חיפזון

חיפזון
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on חיפזון

חיפזון

חיפזון

פורסם לראשונה ב- 15.11.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ziv Goldfisher, שכתב לנו:
“שלום חברים.
אני מבקש להרחיב על השורש ע.ג’.ל (כמו عَجَلَة) שמשמעו מהירות (אותו שורש קיים בארמית “עגלא” בקדיש).
1. האם יש קשר בינו לבין השורש העברי עג”ל (עגול, עגלון וכו’)
2. האם קשור למילה האנגלית agility שמשמעה מהירות?”
אז מילת היום היא –
עַגַ’לֶה عَجَلة – חיפזון, מהירות
לשמיעה:

וגם: גלגל אחד; עגלה; רכב
השורש הערבי ע.ג’.ל הוא שורש שנפוץ מאוד בשפות השמיות, והוא עוסק במהירות, גלגלים ובעגלים. מה הקשר? אין לי מושג…
בעברית השורש ע.ג.ל עוסק גם בדברים עגולים (וגלגלים הם עגולים, כידוע), ולפי מילון אבן-שושן הוא מתכתב בנושא רק עם הארמית: ע.ר.ג.ל (אוהבים ערגליות?):
* הפועל הספרותי עַגִ’לַ عَجِلَ בבניין הראשון – מיהר
* עַאגֶ’ל عاجل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – דחוף, מיידי; ממהר
* עַגַ’ל عَجَل, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, שמילת היום היא צורת “הפעם האחת” שלה – מהירות, חיפזון
* בִּאלְעַגַ’ל بالعجل – במהירות, מייד
* עַגַ’ל عجل וברבים אַעְגַ’אל أعجال, אותה מילה במשמעות אחרת – גלגל
* כֻּרְסִיּ עַגַ’ל كرسيّ عجل – כיסא גלגלים (וגם כֻּרְסִיּ מֻתַחַרֶּכּ كرسيّ متحرّك, מיל’: כיסא מתנייע)
* עִגֶ’ל عِجل וברבים עֻג’וּל عجول – עֵגֶל
* עֻגַ’אלֶה عجالة, צורת שם פעולה נוספת של הבניין – חיפזון
* הפועל עַגַּ’ל عجّل בבניין השני – החיש, זירז
* הפועל תְעַגַּ’ל تعجّل בבניין החמישי – מיהר, הזדרז
* הפועל אִסְתַעְגַ’ל استعجل בבניין העשירי – מיהר, הזדרז; זירז
* מֻסְתַעְגֶ’ל مستعجل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – ממהר, דחוף. בַּרִיד מֻסְתַעְגֶ’ל بريد مستعجل – דואר אקספרס
* אֶלְעַגַ’לֶה מִנֶּ אלשַּיְטַאן וּאֶלתַּאַנִּי מִנֶּ אלרַּחְמָן العجلة من الشّيطان والتّأنّي من الرّحمن – החיפזון מהשטן, והמתינות מהרחמן (אללה)
* אֶלְבַּדַוִיּ אַחַ’ד תַארֹה בַּעֶד אַרְבַּעִין סַנֶה וּקַאל: אִסְתַעְגַ’לֶת البدويّ أخد تاره بعد أربعين سنة وقال: استعجلت – הבדואי נקם את נקמת הדם שלו לאחר ארבעים שנה ואמר: מיהרתי (משל לאורח החיים האיטי של הבדואים בפרט והערבים בכלל, ולעובדה שנקמות דם יכולות להימשך עשרות שנים ואף יותר)
והנה דגימה מהארמית, דרך הקדיש היהודי:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא – יתגדל ויתקדש שמו הגדול
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ – בעולם אשר ברא כרצונו
וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ – וימליך מלכותו
וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ – ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל – בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן – במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן
=-=-=-=
לגבי השאלה האחרונה של זיו, המילה האנגלית אג’יליטי היא בראש ובראשונה מורכבת לתרגום, אז הנה חלק ממה שיש לויקיפדיה להגיד בעניינה:
“המושג Agility הוא מושג המתאר יכולת התאמה מהירה לנסיבות משתנות. המושג לקוח מהעולם של תרגול פיזי ומתייחס לשינוי תנוחת גוף. שינוי כזה מחייב שילוב של: שיווי משקל, קואורדינציה, כוח, רפלקסים וסבולת. בעברית חברות בתעשייה משתמשות בחלופה זמישות, שהיא הלחם של זריזות וגמישות.
המושג הורחב גם לתחום הספורט ובהקשר זה הוא מתייחס ליכולת להגיב לפעולה של מתחרה”.
באשר למקור המילה, הוא אינו בערבית, למרות הפיתוי לחשוב כך, כי אם בלטינית: agilitas פירושו מהיר.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top