנספח עם בקשת תשלום ארנונה לחודשים ספט’ ואוק’, אתם רוצים 400 שקל? טוב, שיגיע חודש אוק’. אתם רוצים כסף מראש?
מה נתתם במלחמה לתושב? לא הנחיות, לא מרחבים מוגנים, לא הנחיות מה התושב צריך לעשות. אתה יודע שיש אנשים שמתחילת המלחמה ועד עכשיו לא עובדים? אתה יודע שיש אנשים שמתים מרעב? או שרק עשיתם רושם שאנו רוצים לתרום וקמפיין התרמה. עניי עירך קודמים, לא? יש הרבה אנשים במצב לא טוב, אם ירד מעט גשם הם יטבעו, ימותו מרעב. תקופת החגים קשה (כלכלית), במיוחד במצב מלחמה!
בואו לקחת קורסים מעיריית נצרת עילית, הם חילקו את העיר לשכונות, בכל שכונה יש קב”ט שאחראי עליה, יודעים איפה יש מד”א, מי נהג האמבולנס, יש עם מי לדבר, ו(סיורי) הביטחון מסתובבים 24 שעות, הם גורמים לאנשים להרגיש שיש ביטחון למרות המלחמה!
אם אתם מועצה בחובות, “גמורה”, הרי כל המועצות כאלה, אל תוציא מהכלל אף אחת! אתם “גמורים”, אתם לא יודעים לטפל בתושב! ואתה בא וקורא “אנו רוצים מדינה (פלסטינית)”?
תודו לאל שאתם חיים בישראל! זו מדינה מסודרת ברמה הטקטית בכל דבר! את המשכורת שלך אתה מקבל, החנויות פתוחות, יש חשמל, יש אינטרנט, יש מים.
לך תסתכל מה קורה בלבנון: טיל אחר הרס את המדינה כולה, הוא ניתק את החשמל והאנשים כחמורי פרא מבוהלים, הנמלטים מן האריה**. ואתה מחפש איך לקחת את ה- 400 שקל?
תעשו הנחה לאנשים, עזרו לאנשים! תנו משהו! לא! מקימים לי קבוצות לריק. בושה!
אפילו, תראה, אני רוצה להראות לכם מכתב שהגיע אלי מהמדינה. יש מלחמה, ורשות המיסים אומרת: מגיע לך אצלנו החזר מס. כלומר יש מלחמה והם רוצים להחזיר לי מס. אחים שלי!
לפחות, תשלחו ככה (הוא פונה למועצות) שתי יחידות פרי, קופסת ענבים, קצת תאנים, שני קילו תפו”א, כמה חצילים, קופסת תירס וקילו שעועית יבשה. לא בשביל משהו, רק כדי לשמח את הילד.
* כתב לנו הקורא הידען אבשלום פרג’ון:
فَصّ كُرّ لا بينفع ولا بيضُرّ – פלוץ של עייר (חמור קטן) אינו מועיל ואינו מזיק. מטבע לשון בהוראת – חסר משמעות או ערך, שאינו מוסיף ואינו גורע.
** “(מדוע יירתעו…) כחמורי פרא מבוהלים, הנמלטים מן האריה?”
סורת אלמדת’ר (המתכסה, 74), פסוקים 50-51. תרגום רובין
תגובות לפוסט:
انت اكثر حد منطقي وصح وكلام سليم جدا جدا
אתה האדם הכי הגיוני וצודק ודיבור נכון מאוד מאוד
كلامك مش بس منطقي كمان مكمل غذائي فخم.
لانو من كثر محنا فالعسل ما منقدر النعمه.
הדברים שלך לא רק הגיוניים, הם גם תוסף מזון עשיר.
שכן מרוב שאנו (עמוק) בדבש אנו לא מעריכים את החסד.
