זרק

זרק
פעליםLeave a Comment on זרק

זרק

זרק

פורסם לראשונה ב- 24.12.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקוראGadi Shaked ‎‏, שכתב לנו:
“רוצה להציע דיון לגבי המילה رمي אותה ראיתי על שלט ציבורי האוסר השלכת אשפה במקום מסוים.
הפועל רמא גרם לי להיזכר במילה מספר שמות ט”ו, שירת הים, שם מוזכר סוס ורכבו רמה בים.
חיפוש מהיר בפרוש רש”י למילה אכן מעלה את מה שחשדתי שהכוונה היא להשליך”.
אז מילת היום היא –
רַמַא رَمَى – זרק ‎
היה לנו פוסט על המילה בעבר:
נסיים את השבוע עם הקוראת חרות שטרית, שביקשה שנתייחס, לקראת פסח, לפסוק משירת הים (שמות ט”ו):
אָשִׁירָה לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם
חשבתם פעם מה זה “רמה”? הרי מדובר בפועַל, כן? זה לא שם עצם כמו רמת הגולן…
אז מילת היום היא –
רַמַא رمى – זרק, השליך, הטיל, ירה, רָמָה (כן, גם בעברית, בדיוק כפי שראינו זה עתה בתורה)
לשמיעה:

בהקשרים של אשה בהיריון: רַמַת – הפילה את עוברה
השורש הערבי ר.מ.י (גזרת ל”י) עוסק בהשלכה, זריקה או ירי. במקור היה מדובר בירי בחץ וקשת, ועם הזמן הפועל שינה משמעותו לירי בכל כלי ירייה, עתיק או מודרני.
* רַמִי رمْي, או רִמַאיֶה رماية, שתי צורות שם הפעולה/מצדר של הפועל בבניין הראשון, שהוא הוא מילת היום שלנו – ירי, ירייה
* רַאמִי رامي (בספרותית רַאמִן رامٍ. כל הצורות בסוגריים במיוחד עבור הקורא יהודה כץ…) וברבים רֻמַאה رماة, צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – קַלָּע, קַשָּת, יורה. ראמי הוא גם שם פרטי של גבר, שפירושו: מיטיב לקלוע למטרה. זוכרים את התוכנית “המסעדה הגדולה” משנות השמונים? עם ז’אק כהן ז”ל, שהיה הבעלים ושמו היה אבו ראמי? התוכנית נקראה בערבית מַטְעַם אבו ראמי مطعم أبو رامي, כלומר המסעדה של אבו ראמי
* מַרְמִיּ مرميّ, בצורת הבינוני הפעול – זרוק, מושלך
* מַרְמַא مرمى (מרמַן مرمًى) וברבים מַרַאמִי مرامي (מראמִן مرامٍ), במשקל המקומות – מטרה, טווח, שער בכדורגל
* מַרְמַא עַצַא مرمى عصا – מרחק זריקת מקל (דרך ציורית להגיד מרחק קצר מאוד)
* חַארֶסֶ אלְמַרְמַא حارس المرمى – שוער בכדורגל (שומר המטרה, מיל’)
* אִרְמִי / אצ’רב אלטינה עַלַא אלְחֵיט, אִדַ’א מַא עַלַּקַת – בתעלם إرمي / أضرب الطّينة على الحيط إذا ما علّقت بتعلّم – תמיד כדאי לנסות (מיל’: זרוק את הבוץ/הטיט על הקיר. גם אם הוא לא יידבק, הוא ישאיר סימן
* מַרִימִיֶּה مريميّة או מִירמִיֶּה ميرميّة או או מַרַמִיֶּה مرميّة או מַרְמַרִיֶּה مرمريّة – מרווה, צמח מרפא ותבלין
לא הצלחתי להבין מה השורש המקורי בערבית, ובכלל לא בטוח שהוא קשור לפוסט הזה, אבל אני מציין את המילה כי אני יודע שלפחות עשרה קוראים יציינו זאת בתגובות…
כותב בנושא ויקימילון:
“משערים שהמילה נגזרה מהשורש רו”ה בבניין הפעיל (הרווה) במשמעות מספק נוזלים לגוף ומרענן. בתלמוד מופיעה המילה בצורת הכתיב: מרוא.
בערבית המילה מרווה היא מרמיה (مرمية): מרה=מחלה, מיה=מעיים” (טוב, אני לא בטוח כמה מדעית האמירה שם בסוף…)
הפועל הזה, אגב, מזכיר לי פתגם שאבי המנוח היה משתמש בו הרבה:
לַוּ כַּאן פִיה חֵ’יר, מַא כַּאן רַמַאה אֶלטֵּיר لو كان فيه خير ما كان رماه الطّير – אילו היה בו (בדבר, בעניין) טוב, לא היה/הייתה זורק אותו העוף/הציפור.
נאמר על דבר שמבינים עליו שאינו שווה הרבה או שאינו טוב, כזלזול על מישהו שהוא דחוי מגורש, או על כל דבר שנמצא זרוק
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top