חיסון

חיסון
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות פעולה2 תגובות על חיסון

חיסון

חיסון

פורסם לראשונה ב- 31.1.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכות סרטון ששלח ידידי הקורא Ovadia Mizrahi, בו מדבר עובד ערבי (אח? רופא?) שלובש חלוק של קופת חולים כללית.
אנא בסמע כתיר נאס עם בתקול אנהם מש ואת’קין בשרכת פאיזר
למעלומאתכם: שרכת פאיזר אללי עמלת אלחבה אלזרקא
אה, אלחבה אלזרקא הי נפסהא, פאהמין עלי
אמא אלתטעים לא! בדה ימותנא, בדה יקתלנא!
ול!
أنا بسمع كتير ناس عم بتقول إنّهم مش واثقين بشركة فايزر
لمعلوماتكم: شركة فايزر اللّي عملت الحبّة الزّرقا
اه، الحبّة الزّرقا هي نفسها، فاهمين علي
أمّا التّطعيم لا! بدّه يموّتنا، بده يقتلنا!
ول!
אני שומע הרבה אנשים שאומרים שהם אינם סומכים על חברת פייזר
לידיעתכם: חברת פייזר היא זו שהמציאה את הגלולה הכחולה (ויאגרה)
אה! הגלולה הכחולה בעצמה? אתם מבינים למה אני מתכוון
אבל חיסון לא! הוא יהרוג אותנו, הוא יחסל אותנו!
מה זה צריך להיות?!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו. ותודה לחברי Haim Monsonego על הסיוע)
אז מילת היום היא –
תַטְעִים تَطْعِيم – חיסון, פעולת החיסון; הרכבה (כמו באבעבועות); מזיגה (של מתכות); שיבוץ (של אבנים טובות)
לשמיעה:

השורש הערבי ט.ע.ם עוסק במזון (ובכך הוא זהה לשורש העברי המקביל), בהרכבות מסוגים שונים (ביולוגיות, רפואיות, כימיות ואומנותיות) ובפתיונות.
* הפועל טַעַם طعم בבניין הראשון – האכיל
* הפועל הספרותי טַעִםַ طَعِمَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – אכל, שבע; טעם
* הפועל טַעַּם طعّم בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – תיבל. בספרותית: קישט; חיסן, הרכיב חיסון למחלה; שם פיתיון על חכה
* מֻטַעַּם مُطعَّم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מחוסן; מקושט, משובץ
* הפועל הספרותי אַטְעַםַ أطعم בבניין הרביעי – האכיל, הזין; נעשה טעים; (האל) נתן פרנסה
* אַללָּה אַטְעַמְהַא الله أطعمها – האל העניק לה פרי בטן
* הפועל טַעְמַא طعمى במדוברת, עם שורש מרובע, על דרך הבניין השני – האכיל; הרביץ
* הפועל תְטַעַּם تطعّم בבניין החמישי – התחסן
* הפועל הספרותי תַטַאעַמוּא تطاعموا בבניין השישי – אכלו ביחד
* הפועל הספרותי אִסְתַטְעַםַ استطعم בבניין העשירי – טעם את-, מצא את- טעים
* טֶעַם طعَم – טעם; במצרית: אדם נחמד וחביב, “מותק”. טַעִם طَعِم, בספרותית – מי שיש לו אוכל ומזון בשפע
* טַעְם طَعْم וברבים טֻעוּם طعوم – טעם, חוש הטעם; הנאה
* לַא טַעְמַ לַה וַלַא רַאאִחַה/רִיחַה لا طعم له ولا رائحة/ريحة – אין לו לא טעם ולא ריח (באמירה שיפוטית על דבר סר טעם)
* טֻעַם או טֻעְם طُعم – פיתיון; רעל, סם; שוחד; זריקת חיסון, נסיוב לחיסון
* בַּלַעֶ אלטֹּעַם بلع الطّعم – נפל בפח, אכל את הפתיון
* אַטְעֶםֶ אלְפַם תִסְתְחִי אלְעֵין أطعم الفم تستحي العين – תן שוחד ואז לא יהיה לאדם נעים לסרב לך בעתיד (מיל’: האכל את הפה והעין תתבייש)
* אַכַּלֶ אלטֹּעַם וּחִ’רִי עַלַא אלסִּנַּארַה أكل الطّعم وخري على السّنّارة – נטל את הפתיון והיתל במי ששם אותו. נאמר על אדם פיקח שאינו נופל בפח שטומנים לו (מיל’: אכל את הפיתיון וחרבן על החכה)
* טֻעְמַה طُعمة וברבים טֻעַם طعم – אוכל; פרנסה; שלל
* טַעַאם طعام וברבים אַטְעִמַה أطعمة – אוכל, מזון; תבואה
* אִצְ’רַאבּ עַנֶ אלטַּעַאם إضراب عن الطّعام – שביתת רעב
* טַעַאםֶ אלְמַדַאפֶע طعام المدافع – בשר תותחים
* אַדַוַאת טַעַאם أدوات طعام – כלי מטבח (מיל’: כלי אוכל)
* לַאאִחַתֶ אלטַּעַאם لائحة الطّعام – תפריט
* טַעַאםֶ אלטַּוַארֶא’ طعام الطّوارئ – אוכל לשעת חירום (שימורים וכו’)
* מִטְעַאם مِطعام – מי שמרבה לארח ולהאכיל; זללן
* מַטְעַם مَطعم וברבים מַטַאעֶם مطاعم, במשקל המקומות – מסעדה; בית תמחוי; אוכל
* טֶעְמֶיַּה طعميّة – פלאפל מצרי שטוח, עשוי מפול וירקות
לַאקִינִי וַלַא תְעַ’דִּינִי/תְטַעְמִינִי لاقيني ولا تغدّيني/تطعميني – פגוש אותי/קבל את פניי אך אין צורך שתאכילני
גרסה נוספת באותה משמעות: קַאבִּלְנִי וַלַא תְעַ’דִּינִי قابلني ولا تغدّيني
מתי אומרים את הפתגם? כאשר אחד הצדדים עוין את הצד השני, והצד השני רק רוצה לדבר.
תרגומים חופשיים נוספים: אין צורך שתשחט עבורי כבש עכשיו, רק שתשמח לראותני, וזה יספק אותי; אני מבקש רק להתייחס אלי יפה ובכבוד, ולא רוצה שום דבר מעבר לכך.
=-=-=
לפני מספר שבועות הופיע אצלנו הפוסט על המילה לִקַאח لقاح, שפירושה החומר עצמו של החיסון, החומר הכימי.
פעולת החיסון, ההזרקה, לצורך העניין (אם מדובר בקורונה), היא תַטְעִים تطعيم, מילת היום
=-=-=
מן הסתם שמעתם על:
“סלים מודי טֻעמה (בערבית: سليم طعمة; נולד ב-9 באוגוסט 1979) הוא כדורגלן עבר ערבי-ישראלי נוצרי המשמש כעוזר המאמן בקבוצת הפועל תל אביב שאיתה זוהה כשחקן. לזכותו 13 הופעות ושער אחד במדי נבחרת ישראל. […]” (ויקיפדיה)
אני לא באמת יודע איך הוא הוגה את שם המשפחה שלו, אבל אני מתאר לעצמי שהוא בטוח לא הוגה אותו כמו שהישראלים קוראים לו – Tuaaaaaama
שוב, אני חוזר ומדגיש: לא יודע איך המשפחה שלו, החמולה, הוגה את שם המשפחה, אבל אמור להיות שם שווא נח (סוכון), וזה שדוברי עברית אינם מסוגלים להגות עין עם שווא נח (או עין בכלל, גם מונעת) זו לא בעיה שלי, או של סלים, ותודה על ההקשבה.
=-=-=-=-=
וממש במקרה שלחה לי ידידתי Rina Turgeman את הקטע הבא:
من يطعم طيور الأقصى وقططه بعد اليوم؟ الموت يُغيّب “أبو هريرات الأقصى” (aljazeera.net)
מי יאכיל את הציפורים והחתולים של הר הבית מהיום? המוות העלים את “האבא של חתולי הר הבית”
מאת ג’מאן אבו ערפה, 19.1.21, “אלג’זירה.נט”
מיד עם הגעת הידיעה על מותו של ע’סאן יונס, אבו אַיְמַן, (72) לאוזני הערבים המבקרים בהר הבית וכבר הוצפו זיכרונותיהם איתו, שכן רובם הכירו אותו. הוא היה מוכר בין המתפללים בהר בכינוי “האבא של חתולי הר הבית” (אַבּוּ הֻרַיְרַאתֶ אלְאַקְצַא أبو هريرات الأقصى, במקור) וזאת בשל דאגתו הרבה להם והעובדה שנהג להאכילם.
أبو هُرَيْرَة
האבא של החתולים חלה בקורונה לפני 3 חודשים והוא הלך לעולמו אתמול בכפר שלו, עארה, ממנו נהג להגיע להר הבית מדי יום באוטובוס או ברכב, מרחק של יותר משעתיים וחצי לכל כיוון. (שמו של הכפר עארה, שנמצא במשולש, הוא כשם ואדי עארה, או נחל עירון בעברית. שָלֵו)
זה למעלה משני עשורים שאבו אימן הקפיד להגיע להר הבית שכן רצה להשאיר בו את חותמו. הוא היה נכנס לחומות המתחם בנושאו תיק שחור על הכתף ושקיות נוספות בידיו. אט אט החתולים היו מתקבצים סביבו ולהקת ציפורים חגה מעל ראשו, במחזה ייחודי שכל מי שפגש את האיש ראה אותו וסונוור ממנו.
הכיבוש הישראלי (כך במקור) הרחיק אותו מספר פעמים מהר הבית ועיכב אותו בשעריו, אך הוא היה תמיד מחייך ומסביר פנים למבקרי ההר, מחלק להם ממתקים ומזון ומבקש מהם לציין את שמו של אללה. הוא גם היה ממהר לעבר הילדים כדי להעניק להם מתנות וממתקים והיה משתעשע ומתלוצץ איתם.
הרשתות החברתיות התמלאו הבוקר פוסטים בהם ציינו כותביהם את זיכרונותיהם עם האדם הטוב הזה, גבה הקומה ובעל הזקן הלבן. הם אומרים ש”פניו הפיצו אור ושלווה, ושהר הבית, אנשיו, חתוליו וציפוריו יתגעגעו אליו מאוד”.
(התרגום שלי. שָלֵו)
שמתם לב איך בכינויו של יונס נבחרה לחתולים המילה הקלאסית הֻרַיְרַאת (עם רפרור לתקופת הנביא: אַבּוּ הֻרַיְרַה أبو هُرَيْرَة היה אחד מחבריו של הנביא, וזאת בשל קדושתו של הר הבית), אך בגוף הכתבה ובכותרתה המילה היא המילה המוכרת והשימושית לחתולים, קִטַט قطط.
ואתם מוזמנים לראות את הקריקטורה שצוירה בעקבות מותו (מצורפת בתגובות)
=-=-=-=-=
בתמונה: המאבק בין תומכי החיסון למתנגדיו
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

2 thoughts on “חיסון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top