اكثر واحد صادق ومنطقي بتحكي كل يلي بقلبنا بصوت عالي ، بتحكي يلي ما حدا مسترجي يحكيه …
אתה הכי צודק והגיוני, אתה אומר את כל מה שבליבנו בקול רם, אתה אומר את כל מה שאיש אינו מעז לומר
انت ابن الشعب وضمير وصوت الشعب والله…الله يحيي اصلك
אתה בן העם ומַצְפון העם וקולו, בחיי… שאלוהים יברך את השורשים שלך
كل كلمه بمحلها
כל מילה במקום
يعطيك الف الف الف عافيه يا غالي انت علم
שתהיה בריא, יא אדם יקר, אתה אישיות מכובדת ובולטת
بعيد وبكرر ماحد فاهم الدنيا صح آله أنته ياخ شلي
אני שב ואומר: איש אינו מבין את העולם נכון כמוך, יא אח שלי
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
שוב יש לנו הכבוד והעונג לתת לידידי המומחה Avshalom Farjun לספר לנו את אחד מסיפוריו.
בעיניי, ולא רק בעיניי, אבשלום הוא אחד המורים לערבית המשובחים והנפלאים ביותר בארץ, אם לא הטוב בין כולם.
=-=-=-=
אִלְ-חִילֵה וִלִ-פְתִילֵה / الحِيلِة والِفْتِيلِة – דבר יקר-ערך שאין זולתו
לשמיעה:
רוצה לשתף אתכם/ן במטבע לשון עממי נפוץ (בעיקר בקרב נשים), שמבטא רזולוציות אינטימיות של התרבות העממית והמסורת הערבית.
על דבר יקר ערך שאין זולתו נהוג לומר: הַאדַא לְ-חִילֵה וִלִ-פְתִילֵה / هذا الحِيلة والِفْتِيلِة. למשל: אַעְטֵיתְהַא לְ-חִילֵה וִלִ-פְתִילֵה / اعطِيتْها الحِيلِة والِفْتيلِة (סכום מסוים של כסף, למשל), הֻוֵּ כֻּלּ אִללִּי עִנְדִי / هوّ كلّ اللّي عندي (נתתי לה את כל מה שיש לי).
נאמר גם על בן יחיד: הֻוֵּ לְ-חִילֵה וִלִ-פְתִילֵה / هوّ الحِيلِة والِفْتيلِة, או: חִילֵת אִמּוֹ / حيلة امُّه.
מקור הביטוי
מטבע הלשון קשור למסורת עתיקת ימים, לפיה הכלה הייתה מביאה את ‘הנדוניה’ שלה לבית החתן בתיבת עץ שנקראה צַנְדוּק לְ-עַרוּס / صَنْدُوق العَرُوس. בתיבה הזו הייתה הכלה מניחה את חפציה האישיים – תכשיטים, בגדים והלבשה תחתונה, והכי חשוב, את ה-סַבּוּבֵּה / سَبّوبِة, אותה הייתה שומרת לאורך כל חייה. ה-סַבּוּבֵּה הוא נרתיק או ארנק משי רקום, בו הייתה הכלה שמה כמה פתילות (למנורת שמן או נפט – קַנְדִיל, סִרַאג’ / قَنْديل, سِراج, וכמה דִכַּכּ / دِكَك (הריבוי של דִכֵּה – הגומי שנמצא בחלק העליון של השַרְוַאל).
בהגיעה לבית החתן לאחר החתונה, הייתה הכלה ניגשת לקַנְדִיל, מתקינה בו פְּתִילָה חדשה, ומדליקה אותה, כסמל לאור ולתקופה חדשה בחייה.
אסור היה לחתן להתקרב פיזית אל הכלה, עד שהפתיל החדש שהתקינה היה נגמר. במידה והפתיל היה ארוך, היה החתן נלחץ ונאלץ להמתין בסבלנות, ומכאן הביטוי שנאמר על נשים: פְתִילִתְהַא טַוִילֵה / فْتيلِتْها طويلِة או: אֻף, מַא אַטְוַל פְתִילִתְהַא / افّ, ما أطْوَل فْتِيلِتْهَا, במשמעות: אישה איטית, סבלנית, או מרבה לדבר, קשקשנית ומרבה להתווכח.
לפי המסורת היה על הכלה להשחיל דִכֵּה / دِكِّة, למכנסיה (שִנְתִיַאן), ולקשור אותה בצורה מסובכת, כך שיקשה על החתן להתיר את הקשר, עד שהיה נאלץ להשתמש בציפורניו או בפיו. הקשר הזה נקרא חִילֵה / حِيلِة, וככל שהיה לוקח לו יותר זמן להתיר את הקשר, נחשבה הכלה צנועה יותר.
