זו הבעיה שלך!

זו הבעיה שלך!
ביטויים ופתגמים פעליםLeave a Comment on זו הבעיה שלך!

זו הבעיה שלך!

זו הבעיה שלך!

פורסם לראשונה ב- 14.5.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren‎‏, שכתב לנו:
“אני מציע להקדיש פוסט למילה “اصطفل!” – אֶסְ’טְפֶל!
ייתכן שהיא ספרותית מאחר שהיה קשה למצוא פרטים במילוני מדוברת.
הבנתי כי זו מילה שנאמרת בהקשר שלילי. משהו כמו: זבש”ך (זאת הבעיה שלך), תסתדר לבד, פתור את זה בדרך שלך, יאללה שחרר, וכן הלאה.
מישהו הסביר את זה בתרגום חופשי לאנגלית
Fuck / Fuck off
ממילון Lughatuna הבנתי כי הפירוש:
دبّر حالك – תסתדר לבד.
اِنْتِا اْصْطِفِل لَحَالَك هَلَّق עכשיו תסתדר לבד או תפתור את הבעיה בעצמך.
يِصطِفلُوا – يدبّرو حالهم – ידברו חאלהם – יסתדרו לבד.
ראיתי את המשפט הבא: الله يصطفل بكلّ من يتصرّف بعنصريّة – במובן של אללה ידע מה לעשות עם האנשים הללו, שנוהגים בגזענות, או: אללה יבחר עבורם את מה שמגיע להם, יגמול להם על ההתנהגות הזאת.
תודה”
אז מילת היום היא –
אִצְטְפֶל اصْطفل – זו הבעיה שלך! (מיל’: עשה מה שבא לך!)
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
ראשית, אגיד בפעם המיליון שאני מזועזע, מ ז ו ע ז ע, מצורת התעתיק לעברית במילון הזה שאידוב (ולא רק הוא) מסתמך עליו.
המילון יכול להיות נפלא, אבל רבכ! למה עם תעתיק כה הזוי?!?!?!
שנית, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שגוף הפוסט שלי יהיה קצר מהשאלה…
מדובר בפועל שאני אישית מעולם לא פגשתי, ואשר מילון-וחצי אולי מתייחסים אליו בשורה, לא יותר.
אין לי מושג מאיפה הפועל הזה צץ; השורש שלו, צ.פ.ל, אינו קיים בשום מילה בערבית פרט לפועל הזה.
* הפועל אִצְטַפַל اصْطَفَل בבניין השמיני, שנראה שאינו שימושי כלל בכל הזמנים פרט לזמן הציווי, הוא מילת היום – עשה מה שבא לו, עשה כראות עיניו, עשה מה שנראה לו מתאים
* אִצְטְפֶל מִנַּכּ אִלֹה! اصْطفل منّك اله – תסתדר איתו לבד!
* אִצְטְפֶל מִנַּכּ לַחַאלַכּ! اصْطفل منّك لحالك – תסתדר בעצמך!
* אִצְטֶפְלוּ מַעַ בַּעַצְ’כֹּם! اصْطفلو مع بعضكم – תסתדרו ביחד!
קיים אזכור אחד של המילה – אם זו בכלל היא – באחד החדית’ים הקדומים: אִצְטַפְלִיַּה اصْطفلية במובן גזר, הירק
אולם לא נראה לי שזה קשור לענייננו בפוסט זה.
=-=-=-=
אז הקוראים שלחו לנו מספר אופציות לפרשנות באשר למקור הפועל:
1. מקור המילה הוא הפועל אפתצל فَصَل / إفتصل على وزن إفتعل בבניין השמיני, ועם הזמן העיצורים פ ו- צ “השתכלו” ביניהם. והפירוש הוא : يعني إفصل في الأمر كما شئت: פסוק בעניין כפי שאתה רוצה.
2. המקור של המילה הוא הביטוי הצרפתי laissez faire שפירושו: תנו לעשות!
ויקיפדיה גורסת באשר למונח הצרפתי:
“לֵסֵה-פֵר היא מערכת כלכלית שבה מתבצעות בחופשיות עסקאות בין צדדים פרטיים, ללא התערבות ממשלתית כמו רגולציה, סדרי עדיפויות, תעריפים וסובסידיות. המונח מופיע בפעם הראשונה אצל הפיסיוקרטים במאה השמונה עשרה כקריאה כנגד התערבות ממשלתית בסחר, ומשמש היום שם נרדף לכלכלת שוק”.
3. יש דוקטור מומחה לשפה ערבית מאוניברסיטת המלך סעוד בסעודיה שטוען שבעצם המקור הוא בעצם – “اصطفاء” שמשמעותה “בחירה”, בתוספת האות لام (מילת יחס שהתחברה למילה בדיבור).
האנציקלופדיה למדוברת סורית מחזקת את האופציה הזו אך מציעה מספר אופציות נוספות :
הראשונה, כמו שהדוקטור ציין מהשורש ص ف ا ובעצם האות لام היא בעצם מילת יחס שבסופו של דבר התווספה למילה במדוברת בציווי (اصطف ل) ואז המשמעות היא מעין – “בחר בעצמך מה טוב לך/מה שאתה רוצה” (ולכן אני חושב שזה יכול להתאים – בחר בעצמך – זאת בעיה שלך) , חוץ מזה מציעה האנציקלופדיה אופציה שכבר עלתה בתגובות של افتصل וגם בכלל אופציה שזה אולי בא מארמית.
הטיעון האחרון מקבל חיזוק גם מידידי הקורא המומחה Avshalom Farjun, שאומר:
4. הפועל הספרותי אִצְטַפַא اصطفى – לקח את המובחר, בחר
נראה בצורת הציווי: אִצְטַפִי! اصطفي, ואם נדייק בספרותית: אִצְטַפִ! اصطفِ.
עם הזמן למד היחס של המשך המשפט: אצטפ לכ/לנפסכ اصطف لك / لنفسك – בחר לך/לעצמך כך וכך – השתלבה בפועל וכך נוצר לו פועל חדש, אך ורק במדוברת.
=-=-=
בתמונה: לשיטתי (שָלֵו), אין הרבה דברים דוחים יותר מפוליטיקה
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top