חיים ומרוצים

חיים ומרוצים
ביטויים ופתגמים פעליםLeave a Comment on חיים ומרוצים

חיים ומרוצים

חיים ומרוצים

פורסם לראשונה ב- 3.2.19

מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה ביקשה שתי מילים, שתיהן מאותו השורש.
הראשונה היא תרגום שמה לערבית: עאישה
והשנייה היא ביטוי ששמעה רבות מאביה, רחמים כהן ז”ל (הוא גם אבי. שָלֵו).
אז מילת היום היא –
עַאיְשִין וּמַבְּסוּטִין عَايْشِين وُمَبْسُوطِين – חיים ומרוצים (תשובה אפשרית לשאלה: מה שלומך/כם?)
לשמיעה:

אז היום נעסוק גם בשורש ע.י.ש, וגם בשורש ב.ס.ט, שהופיע אצלנו בעבר, והפוסט שלו יופיע כאן שנית, בסוף:
השורש הערבי ע.י.ש (בגזרת ע”י) עוסק בחיים, ובאופן מובן הוא עמוס מאוד במילים ובמונחים:
* הפועל עַאש عاش בבניין הראשון – חי (בעבר); החזיק מעמד
* עַאשֶ אלְמַלִכּ! عاش الملك – יחי המלך!
* עַאיֶש عايش במדוברת, עַאאִ’ש عائش בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חי (בהווה)
* עַאיְשֶה عايشة – חיה (הפעולה, כמו בשם הפרטי), צורת הנקבה של המילה הקודמת
* עֵיש عيش, במדוברת, עַיְש בספרותית, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיים, מִחְיָה; פרנסה; לחם, פיתה
* לֻקְמֶת עֵיש لقمة عيش – פרנסה; חתיכת לחם
* עִישֶה عيشة, צורת שם פעולה נוספת – חיים, מחיה; אורח חיים
* הפועל עַיַּש عيّش בבניין השני – חי; החיה; פרנס
* הפועל הספרותי עַאיַשַ عايش בבניין השלישי – חי בשלום עם-
* הפועל הספרותי תַעַאיַש(וּא) تعايشوا בבניין השישי – חיו זה עם זה בשלום וברעות
* תַעַאיֻש تعايُش, שם הפעולה של הבניין – דו-קיום, חיים בצוותא (וגם שמה של קבוצה יהודית-ערבית, שמטרתה המוצהרת היא לקדם את השותפות בין יהודים לערבים ולחתור לשוויון ולשלום. לקוח מויקיפדיה)
* מַעַאש معاش או מַעִישֶה معيشة – מִחיה, אמצעי קיום; משכורת; פנסיה; מזון
* עַיַּאש عيّاش, במשקל בעלי המלאכה – אופה, מוכר לחם (זוכרים את “המהנדס” יחיא עיאש? אותו פעיל חמאס שמירר לנו את החיים בשנות התשעים?)
* אִדַ’א עִשְנַא اذا عشنا – אם בכלל נחיה (עד אז); בעזרת האל
* עִשְת! عشت (בעבר); תְעִיש! تعيش (בהווה-עתיד) – לבריאות, תהיה בריא! (גם כברכה למתעטש)
* עַאש מִין שַאפַכּ عاش مين شافك / מין סִמֶעֶ אלצּוֹת مين سمع الصّوت – כמה טוב לראותך / לשמוע את קולך! (מיל’: שיחיה מי שראה אותך / שמע את קולך)
* עַאשַתֶ אלְאַסַאמִי! عاشت الأسامي – יחיו השמות! (נאמר בזמן היכרות, כשאנשים מציגים עצמם עם שמותיהם)
* עַאיֶש עַלַא בַּאבּ אַללָּה عايش على باب الله – חי במצוקה ובעוני (מיל’: חי על דלתו של אללה)
* עַאיְשִין… عايشين – חיים, סוחבים
* עִשְנַא וּשֻפְנַא عشنا وشفنا – נו, הגענו לזמנים טובים (בסרקזם. מיל’: [כבר] חיינו וראינו)
* עַאיְשִין מִן קִלֶּתֶ אלְמוֹת عايشين من قلّة الموت – חיים ללא טעם ובלית ברירה (מיל’: חיים בשל מחסור במוות. אגב, אני, שלו, עונה למי שאומר לי את המשפט הזה שאני: עַאיֶש מִן כַּתְ’רֶתֶ אלְחַיַאה عايش من كثرة الحياة [המצאה שלי] – אני חי בשל ריבוי/שפע החיים…)