מכאן הביטוי דִכִּתְהַא רַחְ’וֵה / دِكِّتْهَا رَخْوِة (הגומי של המכנסיים שלה נפתח בקלות), המתאר אישה קלה להשגה. אפשר לשמוע אצל כפריים גם את הביטוי עֻקְדֵת חִילֵה / عُقْدِة حيلِة, לתיאור קשר שקשה מאוד להתיר.
מעניין לציין שכאשר זה נאמר על גבר – דִכְּתוֹ רַחְ’וֵה / دِكّْتُه رَخْوِة, הכוונה היא: גבר שקל לפתות אותו ולעבוד עליו.
ל-חִילֵה וִלִ-פְתִילֵה הייתה חשיבות גדולה מאוד בחיי האישה בימים עברו. היא יכולה הייתה להגיע לבית החתן ללא ‘תיבת כלה’ מפוארת, ללא תכשיטים או חפצים אישיים אחרים, אבל לא יתכן היה שתגיע ללא ה-חִילֵה וִלִ-פְתִילֵה!
מכאן נאמר על דבר יקר ערך שאין זולתו: הֻוֵּ לְ-חִילֵה וִלִ-פְתִילֵה / هوِّ الحِيلِة والِفْتيلِة (הוא כל מה שיש לי [ואני מוסיף גם את: הוא המשענת היחידה. שלו]).
כמה ביטויים נוספים:
פְתִילְתוֹ מַטְפִיֵּה / فْتِيلْتُه مَطْفِيِّة – ‘הפתיל שלו כבוי’ (במצב ירוד, על הפנים).
פְתִילְתוֹ קַצִירֵה / فْتِيلْتُه قصيرِة – יש לו ‘פתיל קצר’, חסר סבלנות, אימפולסיבי. [ואני מוסיף: פַתִילְתֹה טְוִילֶה فتيلة طويلة – הוא נודניק חסר תקנה. שלו]
שַמַּע לִ-פְתִילֵה / شمّع الِفْتيلِة – ברח הכי מהר שיכול (יש סיפור מאחורי הביטוי… בהזדמנות אחרת).
חַטּ פִיהְ פְתִילֵה / حَطّ فِيهْ فْتيلِة – ‘הוסיף עצים למדורה’.
=-=-=-=-=-=
תוספות עדכניות שלי:
* הפועל פַתַל فَتَلَ בבניין הראשון – שזר, קלע; טווה; הרחיק; שוטט, הסתובב
* הפועל פַתִלַ فَتِلَ בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התחזק
* מַפְתוּל مفتول, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שזור, מפותל, משורג; חזק; מאכל עממי חגיגי מבורגול
* מַפְתוּלֶ אלְעַקֶל مفتول العقل – טיפש, מטומטם (מיל’: מפותל שכל)
* הפועל תַפַתַּל تفتّل בבניין החמישי או אִנְפַתַל انفتل בבניין השביעי – התפתל, התעקל; נשזר
* אִנְפִתַאל انفتال, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השביעי – פיתול, התפתלות; תסביב מעיים או אשך, פַּתֶּלֶת המעיים
* פַתִיל فتيل – שזור, טווי; פתיל (של מטען נפץ); דבר חסר ערך וחשיבות
* פַתִילֶה فتيلة וברבים פַתַאאֶל فتائل – פתיל; פתילה, עששית, מנורת נפט; חוט להט של נורה
* מִפְתַל مِفْتَل וברבים מַפַאתֶל مفاتل – מכשיר שזירה
* פַתַּאל فتّال, במשקל בעלי המלאכה – שוזר חוטים או חבלים; שם משפחה
* פַתְלֶה فتلة וברבים פַתְלַאת فتلات – עלה מחט של עץ מחט; חוט תפירה; שריר הזרוע בזמן התאמצות, כשהוא בולט
כתב לנו עמית שמביק:
دوّرت عليه بسراج وفتيلة – חיפשתי אותו בנרות
צילום: 青 晨
זה היה הפוסט ה- 2,604 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
