חומוס עם טחינה

פורסם לראשונה ב- 14.8.19

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:

"בוקר טוב

ככל שאני מבין המילה متبلة בערבית היא מִטְבָּל? כמו רוטב.

האם תוכל בבקשה לכתוב על متبلة?

מִטְבָּל, מִטְבָּלִים

ואולי רלבנטי גם רוטב/רטבים

תודה!"

אז מילת היום היא –

מְתַבַּّל חֻמֹּץ (חומוס) مْتَبَّل حُمُّص – חומוס עם טחינה

ראשית, צריך לעשות קצת סדר:

מטבל, בעברית, הוא מהשורש ט.ב.ל, שכן טובלים את האוכל במטבל.

המילה הערבית היא מהשורש ת.ב.ל, העוסק, באופן לא מפתיע, בתבלינים.

ויקיפדיה אומרת:

"מטבל או דיפ (מאנגלית: Dip) הוא רוטב אשר במקום למרוח או לפזר אותו על המזון, המזון נטבל בתוכו (ומכאן שמו). מאכלים אשר נהוג לטבול במטבלים הם "מאכלי אצבעות" או מאכלים אחרים שקל לאחוז, כגון קרקרים, טוגנים, חטיפים, ירקות חתוכים, פיסות פיתה (שמשמשות ל"ניגוב" המטבל), פלאפל, מאכלי ים, קוביות גבינה או בשר".

לא מצאתי מילה ערבית למטבל.

רוטב בערבית הוא צַלְצַה صلصة. המקור הוא כמובן ספרדי: סלסה Salsa, שפירושו רוטב כלשהו.

עם הזמן קיבל המונח משמעות של רוטב חריף דווקא, אולם במקור מדובר ברוטב ניטראלי, כאשר הושמטו ממנו שמות התואר פיקנטי או חריף salsa picante.

מקור המילה בלטינית, ופירושה המילולי הוא (אוכל) מומלח.

=-=-=-=

השורש הערבי ת.ב.ל עוסק, כמו בעברית, בתיבול ובתבלינים, אך גם באימה ובנקמה (פחות בשימוש):

* הפועל תַבַּל تَبَل בבניין הראשון או תַבַּّל تبّل בבניין השני וגם תַאבַּל تابل בשלישי, ואפילו תַוְבַּל توبل עם שורש מרובע – תיבל; בישל

* תַבְּל تبْل – אימה, נקמה

* תַבַּّאל تبّال, במשקל בעלי המלאכה – מוכר תבלינים

* מְתַבַּّל متبّل, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני, היא מילת היום – מתובל, מאכל מתובל

אולם מתבל הוא גם שמם של כמה מאכלים, באזורנו המפורסם שבהם הוא פשוט… חומוס עם טחינה.

ולפני שאתם כותבים לנו עשרות תגובות, אז כן, תבלינים זה בַּהַארַאת بهارات; זו המילה השימושית יותר בתחום זה, שהפכה בעברית ל… בהרט (אגב, בהרט הוא שמה של הודו, בהינדי).

הקורא Yossi Daya מזכיר לי בתגובות ששכחתי את אחד הסלטים, אם לא ה-:

ה-תַבּّוּלֶה הנפלא تبّولة, שפירוש שמו תיבול או מטבל.

זַיּ עַ'יַאבֶּ אלזֵּית עַנֶ אלתַּבּוּלֶה زيّ غياب الزّيت عن التّبّولة – אין פואנטה, סיפור שחסר בו העיקר (מיל': כמו תבולה ללא שמן)

=-=-=

מְתַבַּלֶ אלְבַּאדִ'נְגַ'אן متبّل الباذنجان – "מתובל חציל", הוא שם נוסף של המאכל המפורסם הבא:

"באבא גנוש (בערבית: بابا غنوج, תעתיק מדויק: באבא ע'נוג') הוא מאכל המורכב מסלט חצילים בטחינה, אשר נפוץ ברחבי המזרח התיכון, בעיקר במצרים, בסוריה, בלבנון, בטורקיה וביוון.

במדינות שונות יש גרסאות שונות לאופן ההכנה, בחלקן מוסיפים לחצילים עגבניות קצוצות ושום.

במצרים הסלט מכונה "באבא ראנוש" ובאתיופיה מכונה המאכל "בלאגאדוש" " (ויקיפדיה).

המהדרין מוסיפים, שהשוני בין מתבל לבאבא ע'נוש הוא שמתבל הוא באבא ע'נוש עם חלב סמיך.

=-=-=-=

לשאלתו של אידוב:

המילה מְתַבַּّלַה مْتَبَّلة, בנקבה, משמשת במקומות מסוימים (למשל במצרים) במשמעות רוטב.

=-=-=

כתב לנו אביעד שטייר:
המילה העברית "תבלין" היא במקורה בלשון ריבוי — היחיד היה תבל.

כתב לנו שגיא לבנון:
עוד נקודה מעניינת: גם בעברית יש מתבל (ב-ת'!).
‏‎את החלופה העברית מִתְבָּל תמורת קטשופ הציע יצחק אבינרי בטורו "פנת הלשון" בעיתון "על המשמר" בשנת תשי"ז. וכך אבינרי כותב: "מה לנו ולקטשאפ הזה, הצורם את אזנינו ואת עינינו גם יחד. יש להסתפק במיץ עגבניות, ואם תרצו בשם מיוחד – הנני מציע מתבל (במשקל ממסך, ממרח), כלומר מיץ לתבול".

ואכן, אומר בנושא מילון אבן-שושן: מְחִית שֶׁל יְרָקוֹת שׁוֹנִים לְתִבּוּל בָּשָׂר, דָּגִים וְכַדּוֹמֶה: מִתְבַּל עַגְבָנִיּוֹת. מִתְבַּל פִּטְרִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה.

כתב יאיר גהרי:
בהקשר של חג השבועות שיהיה עוד יומיים ובו נהוג לקרוא את מגילת רות, נזכיר את הפסוק ממגילת רות: "וטבלת פיתך בחומץ", שאמר בועז לרות.
יש מפרשים כי מדובר כמובן בחומוס…
אבשלום קור עשה על זה סרטון לכבוד חג השבועות לפני כמה שנים.