* עַאיֶש סֻלְטַאן זַמַאנֹה عايش سلطان زمانه – מרוצה מאוד, מרגיש כמו מלך (מיל’: חי כמו הסולטאן של הזמן שלו)
* עַאשְת אִידַכּ! عاشت إيدك (בעיראק) – תבורך ידך! (מיל’: שידך תחיה)
* עַאיֶש פִי בֻּרְג’ עַאלִי عايش في برج عالي / פי עַאלַם תַ’אנִי عايش في عالم ثاني – אדם שאינו מציאותי, חי בחלומות (מיל’: חי במגדל גבוה / בעולם אחר)
עַאאִשַה عائشة הייתה אשתו השנייה או השלישית של הנביא מוחמד (אחרי ח’דיג’ה. לנביא היו 13 נשים). היא גם הייתה בתו של אבו בכר, מי שיהפוך לח’ליפה הראשון, כלומר המנהיג שהחליף את הנביא לאחר מותו. עאאשה נישאה לנביא כשהייתה בת 9, והיא הייתה האהובה מבין נשותיו, ואף זכתה לתואר אֻםֶּ אלְמֻאְמִנִין أمّ المؤمنين – אמם של המאמינים. היא דמות נערצת באסלאם הסוני.
=-=-=-=
הנה קטע שהיה לנו בעבר לגבי המילה לַפֶّה لفّة, אותה פיתה גדולה ושטוחה:
בתור ירושלמי, אני לא גדלתי על המונח “לפה”, אלא על “עיש תנור”,
וראו איזה פלא, כותב לנו לפני פחות מחודש (כלומר לפני שנים. שלו) הקורא Edo Amin:
“תעשו מילה אחת ביום על אשתנור, זה שמזכיר ליו”ר הכנסת את יהדותו כפי שציין בטקס. הוא גם הזכיר עג’ואים ובבליק”
אני משער שעדו התכוון לבמבליק (או שמא לא?)
אז הנה, שתי פיתות במכה אחת: גם לפה, וגם –
עֵיש عيش – חיים; פיתה, לחם; פרנסה
תַנּוּר تنّور – תנור (לא בשימוש. תנור אומרים פרן)
והנה ציטוט מויקיפדיה, ואני מדגיש, הכתיב הנכון הוא לפה, ללא אלף באמצע:
“לאפה (ערבית: لفة) היא סוג לחם שטוח ודק כעין רדיד בצק עגול. מקורה המדויק איננו ידוע בשל שכיחותה הרבה בקרב עמים רבים במזרח התיכון ומערב אסיה. מרכיביה הם קמח ומים בלבד (עם קורטוב מלח). היא נאפית בטאבון בחום גבוה ובאש גלויה. ללאפה הרגילה הנפוצה קיימות שתי גרסאות הנפוצות בארץ, פיתה עיראקית ופיתה דרוזית, הראשונה הינה עבה יותר וכוללת גם שימוש בשמרים והשנייה דקה יותר ואינה מכילה שמרים.
שמה הירושלמי של הלאפה הוא אֵשְׁתָנוּר או ‘עֵישתנור’ (ערבית: عيش تنّور). לשם שני מקורות: האחד קובע כי השם אֵשְׁתָנוּר מקורו בחום והאש העזים הבוקעים מתנור הטאבון שבמאפיות, והשני, המתבסס על פרוש השם הערבי ‘עישתנור’, שמשמעותו הפשוטה בעברית היא ‘לחם תנור’ “.
הערה אחת שלי לפני סיום: הגרסה אשתנור היא פיקציה של דוברי עברית. מה זה אש ותנור, ואיך זה קשור לאוכל? זה כמו להגיד מים ברז, או חתול ושק. השם הוא ערבי, עם עין גאה: עיש תנור, לחם של תנור. אז אל תשכחו איך לקרוא לזה כשאתם קופצים לירושלים, כן?
קחו לכם איזו לפה טרייה, לא משנה עם מה, זה טעים, ועדיין בקונצנזוס (אלא אם אתם רגישים לגלוטן או בשיטת “אברהמסון”…)
=-=-=-=
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy:
מילת היום היא –
בַּסְטַה بَسْطَة וברבים בסטאת بسطات – בסטה, דוכן, סחורה המוצגת/פרוסה בצידי הרחובות
בספרותית גם: שלמות; התרווחות; אישה בעלת גוף יפה וענוג
לשמיעה:

מַבְּסוּט مَبْسُوط וברבים מַבְּסוּטין مَبْسُوطين – מרוצה, שמח, מבסוט
🎵

השורש הערבי ב.ס.ט, כמו מקבילו העברי המעט-בלתי-צפוי פ.ש.ט, עוסק בפריסתם של דברים, וכתוצאה מכך להפיכתם לפשוטים יותר.
אגב, בעברית אין באמת שוני בין סמך לשין שמאלית שׂ (שנשמעות כיום אותו הדבר), ואם אתם סבורים שיש שוני סמנטי (של משמעות) בין פרס ל- פרש, בין תפס ל- תפש, בין ערס ל- ערש וכו’, הרי שהשוני הזה הוא מלאכותי ומאוחר. בעיקרון, אפשר לכתוב את המילים מהשורשים האלה בשתי הצורות ללא שוני במשמעות, והדוגמה הטובה לכך היא שלתינוק בעריסה שרים שיר ערש.
* הפועל בַּסַט بسط בבניין הראשון – פרס, גולל; שימח
* בַּסַט بسط, שם הפעולה/מצדר של הפועל – שעשוע, שמחה, בידור
* בַּסַאטַה بساطة, שם פעולה נוסף בבניין זה – פשטות; תמימות
* מַבְּסוּט مبسوط, צורת הבינוני הפעול של הבניין – שמח, עליז, מרוצה, “מבסוט” (מיל’: פרוס, כמו שטיח; מושט, כמו יד)
* הפועל בַּסַּט بسّط בבניין השני – פרס, שיטח; הציג סחורה. בספרותית גם פישט, הקל
* מְבַּסַּט مبسَّط, צורת הבינוני הפעול של הבניין – פשוט (ההפך ממורכב), עממי, פופולרי
* הפועל אִנְבַּסַט انبسط בבניין השביעי, שיש מבטאים אותו גם אִמְבַּסַט امبسط – היה מרוצה, היה משועשע, נהנה
* אִנְבִּסַאט انبساط, שם הפעולה של הפועל – שמחה
* בַּסִיט بسيط וברבים בֻּסַטַאא’ بسطاء – פשוט (גם על בני אדם: אדם פשוט), קל
* בַּסִיטַה بسيطة – בסדר, יהיה בסדר (מיל’: פשוטה)
* בִּסַאט بساط וברבים בֻּסֻט بُسُط או אַבְּסִטַה أبسطة – שטיח, מחצלת, מרבד
* בִּסַאטֶ אלרִּיח بساط الرّيح – השטיח המעופף, מרבד הקסמים. בשנות השבעים שודרה בערוץ הבודד של הטלוויזיה הישראלית סדרה בשם זה עם לילית נגר… נוסטלגיה.
בֵּינִי וּבֵּינֹה בִּסַאט אַחְמַדִיּ بيني وبينه بساط أحمديّ – אין בינינו גינוני טקס או רשמיות. מיל’: ביני ובינו (פרוס) שטיח אחמדי.
שטיח אחמדי – על שמו של איש הדת המצרי אַחְמַד בֶּן עַלִיּ בֶּן יַחְיַא أحمد بن عليّ بن يحيى, המוכר יותר בשם אחמדֶ אלְבַּדַוִיּ أحمد البدويّ, שנולד בפז במרוקו וחי בעיר טַנְטַא במאה ה- 13, ומסופר עליו שישב על שטיח קטן מאוד, שיכל להכיל אפילו 1000 איש אם אלו רצו לשבת איתו ולשמוע את דרשותיו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top